דרוש: שיקול דעת

האם היה מותר לפי הנהלים לבצע את הניווט הלילי במזג האוויר הסוער? ייתכן שכן. אבל האם זה היה חכם? בוודאי שלא.

לפני שחוקרים ביסודיות את פרטי האירוע החמור האחרון שהתרחש אתמול בבוקר בנחל חילזון ליד כרמיאל, צריך להסתכל על התמונה הכללית ביחידות המובחרות בצה״ל בשנה האחרונה: בדובדבן נהרג לוחם היחידה סמ"ר שחר סטרוג ז"ל, כתוצאה ממשחק בנשק. תחקיר מעמיק גילה כי מדובר היה בתופעה רחבה ביחידה, שהמפקדים העלימו עין ממנה.

לא חלפו מספר חודשים ובאותה חטיבת קומנדו הכפופה גם היא לאוגדת הצנחנים המובחרת, נפצע באורח קשה לוחם עילי חיות כתוצאה מ״קפיצה מסורתית״ באמצע נסיעה מג׳יפ לעבר שיח. גם כאן היה מדובר במסורת רבת שנים שאף אחד לא עצר. גם אז האחריות לא הגיעה למח"ט הקומנדו אל"מ אבי בלוט, שבכלל קודם באמצע התפקיד לדרגת תא״ל ומונה למזכיר הצבאי של ראש הממשלה.

בשלב הזה, בחודש אוגוסט הבין הרמטכ"ל איזנקוט שיש בעיה ביחידות הללו ואלוף פיקוד המרכז הקים ועדה מיוחדת בראשות תא״ל איתי וירוב, כדי לבחון את הנעשה שם. עד היום היא לא פירסמה המלצותיה. ואתמול שוב התרחשה תקרית חמורה ומיותרת, שגבתה את חייו של סמל אביתר יוספי ז"ל לוחם בגדוד הסיור של הצנחנים בנחל בצפון.

לא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין שלהוציא אימון ניווטים ביום כזה הוא ברמת סיכון גבוה ללוחמים, בוודאי ניווט בדד שנחשב מורכב מאוד. נשאלת השאלה האם המפקדים הפעילו שיקול דעת נכון בהחלטה לאפשר את הניווט בתנאי מזג האוויר הללו? האם לא חדלו את האימון מאוחר מדי בשעה ארבע בבוקר, כאשר הנחל כבר עלה על גדותיו?

על השאלות הללו, בין היתר, יידרש צוות תחקיר מיוחד בראשות אל"מ לתת את התשובות. גם התשובות הללו ממש לא יעזרו עכשיו למשפחת יוספי מגבעת שמואל שאיבדו בן באירוע מיותר לחלוטין.