את הראיון עם גבריאל תאמאש נאלצנו להתחיל באיחור של שעה. הסיבה: הבלם הרומני של הפועל חיפה התעכב בחגיגת ברית מילה לבנו של אחד מאוהדי הקבוצה. אם תרצו, עוד מאפיין בשגרת היומיום של הזר הכי צבעוני בליגת העל והאיש שבגיל 35 נותן הרבה על הדשא, ולא פחות גם מחוצה לו.
בשבת תאמאש היה אחראי לשער הניצחון (1:2) הדרמטי מול מכבי נתניה. זה קרה בדקה ה־89, כדור חופשי שלו פגע בחומה ומשם המשיך לרשת של דני עמוס. רק שעוד קודם, ושלא במפתיע, המהלך לווה במיני דרמה. המאמן שרון מימר סימן לשחקן אחר לבעוט את הכדור החופשי, מה שלא הפריע לתאמאש להשתלט על הכדור ולסגור את הסיפור עם עוד שלוש נקודות. "הרגשתי שאני זה שצריך לבעוט ושזה הרגע ששייך רק לי", הוא שיחזר. "לקחתי על עצמי את האחריות בידיעה שהכדור ייכנס. הייתי מפוצץ באדרנלין, ואפילו לא ראיתי שמימר רצה שמישהו אחר יבעט. בסוף הוא חיבק אותי".
תאמאש הגיע להפועל חיפה בשנה שעברה כשברזומה שלו מעל 60 הופעות בנבחרת רומניה והשתייכות למועדוני כדורגל כמו דינמו בוקרשט, ספרטק מוסקבה, סלטה ויגו, ווסט ברומיץ', ווטפורד וסטיאווה בוקרשט.
רבים הרימו גבה כששחקן ברמתך נחת בהפועל חיפה.
"הגעתי למועדון שהוא אמנם לא בסדר גודל שהכרתי, אבל מבחינתי הפועל חיפה זו קבוצה גדולה, שפשוט לא מעריכים אותה מספיק ומתייחסים אליה הרבה פעמים בזלזול. אני חושב שהסיפור של דוד וגוליית הוא בול עלינו".
כשתאמאש נחת בישראל הוא הביא איתו לא רק את הכישרון והניסיון, אלא גם את סיפורי השתייה והחיבה היתרה לאלכוהול. לא פעם הנושא הזה פגע לו בקריירה, אבל הוא עצמו לא עושה מזה סיפור: "אני לא שותה כל היום. אני שותה ואשתה כמה שאני רוצה, כמו כל בן אדם רגיל ולא מעבר לזה. אלה חיי הפרטים והם לא עניינו של איש. לאף אחד במועדון אין בעיה עם זה. צריך להתמקד בעיקר, והחשוב הוא שאני מגיע לכל אימון ומשחק ונותן את המאה אחוז שלי. אז למי אכפת כל היתר?!"
אז גם כיום אתה חזק בעניין הבילויים והשתייה?
"אני יודע שרוצים ליצור סביבי עניין תקשורתי בהקשר לזה, ואני לא מבין למה ומה הבעיה. כשיש יום חופשי אחד בשבוע או אחרי משחק, אני חושב שזה בסדר גמור שכדורגלן יוצא לפאב או מסעדה. מי קבע, למשל, שאחרי הפסד אסור לצאת מהבית? מה הבעיה לצאת לאיזו מסעדה עם המשפחה? מי שחושב שזה לא נכון, שיישאר בבית, אני מכבד גם את זה".
אתה קצת מיתמם, לא?
"אני לא בבית סוהר. אני כדורגלן ויש לי גם חיים פרטים מעבר לכדורגל. אני מסתובב הרבה כי אני מוזמן כמעט כל יום לאירוע וכבן אדם שנמצא באירועים מציעים לי מן הסתם לשתות ולאכול כמו לכולם" .
יש לך חיבור חזק לאוהדי הפועל חיפה.
"האוהדים שלנו הפכו להיות חלק מהמשפחה שלי. איך נביא אוהדים למגרשים אם לא נכבד אותם? שחקנים צריכים להיות שגרירים של המועדון. כיף לי, למשל, לחצות כביש ולקבל לחיצת יד ומילה טובה מאוהד. כיף לי מאוד לעשות בימי שישי קידוש אצל אורן שטרלינג, המנכ"ל שלנו שהפך כבר לאח שלי".
ומנגד, אוהדי מכבי חיפה פחות אוהבים אותך.
"הם אוהבים לשלוח לי הודעות לטלפון הנייד, בעיקר לפני משחקי דרבי. בדרבי האחרון קיבלתי בערך אלף הודעות, חלקן הודעות נאצה קשות. אני רוצה להגיד להם תודה רבה על תשומת הלב שהקדישו לי לפני משחק כזה חשוב. אני אוהב את ההודעות האלה כי זה יוצר אצלי עוד יותר מוטיבציה. אני מבקש מהם שימשיכו לשלוח הודעות בלי לדאוג. לא אתלונן ולא אפנה למשטרה. כנ"ל גם לגבי השיר שהם המציאו על אמא שלי אותו אני כבר מכיר בעל פה".
תסביר.
"הם כתבו שיר עם המילים (מתחיל לשיר) 'אמא של תאמאש ז....', ואני בתמורה החזרתי להם עם כיבוש שער".
קלינגר ואני
מה דעתך על הרמה של הכדורגל הישראלי?
"יש שחקנים איכותיים, אבל אין להם מנטליות מספיק חזקה. התנאים, הכסף והסביבה בישראל הם מהגבוהים באירופה, רק שההבדל הוא במנטליות".
קלינגר טעה כשעזב לבית"ר ירושלים?
"בחיים ובעבודה אתה צריך לקבל החלטות טובות או רעות, אבל בסופו של דבר אלה ההחלטות שלך. אני מכבד את ההחלטה של ניר לעזוב לבית"ר. הלו, גם מוריניו וגווארדיולה עשו החלטות לא פשוטות בקריירה, אז למה לניר אסור? ניר הוא זה שהביא אותי להפועל חיפה. אנחנו מחוברים מאוד, מדברים בטלפון כמעט מדי יום כחבר לחבר. כמובן שהייתי עצוב כשהוא עזב, אבל כיבדתי את ההחלטה שלו. הוא מאמן מהרמות הבכירות ולאן שילך הוא יצליח, כולל בבית"ר".
שרון מימר יכול לשחזר את ההישגים של הפועל חיפה מהעונה שעברה?
"משנה לשנה המטרות עולות והמטרות העונה גבוהות יותר מבעונה שעברה. כשעושים שינויים צריך זמן וסבלנות והליגה צפופה. אפשר להגיד שרק עכשיו, עם פתיחת הסיבוב השני, הליגה מתחילה להתעורר ומתחיל האקשן האמיתי".
מה חסר להפועל חיפה כדי לזכות באליפות?
"פשוט להביס את כל הקבוצות האחרות. בששת המשחקים האחרונים אנחנו ב־72 אחוזי הצלחה שזה אומר הרבה. בואו נדבר בסוף העונה. אליפות עושים, לא מדברים".
זה אומר שאתם יכולים לזכות באליפות?
"למה לא?"
החברים מבאר־שבע
יש מקום להחזיר את עדן בן־בסט וחנן ממן?
"אני מכבד אותם, הם חברים טובים שלי, אבל זאת לא ההחלטה שלי כי אני לא הבוס. כשהם עזבו שמחתי בשבילם כקולגה, אבל הייתי עצוב בשביל הפועל חיפה".
מי החבר הכי הטוב שלך בקבוצה?
"עדן בן־בסט וחנן ממן הם החברים הטובים שלי, אנחנו נפגשים הרבה בת"א".
אתה זוכר שהם משחקים בהפועל באר־שבע.
"בוודאי. אני חושב שעניתי על השאלה".
ומילה על החיבה לתסרוקות מיוחדות.
"אני מרוויח משכורת טובה, ואני יכול להרשות לעצמי לבזבז הרבה כסף גם על תסרוקות. הכרתי כמה ספרים טובים, אחד מהם מעכו. אני מקדיש לכל תספורת מינימום שלוש שעות".
ולפני דרבי אתה מתפרע עם היצירתיות.
"לפני הדרבי האחרון ישבתי יותר מחמש שעות על הכיסא של הספר. זה היה יום המאה לאיחוד רומניה וגם דרבי, לכן היה לי חשוב שיהיה לי על הראש לוגו של הפועל ודגל רומניה עם המספר מאה".
ואם הייתם מפסידים, איך היית יוצא למחרת מהבית עם הפריזורה הזו?
"פשוט הייתי מגלח את הראש, צובע אותו בירוק וכותב עליו באדום 'רק אדום', ואז לובש חולצה של הפועל חיפה ויוצא בגאווה כמו ענק מהבית".
תוכניות עתידיות?
"אני רוצה להמשיך פה ומאמין שתוך כמה שנים אהיה אזרח ישראלי. אני רוצה לבנות את ביתי בחיפה, להביא את האישה ואת הילדה לפה באופן קבוע כדי לחיות בישראל".
ומה לגבי הכדורגל?
"אם מישהו חושב שהקריירה של גבריאל תאמאש תסתיים בעוד שנה וחצי כשיסתיים לי החוזה בפועל הוא טועה ובגדול. אני אשחק עד גיל 50 בהפועל חיפה ואפרוש במדים שלה".
