שלוש שנים עברו מאז מתקפת הטרור המשולבת של דאעש בפריז, שגבתה את חייהם של 137 בני אדם והותירה מאות נוספים פצועים קשה. אך למרות טקסי הזיכרון, שרק מצטמצמים עם השנים, צרפת לא באמת התאוששה לגמרי מהלילה הנוראי ההוא ששיתק את הרפובליקה. היה זה בליל שישי, 13 בנובמבר, שלוש חוליות טרור של שמונה מחבלי דאעש פוצצו מטענים וירו לכל עבר ברובע ה־10 וברובע ה־11 בפריז, כששיא המתקפה היה הטבח שהתרחש בתיאטרון ה"בטאקלאן" בעיר. אפילו מפקד הכוח המיוחד שפרץ למקום, ז'אן מישל פוברג, שכבר ראה מראות קשים במהלך שירותו, עדיין מספר כי לעולם לא ישכח את שראה שם. "זאת הייתה סצנת מלחמה שרק חיילים מעטים ראו בימי חייהם", הוא אומר.

אבל לאחר שספגה את המכה הנוראית — צרפת לא סלחה ויצאה לנקום את דם אזרחיה. ספר חדש, "המרגלים של הטרור", שיוצא בימים אלה, חושף את מסע הנקמה של הרפובליקה בארגון דאעש ובפרט בחוליית המודיעין שתיכננה את פיגועי הטרור במדינות אירופה. הספר שנכתב בידי העיתונאי הצרפתי מתיו סוק, מעלה גם את שיתוף הפעולה בין ארגוני המודיעין השונים בראשם הצרפתים, האמריקאים, האנגלים וכמובן אי־אפשר בלי מעורבות ישראלית של המוסד.

מחבר הספר מתיו סוק

"כל האחראים לפיגועים בפריז ובבריסל נרדפו וחוסלו בסוריה", אומר סוק בראיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות". "גם כדי למנוע מהם לגרום נזק בעתיד וגם כדי לנקום. הצרפתים סיפקו את המידע על הימצאותם והחיסול עצמו נעשה בידי האמריקאים, כנראה בהפצצות מהאוויר וסיכולים ממוקדים בעזרת רחפנים. מדובר בעוד שמונה מחבלים לפחות, בנוסף לאלה שהתאבדו בפיגועים בפריז ובבריסל. מאז המצב של דאעש בכי רע, וכבר לא שומעים על הארגון במונחים של איום על אירופה".

כבר לא תוקפים יהודים

סוק, עיתונאי מנוסה, יודע על מה הוא מדבר. התחקיר שלו מבוסס על עבודת נמלים שארכה ארבע שנים וכללה מאות דוחות חקירה, תמלולי שיחות, ציתותים ומעקבים, ראיונות עם סוכנים חשאיים מכל אירופה, וגם עם קורבנות הפיגועים, משפחות של מחבלים ואפילו שיחות בין חברי דאעש הכלואים בצרפת. "מתחילת הדרך ידעתי שיש פה התנהלות מאורגנת, לא של תא טרור בודד. אחרי פיגוע הדריסה בניס, ביולי 2015, התחלתי לקרוא את ספרי ההדרכה למחבלים שדאעש פירסמו באינטרנט, וראיתי שהם מכילים הנחיות דומות לאלה של ארגוני המודיעין האמריקאיים והרוסיים ה־CIA וה־KGB. דאעש התנהל כמדינה לכל דבר וניסה לבנות שירות חשאי על פי המודל המערבי של ריגול פנים וריגול חוץ. כמו ה־FBI וה־CIA, או המוסד והשב"כ".

בספר אתה טוען כי אחרי הפיגוע ב"היפר כשר" בפריז, דאעש בחר לא לתקוף יותר אתרים של קהילות יהודיות. למה?

"דאעש הבינו שכאשר הם פוגעים בבית כנסת או באתרים יהודיים אחרים, מיד מקשרים את זה עם הסכסוך הישראלי־פלסטיני, וזאת לא המטרה שלהם. הפיגועים בלב פריז הם תוצאה ישירה של הלחימה של כוחות צרפת בסוריה, נגד המדינה האיסלאמית. לפגוע במועדון לילה זה לפגוע בסמל צרפתי וזה נוגע לכולם. זה הכי טוב. היה חשוב להם להבהיר את המסר — 'כל עוד אתם לא מפסיקים את ההפצצות נגדנו בסוריה, אנחנו רק נגביר את התקפות הטרור'. מאז 2015 והפיגוע בהיפר כשר לא היה בצרפת פיגוע ממוקד נגד הקהילה היהודית, שאורגן על ידי דאעש. אחד מבכירי יחידת מודיעין הטרור של דאעש באירופה, ראשיד קאסים, הוקלט כשהוא אומר לטרוריסט אחר בדאעש, 'אל תחפש לפגוע ביהודים'".

מפתיע.

"נכון, ועם זאת חשוב לזכור שעדיין מדובר באנטישמים שלא מחבבים יהודים. מוחמד מראח — הטרוריסט מדאעש שרצח ב־2012 את תלמידי בית הספר 'אוצר התורה בטולוז' — מאוד פופולרי בסוריה, גם בקרב ג'יהאדיסטים שהם לא אנשי דאעש, אבל שונאי ישראל מובהקים. מהדי נמוש, החשוד ברצח שני הישראלים במוזיאון היהודי בבריסל, התייחס למעשיו בבית הכלא בצרפת ואמר: 'ארבעה יהודים פחות על פני האדמה, שעזבו לישראל בארון'. הוא השווה את עצמו ליוסוף פופאנה, רוצחו של הנער היהודי אילן חלימי שנחטף, עונה ונרצח באכזריות על ידי כנופיית מוסלמים אנטישמיים".

עד כמה המוסד מעורב בפעילות של גופי המודיעין המערביים נגד דאעש?

"למוסד יש מידע מצוין על המדינה האיסלאמית. לא ברור עד כמה זה תוצאה של פעילות בשטח או איסוף נתונים על ידי מערכות ריגול — הרבה מאוד מידע הגיע לצרפת מהאמריקאים ומהישראלים, בעיקר ב־2016־2017. אני יודע את זה משיחות שהיו לי עם אנשי הביון הצרפתי".

טקס הזיכרון לזכרם של נרצחי הפיגוע

משנים גישה לטרור

מסע הנקמה של צרפת בארגון דאעש הביא לשינוי גישה בכל הנוגע למאבק בטרור. צרפת, בלגיה וגם גרמניה ומדינות נוספות כבר לא מסתתרות מתחת לאצטלת הפוליטיקלי קורקט, שאיפשרה במובן מסוים את צמיחת תאי הטרור בלב הבירות שלהן. צרפת הקשיחה מאוד את הטיפול בחשודים בטרור, ומאז הפיגועים בית המחוקקים איפשר לכוחות הביטחון לחפש בתיקים של חשודים, להחרים מסמכים ולבצע בדיקות מישוש בכל רגע נתון. מסגדים שנחשדו בהטפה לטרור נסגרו לאלתר. קודש הקודשים של אירופה — ההגנה על הסודיות וזכויות הפרט — נסדק.

דאעש, אומר סוק, שילם מחיר כבד על הפיגועים שביצע באירופה. "לאחר שדאעש הפסיד בקרב על העיר מוסול, כוחו לא מורגש. אנשיו עוד מחפשים כיוונים חדשים, תוך שהם מתחזים לפליטים. גם על גורלו של מנהיג הארגון, אבו בכר אל־בגדאדי, הדעות חלוקות. יש האומרים כי נהרג בהפצצה ביוני 2017, אך יש גם עדות של לוחם דאעש לשעבר שפגש בו, 'כחוש, חולני וכועס'.

"אסור לחשוב שרק בגלל שהם מוסלמים קיצונים הם לא אינטליגנטיים ואין להם גישה לטכנולוגיות חדשות", מדגיש סוק. "אנשי דאעש מקצועיים ומיומנים בטכנולוגיה. הם אמנם לא ג'יימס בונד, אבל בהחלט יודעים דבר או שניים שהפתיעו את ארגוני הביון המערביים. כשיחידת המודיעין של דאעש תיכננה מבצע, אנשיה בחנו מה הם האמצעים העומדים לרשותם בכל מדינה, את מי מהתושבים אפשר לגייס ואלו אירועים ספורטיביים ופוליטיים אפשר לנצל לאירוע. הם הקדישו מחשבה רבה לתהודה הפוליטית והתקשורתית שיעורר כל פיגוע".

איך שיתוף הפעולה בין ארגוני הביון המערביים בא לידי ביטוי?

"הרבה סוכנויות ביון, וביניהן המוסד, עובדות ביחד על מבצעים. כשהאמריקאים חיסלו את איש דאעש, אבו באקר אל־חכים, בעזרת רחפן, הוא בדיוק תיכנן שישה פיגועים באירופה ובצפון אפריקה. הוא היווה איום לגרמניה, אלג'יריה, טוניסיה, צרפת וגם ישראל. אי־אפשר לדעת איזה מידע מוביל לאיזו תוצאה. ארגוני הביון משוחחים אחד עם שני ואז לפתע מגלים שהאדם שהם ממילא עוקבים אחריו מתכנן פיגוע".

ומי אחראי לחיסולים?

"יש פעולות שהצרפתים מובילים נגד הג'יהאדיסטים עם אזרחות צרפתית, אבל לרוב אלה האמריקאים שמוציאים לפועל את החיסולים. צרפת אינה מהססת לפעול אבל מעדיפה לשתוק ולפעול בדיסקרטיות. שמעתי אפילו מספר גורמים בביון הצרפתי מתלוננים על כך שמי שגוזר את הקופון מכל המידע שהם אוספים, אלה האמריקאים".

אז מערך המודיעין של דאעש אכן חוסל סופית?

"כמה ימים לפני שפורסם הספר, יצר איתי מגע אחד המקורות שלי ושאל אותי אם שמעתי על פלוני ואלמוני. סיפרו לו שדאעש החלו לנהל את ריכוז המודיעין מחדש. לא הכרתי אותם. אין לי מושג מה האמת על המסגרת החדשה. כבר 15 או 20 שנה שדאעש מצליח לגדל מנהיגים חדשים. כל סוכנויות הביון המערביות מנסות להבין לאן הרוח נושבת והאם הפיגועים באמת יחזרו ליבשת אירופה. ימים יגידו".