הנה סיפור שאבא של נועה קירל אוהב לספר: לפני כמה שנים טובות, הרבה לפני שהבת שלו הפכה לאחת הכוכבות הגדולות בישראל, היא למדה בחוג לריקוד. לא דבר נדיר לילדה בת 13 עם קצב טוב, אבל גם לא דבר מובן מאליו לעשות כשהמורה לריקוד טורחת לרמוז לך שוב ושוב איך הנתונים שלך ‑ כרקדנית נמוכה ושמנמנה ‑ פחות אטרקטיביים במקצוע. במופע סוף השנה, שאליו הוזמנו המשפחות והחברים, התפלאו הוריה של קירל לגלות שבתם נדחפה לשורה האחרונה. אבא קירל ניגש למורה בתום המופע וביקש להבין מדוע. המורה הביטה באב המודאג וענתה: "יש אנשים שנועדו להיות מקדימה, ויש כאלה שנועדו להיות מאחורה".
אביה של קירל מספר את הסיפור הזה עם חיוך של מנצח. "פגשתי אותה לא מזמן, את המורה, ואמרתי לה: את זוכרת מי אני? אבא של נועה קירל. רציתי להגיד לך שקצת פיספסת. אבל לא נורא, ככה לומדים בחיים".
נועה קירל מביטה באביה בחיוך אוהב. אפשר להניח שהיא כבר שמעה את הסיפור הזה מספיק פעמים כדי לא להיות נבוכה מהחזה המנופח של אבא. סיפור ההצלחה ההיסטרי שלה, כפי שהיא נוהגת לספר אותו, קשור במידה רבה גם למידת הפקפוק והבוז שרחשו לה רבים סביבה בתחילת הדרך. "אם הייתי פוגשת את עצמי אז, בטח הייתי אומרת לעצמי: תתעלמי מכל הביקורות. באותה תקופה התגובות היו רעות, אף אחד לא האמין בי או חשב שייצא ממני משהו. נזכרתי לא מזמן שהייתי חוזרת הביתה בגיל 13 ורואה בצהריים 'גאליס'. אם היית אומר לפני חמש שנים שיהיה יום ואהיה פרזנטורית של מותג הטיפוח 'כיף', שאהיה שופטת בריאלטי של רשת 'גוט טאלנט ישראל', שיהיה לי מופע ותפקיד ראשי בפסטיגל, לא הייתי מאמינה לעצמי בחיים".
מפעל פופ
אין צורך להציג את קירל. יש מסביבה מספיק אנשים שעושים את זה עבורה. בגיל 17 וקצת היא מפעל פופ מסחרר שמעסיק עשרות עובדים ‑ סוכנים, מנהלים, יחצנים, סטייליסטים, מאפרים ומישהו שמסנן את אלפי הבקשות היומיות לסרטוני ברכות. מי שחשב שמדובר באפיזודה חולפת, קוריוז של צעירה מתבגרת שחולמת להיות ביונסה, מתחיל להבין בשנה האחרונה שקירל לא מתכוונת להתחפף לשום מקום. הילדים שלכם מעריצים אותה, ההורים שלהם מבסוטים שהיא נראית כמו ילדה אמיתית, ואפילו הצדקנים כבר איפסנו את הצקצוקים על פרובוקטיביות יתר ונעורים ששועבדו לפרסום.
"אני חושבת שזה מה שנועדתי להיות", היא מנסה להסביר את סוד ההצלחה. "אולי זה שאני עושה הרבה דברים ביחד ‑ שירה, ריקוד, משחק ‑ והשילוב של כולם יחד הפך אותי למה שאני היום. גם הגיל שלי, העובדה שהתחלתי מאוד מוקדם, דבר שהוא די נדיר. בהתחלה אנשים התייחסו לגיל שלי כאל חיסרון ומהר מאוד הבינו שזה יתרון. בזכות זה שאני צעירה אני עושה את כל הדברים האלה יחד. אני צוברת ניסיון בגיל 15, ובגיל 16 כבר משתפרת בטירוף".
החיסרון הוא שאת מאבדת את השנים היפות והתמימות שלך כילדה.
"אני מרגישה שזה מה שאני צריכה לעשות. לצאת למסיבות כמו שילדות בנות 15 עושות? זה לא אני. גם לפני שהתפרסמתי, זה לא משהו שעשיתי. כשחברים היו הולכים לשבת בבית של מישהו, זה לא משהו שעניין אותי. העדפתי להישאר בסטודיו או לשיר בבית. אנשים חושבים שאני מאבדת את הילדות, אבל למעשה אני מרוויחה אותה. לא רואה את עצמי עושה משהו אחר במקום. אם הפוטנציאל שלי לא היה מתממש אולי זה היה גורם לדיכאון".
בחודש שעבר סיימה את מרתון מופעי הפסטיגל בכיכובה, ובקרוב היא תבלה בתאילנד עם בן הזוג שלה, הזמר יהונתן מרגי שהופיע לצידה על הבמה. סיפור ההתאהבות שלהם בחדר החזרות סוקר בהרחבה, וסידר למפיקי הפסטיגל השנה יחסי ציבור מהחלומות. עכשיו היא מספרת בגלוי איך זה קרה ומה התרחש מאחורי הקלעים של סיפור האהבה המתוק ביותר של השנה.
"זה קרה אחרי שנפרדתי מהאקס שלי", היא מדגישה. "זה דבר שלא ציפיתי או חשבתי שיקרה. חשבתי שאני באה לפסטיגל, לא חשבתי על זוגיות. היינו בחזרות של הפסטיגל וזה פשוט קרה. אהבה ממבט ראשון. פרפרים של התאהבות. זה שהוא היה איתי בכל חוויית הפסטיגל, הקל מאוד. שאלו אותנו, מה לא נמאס לכם אחד מהשני? אנשים לא מבינים כמה זה בדיוק ההפך. לחזור הביתה ב־12 בלילה ולהתחיל לספר לבן זוג שלך מה עבר עליך היום, כשאתה רק רוצה לישון, זה באסה. הוא חווה איתי הכל יחד וזה העצים את הזוגיות. ויותר מזה: זה שהתחלנו בתוך החוויה הזאת יחד נתן בוסט לבסיס הקשר והפך אותו לקשר מאוד חזק".
גם להיות ביחד יותר מדי זמן יכול להיות קשה.
"זה עניין של אופי. לנו זה עשה טוב. לא הרגשנו שזה דביק מדי. גם כשהיו ויכוחים למדנו להתגבר על זה. שנינו מאוד בוגרים. אנחנו יודעים להפריד. אם הוא לא היה עוסק בתחום שאני עוסקת בו, אולי זה היה יותר מסובך להפריד בין הקשר למקצוע. כרגע זה שאנחנו באותו המקצוע עושה לנו ממש טוב. הוא מתייעץ איתי על דברים, אני מתייעצת איתו, אנחנו יודעים מה להגיד אחד לשני. אני לא יודעת אם מישהו שלא קשור לעולם שלי היה יכול לקבל את מה שעובר עליי. את השעות, את הפרסום, את ההערצה. הוא בא משם".
זה בטח מסובך להתאהב מול כל כך הרבה עיניים בוחנות.
"אולי בגלל שאני מגיל צעיר במקצוע הזה, אני מצליחה לעשות את ההפרדה הזאת. אני דווקא מרגישה שכשאנחנו לבד אנחנו בתוך בועה. הוא לא מי ש'הוא' ואני לא מי ש'אני'. אנחנו לא מפורסמים. אלא סתם שני ילדים שאוהבים אחד את השנייה. אנחנו לא עסוקים במה שאומרים וגם לא מסנוורים מתהילה או מאיך שהזוגיות הזאת נראית מבחוץ. אנחנו באמת אוהבים אחד את השנייה, וטוב לנו".
הם החליטו לבשר לעולם על הזוגיות שלהם כפי שכל זוג צעיר עושה היום: בסרטון באינסטגרם. "זה היה טירוף. מיליון ושבע מאות אלף צפיות. אלה נתונים שכוכבות בחו"ל מגיעות אליהם. היו המון אנשים שהתלהבו והיו גם כאלה שפחות. ידעתי שיהיו כאלה שפחות יאהבו. היו כאלה שאמרו שרק עכשיו נפרדתי מהחבר שלי, ואני כל כך מהר מתחילה משהו חדש. אלה דברים לגיטימיים שכל ילדה בת 17 חווה אותם, רק שאצלי כל המדינה רואה מה עובר עליי".
היית סלחנית או נעלבת כילדה בת 17?
"היו תגובות פחות נעימות, אבל אני כבר רגילה ויודעת איך לקבל את זה. הראש שלי מעביר את התגובות האלה אוטומטית הצידה. אני מביאה בחשבון שכל דבר שאני עושה, יהיה לאנשים מה להגיד. גם אם אני אעשה כרגע את המעשה הכי טוב בעולם".
ברק שמיר, האקס שלך, הגיב לתמונה המשותפת הראשונה שלכם בזלזול וכתב "מה אנשים לא יעשו בשביל להתפרסם". נעלבת?
"אני לא חושבת שהוא כל כך התכוון לזה. אני לא חושבת שאני ממש צריכה לעשות משהו בשביל להתפרסם", היא מחייכת. "אני חושבת שזאת הייתה תגובה מהירה, אמוציונלית, וזה בסדר. לפעמים כשמשהו כזה קורה, אתה לא חושב יותר מדי ופשוט מגיב".
מודל יופי
הראיון עם קירל נערך במשרד של הסוכן שלה רוברטו, בליווי צמוד של היחצן, ובהשגחה של האב ‑ אחרי הכל, היא עדיין ילדה ‑ אבל האמת היא שקירל מסתדרת לבד גם בלי מבוגר אחראי. בין שהמקצוע ביגר אותה ובין שהיא נולדה כך, קירל מדברת יותר כמו אישה בת חמישים ‑ בתבונה, בריכוז, בקלישאות - מאשר כמתבגרת בת 17. היא למשל השכילה, כבר בשלב מוקדם בקריירה, להבין שהחיבור אליה נובע גם מהעובדה שאינה נראית כמו קולב ממוצע, אלא כמו מישהי שמחסלת כמעט חפיסת שוקולד שלמה במהלך הראיון. בשנה שעברה פתחה את שבוע האופנה ובכך שברה שיא כפול: גם הצעירה ביותר שעשתה זאת, וגם לא דוגמנית.
"מודל היופי השתנה וזה משהו שאני מאוד אוהבת לייצג, שלא צריך להיות הכי יפה, והכי רזה וגבוהה כדי להיות מושלמת או להצליח. אני באמת מאמינה בזה. ובשנה האחרונה אני מבינה את החשיבות של זה אפילו יותר. אני מקבלת המון תגובות ברחוב מהורים וילדים בעניין הזה. אמא אחת כתבה לי שהילדה שלה ניצלה מאנורקסיה בזכותי. יש ילדות שמפתחות הפרעות אכילה, ואז רואות אותי וזה עוזר להן להאמין שלא צריך להיות הכי רזה כדי להיות מושלמת. כיף לי לייצג את זה ולהיות חלק מהשינוי הזה של מודל היופי שתופס גם בעולם".
תמיד הרגשת בנוח עם עצמך?
"כשהייתי יותר צעירה היה שלב שעשיתי דיאטה ורזיתי עשרה קילו. אכלתי רק לפי תפריט שדיאטנית נתנה לי וחשבתי שאני לא מספיק רזה. באיזשהו שלב כבר לא התעסקתי בזה. אני חושבת שגם הריקוד נתן לי הרבה ביטחון. כשאני מסתכלת היום במראה, אין משהו ספציפי שהייתי משנה. למדתי לאהוב את עצמי כמו שאני".
לוח הזמנים שלה מכיל המון פגישות, חזרות, צילומים והקלטות. על הלימודים הקונבנציונליים היא ויתרה, ומשלימה את החסכים בבית ספר אקסטרני. לחברות ילדות, היא מודה, לא נשאר לה כמעט זמן. "נשארה לי אולי אחת. יש לי הרבה חברים מהתעשייה שעובדים איתי, ואני יכולה לקרוא להם חברים שלי. בגלל זה אני לא מרגישה את החוסר. גם כשהתחלתי במקצוע, אף אחת מהחברות שלי בחטיבה לא חשבה שאגיע לאן שהגעתי, ולכן גם לא ממש פירגנה לי".
היא נולדה עם כליה אחת, אבל לדבריה לא תיתן לשום עניין בריאותי לגרום לה לדלג על השירות הצבאי. "זה לא מלחיץ אותי. זה משהו שאני גאה ושמחה לעשות ולא הייתי רוצה לוותר על זה. במקרה שלי זה מראה לעם שאני חלק ממנו".
מה החלום הגדול הבא שלך?
"החלום הכי גדול זה חו"ל. נורא בא לי לעשות את זה. עוד לא הייתה זמרת ישראלית שעשתה את זה בעולם כמו שגל גדות עשתה את זה. אם היא עשתה את זה בקולנוע, אז ברור לי שזה אפשרי גם במוזיקה".
