yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: יונתן בלום
    כללי • 20.09.2018
    עת הזמיר הגיע
    לפני שלושה חודשים החליט אסף זמיר, סגן ראש העיר תל–אביב, לרוץ נגד ראש העיר המכהן רון חולדאי. מאז, מצא עצמו מנודה מבניין העירייה. העובדים מתעלמים ממנו, לאירועים ציבוריים התבקש שלא להגיע. בראיון לוחמני מדבר זמיר - מי שנחשב לבן טיפוחיו של חולדאי - על ההחלטה להתמודד ("חולדאי הוא כמו נתניהו. מדברים על דמוקרטיה והתחדשות עד שזה מגיע אליהם"), סוגיית אופייה החילוני של העיר ("בתל–אביב יפו יכולה להיות תחבורה ציבורית בשבת"), והזוגיות עם מאיה ורטהיימר, נצר למשפחת התעשיינים ("התחתנתי ואני מאושר"). וגם: מה מאיה חושבת על הבחירות ("זה קצת כמו נישואים")
    איתי סגל | צילום: יונתן בלום

    בעיצומו של הראיון, קצת אחרי שאסף זמיר נזכר ש"שכח לאכול", צצה על שולחנו במטה צלחת תפוחים חתוכים וגביע יוגורט. זאת ארוחת בוקר מאוחרת, ולפני שמספיקים לומר "אירוויזיון בתל־אביב", היא כבר מחוסלת. יש הרבה דרכים לתאר את התקופה הסוערת בחייו של סגן ראש העיר בשלושת החודשים האחרונים, מאז הכריז על כוונתו לרוץ לראשות עיריית תל־אביב. דיאטה חריפה, שבמהלכה השיל ממשקלו 15 קילו, היא אחת מהן. ואכן, יודע כל מי שהתנסה אי פעם בדיאטה, יותר משהרגלי התזונה החדשים מעידים על רצונו של זמיר לשלוט במה שנכנס לו לפה, הם מלמדים על התזמון הקריטי מבחינתו. הגיע הזמן.

     

    הנה עוד דבר דרמטי שהשתנה בחייו: מאז שזמיר הודיע שירוץ נגד רון חולדאי, הם לא מדברים. חולדאי, אין דרך עדינה יותר לומר זאת, מתעלם מקיומו. לכל היותר, לחיצת יד קרירה במועצת העיר. לא עניין של מה בכך למי שעבד לצידו של חולדאי בסימביוזה מוחלטת ונחשב עד לפני רגע יד ימינו, בן טיפוחיו ויורשו הטבעי.

     

    לא צריך מבוא לפסיכולוגיה כדי להבין כמה המצב הזה בלתי נסבל בשביל זמיר ‑ פוליטיקאי שנמנע בכל שתי הקדנציות בתפקיד מחיכוכים ועימותים פומביים, ורואה בעצמו פניה של הפוליטיקה החדשה. פוליטיקה שלא נזקקת להתרסה, פילוג או אגרסיה כדי לטפס למעלה.

     

    כצפוי, יש למאבק הפוליטי הזה קווים של טלנובלה יצרית: מלחמה בין־דורית, אבל גם התפכחות מתוזמנת היטב. כמו מתבגר שמגלה שהוריו אינם חכמים כפי שחשב, גם זמיר חש כעת שהוא מבין את החיים טוב יותר מפטרונו. אנרגטי יותר, רעב להוכיח הרבה יותר.

     

     

    הקמפיין האינטנסיבי שהוא מנהל בשבועות האחרונים מעיד על נחישותו לנצח את מי ששולט בתל־אביב כבר 20 שנה ברצף. השמועה שלפיה הריצה שלו מתואמת עם חולדאי, במטרה לפצל את קולות תושבי העיר ולהחליש את מועמדותם של שאר המתמודדים, כך שבסמוך ליום הבחירות יפרוש זמיר ויכריז על תמיכתו בראש העיר, מוציאה אותו מדעתו. "אני מציע לך לשאול את עובדי העירייה שהתחילו לבטל לי פגישות ביומן, נשאלו למה הם עושים לי לייק בפייסבוק ועוד, אם הדבר הזה מתואם בתוך העירייה שלמעשה סגרה בפניי את כל הדלתות בעקבות ההחלטה לרוץ. לא אירועים, לא ישיבות עבודה, לא עדכונים, שום דבר לא מגיע אליי".

     

     

    חולדאי וזמיר בימים טובים יותר
    חולדאי וזמיר בימים טובים יותר

     

    אתה מנודה?

     

    "כן. זה הגיע לרמה שיש מקומות שהיינו אמורים להגיע יחד, והסבירו לי שאם אני מגיע, ראש העיר לא יגיע ולכן אני מתבקש לא להגיע, כי הוא ראש העיר. גם זה קרה. אבל זה מחיר שאתה משלם".

     

    לפני שנתיים אמרת שלא תרוץ נגדו. מה השתנה?

     

    "באמת הייתי תחת הרושם שהוא לא ירוץ פעם חמישית, בגיל 74, אחרי 20 שנות שלטון - יותר מדיזנגוף, יותר מצ'יץ', יותר מביבי כראש ממשלה. בכל יום שעובר המחלוקות בינינו גדלות. יש דברים שלוקח להם זמן לחלחל. ככל שהלכה והצטיירה התמונה של איך ייראו חמש השנים הקרובות, כך הרגשתי יותר סוג של אחריות להציב אלטרנטיבה. הבנתי שאני באמת מתאים יותר, ושהצרכים האסטרטגיים של העיר בעשר השנים הבאות לא ייענו אם הוא ימשיך להיות הראש ואני סגנו. ומהרגע שהבנתי את זה, לא יכולתי שלא להעמיד את עצמי באתגר הזה.

     

    "באמת שקיוויתי כל החיים שתהיה איזושהי העברת מקל, העברה מסודרת. ברגע מסוים הבנתי שהוא לא מתכוון ללכת לשום מקום. שמעתי אותו ברדיו לפני שבועיים שהוא לא מתחייב שהקדנציה הבאה תהיה האחרונה שלו ושהוא רוצה לכהן עד יום מותו. לא נוח לי להיות הבנאדם שאומר שצריך להחליף אותו, אבל זאת הסיטואציה".

     

    איך הודעת לו על כוונותיך להתמודד נגדו?

     

    "יום לפני שזה פורסם, ישבתי מולו ואמרתי לו".

     

     

    איך הוא הגיב?

     

    "בחוסר אמונה. אני לא חושב שהוא האמין שאעשה את זה באמת".

     

    הוא ניסה להניא אותך מזה?

     

    "לא. רק אמר שהוא לא חושב שזה הגיוני. זו הייתה שיחה מאוד קצרה. שבע דקות".

     

    יותר כבוד

    בתוך מדינת תל־אביב זמיר הוא אחת הדמויות המרכזיות והמוכרות, אבל יש מצב שאתם מזהים אותו גם ממדורי הרכילות. לפני שנתיים הוא נישא לשחקנית מאיה ורטהיימר ("שבאבניקים"), נכדתו של התעשיין סטף ורטהיימר, מהאנשים העשירים ישראל, ומאז הוא מדלג בקלילות בין ישיבות מועצה לאייטמים בגיא פינס. בין הפגנות בדרום העיר להשקות בסינימה סיטי.

     

    לפני עשור ייסד את תנועת הצעירים "רוב העיר", שזכתה בשלושה מושבים במועצת העיר, והפך לסגן ראש העיר הצעיר ביותר בתולדותיה. בבחירות הבאות כבר הגדילה התנועה את כוחה במועצה לארבעה מושבים. זמיר, שכבר אז חישב מסלול להמשך הדרך, דרש את תיק החינוך. לדאוג לצעירים זה חשוב, אבל כדי להיות ראש עיר צריך גם אג'נדה. ומה חשוב יותר לתושבי העיר מאשר ילדיהם?

     

    "קיבלתי פניות מכל המפלגות בישראל". זמיר בהרמת כוסית לחג במטה הבחירות | צילום: טל שחר
    "קיבלתי פניות מכל המפלגות בישראל". זמיר בהרמת כוסית לחג במטה הבחירות | צילום: טל שחר

     

    הוא בן 38, וכפי שמעידה ורטהיימר, צעידה איתו ברחוב מזכירה סצנה מ"קזבלן". אין אדם שזמיר לא מכיר, או לפחות מעוניין להכיר. הצעירים שהביאו את זמיר ללשכת סגן ראש העיר הם עכשיו הורים לילדים. את הטרנספורמציה שעבר בשנים האחרונות אפשר לראות בשינוי אופי הפנייה אליו ברחוב. אלה שפעם ביקשו ‑ ספק בצחוק, ספק ברצינות ‑ שיבטל להם את דוח החניה, מבקשים עכשיו את עזרתו בשינוי השיבוץ של ילדיהם מבית ספר אחד לאחר.

     

     

    בזכות השינוי והצמיחה שהוביל במערכת החינוך המקומית (לרבות בנייה והקמה של מאות גני ילדים ועשרה בתי ספר חדשים), ולא מעט הישגים אחרים שהוא זוקף לזכותו, זמיר ינסה בקרוב לעשות את מה שנחשב עד כה בלתי אפשרי, ולנצח את חולדאי. על פי כל הסקרים האחרונים ‑ לצד המתמודדים האחרים: נתן אלנתן, יאיר צברי, ציפי ברנד, מיטל להבי ואסף הראל ‑ זמיר לא מאיים על המשך שלטונו של חולדאי, אבל בסיבוב השני הוא כבר מצמצם משמעותית את הפער ביניהם. האתגר הגדול שלו בקמפיין הוא להסביר כיצד מי שנחשב שנים קבלן הביצוע של המדיניות של חולדאי, מסוגל לשמש אלטרנטיבה. מה הפלא שאפילו ראש העיר התקשה להאמין שזמיר אכן רציני בכוונותיו?

     

    זמיר, כצפוי, שולל את הדברים. "אני יו"ר רשימה עצמאית, שלא קשורה לחולדאי. יש לה קהל בוחרים עצום בעיר תל־אביב-יפו. למעשה, רק חמישה קולות הפרידו בין כמות המנדטים שלי לשלו במועצת העיר. זה כוח מאוד גדול, עם תפיסת עולם שבהרבה דברים שונה ממנו. אני שותף קואליציוני של האיש הזה. אני מאמין בשיתוף פעולה. אני מאמין בלהציג יעדים משותפים ולהתווכח בתוך החדר כדי שדברים יקרו. אבל בסוף יש פה שוני בתפיסת העולם".

     

    השוני בתפיסת העולם לא בא לידי ביטוי בעשר שנות סימביוזה.

     

    "ודאי שהוא בא לידי ביטוי. הוא בא לידי ביטוי בכל הדברים שעשיתי במערכת החינוך בחמש השנים שאני אחראי עליהם, שלא נעשו ב־15־10 שנים שלפניי. השוני הוא בכל דבר שבו העירייה עשתה איקס עד שאני הגעתי, ובכוח פוליטי ביקשתי לעשות וי. אני חושב שזה סופר־לגיטימי והגיוני שאנשים מתנועות שונות מעמידים את עצמם כאלטרנטיבה".

     

    איך אדם שהיה חלק מובהק מהמדיניות של חולדאי יכול להיות אלטרנטיבה?

     

    "רון חולדאי 20 שנה בשלטון. אם תסתכל לעומק על עשר השנים הראשונות שלו, לפני שנכנסתי לעירייה והפכתי להיות הגורם השני הכי משפיע אחריו, לבין העשור השני שלו, אתה תראה שינויים מרחיקי לכת במדיניות העירייה וכמעט בכל תחומי החיים. חלק גדול מהדברים הטובים שקרו בעשור האחרון, קרו בזכותי. רבים מההישגים שהוא מתגאה בהם היום, כשהוא עושה קמפיין בחירות, הם דברים שאנחנו הובלנו ויזמנו: השינויים במערכת החינוך והקהילה, צמצום פערים ושוויון הזדמנויות בין דרום לצפון, ביטול תשלום חניה לתושבי העיר בכחול־לבן, הבנייה של אולם כדורסל חדש להפועל תל־אביב, עידוד התיירות הגאה לתל־אביב. אלה דברים ש'רוב העיר' בראשותי מובילה כבר עשר שנים".

     

    אז למה לשנות? חולדאי ימשיך להיות ראש העיר, אתה תמשיך לדחוק בו לתקן. קומבינציה מצוינת.

     

    "אני מסכים איתך שבעשר השנים האחרונות זה עבד טוב. הגעתי לתקרת זכוכית שבמסגרתה קרו שני דברים. אחד, מה שיכולתי לעשות ולשכנע אותו לשנות, הצלחתי. אבל יש הרבה מאוד דברים שרציתי לעשות ולא הצלחתי, כי הם לא תואמים את תפיסת העולם שלו לגבי תפקיד העירייה, כמו למשל האקטיביות של העירייה בכל מה שקשור לתחבורה ציבורית בשבת ותחבורה ציבורית בכלל".

     

    חולדאי יצא למתקפה חזיתית בשר התחבורה ישראל כץ והחרדים על ביטול בניית הגשר בשבת, ונתפס כלוחמני מאוד בנושאים של כפייה דתית.

     

    "אני חושב שיש פער גדול בין מה שאומרים למה שעושים. הגשר יכול היה להיפתר בצורה אחרת, אם הייתה לעירייה מערכת יחסי עבודה תקינים עם משרד התחבורה, בעוד שבעשר השנים האחרונות אין בכלל. אני חושב שהייתה פה תחבורה ציבורית בשבת, אם עיריית תל־אביב-יפו הייתה - חוץ מלדבר עליה - מחליטה גם ליישם אותה ולא כובלת את עצמה בהסכמים קואליציוניים, שמצד אחד מונעים ממנה פוליטית לעשות את זה ומצד שני מאפשרים לה לדבר על זה בקול רם כאילו היא מגנה. בתל־אביב-יפו יכולה להיות תחבורה ציבורית בשבת. העירייה יכולה לקחת כסף עירוני, להפעיל שאטל שייסע בכל רחבי העיר. אני אעשה את זה. כפרינציפ, כעיקרון, כדי להראות שהדבר הזה הוא אפשרי".

     

    איך תסתדר עם הדתיים?

     

    "אני לא אחתום איתם על הסכם קואליציוני שמבטיח מראש לא לעשות את זה".

     

    בוא נדבר על דרום תל־אביב. המדיניות שלך כלפי הפליטים והזרים בעצם אומרת לתושבי הדרום: הזרים לא הולכים לשום מקום.

     

    "המדיניות שלי היא ריאליסטית. אם מדינת ישראל תבוא ותחליט שיש לה סידור עם קנדה והיא מעבירה את כולם לקנדה או מפזרת אותם בארץ, לא אתנגד. אני רק מסתכל על המציאות בצורה מפוכחת ואומר: זה לא יקרה. למדינת ישראל לא אכפת מתושבי דרום תל־אביב. היא משתמשת בסוגיה הזאת בצורה צינית למרות הכאב המובן של תושבי דרום תל־אביב. אם המציאות שם לא תשתנה, ובעוד עשר שנים אותם אנשים עדיין יישארו פה, אז האינטרס של כולנו הוא שאיכות החיים של האנשים הללו תהיה טובה. ככה כולם ירוויחו. מדינת ישראל מפחדת לומר את זה. לכן היא אומרת, 'אנחנו נקשה על האוכלוסייה הזאת עד שהם יעזבו'.

     

    "תושבי דרום תל־אביב צריכים לזכות להעדפה מתקנת, לתקציבים ממשלתיים עצומים כדי לשקם את הסביבה שלהם. אבל הם צריכים שהאנשים שגרים סביבם יהיו אנשים שאיכות החיים שלהם גבוהה ככל הניתן, כי חלק מהם סובלים. מדינת ישראל צריכה לעשות הרבה יותר בנושא, אבל גם עיריית תל־אביב, בכלים שעומדים לרשותה, צריכה לטפל בזה. אין כיום עובד עירייה אחד שמגיע לעבודה כל בוקר וכל תפקידו הוא להתעסק עם עשרות אלפי זרים, עם גיבוש מדיניות ועם גיבוש אסטרטגיה. עבודה מול הממשלה".

     

    למה אין?

     

    "צריך לשאול את ראש העיר".

     

    מחלות עירוניות

    לאור מצב עניינים זה, חולדאי וזמיר מכוונים את סלוגן הקמפיין שלהם זה כלפי זה. עקיצות מרומזות, שמקפלות בחובן את הסיפור כולו. בכרזות שנתלו ברחבי תל־אביב, מתחת לפורטרט מחויך של זמיר, מתנוסס המשפט: "הגיע הזמן"; חולדאי השיק את הקמפיין שלו עם סיסמת בחירות שמבהירה מה הוא חושב על כל מועמד אחר שעשוי להחליף אותו: "על תל־אביב לא מהמרים".

     

    "במדינת ישראל אנשים במערכת הציבורית לא צריכים להחזיק באותו התפקיד יותר מ־20 שנים", אומר זמיר כששואלים אותו למה בדיוק הוא מתכוון שהגיע הזמן. "יש דברים שמבחינת העירייה נחשבים מטופלים, ולא מטפלים בהם יותר. הסכנה בעוד חמש שנות חולדאי היא הסטגנציה. לאורך זמן, כשהולכים לסטגנציה גם הולכים אחורה. תל־אביב היא המטרופולין של ישראל. היא צריכה להמציא את עצמה מחדש כל הזמן. היא לא צריכה להרגיש שהכל בסדר ולנוח על זרי הדפנה. יש הרבה מאוד מחלות עירוניות שנוצרו בתקופת אותה אדמיניסטרציה, שהיא כבר לא תטפל בהן.

     

    "אני אתן לך דוגמא: בשנים הקרובות מאיה ואני נהפוך בתקווה להורים. שנינו בשלים ורוצים בכך. אחד הדברים שמעסיקים אותי כמי שמחזיק את תיק החינוך בעיר הוא שהמדינה מפקירה את חינוך הילדים עד גיל 3. מתוך כוונה להפוך את עיריית תל אביב לעירייה פרו אקטיבית התוכנית המרכזית שלי לקדנציה הראשונה היא לייסד מערכת חינוך עירונית, מסובסדת ומפוקחת, שבמסגרתה העירייה תבנה מבני ציבור ותפעל בהם גנים עירוניים לגיל הרך שיעלו להורה בסביבות אלפיים שח בחודש, וכך יחסכו מהם עשרות אלפי שקלים על כל ילד בין שנה לגיל שלוש. רון חולדאי לא רואה בתפקיד העירייה מתן פתרונות בגיל הללו. זה אחד הדברים שחייבים להשתנות".

     

    זמיר בתחילת דרכו | צילום: מיכאל שטינדל
    זמיר בתחילת דרכו | צילום: מיכאל שטינדל

     

    רק לפני שנתיים אמרת שחולדאי הוא ראש עיר טוב מאוד. עד כדי כך השתנתה דעתך?

     

    "ההחלטה לרוץ היא החלטה לא טריוויאלית, החלטה שיש בה הרבה הקרבה. זה לא סותר את העובדה שאני חושב שרון חולדאי היה ראש עיר טוב מאוד ועשה הרבה דברים מאוד משמעותיים לעיר. היה לו חזון והוא מימש אותו. אבל אני מסתכל עכשיו עשר שנים קדימה על דברים שהעיר צריכה לעשות, ואין תוכנית אסטרטגי. לאף אדם אחרי עשרים שנה בתפקיד אין את האנרגיות הנדרשות כדי להביא להתחדשות המערכת שבראשה הוא עומד. לי יש את רמת האנרגיה הנדרשת. אני רלוונטי הרבה יותר ממנו להבנה של הצרכים של תל-אביב היום, מתאים יותר ונכון יותר".

     

    במילים אחרות, חולדאי גמר את הסוס?

     

    "זה לא עניין גילאי, אלא של משך הכהונה. אני חושב שכהונות בישראל של ראשי ערים צריכות להיות קצובות. אני לא חושב שזה נכון שנותנים לאנשים פה לכהן לנצח. כשאתה מכהן כל כך הרבה שנים, אתה עובר נושא־נושא ומטפל בו. כשאתה גומר לטפל בו, אתה שם 'וי'. ואז הנושא לא נפתח יותר. עכשיו באים ואומרים לך שצריך להחליף בורג, אין לך כוח להמשיך את זה".

     

    אין לחולדאי כוח להקשיב יותר?

     

    "אני חושב שהקשב והפתיחות לביקורת הם ברמה נמוכה ממה שהם צריכים להיות. אני חושב שהיכולת להסתכל הרבה קדימה ולהתחיל תהליכים ארוכי טווח מאוד מוגבלת".

     

    זאת אדישות? שאננות?

     

    "שביעות רצון. סיפוק. וחוסר קשב".

     

    אמרת לו מה דעתך בעניין?

     

    "היו הרבה עימותים בינינו על רקע מדיניות העירייה. במה היא צריכה להשקיע. איפה היא צריכה להקשיב לציבור. היו פעמים שחשבתי להתפטר, כשמצד אחד אתה חווה את התסכול של התושבים ומצד שני מנסה להבין את שיקולי העירייה. לעמוד באמצע, בתווך, זה משקל מאוד כבד".

     

    אתה מבין את העלבון של חולדאי מהעובדה שבן טיפוחיו רץ נגדו?

     

    "אני לא מסכים עם המושג הזה, בן טיפוחיו. מה זה בכלל 'בן טיפוחיו'?"

     

    הוא מינה אותך לסגנו. נתן לך את ההזדמנות הפוליטית הראשונה שלך.

     

    "מה זה 'נתן לי את האפשרות'? זו תפיסה מעוותת. חולדאי קיבל בשותפות הזו עשר שנים של הכוונה של העירייה למקום הכי פופולרי שהיא הייתה בו בזכותנו. זאת לא טובה. זאת פוליטיקה. אם הייתי רוצה טובה, הייתי הולך לעבוד אצלו. כשאתה מקבל מספיק קולות ומספיק כוח במועצה, אתה קונה השפעה. ההשפעה הזו היא דו־צדדית. לכן זה לא 'בן טיפוחיו', זאת שותפות. ברור שיש מסרים של כעס ואכזבה, כשהתודעה היא 'השלטון הוא אני'. אני מבין את זה. בטח כשזה מגיע ממישהו קרוב שעבד יחד איתך. אבל האמוציה מגיעה יותר מהכל מהעובדה שעד היום כל מי שהתמודדו מול חולדאי היו אנשים שהיה לו קל להסביר למה הם לא יכולים. במקרה שלי פחות קל לו. אני חושב שזה מייצר איזשהו לחץ.

     

    "אתה יודע, זה מעניין שאני הוא זה שכל הזמן נשאל למה אני מתמודד, במקום שחולדאי יישאל למה הוא רץ לקדנציה חמישית, כשמדברים פה על דמוקרטיה ועל הצורך בהחלפת שלטון".

     

    הוא נשאל. בראיון ל"ידיעות אחרונות" לפני חצי שנה, הוא אמר: "העיר תל־אביב-יפו נמצאת בנקודה בזמן שבה חשוב מאוד שיהיה ראש עיר ותיק שלא מפחד להכריע הכרעות חשובות. תפקידי להגן על תל־אביב-יפו ולהשאיר אותה חופשית, ליברלית וסובלנית".

     

    "אני חושב שבעניין הזה רון חולדאי הוא כבר ביבי נתניהו. הם מדברים על דמוקרטיה ועל הצורך בהתחדשות, עד שזה מגיע אליהם. הוא לא רואה בעיני רוחו אדם אחר שמסוגל בכלל, כולל סגנו שעשר שנים מוציא ומביא ועושה. הם בטוחים שהכל יקרוס אם הם לא יהיו. זה תמיד 'מנסים להפיל אותי'. זו תפיסה שבדיוק בגללה צריך לפעמים להחליף. בסוף כל הזמן שואלים את חולדאי על הגיל שלו. זאת שאלה לא רלוונטית. השאלה שצריך לשאול אותו ולא שואלים אותו, היא האם אתה חושב שאנשים צריכים לכהן לנצח? האם אתה חושב שרבע מאה בשלטון זה זמן הגיוני? אלה שאלות שאף אחד לא שואל אותו".

     

    אתה שאלת אותו?

     

    "אמרתי לו לא פעם שאני חושב שאני הייתי צריך להתמודד עכשיו ולא הוא".

     

    מה הוא אמר על זה?

     

    "הוא גילגל עיניים".

     

    סלוגן הקמפיין שלו, "לא מהמרים על תל־אביב", מופנה ישירות אליך. הוא רואה בך הימור.

     

    "אני הימור?" מחייך זמיר, "האיש שנתן לו עשר שנים, מיליארד שקל סמכויות ביצוע. מטריד אותי שהוא מוכן לקרוא לאדם שהוא הפקיד בידיו את הסמכות על הדבר הכי חשוב בעיר ‑ חינוך ‑ הימור. אבל אני יכול להגיד לך שאדם שנאחז כך בשלטון, אם זה מה שהוא אומר: תבחרו בי לא בגלל חזון, לא בגלל תוכניות העבודה, אלא כי כל דבר אחר הוא הימור - זו תפיסה שלטונית שחושבת שבלעדיה אי־אפשר לנהל פה שום דבר, וזה רע מאוד".

     

    מה דעתך על שאר המתמודדים?

     

    "עם חלק אני מסכים ועל חלק אני חולק, אבל אני שמח על כל מתמודד. אני חושב שטוב שכמה שיותר אנשים מסכימים ששלטון צריך להחליף, וכל מי שמצטרף למרוץ הזה כדי לנסות להשפיע על העיר לטובה ראוי בעיניי. בסופו של דבר, נורא ברור שאני הכי מנוסה והכי מתאים".

     

    אם תזכה, מה דעתך על אסף הראל כסגן ראש העיר?

     

    "אני לא פוסל שום דבר. מי שיציגו תפיסת עולם שתתאים לדרך שבה אני חושב שהעיר צריכה להתנהל, יהיו מוזמנים לתוך הקואליציה".

     

    בתרחיש סביר, שלפיו חולדאי ייבחר לכהונה נוספת, תצליחו לעבוד יחד?

     

    "א', זה תלוי בו. ב', אני לא חושב על היום שאחרי. אם הייתי עושה שיקולים של היום שאחרי, יכול להיות שלא הייתי רץ. קיבלתי פניות מכל המפלגות בישראל ומזמן יכולתי להיות בכנסת. לא נכנסתי לעירייה כדי להיות פוליטיקאי, אלא כי תל־אביב הפכה להיות משימת חיים שלי".

     

    אצולה תל־אביבית

    הוא לא תל־אביבי מלידה ‑ עברו כמה שנים מהרגע שנולד בגני יהודה ועד שעבר לעיר הגדולה - אבל המשפחה שלו דווקא כן. אצולה תל־אביבית פר־אקסלנס. אביו, מוקי, הוא בעליה של גלריה לעתיקות במרכז העיר ומיושבי כסית המיתולוגיים; אמו, גליה, עוסקת בציור ובעיצוב תכשיטים. "סבא־רבא מצד אמי היה מפקד המשטרה של מאיר דיזנגוף", הוא מפרט. "יש לי תמונה במשרד של אמני הבימה והקאמרי מ־1949, ששלחו מכתב לישראל רוקח (ראש העיר) ובו ביקשו שישאירו את קפה כסית פתוח עד שתיים בלילה, כי הם גומרים הצגות ואין להם לאן לצאת". יש לו שתי אחיות צעירות ממנו, דניאלה ואנה, וממעקב שוטף אחר הפוסטים שהוא מעלה ברשתות החברתיות ניתן להבין עד כמה הוא מחובר אליהן ועד כמה חשוב לו להפגין את הקשר החזק עם משפחתו.

     

    אנחנו מכירים כבר שנים רבות. מעולם לא היינו חברים קרובים, אבל בזכות חברים משותפים, יצא שנתקלנו זה בזה לא מעט בנסיבות חברתיות. מהמעט שהספקתי ללמוד על זמיר, הפסאדה התקשורתית שבנה לעצמו ‑ ציני, מודע לעצמו, ידידותי למשתמש ‑ קרובה מאוד גם לדמותו כפי שהיא משתקפת בחייו האישיים. לא מעט אנשים מתארים אותו כ"נייס גאי", ולעיתים נדמה שיותר משהם מבקשים להחמיא לו על אדיבותו, הם אולי רומזים מה חסר לו בשביל התפקיד: רעל בעיניים.

     

     

    הגברת הראשונה. זמיר וורטהיימר מאוהבים | צילום: ראובן שניידר, PPLUS
    הגברת הראשונה. זמיר וורטהיימר מאוהבים | צילום: ראובן שניידר, PPLUS

     

    "אתה יכול להיות אידיאליסט ולקדם דברים בלי שיגידו עליך שאתה אגרסיבי וחסר חמלה", הודף זמיר את הביקורת. "אני רואה בכל הדברים הטובים שאומרים עליי מחמאות אדירות, שהלוואי שהרבה יותר אנשי ציבור יקבלו. זה לא עומד בסתירה לזה שכשהיה צריך לומר דברים לא פופולריים, אמרתי אותם. אז אם אתה יודע לעמוד על שלך ויודע להוציא לפועל בצורה נעימה, אני רואה בזה יתרון גדול. הלוואי שכל העיריות בארץ ינוהלו כך".

     

    בגיל שש אובחן כמחונן, אבל למעט תקופה קצרה בבית ספר יוקרתי בפלורידה, שם התגוררה משפחתו באותה עת, למד במסגרות חינוך רגילות. הוא מודה שקשה להביך אותו, אולי משום שהוא מקפיד לעשות את זה בעצמו. כמעט תמיד הוא משתדל לצחוק על הרגלי האכילה שלו, על הנטייה להשמנה ועל העובדה שאין לו מושג איך הצליח, בניגוד לכל הסיכויים, להשיג את הבחורה הכי שווה בעיר. זמיר למד בגיל צעיר כמה אפשר להשיג כאנדרדוג, ועל אף שהוא לא באמת עונה על ההגדרה הזו, הוא מקפיד להתייחס כך לעצמו.

     

    כיאה לרוח התקופה, גם ורטהיימר וזמיר התאהבו באינסטגרם. היא כתבה לו תגובה, הוא ענה בלייק, אחר כך עברו לפרטי, והשאר - היסטוריית גלישה. כמו אצל הרבה זוגות, גם כאן מתחולל רשומון בשאלה מי התחיל עם מי. "היה לי יום הולדת, הוא כתב לי 'מזל טוב' והציע שניפגש", מספרת ורטהיימר. "אמרתי, אין מצב לדייט. בוא ניפגש לגלידה אחר הצהריים. לא הייתי בנויה נפשית לזוגיות, בדיוק יצאתי מקשר. הוא הבין שאני לוקחת את זה לפסים ידידותיים ושעה לפני שקבענו הוא התקשר ואמר לי שנכנסה לו פגישה שלא באמת נכנסה, והציע להיפגש מאוחר יותר בערב".

     

    זמיר: "כי אמרתי, קיץ, ככה אני רוצה שבחורה תכיר אותי? עומד ואוכל גלידה באמצע הרחוב?"

     

    ורטהיימר: "שני הדייטים הראשונים שלנו היו זוועה. ואז הייתה לנו ארוחת צהריים שקטה, רק אנחנו, בלי אלכוהול, בלי אנשים מסביב, וזה היה נפלא".

     

    מה ידעת עליו לפני שיצאתם?

     

    "שהוא שמנמן ואוהב את אמא שלו. אבל זה גם מה שהדליק אותי. הוא היה כותב דברים מצחיקים באינסטגרם והוא נראה לי מאוד משפחתי, כמו החיים שאני מנהלת עם המשפחה שלי. וגם הכל בזווית מצחיקה. ואין דבר יותר סקסי מגבר מצחיק".

     

    גם ורטהיימר היא בחורה משעשעת, באופן שהיא מתנסחת ובשפת הגוף הנוירוטית שלה. היא אימצה לה מין תדמית קלילה, של מי שאומרת ה־כ־ל, כאילו בלי להתכוון, אבל גם מבינה היטב את חוקי המשחק ונהנית להשתעשע איתם. מאז ההחלטה של בעלה לרוץ לראשות העיר, היא מספרת, הדחף הזה רוסן מעט. "בכנות, אני כבר לא יכולה להעלות פוסטים שלו שר בבוקר את אגם בוחבוט בלי חולצה. לראות את זה, זה דבר מבדר ומבדח, ואני לא יכולה להעלות את זה".

     

    ויש עוד פיל קטן בחדר ‑ טוב, לא בדיוק פיל ולא ממש קטן, אלא מחצב זהב ‑ שאי־אפשר להתעלם מנוכחותו. מאז נישואיו לוורטהיימר מוצא עצמו זמיר נדרש לדיון שהיה מעדיף לוותר עליו. מצד אחד, פוליטיקאי שמבקש להיאבק על דמותה של תל־אביב כעיר לכ־ו־ל־ם; ומן הצד האחר בעלה של אחת הנשים העשירות ביותר בישראל.

     

    "לא נבחרתי לעירייה עם קִרבה לכסף", מסביר זמיר. "כיהנתי שבע שנים כסגן ראש עיר ששוכר דירות עם שותפים. זה גיבש את תפיסת העולם שלי ואת דרך העבודה שלי. בדרך התאהבתי במישהי הכי מדהימה עלי אדמות. יצא שמשפחתה היא משפחה מאוד אמידה".

     

    מאוד־מאוד־מאוד אמידה.

     

    "אתה שואל אם זה עוזר או מזיק? זה מזיק בהיבט הזה, שכל הזמן שואלים אותי על זה וכל הזמן מדברים על זה ומניחים כלפיי הנחות שמי שמכיר אותי מקודם יודע שהן לא נכונות. המזל שלי הוא שעשיתי את רוב הקריירה שלי לפני זה. אפשר לשפוט אותי גם על פי זה ולבדוק אם דברים השתנו כתוצאה מההיכרות שלנו.

     

    "אני מבין את החשש. אני חושב שהוא לא נכון. אני חי עם עצמי ויודע מה הפריוריטיז, כמה קשה אני עובד וכמה אני מחויב. אבל אני בעיקר לא מתכוון להתנצל על זה שהתאהבתי בגיל מאוחר והתחתנתי ואני מאושר. אם המחיר של להיות נשוי לאישה שהיא אהבת חיי והחברה הכי טובה שלי הוא ששואלים אותי שאלות כאלה, אז אני מוכן לחיות עם זה".

     

    ורטהיימר: "אסף בנה את עצמו בעשר אצבעות, וביום אחד אומרים, בסדר, יש לו הכל. הדבר היחידי שטוב בסיפור הזה, שאספי נשוי לי, זה שיגידו: טוב, הבנאדם לא ייפול לשחיתות", היא צוחקת. "אסף ואני עובדים מאוד־מאוד קשה. אנשים יוצאים מנקודת הנחה שבסדר, הכל נקנה היום בכסף, ולא מבינים שזה לא קשור למשפחה שלי. המשפחה שלי תומכת בי ובו בעיקר נפשית, והיא תיתן מה שהיא יכולה לתת. מה שאנחנו יכולים לקבל בצורה הכי חוקית".

     

    אני יכול להניח שהמשפחה של מאיה תרמה לקמפיין?

     

    זמיר: "בבחירות המוניציפליות תרומות מוגבלות ל־5,000 שקל למשפחה. המשפחה של מאיה תתרום. כולם יתרמו את מה שמותר לתרום על פי חוק. חשוב להזכיר כאן משהו: מי שמממנת את הבחירות לעירייה היא המדינה. על פי המנדטים שקיבלת, אתה מקבל כסף מהמדינה לבחירות. אני עשיתי פעמיים מערכות בחירות לפני שהכרתי את מאיה. בשתיהן גייסתי תרומות ועשיתי כל מה שמותר על פי חוק כדי לממן את הבחירות, והכל היה מאוד שקוף. גם בבחירות האלה העיקרון המימוני הוא אותו עיקרון. המזל אצלי הוא שאחרי הבחירות הכל יתפרסם. כי אני מחויב לדווח. מה שלצורך העניין חולדאי לא מחויב. כי מי שמממן את רון חולדאי זה מפלגת העבודה, ומי שתורם לו תורם למפלגת העבודה. אם אתה רוצה להשיג את רשימת התורמים שלי, היא באינטרנט. אם אתה רוצה להשיג את רשימת התורמים של חולדאי, אין לך דרך. אז עכשיו תשאל את עצמך: האם אתה מעוניין שראש העיר יהיה אדם שכל מקורות המימון שלו שקופים לך, או אדם שאין לך מושג מי מימן לו את הבחירות. מה עדיף? בעיניי זה לא בריא. בעיניי אדם צריך לבוא ולהגיד, אלה האנשים בעלי האינטרס בעיר שתורמים לי כסף".

     

    אז אני אמור לחשוש מהתורמים של חולדאי?

     

    "אני באמת לא יודע. אף אחד לא יודע".

     

    הגברת הראשונה

    על אף שגם זמיר חבר מפלגת העבודה, הוא אינו מוכן להתחייב למי יצביע בבחירות הבאות. "זה תלוי על מה יהיו הבחירות ומי האנשים שיעמדו בראש ומה יהיה הסצנריו האפשרי ביותר להחליף את השלטון. אני חושב שממשלת ישראל צריכה ללכת הביתה וצריכים להתחדש שם לא פחות מאשר בתל־אביב".

     

    ורטהיימר, שנרתמה לעזרת בעלה בבחירות, מודה שהחודשים מאז השקת הקמפיין לא קלים לה. "בחירות זה כמו ללכת אל הלא־נודע. אגב, קצת כמו נישואים. פוליטיקה זה לא משהו שאני מכירה, ואני נחשפת לדברים קשים. תחשוב שמישהו נותן עכשיו סטירה לבעלך, ואתה צריך לצפות את זה מהצד. אתה תצליח לא להתעצבן מזה?"

     

    צילום: יונתן בלום
    צילום: יונתן בלום

     

    יעל חולדאי הפכה לדמות דומיננטית בעיר. היא נוכחת באירועים ובטקסים. הגברת הראשונה של תל־אביב. את מוכנה להיות חלק מהמנגנון הזה?

     

    "על פי הכמה דקות שהכרת אותי, נראה לך שזה יפריע לי? אני מאוד אשמח. אני מוכנה להיות הגברת הראשונה של אסף. מה שהוא יהיה, זה מה שאני אהיה".

     

    רבים לא יודעים, או הספיקו לשכוח, אבל לזמיר הייתה קריירת משחק קצרצרה כירון, אחיו של "ג'ינג'י", בסדרת הנוער המצליחה בשנות ה־90. זמיר שואף לנצח בבחירות הקרובות, אבל ורטהיימר כבר מפנטזת על הפנסיה ועל איחוד משותף על המסך. "אולי עוד איזה 40 שנה, כשנהיה ממש זקנים, נגיש יחד תוכנית שתיקרא 'מועדון ארוחת הבוקר גיל הזהב', ויראו אותי ואת אסף יושבים ואוכלים יוגורט ותפוח ומראיינים אנשים שבאים לתוכניות בוקר".

     

    ראית את אסף ב"ג'ינג'י"?

     

    "כן, ראיתי כמה פרקים".

     

    זמיר: "זה לא היה לה קל".

     

    ורטהיימר: "זה לא היה הכי משכנע מבחינת המשחק, וטוב שהוא יהיה ראש העיר. וגם יופי שכבר אין לו את הקארה הבלונדיני ההוא".

     

    itaisegal@hotmail.com

     

    "זמיר הביע תמיכה גורפת"

    ממטה הבחירות של ראש העיר תל־אביב יפו רון חולדאי נמסר:

     

    "לא נעסוק ברכילות של מי מדבר עם מי. אסף זמיר צריך לתת מענה לציבור כיצד דבריו מתיישבים עם העובדה שישב במשך 10 שנים ועדיין יושב גם כעת ומחזיק בתפקידו בקואליציה בראשות חולדאי. עד לאחרונה הביע תמיכה גורפת וללא סייג בכל מהלכיו ואף ביקש להשתלב כמספר 2 בסיעתו לקראת הבחירות.

     

    "מוזר ותמוה גם שמי שהיה חבר בועדת ההיגוי לגיבוש ספר חזון העיר והתוכנית האסטרטגית שהוביל חולדאי - לא מודע לקיומם. מכל מקום הוא מוזמן לעיין במסמכים אלו שפורסמו לאחרונה לציבור באתר האינטרנט העירוני.

     


    פרסום ראשון: 20.09.18 , 18:26
    yed660100