היה יותר מכלום גם אם ראש הממשלה נתניהו לא ראה כלום. פרשת הצוללות מחייבת חשבון נפש של המערכת הביטחונית והפוליטית. המלצות לכתבי אישום נגד המועמד לעמוד בראש המל"ל, שר לשעבר, מפקד חיל־הים לשעבר, ראש לשכה לשעבר ובן דודו, שליחו ועורך דינו של ראש הממשלה בהווה - הן רעידת אדמה בכל מקום שבו יש סיסמוגרף מכויל.
"ולא תיקח לך שוחד, כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים", נכתב אצלנו (דברים טז, יט).
לכל אדם יש אחריות לסביבתו הקרובה, במיוחד אם הוא ממונה עליה. עזבו את שאלת הפלילי. ה"אין כלום" הוא זלזול בחומרת פרשה שאירעה במקום הכי חשוב במדינה. נתניהו יכול להרחיק את עצמו מדוד שמרון - האיש שיודע הכל ומעורב בהכל, אבל הוא כבר לא יכול לומר שאין כלום. הוא לא אשם בפרשה, אבל הוא אחראי למה שקורה סביבו.
רבים מדי מתעלמים מהמשמעות. ההסברים מגוונים: החל ב"אין קשר בין לשכה לבין מי שעומד בראשה" ועד ל"ככה זה כולם". לא הכרתי את פורום החווה של שרון המנוח, לא את סביבת העבודה של אולמרט או אפילו את הכספים שעכשיו נטען בלשכת ראש הממשלה שברק קיבל מקרן וקסנר. זה גם לא משנה. מה שלא היה ערכי וחוקי אז, לא נותן תירוץ למה שהתרחש עכשיו. ככה לא נראית סביבת עבודה תקינה.
גם אם חלקים גדולים במחנה הלאומי מחרישים, גם אם מקלדות עיתונאים הושחתו למען הקירבה לשררה, אי־אפשר לשתוק. אני לא מאמין שראש ממשלה אחר שכל כך הרבה אנשים סביבו היו מואשמים בפרשה כל כך חמורה היה זוכה מאותם אנשים להגנה.
נתניהו לא חשוד בדבר. הייתי מופתע מאוד לו היה מתגלה שהוא קשור ללקיחת שוחד. אבל קשה לי להבין את צהלות השמחה, כשפרשה כל כך חמורה מתגלה במעגל הכי קרוב שלו. מפקד גדוד בצה"ל שסגנו, קצין האג"מ שלו ואחד ממפקדי הפלוגות היו חשודים בפלילים לא היה נשאר בתפקידו. ודאי לא היה חוגג.
וכן, אני מכיר כבר בעל פה את ריטואל ההגנה הקבוע בכל פעם שמזכירים את שמו של נתניהו. מי שרוצה לעשות לעצמו הנחות, להאשים את כולם חוץ מהמנהיג, זכותו. בהיסטוריה תמיד היו שותקים, מחרישים ופחדנים. בלי לקחת אחריות, לא יהיה בדק בית. בלי לשאול את השאלות הנכונות על מקורבים, בכירי ממשל וכסף סביב רכש ביטחוני - לא יצליחו לתקן דבר.
הטור המלא: במוסף לשבת
