יו"ר מרצ, תמר זנדברג, מה המאכל הביתי האהוב עלייך ביותר?

"מאפה תפוח אדמה עם בצל. זה מתכון של אמא שלי שהמציאה אותו במיוחד בשבילי מאחר שאני טבעונית כבר ארבע שנים. עד אז בארוחות משפחתיות השולחן היה כמו אצל כל משפחה, עוף ובשר, אבל אמא שלי התחילה לפתח כל מיני מתכונים שיתאימו לי - פלפלים ממולאים, מרקים, ירקות מבושלים. וזה מדהים מה שקרה אצלנו: פתאום כל התמהיל של השולחן התהפך, והבשר הפך להיות דבר שולי. את המאפה הזה, שאני כל כך אוהבת, אני יודעת להכין גם לבד, אבל אם אין לי זמן היא שולחת לי כל שבוע הביתה".

טבעוני זה לא אוכל משעמם?

"טבעוני זה כל האוכל שיש בעולם חוץ ממה שנלקח מחיות. כשאתה הופך את צורת החשיבה ולא בודק כל הזמן מה אתה לא אוכל - זה בעצם הכל: ירקות, קטניות, פחמימות. זה כל מה שיש לעולם להציע חוץ ממה שגורם סבל לבעלי חיים. ואני גם לא אוכלת תחליפים ולא מחפשת כל מיני דברים שמתחפשים, כמו שניצל טבעוני וכאלה".

צילום: אביגיל עוזי

מתי בכלל יוצא לך להיות במטבח?

"וואוו, זו שאלה טובה. מודה שלא יוצא לי להיות הרבה במטבח. ביום־יום אני אוכלת דברים מאוד פשוטים, כמו לחם, טחינה, אבוקדו, סלט. אני לא מעמידה סירים וארוחות גדולות. מי שיותר יצירתי במטבח זה בן זוגי אורי זכי, שהוא הבשלן בבית. יש לו את זה לגמרי. הוא מאלתר המון עם חדוות יצירה כזו: פותח את המקרר, מוצא דברים בארונות, זורק למחבת וממציא. בזכותו הבית שלנו מלא כל מיני תבלינים וחומרי גלם שאני אפילו לא יודעת איך קוראים להם".

מה את יודעת לבשל?

"יש תבשיל טופו עם פטריות שאני מכינה. אני אישה של דברים פשוטים, כמו סלטים. אני מכינה אוכל לילדה שלי - אורז, פסטה ודברים שילדים אוהבים. האוכל אצלי זה בשביל לאכול, לא בקטע של הנאה. אני מבשלת ספונטני. נתקעתי עם שלושה אבוקדו, אני נכנסת לאינטרנט ומחפשת מה לעשות איתם".

שוטפת כלים או מפנה למדיח?

"ברור שלמדיח, הגזמת. אבל משקיעה בטכניקה ושוטפת לפני שמכניסה. אצלי לא יוצאים כלים עם כתמים".

יצא לך לקבל החלטה פוליטית במטבח?

"בעידן של היום שבו התקשורת, הפוליטיקה והרשתות החברתיות הן 24 שעות, אז ברור שכל דבר תופס אותך איפשהו, כולל במטבח. אני מפנה דברים למדיח, שומעת כותרת ואז עוזבת הכל וקופצת לראות מה קורה. אני לא זוכרת איזו החלטה מסוימת שקיבלתי במטבח, אבל זה בטח קרה".

מה חשבת על מהלך הדחתה של ציפי לבני השבוע?

"נורא. לא אהבתי את הדרך שבה זה נעשה. ואין לי שום ספק שזה גם היה אקט שוביניסטי ושגבאי לא היה עושה אותו דבר לגבר. ברמה הפוליטית אני חושבת שחוסר היציבות הזה שיש במחנה שלנו, גם מסמן הזדמנות אולי בלתי חוזרת לגבש אמירת שמאל ברורה ואידיאולוגית.

"העמדות נעלמו מהוויכוח והכל זה אישי, פוליטי וכיסאות. יש פה איזה מרדף אחרי מקסם שווא של מרכז חלול. אז אולי הגיע הזמן לשאול מה זה 'המרכז' הזה שכולם רבים עליו? לדעתי הציבור לא נמצא איפה שגבאי, לפיד וגנץ חושבים שהוא נמצא. הם חושבים שהציבור הולך ימינה. אבל בשורה ארוכה של נושאים - בתחום האזרחי, הדמוקרטי והחברתי וגם בעניין השלום שנעלם - הציבור נמצא שמאלה מהם".

אבל בסוף תמיד יהיו מפלגות מרכז ואתם נשארים בשוליים.

"זו טעות. הבחירות האלו, יותר משהן על כלכלה ושחיתות, הן על איזה ישראל אנחנו רוצים לראות. ישראל של הימין החדש והישן, הגזעני והמסית? או שאנחנו רוצים ישראל דמוקרטית־ליברלית? בעיניי האיחוד האמיתי שצריך לקרות זה איחוד שמאל. גיבוש שמאל ברור, שמרצ במרכזו".

ציפי לבני יכולה להיות במרצ?

"זה לא סוד מאיפה היא באה ומאיפה אני. אבל בנושאים מסוימים, כמו חוק הלאום ונושאים מדיניים, היא הלכה שמאלה מגבאי. מבחינת גבאי היא הייתה 'שמאלנית מדי' בשביל מה שהוא מציג. אבל הבריחה הזו למרכז קורסת. לאנשים נמאס לראות את אבי גבאי דורש מחברי הסיעה שלו להצביע בעד גירוש פליטים, ונמאס לו לשמוע טענות ש'הקהל לא יבין למה אנחנו מצביעים נגד חוק הלאום'. החברים בסיעה שם נושכים שפתיים בשקט. אני יודעת, הם מדברים איתי. לא יכול להיות שכולנו כל כך מבוהלים מההסתה הזו של הימין. הציבור שלנו צמא לראות הנהגת שמאל שבטוחה בעצמה".

ואיך תצליחי לשנות את הדימוי האליטיסטי, התל־אביבי, האשכנזי והמתנשא של מרצ?

"שמאלני, תל־אביבי, עיתונאי, שופט, עורך דין בפרקליטות, או בכלל רוב הציבור הישראלי מרובי ריבלין ועד הרמטכ"ל איזנקוט וכל מי שלא מסכים עם ביבי - והערבים כמובן - קיבלו תיוג עם שם גנאי: סמולני. חד־משמעית. ביבי וכל עדת מעריציו שמו מסך ברזל וכל מי שמתויג 'שמאל' נזרק מעבר למסך הברזל הזה. התיוג השלילי הזה הוא תוצאה של הסתה מאורגנת נגד השמאל. אבל אנחנו גאים להיות שמאלנים. אנחנו היחידים שמרימים את הדגל הזה בלי להתבייש".

בכנס הבחירות הראשון שלכם דיברת על מרצ במונחים של עשרה מנדטים. מה עישנת באותו יום?

"אנחנו נהיה הפתעת הבחירות. הצבתי יעד של עשרה מנדטים בגלל שאני רואה מול העיניים שלי מה קורה, ואני משוכנעת שיש ציבור לפחות כפול מגודלנו היום שיכול להצביע מרצ ומאמין בעמדות שלנו. אני פוגשת כל יום אנשים שאומרים לי שהם מרצ, אבל כל פעם מצביעים אחרת כדי להחליף את ביבי. פעם לציפי, פעם לבוז'י, ויום אחרי הם מתחרטים. במקום שהשמאל ירוץ להציל את המרכז וייכשל - עדיף שהבוחרים יצביעו למה שהם מאמינים".

"הדחת" את קודמתך בתפקיד זהבה גלאון. בגלל מועמדותך וקריאת התיגר שלך עליה היא פרשה מהמרוץ על ראשות המפלגה. אתן מדברות היום?

"בהחלט. מדברות, אנחנו בקשר. אני חושבת שזהבה היא אחת המנהיגות הגדולות שהיו למרצ, וגם בפוליטיקה הישראלית. מרצ הלכה לפריימריז, בצניעות ובגאווה הצגתי מועמדות, נבחרתי על ידי מספר חסר תקדים של חברות וחברי מפלגה, ואני גאה בזה. כל ראשי מרצ לשעבר - ביילין, ג'ומס וזהבה - נמצאים במרצ, ואני מאוד שמחה על זה".

למה היא כועסת עלייך?

"אני לא חושבת שהיא כועסת עליי. אני גאה בזה שהיא פעילה ומביעה עמדות. אין אצלנו פורשים שהולכים למפלגות אחרות. מרצ זה בית אידיאולוגי".

על מה את מצטערת?

"תשאל אחרי הבחירות, בהתאם לתוצאות שנקבל".

ולקינוח, מה את הכי אוהבת לקינוח?

"קינוחים הם לא מיהלומי המטבח אצלי. זה נושא בעייתי לטבעונים כי בדרך כלל יש בזה חלב או ביצים. אז אני אוכלת המון פירות לקינוח. בכלל, אני לא מעריצה של מתוק. אם תשאל אותי 'בורקס או עוגייה', הבחירה שלי תמיד בורקס".

המתכון של תמר זנברג למאפה תפוחי אדמה טבעוני

רכיבים לבצק:

• 1/2ק"ג קמח רגיל

• 1 כוס שמן קנולה

• 1 כוס מים חמים

• 1 כפית מלח

למילוי: • תפוחי אדמה חתוכים ומבושלים במים

• בצל פרוס ומטוגן בשמן

• מלח, פלפל ותבלינים לפי הטעם (למשל אגוז מוסקט או הל) לאפייה:

פיירקס עגול משומן או מרופד בנייר אפייה

הכנה:

• לערבב את חומרי הבצק בכף ואחר כך בידיים עד שיוצא בצק חלק, מוצק וקצת שמנוני. אם זה יבש מדי או צמיגי מדי אפשר להוסיף קמח או שמן ומים לפי הצורך. אפשר להוסיף תימין יבש לבצק. • לגלגל את הבצק לכמה כדורים (בגודל כדור טניס), ולהכניס למקרר לשעה בערך בשקיות ניילון או בניילון נצמד. • בינתיים למעוך את תפוחי האדמה והבצל ביחד לפירה, לתבל ולהוסיף קצת קמח. לערבב ולצנן. • להוציא את עיגולי הבצק מהמקרר ולרדד במערוך אחד־אחד על משטח מקומח לרצועה רחבה.

• להניח לאורכה בכף את הפירה ולגלגל עליו את הבצק לנקניק מאורך. • להניח בפיירקס את הרצועות - האחת מחוברת לזנב של השנייה, כאשר כל אחת מהן סגורה בשני הקצוות כך שמתקבלת צורת שבלול. • להבריש את השבלול בקצת שמן, לפזר למעלה קצח, שומשום או קימל, ולהכניס לתנור מחומם ל־200 מעלות, עד שהבצק מתקשה ומשחים.