שלוש נגניות בלבוש סיני מסורתי מקבלות את פניהם של אורחי ה־VIP במרכז האירוח היוקרתי של וואווי בשנזן, הממוקם על גדת אגם ברבורים מלאכותי. הן מפיקות צלילי מיתר ענוגים, המלווים את המנכ"לים הבכירים מרחבי העולם כשהם פוסעים לחדרי הישיבות.
כאן, בבניין הייצוגי הזה של החברה, הכולל גם מסעדת פאר חרישית לשימוש האורחים, קיבל השבוע מייסד ונשיא החברה רן ג'נגפאי (74), לראשונה בחייו, סוללת עיתונאים נרגשת כדי להשמיע בפניהם את ההצהרה הבאה: "אני אוהב את ארצי ותומך במפלגה הקומוניסטית, אבל לא אעשה שום דבר שיפגע בעולם הרחב. גם אם בייג'ינג הייתה מבקשת ממני לקבל מידע רגיש על לקוחות שלי, הייתי מסרב".
שנים לא פצה ג'נגפאי את פיו בתקשורת. הוא דמות נערצת בסין, אך בדרך כלל נחבא אל הכלים. בן למשפחה כפרית ענייה, מהנדס לשעבר בצבא השחרור העממי, שהקים חברת ציוד למרכזיות טלפון לפני 32 שנה בכספי חסכונות, והצליח להביא אותה למה שהיא היום: ענקית טכנולוגיה בינלאומית, שהכנסותיה השנתיות מגיעות לכ־100 מיליארד דולר, והיא משווקת מוצרים ושירותים ליותר משליש מאוכלוסיית העולם.
אחרי שנים ארוכות של נחת וזרי דפנה, ג'נגפאי נדרש להתמודד פתאום עם שתי בעיות לא פשוטות. הראשונה - בתו הבכורה, מנג וונז'ו, סמנכ"לית הכספים של החברה, נמצאת בקנדה במעצר בית, ממתינה להסגרתה לארה"ב בחשד כי הפעילה חברות קש מטעם וואווי, שסייעו לעקיפת הסנקציות נגד איראן. השנייה — דרמטית לא פחות — היא הנזק המצטבר, ההולך ומתעצם, שנגרם למפעל החיים שלו, מאז סימנו רשויות הממשל בארה"ב את וואווי כמטרה בחשד שהיא משמשת צינור ריגול מתוחכם של ממשלת סין במערב.
בשבועות האחרונים הקרב הגלוי נגד וואווי לא יורד מהכותרות: רק השבוע נעצרו במטה האירופי של החברה בפולין שני בכירים, אזרח סיני ועובד מקומי, בחשד לריגול. וואווי מיהרה בבהילות לפטר את שניהם, אבל האירוע המביך מתווסף לערימה עבה של חשדות עמומים, שטופטפו נגדה לאורך השנים האחרונות.
לג'נגפאי לא נותרה ברירה אלא להגיח מן המסתרים ולהכחיש ישירות, ובהזדמנות זו לשבח, למרבה התדהמה, את דונלד טראמפ ("הוא נשיא גדול") ואת מדיניות המס שלו. קצת חנופה לא יכולה להזיק, במיוחד כשגורלה של בתך תלוי באיש הזה.
גל גדות והקשר הישראלי
וואווי היא עוף מוזר ומסתורי בעולם הטכנולוגיה. לאורך שנים ארוכות נעלם עיקר עיסוקה מעינו של האזרח הממוצע: תשתיות מידע ותקשורת. מעטים יודעים, למשל, שהיא זו שפרסה 110 מתוך כ־210 רשתות הסלולר מדור רביעי בעולם. הזינוק לתודעת האדם ברחוב חל בבת אחת, ב־2011, כשקיבלה החלטה להיכנס גם לכיסו של הצרכן הפרטי. לא שנעדרה משם קודם: במפעלי הייצור שלה היא ייצרה עד אז בעיקר עבור מותגים אחרים מבלי שהלוגו "וואווי" הופיע עליהם.
ההתחלה הייתה צנועה, עם סמארטפונים זולים ובינוניים לשוק הרחב. השלב הבא היה מעבר לתחרות "על כל הקופה", מול ספינות הדגל של היצרנים המובילים בעולם. הזינוק היה מטאורי: וואווי החלה להציג מכשירים איכותיים במיוחד וזולים להפתיע, ככל הנראה במחירי הפסד. במקביל, היא שופכת עשרות מיליוני דולרים על מסעות פרסום אגרסיביים עבורם, מעניקה חסויות בנדיבות (ארסנל, אתלטיקו מדריד, מילאן ועוד), פותחת חנויות דגל, ולא חוסכת באירוח עיתונאים.
מאחורי אסטרטגיית הפרסום שלה, אגב, עומדת חברה קטנה מתל־אביב בשם "לעומק התודעה". החבר'ה מישראל הם גם ששידכו לה את גל גדות כפרזנטורית, עוד לפני שהפכה לוונדרוומן. כיום קשה לפספס את גדות בפרסומת העתידנית עם ה"מייט 20" החדש. אגב, בהשקת ה"מייט" — שהוא באמת אחד הסמארטפונים הטובים בעולם — אירחה וואווי בלונדון 30 (!) עיתונאים מישראל.
הפירות נקטפו במהירות. נכון להיום, וואווי מחזיקה במקום השני בעולם במכירת סמארטפונים, אחרי סמסונג ולפני אפל. וזה עוד כאשר אין לה בכלל דריסת רגל בשוק האמריקאי הענק. איפה ניכרת העלייה הגבוהה ביותר? בעיקר במגרש הבית סין, בצפון אפריקה, באסיה, במדינות ערב ובמזרח אירופה.
בישראל פרץ המותג וואווי לראשונה בשנת 2015, ולאחר שנתיים של הישגים נאים דעך, בין השאר בשל סכסוך עסקי עם המפיצה אלקטרה, שהגיע גם לבית המשפט. בספטמבר האחרון החלה וואווי להתארגן מחדש בישראל והגיעה במהירות לנתח שוק של 4.8%, מקום רביעי.
העתק של הבית הלבן
מדובר בהרבה יותר מיחסי ציבור. מדובר בחריצות, בידע נרכש, ובעיקר בהשקעה יוצאת דופן בעתיד: וואווי מוציאה כ־15% מהכנסותיה (13 מיליארד דולר) על מחקר ופיתוח — יותר מאפל. ברובע לונגגאנג בעיר שנזן מחזיקה החברה, לצד המטה הראשי והמינהלה, גם את מרכזי המחקר, הפיתוח והעיצוב הראשיים, ואת חוות השרתים הגדולות שלה. יש לה עוד לפחות 15 מרכזים כאלה, הפזורים בערים מרכזיות נוספות בסין ובעולם (כולל בישראל, תחת השם "טוגה נטוורקס"). בסמוך מאוד נמצא מתחם המגורים המטופח — "גני באי־קאו" — עשרה בניינים בסגנון אירופי, שבהם מתאכסנים כ־7,000 מהעובדים, על משפחותיהם. לרשות אלה עומדים בריכת שחייה, מועדון — ואפילו בית חולים שלם, המשמש את עובדי וואווי בלבד.
הקמפוס הענק בנוי כולו בתוך סביבה מלאת צמחייה, סביב האגם. בקצה אחד שלו נבנתה "אוניברסיטת וואווי" שבה מוכשרים בכל רגע נתון 2,000 עובדים. אלה עוברים כאן גם מעין טירונות, עם השכמה מוקדמת ופעילות גופנית.
בקצהו המרוחק של הקמפוס מתנשא בניין לבן, שחזותו היא העתק — קשה לטעות — של הבית הלבן האמריקאי. זהו מרכז הניסויים והבדיקות למכשירים חדשים.
החיבה המוזרה של וואווי — בעצם של הסינים בכלל — ל"השראה" מן המערב לא מסתיימת בבניין הזה (ויש שיאמרו — לא מסתיימת בבניינים). המטה החדש שהיא בונה כעת בעיר דונגגוואן מורכב מ־12 "עיירות", שהן העתקה אחד לאחד של אזורים בערים מרכזיות באירופה: גרנדה בספרד, פריז בצרפת, ורונה באיטליה, ברוז' בבלגיה, וצ'סקי (קרומלוב) בצ'כיה. הגשר על האגם שמחלק את הקמפוס לשניים הוא העתק של גשר החירות בבודפשט. במטה הזה צפויים לעבוד עם השלמתו עוד כ־25,000 עובדים — חצי ממספר העובדים במטה בשנזן.
איפה האקדח המעשן
החשדות נגד חברות הענק הסיניות מרחפים בשוק הסלולר העולמי כבר שנים. הנשיא ג'אנגפאי הוא קומוניסט מוצהר, ודוח של ה־CIA משנת 2011 קובע כי כמוהו, גם היו"ר, סון יאפאנג, עבדה בעבר במשרד הביטחון הסיני. מבנה הבעלות של החברה אפוף חשאיות: על הנייר היא נמצאת בבעלות עובדיה, אבל אלה לא מקבלים מידע על המניות שברשותם, והם גם לא זכאים לקחת חלק בהצבעות. ובכל זאת, למרות כל אלה ואין־סוף פרטים מחשידים אחרים - טרם נמצא "האקדח המעשן" שיאשש את החשדות.
אז מה קרה פתאום? מהו הרקע האמיתי למסע הנמרץ החדש שמנהלות ארה"ב ובעלות בריתה נגד וואווי במיוחד ונגד ענקיות טכנולוגיה סיניות אחרות?
תלוי את מי שואלים, אבל שני הצדדים יודו שהרקע הבסיסי הוא אחד: הדור החמישי בסלולר ההולך ומתקרב בצעדי ענק. ניצני הטכנולוגיה ייראו "בשטח" כבר השנה — הן בפריסת רשתות ראשונות והן בסמארטפונים תואמים (גם של וואווי כמובן). רשתות הדור החמישי יאפשרו קצבי העברת נתונים פנטסטיים, ותכונות נוספות, שיקפיצו בהדרגה את כלכלות העולם לעידן חדש בתעשייה, ברפואה, בתחבורה, בחינוך ובשעות הפנאי.
על פי ההסבר הסיני — שלו שותפים גם מומחים רבים במערב — ארה"ב ואירופה חוששות כי סין, באמצעות ענקיות התקשורת שלה, עומדת לתפוס את ההובלה הטכנולוגית בזירה החדשה, וכתוצאה מכך - גם את הובלת הכלכלה העולמית בעשור הקרוב. וואווי היא כיום ספקית הציוד הגדולה בעולם לרשתות סלולר. היא ערוכה ומוכנה לפריסת רשתות דור 5 בכל מקום, במחירים שמתחרותיה האירופיות, אריקסון ונוקיה, מתקשות להתמודד מולם. עד כה חתמה כבר 22 חוזים בתחום.
ההסבר האמריקאי, כמובן, שונה לחלוטין. לפיו, סין עושה שימוש בענקיות הטכנולוגיה שלה כדי לבנות תשתית ריגול במערב, שבעזרתה תוכל להפוך את תעבורת המידע בעולם לשקופה עבורה. מבחר האפשרויות העומד לרשותו של מי שבונה בעצמו את הרשת, לשתול בה רכיבים פיזיים ו"דלתות אחוריות" לצורך איסוף, ניתוח ועיבוד — עצום. מידע כזה ברשות הסינים ישדרג עוד יותר את היכולות שאליהן הגיעו עד כה (גם הן בדרכים שנויות במחלוקת), ויהווה סכנה ברורה למערב.
עוד לפני עידן טראמפ, ארה"ב הצליחה למנוע את כניסתה של וואווי לפרויקטי תשתית דור חמישי בגרמניה, צרפת, בריטניה, אוסטרליה, ניו־זילנד ויפן. יש מדינות כמו ישראל, שבהן לא נדרשה אפילו התערבות: וואווי לא העזה להתחרות כאן על שדרוג הרשתות אצל מפעילות הסלולר המקומיות. מצד שני, לא חסרות מדינות קטנות, כמו מלטה ופפואה־גינאה החדשה, שציפצפו על אזהרות האמריקאים וחברו לסינים בשמחה.
למרות הגזירות וההגבלות ההולכות וסוגרות עליה מכל עבר, עד לשנה האחרונה וואווי העדיפה, טקטית, לספוג את ההאשמות באיפוק יחסי. ראשיה אפילו רקמו בשקדנות, בסתר, מהלך של שיתוף פעולה עם ענקיות הסלולר האמריקאיות ורייזון ו־AT@T למכירת סמארטפונים שלה בארה"ב, אבל זה התמוטט בבת־אחת, כשהחברות קיבלו אזהרה חד־משמעית מן הממשל.
המפתיע הוא שהסינים לא מקרינים כעס, ומקפידים על תגובות זהירות. הם בכלל מעריצים של הטכנולוגיה האמריקאית — אחרי שנים שהכירו אותה מקרוב מפס הייצור: וואווי עצמה — כמו חברות סיניות רבות אחרות — נהגה לייצר במפעליה מכשירים אלקטרוניים עבור מותגים אמריקאיים ("מוצרי מדבקה"), ולמדה אותם בשקדנות. עד לאחרונה, רבים מעובדי המטה בשנזן הסתובבו חופשי עם סמארטפונים אישיים מתוצרת היריבות המושבעות — אייפונים של אפל ומכשירי גלקסי של סמסונג. עד כדי כך, שלא מכבר נתפסו שני עובדים לאחר שפירסמו ברכת שנה טובה בחשבון הטוויטר הרשמי באמצעות, לא עלינו, אייפון. הציוץ הוסר אמנם במהירות, אבל תמונות המסך הופצו ברשת החברתית. לפי הפרסומים ברשת, בעקבות התקרית, השניים — אחד מהם בכיר, מנהל השיווק הדיגיטלי של וואווי — הורדו בדרגה ושכרם הופחת.
השבוע, במטה בשנזן, רן ג'נגפאי נשמע מודאג יותר באשר לבתו ופחות בנוגע לעתידה של וואווי: "למרות ההשפעה האפשרית של הפרשות האחרונות על העסקים, ההכנסות של וואווי צפויות לגדול השנה ל־125 מיליארד דולר. אם הם לא רוצים שנהיה בכמה שווקים, נצטמצם קצת. כל עוד אנחנו יכולים לשרוד ולהאכיל את העובדים שלנו, יש לנו עתיד".
