yed300250
הכי מטוקבקות
    גבאי במעברת צפון תלפיות שבה גדל. "הייתי אצל מלך ירדן, אצל האפיפיור, היו לי פגישות מדיניות בארה"ב. אני מאמין שאפשר להגיע להסכם"
    המוסף לשבת • 03.01.2019
    מה, לא הייתי מנומס? איחלתי לה בהצלחה
    הוא לא מצטער על הזובור הפומבי שעשה לציפי לבני, לא פוסל שיחזרו לשתף פעולה אחרי הבחירות ולא מתרגש מהקולות במפלגה שקוראים להדיח אותו | בראיון לוחמני מצהיר אבי גבאי, יו"ר מפלגת העבודה, כי אינו מתכוון לפנות את תואר "המועמד לראשות הממשלה" בשביל אף אחד: "אני אומר גם לגנץ וגם ללפיד, הציבור שלנו רוצה שינוי. אז למה שאתן למישהו אחר להוביל אותנו לאותו מקום?" | בלעדי
    יובל קרני | צילום: אלכס קולומויסקי

    ביום שלישי שעבר, יום אחד בלבד לאחר שהוחלט על הקדמת הבחירות, נפל הפור. יו"ר המחנה הציוני אבי גבאי קיבל את ההחלטה הפוליטית הדרמטית ביותר מאז שנבחר לתפקיד: לפרק את השותפות והברית הפוליטית עם מספר 2, ציפי לבני. אבל לא סתם לפרק. בהשפלה. בשידור חי. הוא מעל הפודיום והיא יושבת על הכיסא, המומה מול המצלמות.

     

    "מהרגע שהכריזו על הבחירות היא התחילה עם כל הנאומים האלה של ה'אגו', ושצריך לוותר, והבנתי שהיא אומרת בדיוק דבר הפוך מהקמפיין שלנו", אומר אבי גבאי בראיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות". "לבני סירבה להתחייב שלא תיכנס לממשלת נתניהו. המסר שלי היה הפוך: שבשום מקרה לא נכנסים לממשלה. אז מה, אנחנו עושים שני קמפיינים? הציבור חכם. הציבור ראה שזה לא עובד. ובגלל שזה לא עובד הוא עזב אותנו".

     

    אז למה לא להיכנס לחדר, לשים את הדברים על השולחן ולפתור בעיות בארבע עיניים?

     

    "היא קבעה את הכללים", אומר גבאי ומתכוון לרגע המשפיל מבחינתו לפני חמישה חודשים, כשלבני דרשה בשידור חי את תפקיד יו"ר האופוזיציה תמורת המשך השותפות הפוליטית. "היא החליטה שעושים דברים מול המצלמות, אז בבקשה. אני גדלתי בשכונה ושם למדתי שאם מישהו מרביץ לך, אתה קודם כל מחזיר לו. אחרי זה אתה עושה שלום. אם מישהו נותן לך סטירה אתה לא אומר לו 'טוב, נו, בוא נדבר'. מה, לא הייתי מנומס? איחלתי לה אפילו בהצלחה".

     

    גבאי טוען כי הוא מצידו עשה הכל כדי ששיתוף הפעולה יעלה יפה. "אכלתי הרבה מרורים מתוך המפלגה על ההסכם הזה איתה. היה לנו חצי מרד במפלגה. שמתי את הניצחון מול העיניים, שמתי את המחנה מול העיניים, הייתי מוכן לשלם על זה מחירים פוליטיים. הייתי מאוד נחוש לשמור על השותפות הזו", הוא אומר.

     

    "גם כשהיו משברים ואמירות מכוערות שלה, תמיד אמרתי לעצמי: המחנה שלנו רוצה שותפות. הכי חשוב להגיע לבחירות. החזקתי את הקשר בינינו בשיניים. אחרי שחתמנו על ההסכם היא אפילו לא הסכימה לאחד את היועצים של שנינו. אמרתי, 'לא משנה, נגיע לבחירות, יהיה טוב'. ברגע שהבנתי שהמצב הזה יישאר כל הזמן, אמרתי 'תודה, יותר טוב להיפרד'. אז עכשיו המצביעים שלה ילכו אליה, המצביעים שלנו יישארו איתנו, ואולי אחרי זה נשתף פעולה. כן, יכול להיות שיהיה לנו שיתוף פעולה אחרי הבחירות. אבל כרגע השיתוף הזה היה בעיה ולא פתרון".

     

    לא תמיד זה היה ככה. ההצטרפות של לבני ליו"ר הקודם, יצחק הרצוג, בבחירות 2015, חיזקה והקפיצה את המחנה הציוני ל־24 מנדטים. הבחירות ההן היו למעשה ראש בראש: ביבי מול בוז'י. גבאי טוען כי מאז, לבני הפכה לנטל אלקטורלי והיא גם הבריחה מנדטים.

     

    "רק עובדות. בסדר?" אומר גבאי. "כשאני הצטרפתי למפלגת העבודה היא הייתה שמונה מנדטים בסקרים. כשהיא אומרת שהיינו 24 מנדטים אז סבבה, אבל בסקרים היינו שמונה. זה לא שאני קיבלתי מפלגה עם 24 מנדטים. עכשיו תראה מה קרה: כשאני נבחרתי קפצנו במנדטים. ביולי 2018 היינו 15 מנדטים. עלינו כל פעם במנדט אחד. חודש אחרי שהיא נכנסה לתפקיד יו"ר האופוזיציה, ירדנו ל־12 מנדטים. עובדות. איתה ירדנו בסקרים, עובדה".

     

    אז הם אמרו

     

    "השכונה" היא מוטיב שגבאי נוהג להשתמש בו מפעם לפעם. במהלך הישיבה עם חברי סיעתו לאחר אקט ההדחה, סיפר להם גבאי איך עובדת שותפות אמיתית בשכונה. "כפי שאתם יודעים, אני מה שעמוס עוז קרא לי בחיבה: 'ילד מעברות'", אמר. "גדלנו בצריפי אזבסט ומסביב להם בניינים חדשים שגרו בהם משפחות משכילות יותר ובמעמד כלכלי טוב יותר.

     

    "חלק מהילדים של הבניינים היו חברים טובים שלנו. חלקם התנשאו עלינו, ילדי הצריפים. כבר מגיל צעיר בחרתי שלא לתת כוח למתנשאים, לא לתת כוח למי שאומר שאין לי סיכוי. את סודות השותפות והחברות למדתי שם, בחבורה המשותפת של ילדי בניינים וצריפים ששיחקו יחד וניצחו יחד. עם אבי כגן, אחד מילדי הבניינים ששיחקו איתנו, התאחדתי שוב בפריימריז. ניצחנו יחד כי היינו חברים, כי האמנו בשותפות הלא־טבעית ופירגנו אחד לשני. גם כשהיה לנו מה לחלק וגם כשלא היה לנו".

     

    הסיפור הזה משקף לטעמו את כל מה שלא היה קיים ביחסיו עם לבני. "הצטרפתי לפוליטיקה לעשות שינוי, ומפלגת העבודה היא הפלטפורמה", אומר גבאי. "מבחינתי, כל דבר שיכול לתרום לניצחון אני עושה. כל השאר לא מעניין. אבל בשלב מסוים הבנתי שעם השותפות הזאת עם לבני לא נגיע לשום מקום. ואם היא לא תורמת לניצחון, היא לא שותפות אמיתית לדרך, אין בה עמידה בהסכמים ואין בה נאמנות - אין בזה טעם".

     

    הביקורת כלפיך טענה שדרך ההדחה הייתה שוביניסטית. לבני אמרה: "גבאי חיפש להשפיל אישה. כאילו גבר צריך להראות שיש לו ביצים".

     

    "אין דבר יותר מופרך מהטענה הזו, פשוט ניצול ציני של העניין. אני מיניתי יו"ר אופוזיציה אישה, ואני מיניתי במקומה יו"ר אופוזיציה אישה. אני נלחמתי בכולם בתוך מפלגת העבודה כדי להביא את עינת קליש־רותם שתהיה ראש העיר חיפה. אני לא צריך המלצות מאף אחד. אני ושוביניזם זה מרחק של שמיים וארץ".

     

    חבריך במפלגה אמרו לך לפני ההסכם, "תיזהר ממנה, זה לא ייגמר טוב"?

     

    "אתה יודע לבד מה התשובה. אבל חשבתי שאם נלך ביחד ונפרגן אחד לשנייה, נוכל לעלות למעלה".

     

    אז למה הסתרת את המהלך הזה מהחברים?

     

    "אני מתייעץ עם אנשים, אבל אני בודק בדרך שלי. אם הייתי שואל באופן ישיר 'מה אתה אומר, כדאי לי לפרק את המחנה הציוני?' אחרי דקה זה בעיתון. אם החלטה פוליטית גדולה כזו הייתה דולפת, זה היה גורם נזק, אז אני שואל בעקיפין. בהחלט בדקתי בתוך המפלגה, כולל בכירים, מה דעתם על מהלך כזה, והאווירה הייתה שזה נכון לפרק את השותפות איתה. חד־משמעית. כולם אמרו כן, למעט אחד. מהרוב המכריע קיבלתי גיבוי מוחלט. התייעצתי, אבל בסוף אני מקבל את ההחלטה ואני הולך עם התובנות שלי ועם הבטן שלי. עכשיו יהיה מסר אחד וברור".

     

    אבל למהלך, מתברר, היה יותר ממתנגד אחד. ח"כ איתן כבל, אחד מתומכיו הגדולים של גבאי בפריימריז, תקף בחריפות את התנהלותו של היו"ר בישיבת הסיעה. "אני לא רוצה לדבר על השיימינג הזה שעשית לציפי, ללא ידיעתה וללא ידיעתנו", אמר כבל. "רק לומר שזו הייתה טעות. אתה עושה מה שאתה רוצה ללא התייעצות. מה אתה מחליט בשביל כולנו? המפלגה הזאת הוקמה הרבה לפניך, אבי גבאי. זה לא עסק פרטי שלך. מה אנחנו, סטטיסטים שלך? אתה חושב שבגלל המהלך הזה פתאום האור יזרח ונחזור ל־24 מנדטים? אין לך שום לגיטימציה לקבל החלטה כזו בלי לשאול אותנו".

     

    אתמול קרא כבל לגבאי בראיון בגל"צ לפנות את מקומו. גם חברת הכנסת איילת נחמיאס־ורבין אמרה, "הייתי מעדיפה מישהו אחר בראש המפלגה", ומספר פעילים החלו לנסות לגלגל מהלך להדחתו. "אז הם אמרו", משיב גבאי ביובש.

     

    להינצל מהגיליוטינה

     

    כמו נפתלי בנט ואיילת שקד במפץ בימין, גם גבאי מהמר על חייו הפוליטיים בהחלטה הדרמטית שקיבל. גבאי מעריך כי לא יהיו איחודים עם מפלגת העבודה לפני הבחירות, וטוען בתוקף כי לעולם לא יפנה את כיסא היו"ר והמועמד לראשות הממשלה למישהו אחר. איך אומרים בשכונה? שיחפשו. אז לאן פניו מועדות עם מספר מנדטים חד־ספרתי? "לנצח את הבחירות", הוא משיב נחרצות. "אני מאמין בזה. אני יודע שכולם אומרים אחרי הסקרים שזה לא ריאלי, אבל אני מאמין בערך של מפלגת העבודה. הבחירות האלו יהיו ביני לבין נתניהו".

     

    יש כאלה שמלגלגים על האמירות האלה שלך.

     

    "ליגלגו עליי כשרציתי להיות קצין בצבא, ליגלגו עליי כשרציתי להיות מנכ"ל בזק בינלאומי, ליגלגו עליי כשנכנסתי לפוליטיקה ורציתי להיות שר, וליגלגו עליי כשאמרתי שאני אהיה יו"ר מפלגת העבודה. העולם מתחלק לשניים: אלה שמסתכלים על אחרים ומלגלגים ואלה שמקבלים החלטות ועושים".

     

    ובכל זאת?

     

    "זה נראה קצת קשה, כי גוש הימין גדול יותר, והגוש שלנו מפוזר עם הרבה מפלגות. אבל גם הימין מתחיל להתפזר. ולכן מערכת הבחירות הקרובה תהיה שונה מהקודמות. היא תסתיים עם מפלגות בינוניות, ובמודל הזה אנחנו יכולים לנצח בחירות. ברגע שבנט נכנס למשחק הליכוד כבר לא יקבל 30 מנדטים".

     

    בימין יש מנהיג אחד. בשמאל יש הרבה מנהיגים. בסוף זה עניין של אגו. אולי לבני הבינה שאתה לא יכול לנצח, וניסתה להציל את הספינה הטובעת?

     

    "מי שהיו לו הרבה מאוד שעות בחדר הזה (במרתף בביתו של גבאי - י"ק) עם גנץ ועם אחרים זה אני. אני מאמין בחיבורים וכמה שיותר, אבל זה לא קרה. ואם זה לא קרה, אז אתה צריך להחליט מה לעשות.

     

    "אני מאמין מאוד במפלגת העבודה, באג'נדה ובעוצמות שלה. הוכחתי כבר שאני לא מחפש לעצמי מפלגה. כשהתפטרתי מהממשלה יכולתי להקים מפלגה עצמאית או להצטרף למפלגה של דיקטטורים, אבל בחרתי להצטרף למפלגת העבודה כשהיא נמוכה בסקרים, כשאמרו עליה שהיא לא רלוונטית, כדי לבנות את הכוח שממנו נחליף את הממשלה. האמנתי בזה אז ואני מאמין בזה גם היום.

     

    "אני תמיד פתוח לחיבורים וחיזוקים עם מי שרוצה לעשות שינוי, אבל לא עם כאלה שרוצים להיות שרים אצל נתניהו. אני כבר הייתי שר אצלו, אז למה אני צריך לתת למישהו אחר להוביל אותנו לאותו מקום? אני אומר גם לגנץ וגם ללפיד: הציבור שלנו רוצה שינוי. אחד אוהב את גנץ, השני יותר את לפיד, השלישי מחובר אלינו, אבל בסוף הציבור שרוצה שינוי צריך להבין שאנחנו השינוי".

     

    לבני טענה שאתה לא מתאים להיות ראש ממשלה.

     

    "לא שמעתי. ידידי, אני לא יושב כל היום ושומע מה כל אחד אומר. זה לא מעניין אותי".

     

    מה אתה יכול להציע לציבור?

     

    "בצד המדיני אנחנו מאמינים בפתרון מדיני, בליזום משא ומתן, כשממול נתניהו מאמין בלא לעשות שום דבר. בשנה וחצי האחרונות הייתי אצל מלך ירדן, אצל האפיפיור, היו לי פגישות מדיניות בארה"ב ובמדינות ערב. יש לי תפיסת עולם ואני יודע בדיוק מה לעשות. אני מאמין שאפשר להגיע להסכם. מדינת ישראל חייבת להיות מדינה יהודית ודמוקרטית.

     

    "הנושא השני הוא הנושא הכלכלי־חברתי. אנחנו צריכים להפחית את יוקר המחיה ואני יודע לעשות את זה בתוך שנתיים. אני יודע להפחית את חשבונות החשמל ב־20 אחוז בתוך כמה חודשים. יש לנו תוכניות. יש לנו תוכנית בריאות הכי רצינית שיש. תראה את המספרים: ללכת לסיפוח של הפלסטינים יעלה לנו 53 מיליארד שקל בשנה. אם ניפרד מהפלסטינים נרוויח 63 מיליארד שקל בשנה. תבין מה הרווח של הסכם שלום".

     

    מה יקרה אם לא תיבחר?

     

    "אני אמשיך לעבוד קשה בשביל הציבור".

     

    אבל דקה אחרי במפלגת העבודה יורידו לך את הגיליוטינה על הראש.

     

    "שמעתי את כל התחזיות האלו. הדרך למנוע את הגיליוטינה זה להצליח. אני מאמין שאצליח".

     

    איך אתה מתכוון לעצב את רשימת העבודה לכנסת?

     

    "אני בהחלט מתכוון להשפיע על הרשימה. עדיין אין לי רשימת מומלצים, אבל תהיה. אסתכל על הרשימה ואז אחליט איך להשתמש בארבעת השריונים שלי. אני רוצה להפוך את מפלגת העבודה לבית לכל הישראלים".

     

    אתה מוטרד מזה שהרשימה נתפסת כשמאלנית?

     

    "תקשיב טוב, האנשים שלנו כולם ציונים, כולם תורמים למדינה וכולם פטריוטים. אתה יודע מה זה שמאלני היום? זה אדם שלא מסכים עם ביבי. יש לנו אנשים טובים, שאכפת להם מהמדינה ובגלל זה הם אצלנו".

     


    פרסום ראשון: 03.01.19 , 17:30
    yed660100