בשבת האחרונה רשם בירם כיאל נקודת ציון בקריירה, 100 הופעות בברייטון. בגיל 30 הוא הפך לשחקן הרכב בפרמייר־ליג וקיבע את מעמדו כאחד הלגיונרים הבכירים.
כיאל, שכבש חמישה שערים ובישל עשרה לאורך התקופה בברייטון, הוא אחת מנקודות האור בקמפיין ליגת האומות, ובין הבודדים ששמרו על יציבות לאורך כל ארבעת המשחקים. אלא שעל ההופעות המרשימות שלו במדים הלאומיים, ושלל המחמאות שקיבל, העיבה תקרית שחצתה את גבולות הכדורגל. אחרי ה־0:7 על גואטמלה העלה הקשר תמונה לחשבון האינסטגרם שלו, שבה הופיעו שחקניה הערבים של הנבחרת (טאלב טואטחה, דיא סבע, עאיד חבשי, מואנס דאבור ולואי טהא) עם הכיתוב: "גדולי הכפר".
"ספגתי איומים ונאצות"
הפוסט הרגיז לא מעט אנשים ועורר סערה. כעת הוא מספר בראיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות" על כל מה שעבר עליו בשבועיים האחרונים, וחושף: "לפני המשחק בגזלגו מול סקוטלנד ספגתי איומים ונאצות, אם זה בשיחות טלפון, במסרונים וברשתות החברתיות. זו לא הפעם הראשונה וסביר להניח שגם לא האחרונה. האוהדים שגידפו אותי הם לא מובילי השיח במדינה, הם נגררים, לצערי, אחרי המנהיגים מכל הצדדים. בכל העולם יש חוליגנים, רק התוכן משתנה. מעדיף להודות למאות האלפים שמעריכים את מה שאני עושה על המגרש ומחוצה לו למען הנבחרת והדו־קיום. אני מאמין שגורל אחד שם אותנו בארץ הזאת, ואין לנו ברירה אלא לחיות יחד".
אז למה בכלל בחרת לפרסם את התמונה?
"יש בנבחרת התלהבות וגאוות יחידה, לא צריך לקחת כל דבר לשלילי. המהומה שנוצרה היא סערה בכוס תה. העליתי את התמונה ברגע של שמחה, של התלהבות, ממש לא בשביל ליצור פרובוקציה ואני לא מתכוון להתנצל, בעיקר לא אחרי שעיוותו את התרגום של הפוסט. המסר שרציתי להעלות הוא שיש נבחרת טובה, מגוונת עם עתיד טוב יותר, זה הכל".
בסופו של דבר לא נכתב "בוסים" כפי שפורסם תחילה, אבל אתה חושב שהשחקנים הערבים שולטים כיום בנבחרת?
"זה כבר פתטי. אנחנו נבחרת של 22 שחקנים, יחידה מגובשת שעובדת יחד למען מטרה משותפת. אין בוסים, אין מנהלים, אין ערבים או יהודים, רק רוצים להצליח. יש כיום מאמן שלא מעניין אותו מאיזה יישוב מגיע השחקן ומהי שפת האם שלו, ממילא עם כולם הוא מדבר רק אנגלית. במקום להעצים את היופי של הדו־קיום, מחפשים בזכוכית מגדלת אולי איזה שחקן יזרוק מילה ותצא כותרת. מיותר, לא מועיל, על גבול ההזיה".
כיאל, ששכר את שירותיו של יועץ התקשורת ניצן מאיר, לא פוסל אפשרות שיעלה פוסט דומה בעתיד. "אני מעלה פוסטים על פי הרגש והתחושות הרגעיות שלי. מחר אעלה פוסט עם דאבור או ביברס שותים קפה ואכתוב, 'בוקר טוב'. יבוא כתב ויחליט שזה בכלל תה ושכתבתי, 'לילה טוב'. יש לי שליטה על זה?!".
אתה חושב שהעובדה שיש חמישה־שישה שחקנים ערבים בהרכב גורמת לתושבי המגזר להתחבר יותר לנבחרת?
"הייתי שמח לשמוע שאין פערים בהשקעה התקציבית שמקצה משרד התרבות והספורט בין ילד מג'דיידה לבין ילד מת"א בקבוצות התחרותיות. אם תהיה חלוקת משאבים שווה, הנבחרת בוודאות תרוויח עוד כמה 'כיאלים" ו'דאבורים', כי המודעות לכדורגל במגזר הערבי היא עצומה. המגזר מעריך מאוד את מה שאני עושה על המגרש. וכן, גם את התרומה שלי לנבחרת. אם בכל זאת אתה מתעקש לעשות חלוקה בין השחקנים בנבחרת, אז ברור שאני מרוצה שיש שילוב בין ערבים ליהודים. השילוב הזה נוצר כתוצאה משיקולים מקצועיים, נקי מפוליטיקה. לכן, גם האוהדים היהודים וגם הערבים מתחברים לנבחרת ומייחלים להצלחתה. כל העניין של ערבים ויהודים בנבחרת זה יותר בשביל למכור כותרות. רק בישראל מדברים במושגים של שחקן ערבי או יהודי – בעולם אנחנו נבחרת כדורגל, כולם שווים בין שווים".
עד כמה מתסכל שלא עליתם לפלייאוף?
"מבאס, הרגשתי שהפעם אנחנו עושים את זה. הדבר שפגע בנו יותר מכל הוא תחילת הקמפיין, ההפסד באלבניה. יש שינוי לטובה ואני מאמין בדרך שהרצוג מתווה. סבלנות, זה יגיע".
שרן ייני אמר שאנחנו פשוט לא מספיק טובים. מסכים איתו?
"מכבד אותו, אבל דעתי שונה. אני לא חושב שסקוטלנד עדיפה עלינו. בסיכום שני המשחקים, בשיטת פלייאוף, היינו עוברים אותם".
איזה ערך מוסף הרצוג נתן לך בהשוואה למאמנים הלאומיים הקודמים?
"אצל כולם הרגשתי מוערך. מה שתמיד עצר את הקריירה שלי הן הפציעות. עברתי שמונה ניתוחים! ויש רופאים שהגדירו אותי נס רפואי. אני שמח שעכשיו אני בריא ושהמאמן סומך עליי. אני משחק כי אני בכושר טוב".
הכדורגל הישראלי שוב מגיע לרגע האמת וקורס.
"עזוב, זה שטויות. נעבוד קשה, ננצח ונצליח. כל השאר זה משחקי מילים ולא משחק כדורגל. עשינו קמפיין טוב שהעלה אותנו לדרג השלישי, גם פלייאוף ליגת האומות לא אבוד. אין כאן כישלון. אנחנו נבחרת בבנייה".
הגעת למאה הופעות בברייטון. ספר קצת על התקופה שלך שם.
"התקבלתי בצורה הכי טובה שאפשר. הגעתי להישגים עם הקבוצה והיו גם אכזבות ופציעות לא פשוטות, אבל בסופו של דבר ברייטון היא בית עבורי".
האמנת שתהיה שחקן הרכב קבוע בפרמייר־ליג?
"בכל בוקר כשאני מתעורר אני שואף להגשים את כל החלומות שלי, וזה היה אחד מהם".
מלבד תומר חמד, האם יש שחקן ישראלי נוסף שיכול לשחק בפרמייר־ליג?
"מואנס דאבור בהחלט מתאים ואני יודע שיש התעניינות סביבו. יש לו את כל מה שצריך כדי להשתלב כאן, הוא בשל לגמרי".
