yed300250
הכי מטוקבקות
    איור: רות גוילי
    24 שעות • 28.01.2019
    היום, ילדים, נלמד על הבחירות
    מה ילדים בגן חובה ובכיתה א' יודעים על הבחירות? האם צריך ללמד אותם כבר מגיל כל כך צעיר על דמוקרטיה, מפלגות, פריימריז, דילים וקומבינות או שעדיף לתת להם עוד כמה שנים של חסד? להילה טוב ומיכל שליו־רייכר ברור שבמציאות של היום אי אפשר להסתיר מהילדים את עניין הבחירות ולכן הן מוציאות ספר, שהוא סוג של מדריך להורה המבולבל: כך תדברו עם הילדים שלכם פוליטיקה
    ענת לב־אדלר

    מה הילדים שלנו יודעים על הבחירות המתקרבות? איך אנחנו יכולים ללמד אותם את חשיבותו של המשטר הדמוקרטי? מהן הסוגיות שצריך להציף בשיחות בבית ואיך מסבירים לילדים שלפעמים המועמדים יורדים נמוך מדי ומשמיצים את המתחרים? את כל השאלות הללו שאלו את עצמן הילה טוב ומיכל שליו־רייכר, שהחליטו לא להשאיר אותן על השולחן, אלא לכרוך אותן בספר ולייעד אותו לילדים סקרנים ולהורים שרוצים להעביר את המסרים החשובים.

     

    עכשיו הספר "מתי נדע אם מיכל נבחרה" עושה את צעדיו הראשונים ברשת, במסגרת פרויקט למימון המונים, בתקווה לראות אור לפני הבחירות, ולהציף סוגיות חשובות שעולות ממנו על דמוקרטיה, מגדר, רוב ומיעוט, בעד ונגד, תעמולה, שינוי חברתי והשאלה החשובה לא פחות: מתי תהיה לנו ראשת ממשלה.

     

    ביבי הפתיע אותנו

    "הרעיון לכתוב ספר ילדים על מגדר, בחירות ודמוקרטיה, התבשל אצלנו במשך תקופה ארוכה, הרבה לפני שביבי החליט להקדים את הבחירות, אבל אז הוא השיג אותנו", צוחקת הילה טוב. "בוקר אחד קמנו, ובום!! הבחירות היו פה. לרגע שאלנו את עצמנו האם בהתחשב בלוח הזמנים המטורף שראש הממשלה הנחית עלינו, נכון להמשיך לסמן את היעד — להוציא את הספר לפני הבחירות. אבל די מהר הבנו שאין מצב שאנחנו לא עושות את זה", היא מספרת.

     

    "שאלו למה אנחנו צריכות להתחיל עם פוליטיקה בגן הילדים". הילה טוב (מימין) ומיכל שליו־רייכר | צילום: יובל חן
    "שאלו למה אנחנו צריכות להתחיל עם פוליטיקה בגן הילדים". הילה טוב (מימין) ומיכל שליו־רייכר | צילום: יובל חן

     

     

    לדבריה, כשיצאו לדרך והחלו לדבר עם אנשים סביבן על הספר ועל קהל היעד הצעיר שהן מכוונות אליו — ילדי הגן ותלמידי כיתות א' ו־ב' — היו מי שהרימו גבה. "בעיקר שאלו אותנו למה אנחנו צריכות להתחיל עם פוליטיקה בגן הילדים. מדוע לא לתת לקטנים האלה עוד רגע להיות ילדים, עוד כמה שנים של חסד לפני שנערבב אותם בשחיתות, בדילים, בתעמולות ובעולם הקשוח והאכזרי הזה", הן אומרות ומיד מתרעמות: "זו בדיוק הסיבה שצריך את הספר הזה. כי גם המבוגרים בעצמם מתבלבלים ולא זוכרים שדמוקרטיה זו לא פוליטיקה. דמוקרטיה זו תפיסת עולם. כלי לניהול מערכות יחסים".

     

    ואולי ילדים בני חמש הם באמת צעירים מדי?

     

    "צעירים למה? צעירים לרכוש שפה חשובה? ממש לא. צעירים כדי להיחשף לכלים חשובים של תפיסת עולם? ממש לא. צעירים כדי לרכוש את המיומנות והמפתחות של חיים בתוך קבוצה, בחברה? הרי זה בדיוק הגיל המתאים לעשות זאת", אומרת טוב. "ילדות וילדים לא נולדים דמוקרטים. כדי שהם יגדלו להיות מבוגרים בעלי תפישת עולם דמוקרטית מובנית, אנחנו צריכים ללמד אותם לחשוב, לקבל החלטות, לבחור. בקיצור, לדבר דמוקרטית שוטפת".

     

    ואת כל זה הן מקוות להספיק עד ה־9 באפריל, הבוקר שיהיה חגיגה אמיתית לדמוקרטיה, כאשר מיליוני הורים יצעדו לקלפי, מלווים גם בילדים שלהם. ליום הבחירות, כך הן מקוות, הילדים יגיעו כאשר הם מבינים יותר על מה המהומה.

     

    "את החיבור של הילדים לעשייה האזרחית אנחנו עושות דרך הספר באמצעות שפה שהילדים מבינים. הניסיון שלנו לחסוך מהם את ההתרחשויות ולנתק אותם מהמציאות, מצמצם את העתיד שלהם. אנחנו רוצות ללמד אותם לחשוב דמוקרטית, ללמוד ולהרגיש מה נכון ומה לא נכון. כי כשלילדים ולילדות לא מספרים מִקַטנות על דמוקרטיה, הם עלולים לחשוב, חלילה, שדמוקרטיה זה שלטון הרוב, ולא כך. בדמוקרטיה הרוב קובע, אבל השלטון הוא של כולם וצריך לדאוג לכולם. דמוקרטיה היא שלטון העם", אומרת טוב, אשת תקשורת ותיקה, יועצת אסטרטגית ועד לאחרונה מנכ"לית קואליציית שותפות — 14 ארגונים פמיניסטים הפועלים לשוויון כלכלי ומגדרי.

     

    מכאן ברור שגם סוגיית המגדר הייתה נר לרגליהן של השתיים במסע משנה התודעה הזה, ולראייה, את הספר מובילות גיבורות בלבד. "כי כאשר לילדות בגן אין דמות לחיקוי, גיבורה מקומית, קשה להן לחלום להיות מנהיגות וזו הסיבה לכך שבספר מי שמובילות את העלילה זו אמא וילדה. האמא בספר מספרת לילדה שלה על חברתה מיכל, שרוצה להיות ראשת ממשלה, ובעצם אנחנו שמות את העניין הזה על השולחן בלי לעשות יותר מדי עניין. כן. ילדה מבינה שיכולה להיות גם ראשת ממשלה ולא רק ראש ממשלה. וזה הרי משהו שלא נפוץ אצלנו בעשורים האחרונים, או בכלל. הילדים שגדלים כאן לא חושבים בכלל שיכול להיות מצב כזה שתהיה אישה בראשות הממשלה", אומרת טוב.

     

    המטרה מראש, היא אומרת, הייתה להפוך את המגדר לנון־אישיו. "כאשר אמא וילדה מדברות על הרצון להיות ראשת ממשלה לא צריך לנפנף בשאלה אם יש או אין אישה בראשות הממשלה. ילדים וילדות פשוט יגדלו עם הרעיון הזה שהעניין אפשרי. שראשת ממשלה זה חלק מהחיים. נקסט".

     

    הדיאלוג והדיבור שהספר מזמין אליו נוגע גם בחיי המשפחה ולא רק בחיי האזרחים, הן אומרות. "וזו הזדמנות לדבר עם הילדים על קבלת החלטות בכלל, ולא רק בבחירות לממשלה. למשל על קבלת החלטות בתוך המשפחה. לקראת כתיבת הספר, כאשר ערכתי שיחות עם ילדים, דיברנו גם על מי שמנהל את הבית, את היומיום, את המשפחה והיה מעניין לשמוע את התשובות המקסימות שלהן. זה הופך בעצם את כל המשפחה לשואלת, לאקטיביסטית".

     

    לא יכולנו לשתוק יותר

    אפרופו אקטיביזם, שתיהן מגדירות עצמן "אקטיביסטיות לגמרי" ואת הספר הן מפרסמות ללא כוונות רווח, כחלק ממיזם שנקרא "שפת אם", אותו הן מובילות במטרה לשנות את המציאות בעזרת שינוי השיח הציבורי והאישי.

     

    "קשה להפריז בחשיבות של שפה בעיצוב שיח. האקלים הדמוקרטי שלנו מעורער. במקום סובלנות, טיפחנו התלהמות. השיח הבין־מגזרי פינה את מקומו לקיטוב בין־שבטי; וההבנה העמוקה של הדמוקרטיה ככזאת שמאפשרת לכל קבוצה ולמיעוטים שונים להתקיים בה בכבוד, התחלפה בכוחניות אלימה. לא יכולנו יותר להמשיך לשבת בחיבוק ידיים. שתינו אקטיביסטיות, פמיניסטיות, ופעילות בחברה האזרחית, ולא יכולנו לשתוק יותר. מבחינתנו, 'שפת אם' היא חממה של מילים שמעצבות מציאות, כדי להשפיע על התרבות שלנו ועל תמונת העתיד המשותפת לכולנו. אנחנו בונות קונספט מילולי לרעיונות ולקבוצות כדי להטמיע אותם בשיח הציבורי", הן אומרות. לדבריהן, הקמת המיזם נובעת גם מהצורך האקוטי לקדם את הממד הנשי בחיים השוטפים שלנו, באמצעות השימוש בשפה ובדיבור. "הרי הדיבור שלנו יוצר את המציאות, ולכן היה חשוב לנו להטמיע בספר הילדים שלנו נרטיב נשי, כדי שילדות יוכלו לחלום בו ולראות בו את האופק שלהן, גם מבחינה אישית וגם מבחינה ציבורית", אומרת טוב. ובאותה הנשימה, הן מקוות להישען על השפה החדשה כדי לקעקע תבניות תודעה שהשיח הציבורי קיבע והטמיע בנו, "כמו למשל את זה שהרוב תמיד צודק. הרוב לא תמיד צודק, הוא לא יותר צודק מהמיעוט. אבל כרגע יש לו יותר כוח ולכן הוא קובע", אומרת שליו־רייכר, נשיאת הפורום החילוני ומומחית לאסטרטגיה שיווקית.

     

    כל סכום כסף שייוותר בחשבון הג'אמפ־סטארט לאחר הדפסת הספר, הן מבטיחות להחזיר לעולם האזרחי ולהקדיש לפעילות ציבורית. על איור הספר הופקד אמיר פרסיה, מאייר צעיר בוגר בצלאל "שהוא פרי שופע של רעננות וכישרון, ובגלל לוח הזמנים הפוליטי החדש לא קם משולחן הביצוע כבר הרבה ימים", אומרת טוב. את העיצוב הפקידו בידיה של המעצבת אורית מזור. עכשיו רק נותר לציבור לתמוך כדי להגשים את החלום.

     

    דיבורים על דמוקרטיה

    (קטעים מתוך הספר "מתי נדע אם מיכל נבחרה")

    מה זה בכלל ראשת ממשלה?

    לכל מדינה יש מנהל או מנהלת, שקוראים להם ראש או ראשת ממשלה, כמו שלכל גן יש גנן או גננת ולבית ספר יש מנהל או מנהלת.

    הרוב קובע, אז הרוב צודק?

    אתמול נעמה ואני רצינו לשחק עם הדג והבובה, ויעל רצתה לשחק בחצר, אז אמרנו לה שהרוב קובע, וניצחנו.

    הרוב לא תמיד צודק, רק קובע.

    הרוב צריך לקבוע דברים שטובים גם למיעוט. נעמה ואת הצלחתן לשכנע את יעל. אולי זה קרה כי אתן הייתן שתיים והיא אחת, אבל זה לא אומר שאתן צודקות יותר ממנה. וכדי שהיא תרצה לשחק אתכן גם מחר, תצטרכו לשחק לפעמים במה שיעל רוצה.

    ואם אני לא יודעת מה לבחור, מה אם מתחשק לי לא לבחור?

    אין דבר כזה לא לבחור. גם כשאת לא בוחרת, את בעצם בוחרת.

    מה פתאום, אני לא!

    כשאת לא בוחרת, אז מישהו אחר בוחר במקומך.

    דמו מה?

    דמוקרטיה

    איזו מילה מוזרה...

    דמוקרטיה מלמדת אותנו איך מחליטים החלטות בקבוצה. למשל לכל המבוגרים יש זכות לבחור מי יהיה ראש או ראשת הממשלה, ואף אחד לא יכול להחליט במקום מישהו אחר.

     

    yed660100