יותר ויותר מדינות במערב אסרו על מכירת רכבי בנזין ודיזל עד שנת 2030, ואפילו בישראל מוביל שר האנרגיה שטייניץ מהלך כזה. ענף הרכב צפוי לעמוד באתגר, וישיק מאות דגמים חשמליים בשנים הקרובות, אם כי הוא עדיין נאבק בעלויות ובהבטחת כושר הייצור העולמי של הסוללות הדרושות.

כדי שהחזון יתממש, צריך יהיה לספק לכל החשמליות האלו יכולת להיטען, וזה אתגר אדיר. בגרמניה למשל הוערך שדי ש־10% מצי הרכב יחושמל, כדי שתשתית החשמל הארצית תהיה בסכנת קריסה.

לכן, ההטענה תצטרך להתחלק לכמה שיטות. פאנלים סולאריים יאפשרו להטעין כלי רכב בבתים ובנייני משרדים בלי שיהיה צורך לבנות מחדש את קווי החשמל אליהם; וכביש חשמלי כפי שמפתחת אלקטריאון יאפשר טעינה בזמן הנסיעה של רכב כבד כמו אוטובוסים ומשאיות, שמנועי הדיזל שלהם הם מיצרני הזיהום הגדולים. אם הם יוכלו לקבל את האנרגיה הדרושה בדרך, ולא לצאת מראש עם כולה, יספיקו סוללות קטנות וזולות יותר.

המכוניות החשמליות וגם האוטונומיות שבדרך לא יעלימו את הפקקים, אך כך ניתן יהיה לפחות לנצל את הזמן המתבזבז. אין חובה לצייד את כל הכבישים ביכולת טעינה - די להתקין סלילים בקטעים מרכזיים, ואפילו במקטעים של 1־2 ק"מ.

כיוון שמדובר באתגר עולמי, יש בחו"ל התעניינות בפיתוח. אלקטריאון גם בונה את עצמה נכון, בקשרים עם מי שיוכלו לקדם את תפוצתו. צריך רק לקוות שבארץ לא יחכו לרגע האחרון, ושכבר בשנה הבאה יהפוך כביש עירוני ראשון לכביש חשמלי, שיוכל להחזיר את ישראל לצמרת תחום התחבורה החשמלית, מעמד שהחזיקה לרגע בימי בטר פלייס.