הטכנולוגיה שמניעה את טיל ה"סויוז" הרוסי מבוססת על אותן מערכות שהעלו לשמיים לפני 61 שנה את הלוויין הראשון, ה"ספוטניק". עם זאת, ברוסיה דווקא טוענים כי מבחן הזמן מוכיח שלמרות התקלה אתמול בקזחסטן — ה"סויוז" נותר יעיל, שימושי, ובעיקר אמין.

"אתמול הייתה הפעם הראשונה שבה הופעלה מערכת מילוט בעת שיגור לחלל והצילה את חיי הצוות - הוכחה לאמינות ולתכנון הבסיסי של הסויוז", הסביר טל ענבר, ראש המרכז לחקר החלל במכון "פישר" בהרצליה.

הסויוז היא לא רק מערכת השיגור לחלל הוותיקה ביותר, שכבר רשמה בהצלחה כ־140 שיגורים: מאז קורקעה מעבורת החלל האמריקאית ב־2011, הסויוז הפכה ל"אוויר לנשימה" של תחנת החלל הבינלאומית, שכן היא מעלה לשם לא רק אספקה ומזון — אלא את האסטרונאוטים עצמם.

לעומת התאונות הקטלניות של מעבורות החלל האמריקאיות — אסונות ה"צ'לנג'ר" ב־1983 וה"קולומביה" ב־2003 שבהם נספו 14 אסטרונאוטים, ובהם הטייס הישראלי אילן רמון ז"ל — לסויוז שתי תאונות קטלניות שגבו את חייהם של ארבעה קוסמונאוטים ביותר מ־50 שנות שירות.

החברות האמריקאיות "בואינג" ו"ספייס־אקס" מפתחות דור חדש של חלליות עבור נאס"א, אולם עד שייכנסו לשירות בעוד כמה שנים, תמשיך ארה"ב להסתמך על שירותי החלל הבלעדיים של הסויוז הרוסית.