רהט היא העיר הבדואית הגדולה בארץ, והעיר הערבית השנייה בגודלה אחרי נצרת. רהט, שנמצאת צפונית לבאר־שבע – סמוך ליישובים להבים ומשמר הנגב – הוקמה ב־1972, וב־1994 הוכרזה כעיר. בשנים האחרונות מורגשות בעיר מגמות חיוביות בכמה תחומים, אך עדיין מדובר באחת הערים העניות בישראל, שתושביה מרוויחים רק כמחצית מהשכר הממוצע במשק.
66,791 תושבים מונה רהט, שקצב הגידול בה הוא גבוה מאוד. מ־2012 עד לסוף 2017 צמחה אוכלוסיית רהט ב־17.4% - גבוה בהרבה מהממוצע הארצי שעומד על 8.1%.
על אף הגידול, בשבע השנים האחרונות חלה ירידה של 13.6% בשיעור המשפחות מרובות הילדים בעיר, אך עדיין מדובר בנתון גבוה במיוחד שעומד על 43% מהמשפחות, לעומת הממוצע הארצי של 17.4%.
גם בשיעור הילדים באוכלוסיית רהט חלה בשבע השנים האחרונות ירידה של 6.3%, אך עדיין 48.1% מתושבי רהט הם ילדים - גבוה בהרבה מהממוצע הארצי של 33.4%.
הבעיה העיקרית שעימה מתמודדת רהט היא המצב הכלכלי על כל היבטיו. כך למשל, למרות הירידה המשמעותית באחוזי האבטלה בעיר, שירדה מ־19.2% ב־2012 ל־11.9% כיום, היא עדיין גבוהה בהרבה מהממוצע הארצי שעומד על 5.2%.
גם הגירעון העירוני שב־2012 עמד על 13.8 מיליון שקלים צומצם משמעותית, וב־2016 הגיע ל־376,000 שקלים בלבד. חלק מההסבר לכך הוא העלייה בשיעור גביית הארנונה בעיר שעומד כיום על 29.9% לעומת 21% ב־2012. עם זאת, עדיין מדובר בשיעור גבייה נמוך מאוד לעומת ערים גדולות אחרות שבהן שיעור הגבייה נע בין 85% ל־95%.
גם השכר שמרוויחים תושבי רהט הוא נמוך במיוחד. השכר הממוצע בעיר עומד על 4,793 שקלים בלבד - רק 54% מהשכר הממוצע במשק שעומד על 8,868 שקלים. הגברים ברהט מרוויחים בממוצע שכר בגובה 5,911 שקלים, לעומת הנשים ששכרן הממוצע 3,187 שקלים בלבד - פער של 46%, שגבוה בהרבה לעומת הממוצע הארצי שעומד על 34.4%.
בנוסף, על פי הנתונים, 58.2% מהשכירים ברהט משתכרים מתחת לשכר המינימום - פער אדיר לעומת 37.5% בממוצע הארצי.
גם מצב האזרחים הוותיקים ברהט הוא בכי רע על פי הנתונים. אמנם רק 2% מהאוכלוסייה בעיר הם אזרחים ותיקים לעומת 11.3% בממוצע הארצי, אולם 55% מבין האזרחים הוותיקים ברהט חיים מתחת לקו העוני ונאלצים להתקיים מקצבת השלמת הכנסה, בעוד בממוצע הארצי עומד הנתון על 19.7% מהאזרחים הוותיקים.
בתחום החינוך משקיעה עיריית רהט בממוצע 19,499 שקלים לשנה בכל תלמיד בית־ספר, גבוה מעט מההשקעה הארצית הממוצעת שעומדת על 19,476 שקלים. נדמה שלפחות מבחינת אחוזי הזכאות לבגרות בעיר, ההשקעה מתחילה להוכיח את עצמה. הזכאות לבגרות בעיר שעמדה ב־2014 על 40.6%, זינקה ב־2017 ל־56.8% - עלייה מרשימה במיוחד, למרות שהנתון עדיין נמוך מהממוצע הארצי. עם זאת, גם שיעור הגידול בזכאות לבגרות מצטיינת (ממוצע ציונים של יותר מ־90) מרשים ביותר וצמח מ־0.2% ב־2014 ל־1.1% ב־2017.
ממוצע התלמידים בכיתה ברהט הוא קרוב לממוצע הארצי, ועומד על 27.6 בבית־ספר לעומת 27.4. בגנים עומד ממוצע התלמידים בעיר על 28 לעומת הממוצע הארצי של 25.5 תלמידים.
מלבד ראש העירייה המכהן, טלאל אלקרנאוי, ינסו חמישה מתמודדים נוספים לכבוש את ראשות העירייה. בין אלקרנאוי לבין המתמודד פייסל אלהוזייל יש הסכם לתמוך זה בזה במקרה שאיש מששת המועמדים לא יקבל 40% מהקולות, ובעיר ייערך סיבוב בחירות שני. הסכם דומה קיים גם בין שני המתמודדים פאיז אבו־סהיבן ועטא אבו־מדיעם.
