קניון פרומנד שוקק החיים בוודלנד הילס, שכונה מבוססת בפרברי לוס־אנג'לס, עומד בשיממונו זה שלוש שנים, אבל היה בשלבי גסיסה שנים מספר קודם לכן. לאחר סגירת חנות מייסי'ס הגדולה ב־2015 וחנות הספרים ברנס אנד נובל שלוש שנים קודם לכן, נסגרו כל עשרות החנויות במקום בזו אחר זו. בעלי החנויות שנותרו שם בשנות הגסיסה היו חתומים על חוזה ולא יכלו לעזוב, וכך נשארו תקועים עם שכירות גבוהה וקניון שנראה כמו עיירת רפאים נטושה.

זהו רק אחד ממאות קניונים שהלכו לעולמם בגלל טעמם המשתנה של הקונים, המעדיפים קניות מקוונות על פני כיתות רגליים בין החנויות. תור הזהב של הקניונים בארה"ב היה בין השנים 1956 ל־2005, כאשר 1,500 קניונים נבנו ברחבי ארה"ב, אבל מאז 2006 לא נבנה אף קניון חדש. בעוד שכ־1,100 קניונים עדיין פתוחים לעסקים (ורבים מהם משוועים לקונים), כ־400 ננטשו ורובם עומדים מיותמים. רבע מאלו שנותרו בחיים נמצאים בסכנת סגירה בחמש השנים הקרובות. עד 2022, מעריכים אנליסטים, אחד מכל ארבעה קניונים בארה"ב ייסגר.

רק בשנה החולפת נסגרו 5,300 חנויות, ובסך הכל צפויות להיסגר יותר מ־8,600, רבות מהן מוכרות היטב לאמריקאים: סירס, מייסי'ס, ג'יי־סי־פני וקיי מארט, רשתות גדולות שפעם היוו מקום עלייה לרגל למיליוני קונים ונסגרות בקצב מזורז מקץ שנים של הפסדים. "אמריקאים צעירים מסתכלים על הקניונים כמשהו פאסה ששייך לתקופה אחרת", אומר דן בל, קולנוען שהפיק את סדרת "המולים המתים" ביוטיוב.

בספר צילומים מרהיב, "יום שישי השחור", מספר הצלם ספ לואלס את סיפורם של הקניונים האלו (בהם גם הקניון שבו בילה כילד ושנסגר ב־2008). התמונות יפהפיות אך עצובות: מדרגות נעות בלב קניון באוהיו שמכוסה בשלג כבד, מזרקות נטולות מים, עצים דקורטיביים מול חנויות עם חלונות מנופצים.

"המדינה שלי, קליבלנד, הוכתה בצורה קשה. הרבה מקומות עבודה נסגרו ואנשים הפסיקו להגיע לקניון", סיפר לואלס לפוקס ניוז. "זה מאוד אמוציונלי בשבילי להגיע למקומות האלו. פעם הם היו יישובים משגשגים, וקשה לי לראות אותם היום במצבם העלוב. האמריקאים חיים בבועה, ורציתי להראות להם את העולם ההולך ונעלם הזה. כשאתה נכנס לקניון מת, זהו שוק בהתחלה, אבל אתה גם מתמלא בהערכה ובכבוד. זו הסיבה שהצילומים שלי זכו למיליוני צפיות ברשתות החברתיות. כמו לצפות בטיטניק טובעת".

שעתיים בתור, רועדים מקור

בבלאק פריידיי, היום של הדילים גדולים של השנה, האמריקאים מוכנים לעמוד בתור שעתיים כדי לרכוש מוצרים ב־50% הנחה. מוכנים לעזוב את שולחן חג ההודיה כדי לרעוד בקור בתור עם מאות אנשים מחוץ לפתחי החנויות. היו כבר מקרי מוות ביום הזה, שבהם קונים נרמסו על ידי קונים אחרים אחוזי תזזית. אבל מובן שמיום קניות מטורף אחד חנויות לא יכולות להחזיק מעמד. נוסף על כך, חנויות רבות הציעו את אותם דילים טובים באינטרנט, וכך במרוצת השנים פחת זרם הקונים לחנויות גם ביום שישי השחור.

ב־1992 ספר "הניו יורק טיימס" 48 קניונים במרחק נסיעה של 90 דקות מהטיימס סקוור. באותה שנה נפתח הקניון הכי גדול בארה"ב "מול אוף אמריקה" בבלומינגטון, מינסוטה. הקניון, שהשתרע על פני יותר מחצי מיליון מ"ר, כלל פארק שעשועים במרכזו ו־500 חנויות. בין שנות ה־60 לשנות ה־80 נפתחו קניונים בקצב מזורז בכל מדינה בארה"ב.

ההידרדרות החלה באמצע שנות ה־2000, והיא מחריפה משנה לשנה. בין 2010 ל־2013 מספר המבקרים בתקופת החגים (חג ההודיה וחג המולד), הזמן העסוק ביותר בקניונים, ירד ב־50%.

כלכלנים רואים במותם של הקניונים "תיקון השוק". "אנחנו קמעונאיים יתר על המידה", אמר רונלד פירדמן, שותף במרקום, חברה שחקרה מגמות צרכנים. הוא צודק כמובן. קחו למשל את רשת חנויות מייסי'ס: 60% מחנויות הרשת שנסגרו שוכנות במרחק 16 קילומטר זו מזו. בוודלנד הילס שכנו שתי חנויות מייסי'ס במרחק הליכה זו מזו. מי צריך כל כך הרבה חנויות כולבו גדולות במרחק יריקה אחת מהשנייה? שלא לדבר על האפשרות לעשות הכל אונליין, ועם מדיניות החזרים נדיבה.

ביוני סגרה טויס אר אס את 200 החנויות האחרונות שלה בארה"ב, ובסך הכל 735 חנויות. "פיילס", הרשת הפופולרית ביותר לנעליים, הודיעה באפריל 2017 שתסגור עוד 400 מחנויותיה. 400 כבר נסגרו בשנה שעברה. בסך הכל, 9 רשתות קמעוניות מהגדולות בארה"ב הכריזו על פשיטת רגל. סגירתן אותתה גם על סופן של חנויות קטנות שפעלו סביבן בקניונים. מספר הקונים המצומצם בלאו הכי הצטמק עוד יותר.

מאז 2002, יותר מ־450 אלף איש איבדו את מקום עבודתם בגלל סגירת החנויות. הקמעונאות המקוונת הוסיפה רק 178 אלף משרות ב־15 השנים האחרונות. חלקן נמצאות במרכזי המכירות וההפצה של אמזון, שלעיתים קרובות נמצאים לא הרחק מאותם קניונים שאמזון עזרה לסגור. מה הפלא שבעלי הרשתות הגדולות מאשימים את אמזון בנפילתן.

הקניון, כידוע, לא היה רק מקום לקניות, אלא מקום של בילוי ומפגש חברתי. נערות הגיעו לעשות פירסינג באוזן, אמהות לקחו את הפעוטות לצילום, פנסיונרים נפגשו לכוס קפה ושוטטות בתנאים ממוזגים. זה היה גם המקום שבו נערכו פגישות עיוורות, ובו נפגשו תיכוניסטים אחרי הלימודים סתם בשביל הכיף ולשיטוט בין החנויות.

לא מעט סרטי קולנוע וטלוויזיה תיארו את המפגשים בקניונים האלה. בקניון הגלריה בשכונת שרמן אוקס בפרברי לוס־אנג'לס צולמו סרטים רבים, כמו "נעורים בקצב מהיר" בכיכובם של שון פן וג'ניפר ג'ייסון לי. הקניון נסגר לפני כעשור. אנשים עוד יסתכלו על הסרטים האלו בנוסטלגיה ויספרו לילדיהם ולנכדיהם, "אתם רואים, כך בילינו כשהיינו בגילכם".

"יש לך כמעט תחושת עצבות, כי אתה לא מתגעגע רק לקניונים, אלא לכל מה שהיה קשור אליהם. זו הייתה אמריקה, וזה היה זמן תוסס ועליז עבורנו, והזמן הזה בא לקיצו", אומר לואלס.

זיכרונות מהקניון

באתר deadmalls.com מופיעים סיפוריהם העגומים של מאות הקניונים בארה"ב שהלכו לעולמם ומה עלה בגורלם. חלקם הוסבו לספריות ציבוריות, לבתי דואר, למרכזים רפואיים ובעיקר לכנסיות.

להתפלל לאלוהים בקניון נשמע כמו חוויה די מוזרה, אבל היא מציאות שאלפי אנשים ברחבי ארה"ב אימצו בשמחה. במקום שבו ניצבו פעם שורות של קולבי בגדים, חדרי הלבשה וקופות, מסודרים עכשיו מאות כיסאות מול במה קטנה מאולתרת, והחלל הפתוח הענק תורם לאקוסטיקה הנהדרת.

הכנסייה הבפטיסטית הראשונה בלייקלנד שבפלורידה רכשה עוד בסוף שנות ה־90 את הקניון הנטוש שבעיר כדי לשפץ ולהפוך אותו ל"כנסייה בקניון". הצצה לתוך הכנסייה מגלה משהו שנראה יותר כמו אולם קונצרטים מאשר בית תפילה, עם אלפי מאמינים המושיטים ידם למעלה במהלך אחת הדרשות.

כנסייה נוספת, "ליבינג וורד" בפורסט פארק, אילינוי, עדיין נראית כמו קניון לכל דבר, אבל מבפנים זה כבר נראה כמו כנסייה מפוארת. בלקסינגטון, קנטקי, רכשה כנסיית "סאות'לנד כריסטיאן" את הקניון הענק ב־2010. וביוקליד, אוהיו, נמצא אחד מהקניונים המרשימים ביותר שהפכו לכנסיות, אלא שגם ימי הכנסייה הזאת עשויים להיות ספורים, לאחר שחברת נכסים, שיצרה מרכזי הפצה עבור אמזון, הביעה עניין לרכוש את המקום.

ויש גם נקודת אור בסיפור העגום: כמה מהקניונים בארה"ב משגשגים מאוד, בהם הגלריה ביוסטון, מרכז קניות ענק עם 375 חנויות, הקריסטלס בלאס־וגאס והבאל הארבור ליד מיאמי עם חנויות יוקרה של גוצ'י ולואי ויטון. הקניונים היוקרתיים האלו מחזיקים מעמד יפה כי אינם צריכים להתחרות באמזון. קהל הקונים שלהם עשיר מספיק ואינו צריך לחפש מציאות או הנחות ברשת המקוונת.

קניונים אחרים הצליחו בעזרת אטרקציות נלוות. הגרוב בלוס־אנג'לס מציע למבקרים נסיעה חינם באוטובוס, קונצרטים בקיץ, מסעדות טובות וכיכר עם מזרקת מים יפה. במרכז פליסיידס בניו־יורק יש מרכז באולינג וקומדי קלאב. קניונים רבים ברחבי המדינה משקיעים מאות אלפי דולרים בשדרוג המסעדות שלהם, המהוות גורם משיכה רציני. סטיבן מ' לואי, מנכ"ל חברת ווסטפילד, שמפעילה עשרות קניונים בארה"ב ובעולם, אמר: "ברור שאנו עוברים טלטלה ומבינים את הצורך להשתנות ולהתאים את עצמנו בהתאם".

השינוי מתבטא במעבר מקניונים סגורים לשילוב של מתחמים פנימיים וחיצוניים, הכוללים, נוסף לחנויות, גם משרדים ודירות, אזורי בילוי פתוחים עם דשא ומקומות ישיבה, בתי קפה ומסעדות. זהו בדיוק השילוב המתוכנן להיבנות במרכז פרומנד של ווסטפילד בוודלנד הילס. הקניון, שנסגר ב־2015 לאחר 42 שנות פעילות, ייהרס עד היסוד ויוחלף בבניין מגורים, משרדים, עשרות חנויות, מרכז ספורט ומלון, בעלות בנייה של 1.5 מיליארד דולר.

"אנו עדים לסופה של תקופה", אומרת נדין מרקוס, בעלת חנות בגדי ילדים בטופנגה, קניון בלוס־אנג'לס. "אני רואה את זה כבר הרבה זמן. אני חתומה על חוזה שכירות עד השנה הבאה ואז אסגור, אצטרף למתחרים ואמכור אונליין, למרות שהאינטראקציה עם הקונים תחסר לי. פעם העסקתי כאן שלושה מוכרים, עכשיו יש לי מוכרת אחת, שרוב הזמן לא עושה כלום כי אף אחד כמעט לא נכנס".