בינואר 2011 עלו אורלי וילנאי וגיא מרוז לתוכנית הבוקר הראשונה בערוץ 10 . ממול הייתה תחרות עזה מכיוון ערוץ 2 של אז, אבל אורלי וגיא הקפיצו את הרייטינג, הפכו לאחד המותגים החזקים של ערוץ 10 ועשו 2,033 תוכניות, כולל האחרונה, שתשודר בימים הקרובים, שבה ייפרדו השניים מהצופים לפני המיזוג עם רשת. "התוכנית במקור הייתה אמורה להיות משודרת מהבית שלנו", אומרת וילנאי, "תודה לאל שזה לא קרה". 

הם הובילו לפני תוכנית הבוקר תוכנית תחקירים בשם "אורלי וגיא בע"מ", "ואז קרני זיו (סמנכ"לית התוכן — ר"ש) קראה לנו ואמרה שיש לה הצעה שנעלה בתוכנית הבוקר", מספר גיא. "אני נורא שמחתי. אורלי הייתה יותר מהוססת".

למה להסס?

וילנאי: "כי כשאומרים לך שאתה קם בארבע בבוקר, אתה מהוסס".

מרוז: "אני חשבתי שזו במה נהדרת ולא טעיתי. הייתי צופה קבוע של תוכניות הבוקר, ואהבתי".

וילנאי: "אני הנחיתי את תוכנית הבוקר בערוץ 1 עם מאיר איינשטיין ז"ל ואורי לוי, ולאחר מכן בקשת עם גידי גוב, וזכרתי היטב את ההתעוררות בשעות מוקדמות".

מרוז: "אני לא הבנתי את גודל האירוע. נכון, תמיד בהתעוררות המוקדמת היה איזה רגע של אבל, אבל אחרי 20 דקות זה עובר".

וילנאי: "זו שעה נהדרת, אתה מתיידד עם מנקה הרחוב".

מרוז: אנחנו ואנשי הזבל ממש הפכנו חברים, כי יצאנו לעבודה כל יום יחד".

אורלי וגיא הפכו את הבוקר לתוכנית עם שיניים צרכניות, ונלחמו בעוולות חברתיות במגוון תחומים. בין ההצלחות שלהם: קמפיין שמטרתו הייתה לצרף את טיפולי השיניים לילדים לסל הבריאות. "גיא אמר מהתחלה שאנחנו לא עושים תוכנית בוקר אלא תוכנית בבוקר", אומרת אורלי, "כלומר, מביאים את האג'נדה והלוחמנות החברתית לשם. אני חושבת שבעיקר הבאנו את עצמנו, עם אמת שאתה פחות יכול לשדר אותה בשעות הפריים. הבוקר הוא כר מופלא בעיקר כי אתה יכול להיות עצמך. יצא גם שעשינו הרבה קמפיינים, וזה שטיפולי השיניים הגיעו לכנסת, היה רגע מדהים בעיניי"

זה עבד גם ברייטינג.

מרוז: "קיבלנו את התוכנית בפחות מאחוז והבאנו אותה לשלושה אחוז תוך חצי שנה. אחר כך, בשוטף, זה עשה באזור הארבע".

וילנאי: "אני חושבת שכשאתה משדר אמת, באים אלייך. הרבה מהביקורת שאנחנו חוטפים נוגעת לזוגיות בינינו ועל זה שאנחנו כאילו מייחצנים אותה. אבל בסוף הקהל ראה זוג שמביא את המריבות וההתפייסויות שלו. היה חיבור גדול לצופים ועשינו גם ביקורי בית".

עברתם הרבה בשנים האלה.

וילנאי: "המון דברים, ועם הצופים, בתוכנית הבוקר, מאימוץ כלב בשידור חי, דרך בתי החולים והאשפוזים והתקפי הלב שלי שקרו בזמן התוכנית. הצופים הפכו להיות מעורבים, כולל להגיע לבקר אותי באשפוזים שלי, כמעט בלי גבולות. לנו זה חימם מאוד את הלב. גם בהפיכתנו למשפחת אמנה הציבור ליווה אותנו בתהליך ופתחנו לו צוהר. זה משהו שיכול לקרות רק בתוכנית בוקר".

מה שלומך היום?

"יותר טוב מפעם, אני עוד חולה אבל מטופלת. מקבלת טיפולים ביולוגיים. אני מרגישה גם טוב מדי פעם ומודה שאני צריכה לנוח אחרי שנים רצופות של תוכנית יומית. הגיע הזמן לנשום, ליטרלי, אני ממש מרגישה את זה".

ב־2,033 תוכניות היו גם רגעים מביכים. "ולא מעט", צוחק מרוז, "אני אבחר בסיפור הפרחים שניתנו לאבי גבאי בראיון איתו, אחרי שזכה בראשות המפלגה, וזה היה גימיק חמוד שכל התקשורת ואחותו התנפלו עליו. היה עוד משהו: ביום שבו שלמה צ'יץ' להט הלך לעולמו, שוחחנו עם הבן דן ושאלתי, 'מה שלום אבא?' כשבהפקה לא מעדכנים אותי שהוא נפטר. ודן ענה: 'אבא מת'".

וילנאי: "ואז גיא צעק, 'לא נכון', והכל בשידור. אחר כך, כשהגענו לשבעה, דן עצמו כבר צחק על הרגע הזה".

בחודשים האחרונים הם הגישו את הרצועה של שבע בערב בערוץ עשר, ובערוץ הממוזג יובילו תוכנית תחקירים חדשה שתעלה אחרי פסח. "זה פורמט ממש חדש שלא נוכל לפרט עליו", אומר מרוז, "לא נתעסק בפוליטיקה כי זה תחום שפחות מעניין אותנו, אבל אפשר לומר שזה יהיה חברתי־כלכלי ויכלול פרשיות גדולות".

נכון שלא שידרתם בבוקר מיוני 2018, אבל יש צביטה לעזוב סופית את התוכנית?

מרוז: "כשעברנו לרצועה של שבע בערב גילינו שזה הרבה יותר קשה מהבוקר. אז אין לי תשובה ממש החלטית"

וילנאי: "לי יש. הבוקר היה בית שני בהרבה מובנים, גם מבחינת הצוות באולפני הרצליה ואנשים שהולכים איתנו דרך ארוכה, שהופכים להיות המשפחה שלך. אני שמחה שהמעבר לערב נעשה באופן חד, ממש בבת־אחת, אז לא הספקנו להתאבל על זה או להיפרד. אנחנו במקום אחר, אבל זה כן עצוב, כי הצלחנו להרים בבוקר משהו שהיה אחר וזו הייתה הפינה החמה שלנו".

התוכנית עשתה טוב לזוגיות?

וילנאי: "מעולה, כי אנחנו רבים כשאנחנו לא עושים דברים ביחד. פעם אמרתי לגיא בשידור חי אחרי שרבנו, 'אתה מוכן להשלים איתי?' והוא אמר 'לא', אבל בגדול זה עשה טוב".

מרוז: "גם אני חושב שכן. לעשות תוכנית בוקר כשרק אחד מבני הזוג נמצא בה? לא יודע איך עומדים בזה. הרי זה משנה לך את כל היום. אז זה חיזק את הזוגיות שלנו. כל אחד מאיתנו, לבד, לא היה מצליח לעשות את זה".