את הגיטרה הראשונה שלו יהודה קיסר קיבל מאחותו בגיל 14. מאז היא הפכה לשמו השני, לתעודת הזהות שלו. גדולי הזמרים הים־תיכוניים נהנו מהנגינה הווירטואוזית שלו: זוהר ארגוב, חיים משה, אהובה עוזרי ומרגלית צנעני. אבל סיפור האהבה של קיסר עם הגיטרה התחיל מקלאסיקות רוק ובלוז כמו ג'ימי הנדריקס, בי־בי קינג, לד זפלין, דיפ פרפל וכמובן הביטלס. "היו לנו בבית את התקליטים שלהם, ועל המוזיקה שלהם התחלתי להתאמן", הוא מספר, כשהוא מתופף על שולחן בית הקפה. "המזרחיות התפרצה אחר כך, בלהקות העוד וצלילי הכרם, אבל גם בשירים ההם שומעים משהו מהרוק. את 'חסידה צחורה' ניגנתי בסגנון ג'ימי הנדריקס. גם בשירים של זוהר שומעים את ההשפעה שלהם".

אתה לא מתחרט שבכל הקריירה הארוכה שלך לא ניגנת רוקנרול. מוזיקה מזרחית פחות מתחברת לסולו גיטרה.

"לא, הטבעיות שלי הייתה מזרחית. כשהייתי צעיר, להקות הרוק היו מאוד פופולריות — העכבישים, הצ'רצ'ילים, השוקולדה — אבל כשהשתחררתי מהצבא הן כבר דעכו. באתי מבית ששמעו בו תימנית, יוונית, מוזיקה מזרחית, כך שהבחירה במוזיקה המזרחית הייתה טבעית. גם הנגנים הרוקיסטים מעריכים אותי והרבה מהם אומרים שאני מזכיר להם את סנטנה. כשאני מופיע עם אייל גולן ואתניקס, זאב נחמה קורא לי 'ג'ימי הנדריקס הישראלי'. יצא לי פעם להופיע באילת כשגם אחינועם ניני הופיעה שם. היא שמעה אותי מנגן ואמרה, 'אתה יכול להיות אריק קלפטון התימני'".

"אסון לאמן להזדקן בארץ"

בפסטיבל "מוזות", שיתקיים במועצה המקומית שוהם בחול המועד סוכות, קיסר והלהקה שלו, הקיסרים, יחזרו לשורשים שלו כשישלבו בין רוק לשירים מזרחיים מוכרים. "הוטל קליפורניה" של הנשרים יתמזג עם "חנה'לה התבלבלה", Black Magic Woman של סנטנה עם "שבחי ירושלים" ו־The House of Rising Sun של The Animals עם "בדד".

החיים האמיתיים שלו מזכירים דווקא אגדת רוק, רק בלי אלכוהול וסמים ("תתפלא, לא שתיתי בירה בחיים שלי. צחקו עליי בגלל זה. אני גם לא שותה יין של קידוש. היו באוטו שלי סמים מכל הצדדים בגלל הזמרים שהופעתי איתם, אבל לא נגעתי בזה"). לפני כעשר שנים נקלע קיסר לחובות של כמיליון שקל, אחרי שאולפן ההקלטות שלו הוצף. הוא נאלץ להימלט מהנושים, התגורר בקרוואן והופיע בשוק מחנה יהודה ובשוק הכרמל כדי להתפרנס. מאז היה נדמה שהקשיים הכלכליים התמתנו, וקיסר מסתער מחדש על הקריירה שלו, אבל החובות לא נעלמו. "נשארו לי עוד איזה מאתיים אלף שקלים", הוא אומר ולוגם מכוס הקפה השחור.

בינתיים הוא ישן בבתים של הילדים שלו, ממשיך להופיע בשווקים לצד הופעות עם הלהקה שלו, ומקווה לטוב. "יש לי שלוש בנות, אז אני קצת פה קצת שם", הוא אומר. "הנושים, הבנקים, וכל מיני הוצאות לפועל אורבים לי. גם את הפרס שקיבלתי על מפעל חיים מטעם משרד התרבות — 50 אלף שקל — מס הכנסה וביטוח לאומי עיקלו ברובו. לשמחתי אני כבר לא נרדף, אבל זה לא נגמר עד שאני לא אסיים לשלם".

ואתה עדיין נהנה להופיע בשווקים, אתה לא מרגיש פחיתות כבוד? בכל זאת, עשית דבר או שניים במוזיקה.

"כשאתה מופיע שם אתה מרגיש פתאום קרוב לאנשים, וזה ממכר".

ממה אתה מתקיים היום?

"לעצמי אני לא צריך כסף, רק לחובות. אני גם לא מהאכלנים. שקית עם ירקות עולה חמישה שקלים. השרה גילה גמליאל דואגת שישלחו אמנים ותיקים להופיע בפריפריה, אבל זה לא מספיק. הרבה אמנים מתחבאים בבית מתוך בושה. לא צריך לספר לך איך דוד אבידן גמר את החיים שלו ואיך נחום היימן וגבי שושן גמרו. זה גם מה שקרה לג'קי מקייטן שכתב את המילים של 'אלינור'. לא לקחו אותו להופיע, וזה גרם לו להישאר בבית, לשתות. זה גומר לך את החיים לאט־לאט. בשנה הראשונה של הבעיות הרגשתי בדיוק ככה. לא רצו אותי ולא ידעתי איפה אני ישן בלילה ומה אני עושה".

קשה לאמנים להזדקן בישראל?

"אסון לאמן להזדקן בארץ. אין גוף שמחזיק אותך. בחו"ל זה אחרת, לאמנים בצרפת יש פנסיה מטעם המדינה. גם באמריקה זה אחרת, שם יש לאמנים הוותיקים גיבוי מהתקשורת. הנשיא אובמה הזמין לבית הלבן את בי־בי קינג, לד זפלין והרולינג סטונס. לאדם בגיל שבעים מספיק 5,000 שקל כדי לחיות. בא דור חדש של מוזיקאים שדוחק את האמנים הוותיקים, שלמה ארצי הוא יחיד סגולה, הרוב נעלמים. לא רק אני לא גומר את החודש: מני בגר, בן גילי, יוצר מדהים, מכר עד לא מזמן נקניקיות בזכרון־יעקב. יזהר כהן נאלץ לפתוח חנות תכשיטים, והוא זמר נהדר. אם הייתי רק ברוק לא היית שומע ממני בכלל היום. העובדה שהתחברתי למזרחית מחזיקה אותי. מירי רגב צודקת כשהיא דורשת שתחנות הרדיו ישלבו גם זמרים ותיקים".

"אמא פחדה שיחטפו אותי"

קיסר, 64, נולד בכלל כמיכאל קיסר, בקריית־אונו. "תאריך הלידה שלי לא מדויק כי נולדתי בבית, בגלל הילדים החטופים", הוא אומר. "אמא שלי פחדה שבבית החולים יחטפו אותי. לשכנה שלנו לקחו ילד וילדה. היא אמרה לאחים שלי לקרוא לי יהודה. 'אם יבואו לשאול איפה מיכאל, תגידו מת', היא אמרה. הלכתי לגן כיהודה. בגיל 17 הגיע בדואר צו גיוס ראשון על שם מיכאל. חשבתי שזו טעות, ואז אמא שלי אמרה לי שמיכאל זה אני. חיילו אותי בתור מיכאל, ובגיל 20 הוספתי את השם יהודה בתעודת הזהות.

הרבה אמנים ים־תיכוניים חייבים לקיסר את הקריירה שלהם. הגדול שבהם הוא זוהר ארגוב, שהגיע אליו בזכות ג'קי מקייטן. "באחת ההופעות של להקת העוד, במועדון ונוס בנתניה, חיכה לי ליד הבמה בחור נכה, ג'קי מקייטן", הוא מספר. "בעל המקום אמר לי שהוא זמר, בן 16. ריחמתי עליו. ראיתי אותו נכה, צולע, והעליתי אותו על הבמה. אנשים שמעו אותו ואהבו. לקחתי אותו אליי ועשיתי לו קסטה. בשנת 77', כשלהקת העוד כבר התפצלה, מקייטן הגיע עם בחור רזה כמו איטרייה להופעות שלי. זה היה זוהר. ג'קי אמר לי, 'הבחור שבא איתי רוצה לשיר. אולי נעלה אותו?'. הופענו אז בחתונות, וחתונה זה אחריות. אתה לא יכול להעלות סתם אמן. אמרתי לו שנעלה אותו בהפסקה. כשהוא פתח את הפה הקהל היה המום.

"בדרך חזרה הוא סיפר לי שהוא מראשון־לציון והשתחרר עכשיו מהכלא. הוא אמר לי, 'עשיתי שיר אחד וזה לא הלך, כי זה שיר של אשכנזים. אני אוהב לשיר מהבטן, כמו בחתונה'. הצעתי לו לעשות קסטה. הוא אמר שאין לו כסף. למחרת באתי עם הטייפ קסטות שלי ועשיתי לו את 'אלינור'. הוא הלך עם הקסטה לאחים ראובני, והשאר היסטוריה. מאז כולם רצו שאופיע עם הרזה והנכה. זוהר היה פורץ הדרך הגדול ביותר. הוא זמר ברמה בינלאומית. אני משווה אותו לג'ון לנון, אלביס".

ראית את שניהם מקרוב: אייל גולן גדול כמו זוהר ארגוב?

"התקופות שונות. ההפרש ביניהם הוא כמעט שלושים שנה. אתה לא יכול לעשות ביניהם השוואות. זה כמו שתשאל מי יותר טוב, שלמה ארצי או אריק איינשטיין? שניהם טובים. לזוהר ואייל יש מכנה משותף, שניהם רק מבצעים. גם היום יש זמרים מצוינים במוזיקה הים־תיכונית. אין סיבה להתלונן".

לקיסר יש חמישה ילדים משתי נשים, מהן התגרש. אחד מהם, בן קיסר, הוא אחד היוטיוברים הפופולריים בארץ. "הוא הגיע לזה בזכות זה שמנעתי ממנו להיות מוזיקאי", אומר יהודה. "לא נתתי לו להתקרב לגיטרה למרות שהוא מוכשר. פחדתי עליו. ידעתי כמה המקצוע הזה קשה. אם פעם הכירו אותו כבן של יהודה קיסר, היום מכירים אותי בתור אבא של בן. המעריצות שואלות אותי, 'תגיד, אתה לא אבא של בן?'. חבל לי שדי פיספסתי את הילדים שלי בגלל ההופעות, ואחר כך בגלל החובות. עכשיו המצב השתנה".

למרות הכל קיסר, הוא אדם אופטימי ב־25 באוקטובר יופיע בפארק רעננה במופע החימום לענק הבלוז באדי גאי יחד עם שורה נכבדה של אמנים, ביניהם שלומי ברכה, נינט, רמי פורטיס, לירון עמרם ותמר אייזנמן. "אני בנאדם מספיק חזק ומציאותי ולא פוחד מכלום", הוא אומר. "שנתיים גג ואני גומר לשלם את החובות שלי. עם הגיל אתה גם מבין שכסף זה לא הדבר הכי חשוב בחיים, רק עשייה ובריאות. הייתה לי פעם שנה בלי הופעות, לא יכולתי להופיע כי פחדתי שיעצרו אותי, הייתי חי רק כשישנתי, אבל זה כבר מאחוריי. אני מהשורדים, התוכנית הישרדות זה עליי".

פסטיבל מוזות יתקיים ב־25־26 באוקטובר בשוהם

מה עוד מחכה לכם בפסטיבל מוזות בשוהם

ˆ בערב הראשון (25 לחודש) יארח מוש בן־ארי על הבמה המרכזית את דודו טסה, עם מיטב הלהיטים של שני האמנים

ˆ עינת שרוף תארח לראשונה את שפיטה לערב שירה בציבור עם עיבודים מזרח־תיכוניים ללהיטי הרוק הגדולים

ˆ בערב השני (26 לחודש) של הפסטיבל יופיעו הראל סקעת והאולטראס ואחריהם להקת טיפקס

ˆ הרב שי פירון יקיים מפגש עם הזמר והיוצר ארז לב־ארי על חינוך ויהדות, והסופרת דורית רביניאן והמוזיקאית מיקה קרני במפגש על חיי היצירה ואהבת השפה

ˆ ג'ימי הנדריקס. "אגדה ענקית. אחד ואין שני לו. התבלט בנגינה כסאחיסטית במיוחד. ניגן בגיטרה בשיניים וברגליים. בקיצור, פעלולן גיטרה".

ˆ קרלוס סנטנה. "מהאמנים הגדולים בכל הזמנים. אני אוהב אותו בזכות האופי הלטיני שלו והנגינה המיוחדת והיצירתית".

ˆ ג'ימי פייג', לד זפלין. "אחד הגיטריסטים המשפיעים ביותר בתולדות הרוקנרול. מודל לחיקוי לגיטריסטים רבים".

ˆ אריק קלפטון. "מתבלט בנגינה רגישה מאוד, רכה ועדינה. מושפע מבי.בי קינג אבל הפך את מוזיקת הבלוז לרכה ועדינה יותר".

ˆ אריס סאן. "אחד הגיטריסטים הפופולריים ביותר בארץ, וגם זמר נהדר ומרגש. לקח את הצליל היווני של הבוזוקי והעביר אותו לגיטרת רוק חשמלית".

ג'ימי הנדריקס. צילום: גטי אימג'ס