הימים מתקצרים, החום בחוץ כבר מעיק פחות, ובימים אלה שב אלינו הסמן המובהק ביותר לכך שהסתיו כבר כאן: מבצע החיסונים הארצי נגד שפעת. כמעט שני מיליון מנות חיסון יוצעו השנה בחינם לכלל תושבי המדינה מגיל חצי שנה ומעלה – ובראשם לאוכלוסייה המבוגרת, חולים כרוניים, תינוקות ופעוטות ונשים הרות – בניסיון להפחית את התחלואה באחת המחלות הלא נעימות והמידבקות שפוקדת אותנו מדי שנה.
הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
אחרי חורף סוער במיוחד, שהסתיים במותם של רבים בעולם שנדבקו בנגיף הנפוץ, הוחלפו שניים מזני החיסון בזנים אחרים, בתקווה לקלוע לנגיפים העיקריים שאחראים לתחלואה השנה. מניסיון שנצבר בחצי הדרומי של כדור הארץ, שם מקדימה השפעת ומופיעה כבר באוגוסט, מקווים שהחיסון בעונת השפעת הנוכחית יהיה יעיל יותר מבשנים הקודמות, והתחלואה תהיה יחסית קלה. אולם בארה"ב כבר נרשמו מספר מקרי מוות ממנה, למרות שעונת השפעת נפתחה רשמית רק השבוע. גם בישראל כבר אובחנו השבוע כמה מקרים ראשונים של היבדקות בשפעת.
אבל מבצע החיסונים הזה, שנועד למנוע את סיבוכי המחלה ולהפחית את העומס על המשק כתוצאה מהיעדרות עובדים, יתנהל השנה בצל איום גדול בהרבה: חשש מפני מגיפת שפעת עולמית, שתיגרם מנגיף חדש ואלים. מומחים מתריעים כי התנאים מתאימים להתפתחות שפעת קטלנית לא פחות מהשפעת הספרדית של 1918, שנחשבת למגיפה הקטלנית ביותר בהיסטוריה והרגה בין 50 ל־100 מיליון בני אדם, אחד משלושים שחיו באותה תקופה.
אחד מהם הוא ד"ר ג'ונתן קוויק, מרצה לרפואה באוניברסיטת הרווארד ויו"ר חבר המנהלים של המועצה העולמית לבריאות, גוף ללא כוונת רווח הפועל מארה"ב במטרה לקדם בריאות ברחבי העולם, שפירסם במארס האחרון טור חריף וחריג ב"דיילי מייל" האנגלי, המזהיר מפני קטסטרופה עולמית העלולה להתרחש עם פרוץ מגיפת השפעת העולמית הבאה. מגיפה כזו, טוען קוויק, אורבת לנו ממש מעבר לפינה.
תחת הכותרת "מדוע אני מאמין שמגיפת שפעת קטלנית וקרובה עלולה להרוג 33 מיליון איש ב־200 יום", תיאר קוויק את תרחיש יום הדין, העלול, לדבריו, להביא בסופו של דבר למותם של 300 מיליון איש. שפעת כזו, כך הזהיר, "היא הווירוס הקטלני והשטני ביותר, בלתי ניתן לשליטה, ומתפשט מהר מכפי שידוע למין האנושי". התפרצותה תביא, לדבריו, לרעב עולמי ולמחסור בתרופות ובסופו של דבר תגרום להתמוטטות הכלכלה העולמית. "זה יכול לקרות כבר מחר", הזהיר.
שורה של אנשי מקצוע מרכזיים מגופי הבריאות המובילים בעולם הזהירו בחודשים האחרונים ממגיפת שפעת קרובה, בהם גם דובר ארגון הבריאות העולמי, טאריק ג'סרביק, שאמר כי מגיפה כזו עלולה להרוג מיליונים. במאי השנה קיימו המרכז לבקרת מחלות בארה"ב ואוניברסיטת אמורי באטלנטה סימפוזיון לציון מאה שנה לשפעת הספרדית. מומחים שהשתתפו בכנס הזהירו מפני השלכות שיהיו למגיפה עולמית נוספת, בהן היעדרות מסיבית של עובדים ממקומות העבודה החיוניים ושיתוק של אספקת המזון והתרופות העולמית. "מגיפת שפעת היא מספר אחת ברשימת המשברים הבריאותיים שאנחנו הכי חוששים מהם", אמר אחד מהם.
גם המיליארדר והפילנטרופ ביל גייטס הזהיר במארס האחרון כי ארה"ב אינה מוכנה למגיפת שפעת. גייטס, שהתראיין ל”וושינגטון פוסט”, אמר כי העלה את הנושא של היערכות למגיפה עולמית בפני נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, והודיע על תרומה בסך 12 מיליון דולר להאצת פיתוחו של חיסון אוניברסלי, שיגן מפני כל סוגי המחלה.
נגיף דומיננטי
"התפרצות מגיפת שפעת חדשה היא כמו רעידת אדמה", אומר פרופ' ג’יהאד בשארה, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים בילינסון. "היא בהחלט עלולה להתרחש, אבל אי אפשר לדעת בדיוק מתי". סימני האזהרה כבר כאן: עונת השפעת האחרונה בעולם הייתה הקטלנית ביותר זה עשרות שנים, יעילות החיסון הולכת ופוחתת, וזנים חדשים ואלימים של הנגיף, שעוברים מבעלי חיים ועלולים לגרום למחלה קטלנית בבני אדם, צצים בלי הפסקה.
רק לפני שבועיים חשפו השלטונות בארה"ב שכמעט מיליון בני אדם בארה"ב אושפזו ויותר מ־80 אלף אמריקאים מתו בחורף האחרון משפעת, התמותה הגבוהה ביותר מזה 40 שנה. רוב התמותה נרשמה בבני 65 ומעלה, הרגישים במיוחד לפגיעת הנגיף, אבל השפעת גבתה גם את חייהם של 180 ילדים ובני נוער, יותר מכל שנה מאז החל המעקב אחרי התחלואה בה.
גם באזורים אחרים בעולם זינק מספר קורבנות המחלה: באוסטרליה ובאנגליה הוכפל מספרם בהשוואה לחורף של 2016. על פי הדיווח, בשבוע שבו הייתה בשיאה חלו בה כמעט 9 מיליון אנגלים – אחד משישה.
התמותה הגבוהה מדאיגה במיוחד, דווקא משום שעונת השפעת האחרונה לא הייתה חריגה משום היבט אחר. אחד הנגיפים שגרמו לה היה מסוג A H3N2, שנחשב לאחד האלימים אך גם הנפוצים מבין סוגי השפעת המוכרים לנו. הנגיף, שפגיעתו מסוכנת במיוחד בילדים ובקשישים, גורם לתחלואה קשה יחסית ולמספר גבוה במיוחד של אשפוזים, מאשר נגיפי שפעת עונתיים אחרים.
גם בישראל הורגשה פגיעתו של הנגיף הזה בשנים האחרונות, אבל דווקא נגיף אחר היה דומיננטי אצלנו בחורף האחרון. למרות שהוא נחשב פחות אלים, היה הנגיף הזה, המשתייך לנגיפים מקבוצה B ומכונה יאמגטה, או “השפעת היפנית", אחראי ליותר משני שלישים ממקרי התחלואה בשפעת שזוהו בישראל, וגרם אף הוא למחלה קשה. אותו נגיף, מתברר, גרם לתחלואה חריגה בשפעת בקרב מאושפזים בישראל כבר במהלך חודשי הקיץ של 2017 – כפי שנחשף כאן לראשונה.
"התחלואה בשפעת בחורף האחרון בישראל הייתה ללא ספק הנרחבת ביותר מזה עשור", אומר פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות. "רבים מאוד חלו ולכן גם מספר הנפטרים היה יחסית גבוה".
במאה השנים האחרונות התרחשו ארבע מגיפות עולמיות, המכונות גם פנדמיות, של שפעת: ב־1918, ב־1957, ב־1968 וב־2009. הקשה מכולן הייתה, כאמור, הראשונה, שהתרחשה בדיוק לפני מאה שנה. גם אז החלה המחלה כהתפרצות מקומית, אולם בתוך זמן קצר התפשט הנגיף שגרם לה לשינוי גנטי והפך אלים ומידבק במיוחד.
התוצאות היו מחרידות: בתוך ארבעה חודשים התפשטה המחלה לכל רחבי הגלובוס והדביקה שליש מהאוכלוסייה. רחובות הערים התרוקנו, ומתחמים ציבוריים נסגרו. אנשים הסתגרו בבתיהם מחשש להדבקה. יצרני ארונות הקבורה לא עמדו בעומס הפתאומי, והמתים הושלכו לקברים המוניים.
שני שלישים מהקורבנות מתו בפרק זמן קצרצר של עשרה שבועות בסתיו של אותה שנה, כשהם מכחילים מחוסר חמצן ויורקים דם. המחלה הורידה את תוחלת החיים הממוצעת באותה שנה בעשר שנים – מ־48 ל־38 שנים בלבד, וגבתה פי חמישה יותר קורבנות מאשר מלחמת העולם הראשונה.
הפנדמיה האחרונה, נכון להיום, התרחשה בחורף 2009־2010, שבו התפשט נגיף שפעת חדש, H1N1, שזכה לכינוי "שפעת החזירים", משום שהכיל מאפיינים גנטיים של נגיף שהתפרץ בחזירים, והמחיש עד כמה מידבקת ומסוכנת יכולה להיות מחלה כזו. H1N1 גרם לתחלואה קשה דווקא בקרב אנשים בריאים, ובישראל נפטרו ממנו יותר ממאה חולים, בהם ילדים. סקר שנערך על ידי משרד הבריאות גילה כי אחד מכל שישה ילדים בני פחות מעשר בישראל נדבק בו, ואחד מארבעה מבוגרים מעל גיל 70.
אבל החשיפה הנרחבת לא הייתה הדבר המיוחד היחיד באותה עונה. רבים מהחולים, שלכאורה היו אמורים להיות מחוסנים נגד הנגיף לאחר שחלו בו פעם אחת, נדבקו במחלה פעמיים. בסופו של דבר, נדבקו במחלה עשרות מיליונים, אולם מספר המתים – בין 100 ל־400 אלף על פי הערכות שונות – היה נמוך יחסית לתחזיות.
"למרות שהנגיף שגרם לה לא היה מאוד אלים, הפנדמיה של 2009 הייתה משמעותית משום שהיא המחישה שאחרי 40 שנה של שקט לכאורה שום דבר לא השתנה. הרולטה מסתובבת מדי שנה והסיכון למגיפה עולמית נותר גבוה בדיוק כפי שהיה", אומר פרופ' רן בליצר, מנהל מחלקת תכנון מדיניות הבריאות ומכון המחקר של "שירותי בריאות כללית". "העולם הבין שזו לא שאלה של אם, אלא של מתי תפרוץ מגיפה כזו, ושהוא יכול למצוא את עצמו בכל רגע נתון עומד מול משבר עולמי, שיגמד את המגיפות הגדולות של העשורים האחרונים".
התפרצות מהירה
ברוב המקרים השפעת מסתכמת בכמה ימים של חום גבוה, כאבי גרון ושיעולים, אולם חלק מהחולים סובלים מסיבוכים, החל בזיהומי אוזניים וסינוסים ועד דלקות ריאה. במקרים נדירים עלול הנגיף לגרום לדלקת של הלב (מיוקרדיטיס), של המוח (אנצפליטיס) או של השרירים, ולכשל רב־מערכתי. כך קרה בישראל בשנה שעברה, כשמספר גבוה יחסית של חולים פיתחו דלקת מהירה וקטלנית בשריר הלב.
פגיעתו האלימה של הנגיף מתרחשת לעיתים במהירות רבה. חלק מקורבנות השפעת הספרדית של 1918 מתו, כך דווח, שעות ספורות לאחר הופעת תסמיניה הראשונים של המחלה. מומחים משערים כי המוות המהיר המיוחס למחלה מתרחש כתוצאה מתגובה אגרסיבית ומסוכנת של מערכת החיסון, המכונה סערת ציטוקינים, או כתוצאה מכך שחלק מהנגיפים החדשים נושאים גנים חדשים המסייעים להם לשגשג בריאות ולחולל מחלה קשה. במקרים אחרים המוות נגרם כתוצאה מזיהומים משניים בחיידקים ש"מתיישבים" על הזיהום הראשוני.
מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי הנזק שגורמים נגיפי השפעת עלול לסכן את החולים בה הרבה אחרי שהמחלה החריפה עברה. הנגיף גורם לדלקת, שמשפיעה על כלי הדם בלב ובמוח, ועלולה לגרום להתקפי לב ולשבץ מוחי. מחקר שפורסם בתחילת השנה הראה כי הסיכויים לפתח התקף לב גדולים פי שישה בשבעת הימים הראשונים לאחר זיהום שפעת, והסיכון ללקות בשבץ נותר גבוה במשך חודש. כך קרה לסקרלט לבינסון, עורכת דין בת 29 מצפון קרוליינה, שמתה מהתקף לב בשבוע שעבר, כמה ימים לאחר שהחלימה מהמחלה. נגיפי שפעת מזן A, האחראים לחלק ניכר מהתחלואה העונתית הרגילה במחלה, עלולים לגרום להתפרצות פתאומית של מחלה קשה וחמורה. אחת התכונות שמבדילה את נגיפי השפעת מנגיפים רבים אחרים, ושהופכת אותם למסוכנים כל כך, היא יכולתם להשתנות בקלות ובמהירות. שינויים כאלה, המתרחשים לעיתים במהלך עונת השפעת עצמה, גם גורמים לכך שחלק מהחולים יידבקו במחלה יותר מפעם אחת.
"מדובר בנגיף חכם מאוד", אומר פרופ' בשארה. "הוא שוכן במאגרים שונים בטבע, ובכך מגביר את יכולת ההישרדות שלו. גם הנטייה שלו להשתנות והעובדה שהוא מידבק כל־כך מקשות מאוד על היכולת שלנו להשמיד אותו".
בעוד שינויים גנטיים קטנים בנגיפי השפעת מתרחשים כל הזמן, שינויים משמעותיים יותר קורים לעיתים רחוקות. חלק מהנגיפים האלה נושאים גנים של נגיפי חיות, והם כה שונים מהנגיף המקורי שממנו נוצרו עד שלרוב האוכלוסייה אין חסינות נגדם, פשוט כי לא נתקלו בהם קודם. שינוי כזה גרם לפנדמיית השפעת של 2009.
דוגמה מוקדמת יותר לשינוי כזה נראתה ב־1997 עם התפרצות שפעת העופות בבני אדם בפעם הראשונה. מבין 18 איש שחלו אז בהונג־קונג, מתו שישה. כל אוכלוסיית העופות באי הושמדה במטרה לעצור את המשך ההדבקה, אולם המחלה שבה ותקפה בני אדם בתחילת 2003. מאז הפכו הדיווחים על הופעת הנגיף בבני אדם תכופים יותר ויותר.
בעקבות "קפיצת המדרגה" האבולוציונית שביצע אז הנגיף, מעופות לבני אדם, המליצו מומחי ארגון הבריאות העולמי למדינות העולם להכין תוכנית בינלאומית למקרה של מגיפת שפעת עולמית ולבסס רשת מעבדות עולמית, שתהיה מוכנה בכל עת לאיתור נגיפים חדשים.
מרכיב נוסף שצפוי להקל על התפשטות נגיף שפעת חדש הוא הגידול בתיירות העולמית: למעלה ממיליארד ורבע מעברים בשנה בין המדינות השונות בעולם יקלו על נגיף כזה, אם יופיע, להתפשט במהירות.
הבעיה הסינית
מגיפת שפעת עולמית, אם תפרוץ, תיגרם ככל הנראה מנגיף שייווצר כתוצאה מהחלפת גנים בין נגיפים של בעלי חיים ונגיפי אדם, או משינויים גנטיים (מוטציות) בנגיף עופות, שיאפשרו לו לעבור בקלות מאדם לאדם.
"כל נגיפי השפעת הם במקור נגיפים של עופות שעברו התאמה ליונקים", אומר ד"ר תמיר גושן, מ"מ מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. "הדבר מתרחש בדרך כלל במזרח הרחוק עקב העובדה שעופות ויונקים מוחזקים שם יחד, והם באים במגע תכוף גם עם בני אדם ומכאן הסיכון להיווצרות נגיף חדש. ברגע שנגיף שפעת אלים שנמצא בעופות עובר את המחסום ומדביק בעלי חיים אחרים הוא יכול לגרום לתחלואה קשה מאוד בבני אדם".
אחד המועמדים המרכזיים לחולל מגיפה, המכונה H7N9, התגלה לראשונה ב־2013 בתרנגולות בסין, ומאז גרם למספר גובר והולך של התפרצויות קשות בבני אדם. האחרונה שבהן כללה כמעט 800 חולים, ושיעור התמותה בה עמד על 40 אחוז.
באוגוסט השנה דיווח ה"ניו יורק טיימס" כי למרות בקשות חוזרות ונשנות של גורמי ממשל בארה"ב וגופי מחקר שונים, שלטונות סין אינם מוסרים דגימות מעבדה של הנגיף שנאספו מחולים, דבר העומד בניגוד להסכם שנקבע על ידי ארגון הבריאות העולמי, שקובע כי מדינות חייבות לחלוק ביניהן דגימות של נגיפי שפעת מסוכנים. סירוב השלטונות לחלוק בדגימות הנגיף הזה מונע, כך נטען, פיתוח חיסון נגדו ופוגע ביכולת להתגונן מפני הדבקה מהירה.
נגיף מדאיג אחר, H5N8, התפשט בעולם באמצעות ציפורים נודדות ב־2016. בישראל הוא אובחן לראשונה בדצמבר אותה שנה בתרנגולות ובתרנגולי הודו. כל העופות החולים הושמדו מיד.
"הסיכון לחדירת שפעת עופות לישראל גבוה מאוד, בגלל שאנחנו מהווים צוואר בקבוק או צומת בנדידת עופות מאירופה לאפריקה ובחזרה", אומר ד"ר גושן. "עופות נגועים שחונים כאן יכולים בקלות להדביק את הסביבה. במקרה של התפרצות חשוב להשמיד את העופות החולים במהירות, משום שככל שהזמן שבו שוהה הנגיף בסביבה קצר יותר, קטן הסיכוי שיעבור התאמה ליונקים".
מקור נוסף לדאגה הם נגיפי שפעת שנצפו בשנים האחרונות בכלבים. אחד הנגיפים הללו גרם לתחלואה נשימתית בכלבים באסיה בשנת 2005 ומשם נדד לשיקגו. למרות צעדים מקומיים שננקטו בניסיון למנוע את התפשטות המחלה, התפשט הנגיף לג'ורג'יה ולצפון־קרוליינה.
ביוני השנה הזהירו מדענים אמריקאים כי גם כלבי בית עלולים לשאת בגופם את הנגיף שיגרום למגיפה הבאה, לאחר שגילו את הנגיפים החדשים בכלבים שנלקחו לטיפול רפואי בגלל בעיות נשימה. מחקרים קודמים גילו נגיפים כאלה רק בכלבים שהוחזקו בחוות או בתנאי הסגר.
דילמת החיסונים
האמצעי היעיל ביותר לעצור מגיפת שפעת עולמית, אם וכאשר תתרחש, הוא חיסון. אולם החיסונים נגד שפעת נושאים בתוכם מגבלה מובנית: ארגון הבריאות העולמי קובע מדי שנה אילו נגיפים ייכללו בהם כבר בחודש מארס משום שחודשים ארוכים נדרשים עד לייצור המוני של החיסונים הללו. ההערכה אילו נגיפים צפויים להסתובב בעונת החורף חצי שנה לפני המועד היא, במקרה הטוב, ניחוש מלומד, והוא לא תמיד עולה יפה.
במקרה של מגיפה עולמית, החיסונים העונתיים לא יהיו יעילים כלל, משום שמגיפה כזו תיגרם משינוי קיצוני בנגיף, שלא ניתן היה לצפות אותו מראש. זו הסיבה שמדינות העולם מפתחות ומאחסנות כמות מוגבלת של חיסונים נגד נגיפים אלימים, שיש להם פוטנציאל לחולל מגיפה. אולם גם יעילותם של החיסונים העתידיים הללו מוגבלת מלכתחילה, בשל נטייתם של הנגיפים הללו לעבור שינויים תכופים.
התפרצות של פנדמיה שלא נגרמה על ידי אחד הזנים הללו תאפשר פיתוח חיסונים בהליך מזורז בתוך תקופה של כשישה חודשים, זמן ארוך מדי כשמדובר במגיפה קטלנית. אבל זו לא הבעיה היחידה: בשנים האחרונות הולכות ומתרבות העדויות - גם מישראל - לכך שיעילותו של החיסון העונתי הנוכחי נמוכה ביותר, מה שמעמיד בספק את יעילותם של חיסונים כאלה בכלל.
מנתונים שמפרסם המרכז האמריקאי לבקרת מחלות עולה כי יעילות החיסון המקסימלית ב־14 השנים האחרונות הגיעה ל־60 אחוז בלבד. זה קרה פעם אחת ויחידה, בחורף 2011־2010. ברוב השנים היא נעה בין 10 ל־50 אחוז, ובשנתיים האחרונות עמדה על 40־30 אחוז בלבד (ראו טבלה).
מחקר שנערך בישראל על ידי משרד הבריאות לפני שנה, על עונת השפעת בחורף 2016־2017 בקרב בני 65 ומעלה – קבוצת הסיכון העיקרית החשופה לפגיעת הנגיף - ומתפרסם כאן לראשונה, מגלה כי יעילות החיסון הייתה אפסית, וגם בקרב ילדים היא הייתה מוגבלת מאוד. רק 29 אחוז מהאנשים שחוסנו בכל קבוצות הגיל נגד שפעת אכן היו מוגנים בפועל נגד המחלה. בקרב ילדים בני שישה חודשים עד חמש היה החיסון יעיל בקרב 39 אחוז בלבד, ובקרב בני 65 ומעלה לא היה יעיל כלל. כלומר בפועל, קשישים שחוסנו נגד שפעת חלו בה בשיעורים דומים לאלה שלא קיבלו את החיסון נגדה.
מחקר אחר מישראל, שנערך על ידי חוקרים במעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות ומתפרסם כאן לראשונה, מגלה כי חיסונים נגד שפעת החזירים שניתנו לא תאמו כלל לזני המחלה שנצפו בשטח. נתונים מהשנתיים האחרונות מעלים לראשונה את הסברה שגידול נגיפי החיסון בביצי תרנגולות, כפי שנהוג כיום, מחייב שינויים מזעריים אך משמעותיים באותם נגיפים, הפוגעים ביעילותו של החיסון.
עם זאת, נטען כי גם במקרים של יעילות מוגבלת, החיסון מפחית את סיבוכי המחלה, ולכן מומלץ להמשיך ולהתחסן נגדה. מחקר שנערך בארה"ב ב־2017 הראה כי החיסון הפחית את מקרי המוות בקרב ילדים שחוסנו במחצית עד שני שלישים. "החיסון לא מונע כנראה את המחלה עצמה, אבל הוא בהחלט גורם לה להיות קלה יותר", אומר פרופ' גרוטו.
"למרות מגבלות החיסון אני קורא לכולם להתחסן", אומר פרופ' בשארה. "אין ספק שבמצב הנוכחי זה הנשק הטוב ביותר שיש לנו נגד שפעת. מאז המגיפה של 2009 אנחנו רואים אנשים צעירים ובריאים, שאין להם שום מחלות, סובלים מסיבוכים נוראיים של המחלה. כשגבר צעיר או אישה הרה בטרימסטר השלישי להריונה מתים משפעת, זה פשוט נורא".
תקווה מיפן
בחודשים הקרובים תתרגל מערכת הבריאות הציבורית בישראל התמודדות עם תרחיש של מגיפה כזו, שיכלול לראשונה טיפול מרחוק בחולים באמצעים של טלה־רפואה, ומתן מרשמים באמצעות המחשב. במחסני החירום של המדינה נשמרים מלאים ישנים של התרופה תמיפלו, נגד שפעת, אולם הם אינם מספיקים לכלל האוכלוסייה.
לצד תסריטי הזוועה על נגיף אלים וקטלני במיוחד, צריך להביא בחשבון אמצעים רבים שלא היו בידי שלטונות הבריאות לפני מאה שנה, ועשויים לשפר את המגננה נגד המחלה: מערכת איתור והתרעה שתפקידה לאתר פנדמיה בשלבים מוקדמים, היכולת להכין חיסונים מהר יותר מבעבר ותרופות אנטי־ויראליות חדישות, שמקצרות את משך המחלה.
בפברואר האחרון העניקה יפן אישור מזורז לשיווקה של תרופה חדשה, שאמורה להשמיד את הנגיף בגוף בתוך יום, באמצעות כדור אחד בלבד. מנתוני מחקר שפורסם בשבוע שעבר עולה כי הזמן החציוני עד לשיפור בתסמינים בחולים מבוגרים וכאלה הסובלים ממחלות כרוניות שטופלו בתרופה במסגרת ניסוי צנח ל־73 שעות, לעומת 102 שעות בתרופת דמה (פלצבו). מינהל המזון והתרופות האמריקאי צפוי לקבל החלטה לגבי שיווקה של התרופה הזו בארה"ב עד סוף השנה.
בינתיים, מדענים ברחבי העולם, וגם בישראל, עובדים במרץ על פיתוח חיסון אוניברסלי, שיקנה הגנה ממושכת לשנים גם מפני הנגיפים העונתיים וגם מפני נגיפים חדשים שיצוצו בעתיד. "יש לנו הרבה יותר כלים מאשר היו לנו קודם, גם אם הם לא מושלמים", אמרה לאחרונה אן שוחט, סגנית מנהל המרכז לבקרת מחלות בארה"ב.
אבל הבעיה היא לא רק בנגיף. הרפואה המודרנית, מזהירים המומחים, יודעת להנשים חולים שמערכת הנשימה שלהם קרסה, אבל אם נגיף חדש ואלים ידביק רבע עד שליש מהאוכלוסייה בתי החולים פשוט לא יעמדו בעומס.
"היכולות הרפואיות של הרפואה המודרנית בהחלט יאפשרו לטפל במחלה כזו ביעילות רבה יותר", אומר פרופ' בשארה. "אבל כשגם בשגרה אנחנו מתנהלים בתפוסה של מעל מאה אחוז, קשה לחזות איך בתי החולים יתפקדו. צריך להתכונן למשבר כזה מראש, להוסיף מיטות, אחיות, כוח עזר. כל הזמן מדברים על זה ולא עושים כלום".
"אין ספק שהעולם התקדם מבחינת המוכנות לפנדמיית שפעת, אבל הבעיה לא נפתרה", אומר פרופ' בליצר. "באף מדינה אין היום מספיק מיטות טיפול נמרץ לתת מענה לאירוע בסדר גודל כזה. גם מידת היעילות של האנטיביוטיקה מוגבלת, משום שחלק ניכר ממקרי התמותה בפנדמיה לא נובעים מהזיהומים המשניים, שניתנים לטיפול באמצעותה, אלא מהנזק שהנגיף גורם לרקמת הריאות, וגם מהתגובה הסוערת של הגוף נגדו. עד שלא יהיה חיסון אוניברסלי לא יהיה לנו מענה מלא".
