התקווה של הישראלים שעברו גיור על פי ההלכה, אבל לא דרך הרבנות: בית המשפט המחוזי בירושלים הורה לראשונה למשרד הפנים להכיר ביהדותה של אישה שהתגיירה על פי ההלכה בבית דין פרטי. מדובר בתקדים שעשוי להשפיע על מעמדם של אלפי ישראלים שעברו בשנים האחרונות הליך גיור אורתודוכסי מחוץ לרבנות הראשית. "היה שווה להילחם", אמרה י', שהמתינה יותר משנתיים עד שהמדינה תכיר ביהדותה - אבל היא לא מסתפקת בזה. כעת היא כבר מסמנת את היעד הבא: שילדיה יוכלו להינשא במדינתם כדת משה וישראל.

בעבר סירבה המדינה להכיר בכל סוג של גיור פרטי שנערך בישראל - בין אם בבתי דין החרדים המחמירים ביותר ובין אם בגיורים רפורמים, הן לצורך נישואים ברבנות והן לעניין רישום המתגיירים כיהודים בסעיף הדת והלאום במרשם האוכלוסין. בשנת 2002 נסדק לראשונה המונופול כאשר בית המשפט קבע כי גיורי הזרמים הליברליים יוכרו על ידי משרד הפנים, לצרכי רישום אוכלוסין אך לא לחוק השבות, סוגייה שעדיין תלויה ועומדת בפני בג"ץ. בשנת 2016, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, הוכר לראשונה גם גיור אורתודוכסי של בית דין פרטי ואחת המתגיירות הוכרה כזכאית חוק השבות. הפסיקה של בג"ץ טלטלה אז את עולם ההלכה, אך לא נתפסה כפסיקה עקרונית אלא נקודתית לאותה עותרת, ולמעשה י' היא האישה הראשונה שמקבלת הכרה ביהדות על בסיס אותו תקדים. בראש ההרכב שגייר את י' עמד הרב יהודה גלעד, לשעבר ח"כ מטעם מימד.

"זה שימח וריגש אותי מאוד", אמרה אתמול י' ל"ידיעות אחרונות", "חיכיתי לזה הרבה זמן. הרבנות עושה טעות בכל ההתייחסות שלה למאות אלפי העולים חסרי הדת, אנשים שעושים צבא ומשלמים מיסים, שאת הדבר הכי בסיסי של להתחתן עם אהוביהם הם לא יכולים לעשות. העתיד של הילדים שלנו מדאיג אותנו, אם הם ירצו להתחתן ברבנות יעשו בדיקות ויראו שיש בעיה, אז גם הם יצטרכו לעבור שוב את התהליך הזה. לא נעים להיות במצב הזה, אבל היום אני יודעת ששווה להילחם. אנחנו המתגיירים היחידים שהוכרו בינתיים, אבל אם הרבה אנשים יצטרפו אז לרבנות לא תהיה ברירה והיא תצטרך למצוא פתרונות. ככל שנלך עם זה רחוק יותר זה יוכל לפתוח גם את הדלתות הכי נעולות".

י' עברה גיור באמצעות "גיור כהלכה", מפעל שהקימו רבנים בכירים מהזרם הליברלי בציונות הדתית שטענו שהמערך הממלכתי הכפוף לרבנות מחמיר עם המתגיירים יתר על המידה. מאות ישראלים, רבים מהם קטינים, כבר עברו גיור באמצעותם, אך עד י' איש לא הוכר כיהודי על ידי משרד הפנים. לפני כשנה וחצי י' פנתה לבית המשפט באמצעות עורכי הדין אלעד קפלן, אסתר ביסוור ורעות קלינברגר מעמותת עתים וביקשה לקבל פסק דין הצהרתי המאשר כי היא יהודיה - על מנת לעדכן במרשם האוכלוסין את מעמדה האישי החדש. למרות פסיקת בג"ץ האחרונה, שכאמור הכירה בגיור אורתודוכסי פרטי מבית דין אחר, התנגדה המדינה בתואנות שונות לבקשת האישה וטענה כי יש לדחותה. בין היתר ביקשה המדינה שבית המשפט ימתין עד להכרעת בג"ץ בעתירת הרפורמיים והקונסרבטיביים המבקשים להכיר בגיורים שלהם לעניין זכאות לחוק השבות. מדובר בתיק העומד בבג"ץ מאז שנת 2004, ומתעכב שוב ושוב בגלל שינויי עמדה פוליטיים.

סוגיית הגיור הסעירה את הכנסת במושב האחרון, ואיימה לפרק את הקואליציה. כעת צפוי ההישג התקדימי של י' להצית שוב את האש בין המפלגות החרדיות, הלוחצות לחוקק חוק שיעקוף את פסיקות בית המשפט ויתן בלעדיות למדינה בגיורים, לגורמים אחרים בכנסת. המשבר הפוליטי האחרון בנושא הסתיים כאשר בג"ץ העניק למדינה ארכה עד דצמבר להגיע להסכמה בנוגע לעתירת התנועה הרפורמית. קידום החקיקה הוקפא למעשה, ולאור ההקפאה המדינה משכה את התנגדותה להכרה ביהדותה של י'. בעקבות הסרת ההתנגדות קבע נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט אהרן פרקש, בהחלטה שניתנה בחודש שעבר בדלתיים סגורות והותרה לפרסום בימים האחרונים: "לאור הליך הגיור שעברה המבקשת היא יהודיה".

צילום: עטא עוויסאת

הפסיקה המהדהדת מצטרפת לשורה של פסיקות בנושאים עקרוניים הקשורים ליחסי דת ומדינה. לפני כשנתיים היועמ”ש קיבלת את עמדתן של נשים שעתרו לבג”ץ נגד מועצות דתיות המונעות מהן לטבול במקווה ציבורי ללא נוכחות בלנית ובעקבות כך קבע המשרד לשירותי דת כי כל אישה תוכל לטבול בפרטיות. לפני שנה בדיוק בג”ץ סדק את מונופול הרבנות הראשית בנושא כשרות וקבע כי בתי עסק מתחום המזון יוכלו להציג את עצמם כמפוקחים על ידי גוף השגחה פרטי גם אם אינם מחזיקים בתעודת כשרות מטעם הרבנות הממלכתית. בעקבות כך הכריז ארגון רבני צהר על הקמת מערך פיקוח מזון אלטרנטיבי. חודש לאחר מכן פסק בניגוד לעמדת שר הפנים אריה דרעי כי רשויות מקומיות יוכלו לתקן חוקי עזר שיתירו מסחר בשבת בשטחן. בעקבות כך אישרה הכנסת את “חוק המרכולים” עוקף בג”ץ המעניק לשר הפנים סמכות לפסול את החוקים המקומיים.