הכלכלה בעזה מתמוטטת, היא סובלת ממשבר נזילות חמור וממחסור במזומנים, והמצב הכלכלי פוגע בצרכיהם הבסיסיים של התושבים. כך קובע דוח חדש של הבנק העולמי המתפרסם הבוקר.

הדוח קובע כי הסיוע כבר אינו מספיק לזירוז הצמיחה, אחד מכל שני תושבים חי בעוני, ושיעור האבטלה של האוכלוסייה הצעירה גבוה מ־70%.

דוח הבנק העולמי יוצג מחרתיים בניו־יורק, בפתיחת הפגישה הדו־שנתית של ועדת הקישור אד־הוק, ועדת המדינות התורמות לרשות הפלסטינית לקביעת מדיניות הסיוע לפלסטינים לצורכי פיתוח.

מרינה ווס, מנהלת אזורית של הבנק העולמי בגדה המערבית ורצועת עזה: "השילוב של מלחמה, בידוד וסכסוך פנימי הותיר את עזה בשיתוק כלכלי ובמצוקה אנושית גוברת. במצב שבו אנשים נמצאים במאבק הישרדות, עוני גואה, אבטלה גוברת והידרדרות של השירותים הציבוריים כמו בריאות, מים ותברואה, נדרשים פתרונות אמיתיים ובני קיימה, ואין להסתפק בהתערבויות קצרות מועד".

לפי הדוח, כלכלת רצועת עזה נמצאת בצניחה. ברבעון הראשון של 2018, הכלכלה העזתית רשמה התכווצות (צמיחה שלילית) של 6% וממשיכה לצנוח. בעוד ההסגר שנמשך יותר מעשור הוא הגורם המרכזי, יש גורמים נוספים המשפיעים על המצב, ובהם החלטת הרשות הפלסטינית לצמצם את ההעברה החודשית לרצועה בהיקף של 30 מיליון דולר, צמצום תוכנית הסיוע של ממשלת ארה"ב בהיקף של 50־60 מיליון דולר, והקיצוצים בסיוע של אונר"א.

אמנם המצב בגדה המערבית אינו כה חמור, אך הדוח מציין כי הצמיחה שאיפיינה את הגדה בעבר מדשדשת כיום, וההערכה היא שהכלכלה תעבור גם שם האטה משמעותית בקרוב. הידרדרות המצב התקציבי אינה מאפשרת לרשות הפלסטינית לספק סיוע לעזה. ההחלטה הישראלית למנוע העברת הכנסות ממיסים לרשות, שהיקפם מוערך ב־350 מיליון דולר בשנה, היא גורם סיכון משמעותי.