נתוני הכלכלן הראשי מראים כי חלה צניחה של 9% ברבעון השני במחירי הדירות בת"א־יפו. אי אפשר להימנע מהתחושה הלא נוחה כי הדברים נמסרים בתגובה למדדים שונים, כולל אלה של הלמ"ס, אשר הצביעו על עליות מחירים בעיר הגדולה בישראל בתקופה האחרונה.
אז האם המחירים עלו או ירדו בתל־אביב? ברור לחלוטין כי כל נתון שיסופק כיום לא משקף שוק בריא, גם אם מדובר בירידות מחירים, כי הן נובעות מצעדים מלאכותיים ולאו דווקא מועילים מצד הממשלה. על מצבו הלא בריא של השוק אפשר ללמוד במיוחד מהירידה במספר העסקאות בתוכנית למשתכן, לא פחות מ־32%. מיעוט העסקאות בתל־אביב בפרט, ובכל הארץ בכלל, עקב קיפאון לא יכול ללמד אותנו על מגמה ברורה. בכל מקרה, יש לשים לב לכך ששני גורמים ממשלתיים מספקים נתונים סותרים על אותה תקופה נבדקת.
הפעם, לראשונה בהיסטוריה, הכלכלן הראשי במשרד האוצר עושה שימוש במדד קייס שילר האמריקאי כדי לקבוע את רמת המחירים ואת המגמה בשוק. מדד זה, הכי מפורסם בארה"ב, בודק עסקאות חוזרות שנעשו באותו הנכס בדיוק, וכאן גם טמונה הבעייתיות שלו בשוק קטן כמו שלנו.
עורכי המדד צריכים למצוא דירות שנמכרו יותר מפעם אחת בתקופה אותה רוצים למדוד. בישראל מדובר במשימה לא פשוטה, ובוודאי לא ניתן להגיע למסד הנתונים שרוצים במובהקות ספציפית. בנוסף, צריך לקחת בחשבון שאם הדירה עברה שיפוץ לפני העסקה הראשונה או לאחריה, כמו שקורה בדרך ככלל, הדבר עשוי להשפיע על ההוצאות.
לא ברור מדוע בחרו באגף הכלכלן דווקא בתקופה זו לעבור למדד שבעבר הותקף על ידי האוצר ככזה שאינו סטטיסטי ואינו משקף את המתרחש בשוק הדיור הישראלי.
