yed300250
הכי מטוקבקות
    אנה בורד
    חדשות • 17.11.2018
    סמים קלים
    ״נרקוס: מקסיקו״, נטפליקס
    אנה בורד

    רק לפני כחודשיים פשט הצבא במקסיקו על הערוגות שמפרידות בין נתיבי הכביש המהיר שמסביב למקסיקו־סיטי. הסיבה: שיחי מריחואנה עצומים שמישהו גידל שם באין מפריע. ככה זה: כל עוד יש בני אדם בעולם, יהיה גם מי שייצר וימכור להם סמים.

     

     

     

    העונה הרביעית של סדרת הלהיט בנטפליקס (אל חשש, לא יהיו כאן ספוילרים), מתארת את אימפריית המריחואנה במדינה, שהתפתחה באייטיז וגילגלה אז 30 מיליון דולר בשבוע. ובדיוק כמו בעונות הקודמות ולמעשה במציאות, היא משמרת את אותה הנוסחה.

     

    קודם כל, גם הפעם תמצאו כאן את הגבר הצעיר שבא מכלום, מיגל אנחל פליקס גאיארדו (דייגו לונה), שבשילוב בין גאונות עסקית לחלומות גדולים הופך לטייקון סמים, ואז התעשרות ובתים מפוארים ומסיבות בריכה. אחר כך ישנו השוטר השאפתן מה־DEA, קיקי קמרנה (מייקל פניה), זה שנחוש להפיל את הנרקוס, אבל מגלה במפתיע שהביורוקרטיה לא מאפשרת לו אפילו לשאול עט מהמחסן. אה, וגם שהשלטונות מושחתים, ומקבלים שוחד המאפשר למכונת הסמים להמשיך לרוץ. ובסוף כרגיל, הכל עובד לברוני הסמים טוב, עד שנפתח להם התיאבון לעוד, ומישהו בחבורה עושה איזו טעות מטומטמת.

     

    עקרונית, הנוסחה עובדת. יש כאן סיפור חדש עם דמויות אחרות, נופים יפים, וגם ההסברים עם הקריינות על מה שקרה במציאות, שתמיד מעניינים. מי שנהנה בעונות הקודמות לא יסבול. אבל משהו חסר. הדמויות המרכזיות חיוורות. מיגל־אנחל אולי חכם, אבל אין לו רבע מהכריזמה שהייתה לפבלו אסקובר, אפילו לא לחברים מקרטל קאלי. הוא מצליח לעורר הזדהות, אבל בטח לא התלהבות־על או הערצה כמו זו שדמותו של אסקובר עוררה. זה לא הטיפוס שיקנה היפופוטמים לחווה שלו. גם קיקי הוא לא בדיוק חוויאר פניה. למעשה, אין לו רבע מהסקס־אפיל או המורכבות של מי שניסה לתפוס את הרעים בעבר, וחצי מהזמן נראה שהוא הרגע התעורר משינה.

     

    נרקוס עברה מלספר את הסיפור של הקוקאין לסיפור של הגראס, וכמו ההשפעה של הסמים האלה במציאות, הפכה לרגועה יותר. אין בה את ה״היי״, לפחות בפרקים הראשונים. גם לא רגעי אקשן מותחים ומעיפי מוח כמו הפלת המטוס על ידי אסקובר, או ההשתלטות שלו על בית־המשפט העליון. וזה מה שהופך את הבינג' לדי מדכא, אולי בלתי אפשרי. היא מתקדמת לאט מדי, אפשר לראות פרק ולנוח בלי קריז לעוד אחד.

     

    מה שכן מושך בה הן דמויות המשנה המעולות, והאקשן החסר מוחלף ברגעים קטנים ויפים. למשל רפאל קארו קינטרו (טנוץ' הוראטה), המוח שמאחורי גידול מריחואנה משובחת, זה שאוהב את החיים הטובים ומנפץ את הבית החדש שלו עם אופנוע בשביל הכיף. או דון נטו (חואקין קוסיו), נרקוס מהדור הישן עם שפם, שמספק תובנות לחיים: ״כשמתחילים להזיז רהיטים, אנשים חוטפים מכות בבהונות ומתרגזים״, הוא אומר, או מסביר ש״מספר 2 בארגון לא פותר בעיות, הוא רק מצביע עליהן״. צודק. גם הופעות של אורחים מהעבר הן הפתעה נעימה, שמדגישה שיש כל מיני סוגים של ברוני סמים. כל אחד והטעם שלו.

     

    ובסוף, ״נרקוס: מקסיקו״ מאפשרת הצצה למקום אחר. בקושי תשמעו בה אנגלית, ואין בזה שום צורך. היא אולי לא תעורר את הרגש באותה עוצמה כמו בעונות הקודמות, אבל החלון שהיא פותחת מסקרן, והנוסחה של הסדרה לא הפכה פופולרית סתם. אחרי ההצלחה המוכחת של ״פאודה״ בעולם, אפשר להתחיל לעבוד על העונה של ״נרקוס והחשיש מסיני״.

     


    פרסום ראשון: 17.11.18 , 22:58
    yed660100