אנשים שמכירים מקרוב את שרת המשפטים ראו ביום שני בבוקר איילת שקד קצת אחרת. זה היה במסיבת העיתונאים שבה הודיעו היא ויו"ר מפלגתה נפתלי בנט, כי למרות האיומים והאולטימטומים - הם נשארים בממשלת נתניהו. היה שם הכל, אבל בטח לא מסיבה. לפעמים שפת הגוף חושפת הכל: שקד נראתה מדוכדכת, נגררת, חוסר שביעות הרצון ניכר על פניה החתומות. "היא חשבה שזו הייתה טעות להוביל מאבק כזה", אמרו גורמים פוליטיים שעברו קילומטרז' עם שקד.
"שתדע, גם את המהלך הזה עשינו ביחד", אומרת השרה בראיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות". "לאורך השנים היו בינינו חילוקי דעות והיו מהלכים שלא עשינו בהסכמה. דווקא במהלך הזה היינו בתיאום כמעט מוחלט וקיבלנו את ההחלטות ביחד. גם את ההחלטה לצאת למערכה וגם את ההחלטה לסיים אותה".
את ההתקפלות המפוארת של השבוע הפוליטי הסוער הזה היו שקד ובנט מעדיפים לשכוח. הם כמעט הובילו (שוב) לפירוק הממשלה והקואליציה, עשו בילד־אפ מטורף למסיבת עיתונאים דרמטית, נכנסו לבונקר למשך לילה, סיננו שיחות, והכל - רק כדי להגיד שהם נשארים בממשלה.
"לא החלטנו להתפטר, זה כל הקטע", טוענת שקד. "היו כל מיני ספקולציות והשערות. שקלנו להתפטר, אבל לא החלטנו. כשהבנו שנתניהו לוקח את תיק הביטחון ושהוא הסכים לשנות את הגישה, נפגשנו, עברנו על כל האופציות, כולל התפטרות, שקלנו את היתרונות והחסרונות, והגענו למסקנה שיותר נכון כלפי המדינה וכלפי הציבור שלנו לנהוג באחריות, ולהמשיך".
מה את חושבת על הבחירה שעשה ראש הממשלה?
"ההחלטה של נתניהו להחזיק בתיק הביטחון היא לא נכונה. ישראל צריכה שר ביטחון במשרה מלאה ובנט הכי מתאים לתפקיד. ראש ממשלת ישראל זה התפקיד הכי קשה בעולם, וכשהוא מחזיק בהרבה תיקים וגם עושה תפקיד של שרים, בסוף מי שמנהל את המשרדים זאת הפקידות. זה לא צריך להיות ככה".
התקפלתם. נגרם לכם נזק פוליטי בסיבוב הזה.
"אני לא מסכימה. בפוליטיקה לוקחים סיכונים, לפעמים מפסידים ולפעמים מנצחים. הרי בתחילת הקדנציה קיבלנו את תיק המשפטים בעזרת אולטימטום. אז הפעם מחלנו על כבודנו ולקחנו את ההחלטה הנכונה בשביל המפלגה ובשביל המדינה".
הפסדתם.
"כן, הפסדנו. אתה מפסיד בקרב אחד ומנצח בקרב אחר. מה שמאוד ריגש אותי זה עוצמת הלחץ שהופעל עלינו מאנשים שרצו שנישאר. מאות מסרונים והודעות של אנשים שהיו בחרדות שאני אעזוב את משרד המשפטים".
"זאת לא ממשלת ימין"
הנחת העבודה של בנט ושקד הייתה, שכדי להגיע להישגים מול נתניהו - צריך לאיים. ככה היה בעבר וזה הצליח לא רע. "לאורך ההיסטוריה הקואליציונית שלנו, לצערי, רק באמצעים כאלה אנחנו מצליחים להגיע למטרות שלנו. יכול להיות שלא היינו צריכים לתת לו אולטימטום פומבי. ברור שעשינו טעויות, אבל אנחנו לומדים".
בעיצומו של המשבר, בלילה שבין ראשון לשני, פעלו רבנים ואנשי ימין מובהקים למנוע את פרישתם של השרים מהקואליציה. נתניהו אף שלח את ראש המועצה לביטחון לאומי, מאיר בן־שבת, להיפגש בחשאי עם הרב חיים דרוקמן, אחד הרבנים המשפיעים בציונות הדתית, כדי שידבר על ליבם. לא בטוח שבהגדרת התפקיד של ראש המל"ל הוא אמור לפתור משברים פוליטיים, אבל הוא לפחות ניסה.
"פייק ניוז", טוענת שקד. "אנחנו קיבלנו את ההחלטה ביום ראשון בעשר בלילה, לאחר נאום נתניהו. בן־שבת נפגש עם הרב דרוקמן רק לאחר מכן, ודרוקמן דיבר עם בנט עשר דקות לפני מסיבת העיתונאים, כשכבר החלטנו להישאר והנאומים שלנו כבר היו כתובים. מהשעה שמונה בערב ועד עשר בבוקר למחרת לא דיברנו עם אף אחד. בנט ענה לשיחת טלפון אחת של פרופ' ישראל אומן ואני דיברתי עם בעלי ועם אנשי הצוות שלי. זהו".
וזה תקין בעינייך שראש המל"ל ילך מטעמו של נתניהו לתת סקירה ביטחונית לרב דרוקמן כדי שישפיע על נפתלי בנט?
"אני לא רוצה להתייחס לזה. אני מאוד מכבדת את ראש המל"ל ואני לא יודעת מה היה בפגישה שלהם וזה גם לא השפיע עליי. ראש המל"ל לא צריך להתעסק בפוליטיקה ואני רוצה להאמין שהוא לא התעסק בפוליטיקה".
אם היו קוראים לו דינה זילבר, כבר הייתם על בריקדות.
"אין מה להשוות. אם דינה זילבר הייתה אומרת מה שאומרת בישיבת הממשלה או בוועדת שרים לענייני חקיקה אז לא הייתה קמה סערה כזאת גדולה, למרות שהדברים פסולים ופוליטיים. אבל היא אמרה מה שהיא אמרה בכנסת, כנציגת הממשלה, נגד הממשלה, וזה דבר חמור".
בימים שבין ההתפטרות של ליברמן בשבוע שעבר לבין מסיבת העיתונאים של נתניהו ביום ראשון, ניהלו בנט ושקד קמפיין אגרסיבי: "זאת לא ממשלת ימין"; "הצבעתם ימין - קיבלתם שמאל", "ההצדקה היחידה לקיומה של הממשלה היא שבנט יבצע מהפכה בביטחון". שאלתי את שקד איך העמדה הזו מסתדרת עם ההחלטה להישאר בממשלה ש"איננה ימין".
"חשבנו שבנט יכול לשנות את הכיוון", היא אומרת. "הוא כבר הוכיח את זה במבצע 'צוק איתן'. אבל ראש הממשלה עמד בפני כל אזרחי ישראל ואמר: 'אני אעשה את השינוי הזה'. אז בוא נראה אם הוא יעשה או לא. אתה שואל אותי אם אני מרוצה מהמצב? לא. הייתי מרוצה אם בנט היה שר הביטחון".
וזהו, הממשלה חזרה להיות ימנית?
"לא. בתחום המשפטים עשיתי שינוי משמעותי ומרחיק לכת שאף שר לא עשה. בתחום הביטחון השינוי הזה לא נעשה. זאת לא ממשלת ימין. ממשלת ימין צריכה למשל לפנות את חאן אל־אחמר. ראש הממשלה התחייב על כך ואני מאמינה שזה ייפתר. ברור גם שבשנתיים האחרונות ההרתעה שלנו מול חמאס נשחקה וחמאס מתעצם. בדברים האלה צריך לטפל".
וזה במשמרת של "מר ביטחון" נתניהו.
"זה קורה במשמרת של ליברמן ושל ראש הממשלה ובגלל זה צריך שינוי. בוא ניתן לזה צ'אנס".
אתם נמצאים בעיצומו של קמפיין. תראי מה אמר בנט על הפצ"ר: "החיילים שלנו פוחדים יותר מהפרקליט הצבאי מאשר מיחיא סינוואר".
"זאת הדעה האישית שלו. הוא לא אמר פצ"ר. הוא אמר פרקליט צבאי. יוצא לי לעבוד עם הפצ"ר, אני מאוד מעריכה אותו, הוא איש מצוין וראוי. מה שבנט רצה להגיד זה שחיילים חוששים יותר מחקירות מאשר מהאויב. זו הדעה שלו".
ומה הדעה שלך?
"יש משפטיזציית יתר באזרחות ויש משפטיזציית יתר בצבא. זה קיים בעולם כולו".
הקואליציה יכולה לשרוד עד נובמבר 2019?
"אנחנו לא מאמינים שזה יקרה. זה יהיה מאוד קשה. יש ח"כים בליכוד שעושים בעיות ויש ח"כים בכולנו שעושים בעיות. אני לא יודעת מתי תתפרק הממשלה, זה תלוי ברצון של נתניהו. יכול להיות שדעתו תשתנה. לפני חצי שנה ראש הממשלה אמר בעצמו שאי־אפשר לקיים קואליציה של 61 ח"כים, ואם זה המצב אז עדיף ללכת לבחירות. כל אחד מנתח את המצב בהתאם למה שנוח לו פוליטית. הוא חושב שזה אפשרי, אנחנו חושבים שזה מאוד בעייתי".
ציינת כמה דברים שהממשלה לא יכולה לבצע: פסקת ההתגברות, הוצאת המסתננים, מניעת העברת כספים למשפחות מחבלים. אז עכשיו כן אפשר לעשות אותם?
"לא, אני מודה. אני חושבת שחוץ מפינוי חאן אל־אחמר כבר שום דבר לא יתבצע מהרשימה הזאת. שלוש שנים אנחנו מדברים על זה בקבינט ולא מצליחים לעצור להם את הכסף. מדינת ישראל חודרת לארכיון חשאי באיראן אבל לא מצליחה למצוא דרך לעצור את התשלומים שמועברים למחבלים ולמשפחות שלהם".
את מצליחה מאוד לשכנע אותי למה כן לפרוש מהממשלה. אני לא מבין למה נשארתם.
"אלה הדברים שבגללם בנט רצה להיות שר הביטחון. אלו הבעיות שהצבענו עליהן ולא טופלו. זאת לא קפריזה. עומד ראש הממשלה ואומר: 'אני אטפל'. אוקיי, אז תטפל".
"חמוד, ליברמן"
לפחות נקמה אחת קטנה ומתוקה הייתה לשר הביטחון הקודם בעקבות ההתקפלות של בנט ושקד. ליברמן לא התאפק וכמה דקות לאחר מסיבת העיתונאים של השניים הוא צייץ: "עכשיו כולם מבינים למה איבדנו את כושר ההרתעה".
"חמוד ליברמן", אומרת שקד. "אבל בתקופתו כשר ביטחון איבדנו את כושר ההרתעה".
כמו ליברמן, גם חברת הקבינט שקד מכחישה את טענות נתניהו כי מבחינה ביטחונית משהו גדול עומד על הפרק. "תירוצים", קרא לזה שר הביטחון היוצא. "אני יכולה להרגיע: שום קטסטרופה לא עומדת לקרות בזמן הקרוב", היא אומרת. "יש לנו אתגרים בדרום ובצפון, אבל הם לא אתגרים שמובילים למלחמה אזורית. אזרחי ישראל יכולים לישון בשקט".
עם או בלי משבר ביטחוני, עם או בלי קואליציה צרה, יש עוד עניין שמאיים על דרכו הפוליטית של ראש הממשלה.
יש לך אמון בהחלטות שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט יקבל בתיקים של נתניהו?
"יש לי אמון מלא בהחלטות שהוא יקבל ואני יודעת שהוא יקבל אותן מהסיבות הנכונות. מנדלבליט אדם ישר, מקצועי, מנטרל רעשי רקע, לא מושפע מלחצים, הפגנות או הכפשות".
את לא חושבת שאם מנדלבליט יחליט על הגשת כתב אישום נגד נתניהו יתחיל נגדו קמפיין?
"אני מקווה שזה לא יקרה. ואם זה יקרה, בכל החלטה של מנדלבליט על פי הראיות ועל פי החוק, אני אתן לו גיבוי מלא".
אם יוגש נגדו כתב אישום, ראש הממשלה צריך להתפטר או לצאת לנבצרות?
"אני מציעה שנחכה. אני מעדיפה שזה לא יקרה אבל אם כן, בוא נראה מה יהיה כתוב בכתב האישום. על פי החוק הוא יכול להישאר עד סיום ההליך".
יש תסריט שבו ראש הממשלה לא יכול להמשיך ולכהן בתפקידו תחת כתב אישום?
"בוודאי. אם חס וחלילה ראש הממשלה היה מעורב בפרשת הצוללות אז בוודאי שהוא לא היה יכול להמשיך ולכהן בתפקידו. מהרגע הראשון אמרתי שאין שום סיכוי שהוא מעורב בזה. גם כשיש לי ביקורת עליו הוא לא יפגע בביטחון המדינה".
עקרונית, צריך לדעתך להגביל כהונה של ראש ממשלה?
"אני חושבת שיש בזה הרבה מאוד היגיון. אני מאוד מתלבטת בסוגיה הזאת אבל נכון להיום אני רואה בזה יותר יתרונות".
במהלך הראיון חושפת שקד סיפור דרמטי שהתחולל לפני כארבע שנים מאחורי הקלעים במו"מ המייגע והמתיש עם ראש הממשלה על תיק המשפטים. אלה היו הימים האחרונים של המו"מ הקואליציוני ובנט עשה שריר מול נתניהו: או תיק המשפטים לשקד או שאנחנו באופוזיציה. שקד נחשבת סדין אדום אצל משפחת נתניהו, בעיקר אצל הגברת נתניהו, אבל הלחצים עבדו ונתניהו נכנע.
אלא שבמהלך המו"מ, מתברר עכשיו, שקד עצמה שקלה את האפשרות לוותר על התיק העוצמתי והיוקרתי. לא תאמינו מאיזו סיבה. "אני לא רציתי את משרד המשפטים, מאוד חששתי ממנו", מגלה שקד. "בנט שיכנע אותי. סמוטריץ' שיכנע אותי. אני פחדתי שיתפרו לי תיק, כי לאורך שנים אמרו ששרי משפטים שמבצעים שינויים - המערכת תופרת להם תיקים".
את עדיין חוששת שהמערכת תתפור לך תיק?
"ממש לא".
אז מאיפה זה בא?
"זו הייתה אגדה אורבנית, שלא לגמרי מנותקת מהמציאות - מיכאל בן־יאיר תפר תיק לשר המשפטים לשעבר יעקב נאמן. אבל אני מכירה את ראשי המערכת של היום ויודעת שהם לא ראשי המערכת של פעם. שי ניצן ואביחי מנדלבליט לא יתפרו לאף אחד תיק".
מאז החששות של ראשית הדרך, הפכה שקד לשרה דומיננטית המשנה את פני המערכת. השבוע, נדמה, הגיעה עוד נקודת ציון בתהליך. מדובר בתיק שהגיע לעליון בעקבות החלטה שנויה במחלוקת של בית הדין הרבני לפיה, "אישה לא תקבל זכויות בדירה כי בגדה בבעלה". העליון החליט לדחות את הערעור ולהשאיר את פסיקת בית הדין הרבני על כנה - וחולל סערה. ההחלטה התקבלה ברוב של שני שופטים מתוך שלושה - מועמדיה של שרת המשפטים לעליון - דוד מינץ ואלכס שטיין. רבים טענו כי מדובר בפסיקה יותר יהודית מדמוקרטית, המשקפת את המהפכה ששקד מחוללת במערכת המשפט.
"קודם כל, מדובר במחלוקת משפטית לגיטימית ואיני מתכוונת להתיימר לומר עמדה נחרצת בטרם קראתי את פסק הדין של בית הדין הרבני שעליו נסבה העתירה", אומרת שקד. "אבל רוב האמירות שנאמרו כלפי השופטים מעידות על היעדר קריאה פשוטה של פסק הדין. במקרה הזה, הצביעות של חבריי בשמאל התגלתה במלוא עוזה. ההשתלחויות שלהם באופן אישי בשופטים חצו כל גבול. כנראה עצמאות בתי המשפט נגמרת בנקודה שבה הם לא מסכימים איתו".
