שפיטה היא אולי הדבר הכי חם ב'הכוכב הבא לאירוויזיון', אבל לפני שש שנים, רותם שפי לא עברה את האודישנים של 'דה וויס'. "היא הגיעה לאודישן בתור רותם, לא בתור שפיטה. והיא לא הייתה מספיק טובה", מספר גורם שעבד בהפקת 'דה וויס' בעונה השנייה. "היא עברה לשלב ב' אבל לא מספיק התרשמנו, לא מהבחורות שאתה אומר, 'וואלה, יש פה משהו'. בהמשך היה שם איזה עניין בריאותי, בעיה עם הרגל, ואמרנו לה שתתרכז בלטפל בעצמה, שאולי עדיף לחכות, אבל היא בכל זאת באה. אולי היא חשבה שלא רצינו אותה בגלל זה. בסוף היא הגיעה לאודישן הבא ועלתה לבמה אבל השופטים לא העבירו אותה, וזה גם לא שודר".
פאסט פורוורד, שש שנים אחר כך: לרותם שפי אין כל זכר. עכשיו היא שפיטה. בת דמותה של זמרת ערבייה, שעושה קאברים עם מבטא לשירי רוק מערביים, לבושה בשמלות מפוארות־מוגזמות, נתמכת במקל הליכה, נהנית להדגיש את הר' ולעקוץ את מי שנמצא מולה. בקיצור, הדמות הכי מעניינת וכנראה גם הכי מעוררת אמוציות ב'הכוכב הבא לאירוויזיון'.
"אני נולדתי ואני אמות שפיטה", היא ענתה להראל סקעת באודישן לשאלה מה שמה האמיתי, והציגה את עצמה כבת 27. גם כאן השופטים לא התלהבו מספיק, אבל המגישים אסי עזר ורותם סלע באו לעזרתה, הכניסו אותה לתחרות ויצרו את הוויכוח הלוהט של התקופה: האם שפיטה היא דמות גזענית? האם יש בה יותר מגימיק? ומעל לכל, האם היא יכולה לייצג את ישראל באירוויזיון? אבל לפני כל אלה בעצם, יש עוד שאלה: מי היא בכלל, האישה מאחורי שפיטה? כבר שנים, עוד הרבה לפני 'הכוכב הבא', היא לא מוכנה להתראיין כרותם שפי, ומפרידה בין הזהויות באופן מוחלט. על הבמה, בטלוויזיה, באינסטגרם, בחיים עצמם.
× × ×
המקל. כמה דיברו על המקל. זה שמגחיך את הערבים. מבזה. כי אנחנו כל כך דואגים לכבוד של הערבים בשאר הזמן. רק שאותו מקל של שפיטה, היה בכלל הדרך של רותם שפי ללכת, אחרי ניתוח קשה ברגל. "היא לא רצתה לוותר על צילומי הקליפ שלה ל'קארמה פוליס', אז היא קישטה אותו, יום לפני הצילומים", מספרים בסביבתה הקרובה. "היה לה גידול שפיר ברגל, והיא הייתה במעקב, ויום אחד גילו שזה החמיר מאוד והכניסו אותה לניתוח מיידי. הצילו אותה מנכות. אם היא לא הייתה בודקת את זה היא הייתה היום על כיסא גלגלים. ומזה בא המקל. אחר כך היה לה עוד ניתוח, והמקל היה ממש כלי עזר. אני זוכרת תקופה שהיא גם הופיעה עם קביים. היא יכולה ללכת בלי המקל היום, אבל היא חיה עם הכאבים, הכאבים לא עוברים. הניתוח די תקע לה את החיים, אבל היא החליטה להוציא את 'קארמה פוליס' בכל זאת, תוך כדי השיקום. זה היה מאבק, להיות שפיטה נכה".
שפי בת 34. גדלה בכרמיאל לאמא תימנייה ואבא אשכנזי. כשסיימה תיכון, המשפחה עברה לפרדסיה. כמה שנים אחרי זה ההורים שלה התגרשו. יש לה שני אחים ועוד אח מאבא שלה. "כנערה היא הייתה שומעת רוק, קצת בת־בן כזאת, לובשת בגדים שחורים והולכת להופעות של היהודים", מספרת חברה קרובה.
בתיכון למדה במגמת קולנוע, אחר כך שירתה בלהקת חיל האוויר ובהמשך למדה ברימון. היום היא גרה בתל־אביב, עם בן הזוג שלה דקל דביר, המתופף של להקת לולה מארש.
במשך תקופה הייתה מופיעה עם שירים מקוריים, השתתפה בפרסומת, אפילו הצטלמה למדור בפלייבוי הישראלי שאירח מוזיקאיות בתחילת דרכן - לבושות, אל חשש, בביקיני ושורטס. ואז, לגמרי במקרה, נולדה שפיטה, בדירת חדר בבוגרשוב בתל־אביב. את החומרים שלה כרותם שפי, לא הוציאה מעולם. "זה פשוט ניסיון של כתבים זועמים לטעון שבגלל שהיא הייתה כישלון, היא ניסתה למצוא תשובה בדמות שכביכול אמורה לפרנס אותה", אומרים בסביבתה הקרובה.
"רותם הצטרפה לאנסמבל רדיוהד ברימון", נזכרת הצ'לנית ליאת סבא, שיצרה עם שפי את הקאבר הוויראלי ל'קארמה פוליס' של רדיוהד, שעלה ליוטיוב באפריל 2013 והתחיל את הכל. "היא שרה את זה עם הסלסול, בצחוק, ואמרתי לה שזה גאוני. שחייבים לעשות עם זה משהו. זה התחיל כרעיון משוגע קצת, אספתי נגנים רציניים והחלטנו לעשות קליפ". השתיים פנו למימון המונים, והרימו +הכל בעצמן. בתוך כשבועיים, הקליפ המושקע צבר מעל 200 אלף צפיות וזכה לביקורות מחמיאות בארץ, וגם בחו"ל.
כבר אז היו גם מי שהאשימו את 'קארמה בוליס' באוריינטליזם. הרייטינג הגבוה של 'הכוכב הבא' הגביר את הווליום של הביקורת. מהרגע הראשון בריאליטי של 'קשת', שפיטה הצליחה להרגיז. בן־אל תבורי אמר באודישן: "אני לא מתחבר אליה, זה לא משנה אם זה משחק או לא, עם ישראל, אלה שמצביעים בכללי, לא אוהבים אנשים מתנשאים, וכביכול זו הצגה. כשהיא עלתה לבמה, היא עשתה לי אנטגוניזם". "היה ביניהם כאסח, הוא היה מאוד נחרץ נגדה, אבל זה מאחורינו, ואני יכול לספר שהייתה שם סולחה והם במקום טוב", מדווח יואב צפיר, האיש מאחורי 'הכוכב הבא'.
מפרק לפרק, דמותה של שפיטה מצאה את עצמה תחת מבול של ביקורות. מאמרים שמאשימים את המופע הזה בגזענות, בבורות, בהתנשאות, בלעג כלפי התרבות הערבית. אפילו חשש מזה שהיא תהיה הפנים המייצגות של ישראל באירוויזיון. בימים האחרונים מופצצות 'קשת' ו'טדי' במאות מיילים שטוענים כי מדובר בגזענות ומבקשים להדיח את שפיטה מההתמודדות. עם זאת, בלשון הכתבים הצבאיים, אף גוף לא לקח את האחריות וזה יכול להיות גם חבר של מתמודד אחר.
"זה קצת מזכיר לי את צביקה הדר וז'וז'ו חלסטרה", אומר צפיר. "צביקה טוב הלב עטה על עצמו דמות אגרסיבית ומתנשאת, והיום אולי היו אומרים שזו דמות גזענית. הרי הזמנים השתנו והפוליטיקלי־קורקט מגביל". כל האנשים שדיברנו איתם מצביעים על הקבלה דומה, בין הדמות והאלטר־אגו. מי שמכיר את שפי, עוד כנערה בכרמיאל, מתאר אדם עדין מאוד, אפילו מופנם, כישרוני וגם קורע מצחוק. איפה היא ואיפה הדיווה עם המקל? זו שבתוכנית שמינית הגמר הקהל נתן לה רק 37% מהקולות, כשהפעם השופטים הם אלה שמצילים אותה. "היא מתמודדת עם דברים לא פשוטים בחיים שלה, ושפיטה היא איפה שהיא יכולה לפרוק כל עול", אומרת הצלמת סיגל סבן שעבדה עימה (וצילומיה מופיעים גם בכתבה זו). "זה מאפשר לה פשוט יותר, זה מאפשר לה לחיות חלום. זה נותן לה הרבה חופש".
"כשראיתי את שפיטה בטלוויזיה, לקח לי שתי תוכניות להבין שמדובר ברותם שפי, הייתי בהלם. ממש לא זיהיתי אותה", אומר ג'קי ברמן, שלימד את שפי קולנוע שלוש שנים בתיכון. "היא הייתה נחבאת אל הכלים, ילדה שקטה מאוד. כל מי שאני פוגש אומר לי ששפיטה אגרסיבית, אבל אני אומר להם, חבר'ה, מתחת לכל התחפושת מסתתרת נערה מקסימה, הייתי אומר אפילו חסרת ביטחון. היא לא סתם לקחה על עצמה את התחפושת הזו". "הדמות הזאת לא באה לצחוק על מישהו", מוסיפה הצ'לנית סבא, "היא חצי־מזרחית בעצמה".
עוד לפני התוכנית הדמות הזאת לא תמיד עברה חלק. "הרוב הגדול לא העלה על דעתו ששפיטה היא רותם, שהיא יהודייה", מספרת נורית פרימה גלבוע, הבעלים של בר הסינקופה בחיפה, שם מופיעה שפיטה מאז 2015. "בקרב הקהל הפלסטיני היו דעות חלוקות ומצאתי את עצמי מגוננת עליה. אני חושבת שהיה להם קשה עם הייצוג שלפעמים הרגיש כסטריאוטיפי. אז אני תמיד הייתי אומרת להם, בואו תחוו את ההופעה, תראו על מה מדובר, גם בין השירים וגם בתור הבנאדם שרותם".
למרות הפרומו, זה בטח לא נעים להיות מתחת למבול הזה בימים האחרונים. "אבל היא באמת לא לוקחת את זה ללב", אומרת חברה קרובה. "בפריים טיים הדברים בווליום גבוה יותר, אבל היא ציפתה לזה, ובתכלס היא הופתעה שזה לא יצא כבר אחרי הפרק הראשון, לקח לזה קצת זמן. בגלל שמבקרים את הדמות ותוקפים את שפיטה, רותם לא נעלבת מזה. לרותם אין אמירה גזענית, אין לה אמירה פוליטית, היא לא באה להעליב או להגחיך. זאת פשוט מוזיקה שהיה בא לה לעשות. אם היה בזה אקט גזעני, לא הייתה דילמה, היו פשוט רואים את זה בטקסטים, בשירים. יש פה פשוט שילוב של שירי רוק עם עיבודים ערביים. אלא אם רדיוהד התכוונו לצחוק על ערבים. זה שאמא שלה תימנייה, זה אולי יכול להרגיע כמה אנשים, אבל היא לא רואה בתימניות שלה קשר. זה לא שהיא גדלה על מוזיקה כזאת".
"הדמות מתנשאת, אין ספק. אבל צריך להבין שזו דמות פיקטיבית שחיה בסרט שהיא הדבר הכי טוב שקרה לאנושות", אומרים בסביבתה הקרובה. "כל הקטע של לדבר על ערבים, מבחינת רותם, הוא בכלל לא רלוונטי - היא לא באה לא לסנגר עליהם ולא להעליב אותם. יש במדינה שלנו אובר רגישות למבטא, לענייני עדה. ויש מלא אנשים שקמים להגנת האוכלוסייה הערבית בארץ בלי שהאוכלוסייה הערבית ביקשה שיקומו להגנתם".
× × ×
יחסית למספר השנים הקטן שלה בתחום, שפי מצליחה לעורר המון אמוציות וגם מצאה את עצמה בבית המשפט בתביעה שהגיש נגדה המפיק המוזיקלי שמוליק נויפלד. נויפלד היה אחד המורים שלה בבית הספר רימון. בתביעה שהגיש נגדה בספטמבר 2017 בסך 900 אלף שקל, טען כי סייע לה בתחילת הדרך: "נויפלד האמין בפוטנציאל הגלום בשפי ונרתם למשימה והשקיע בה את מלוא זמנו, מתוך הבנה ששיתוף הפעולה ישתלם לו כלכלית בעתיד".
לפי הסיכום בין השניים, נטען, כשהפעילות תישא פרי ותניב רווחים - כל צד יהיה זכאי לחלקו בהכנסות ממנה. "ומשהגיעה העת של נויפלד לקצור את פרי עמלו, עשתה שפי סיבוב פרסה והחליטה שהיא מתנערת מכל התחייבויותיה", נכתב בתביעה. שפי הגישה גם היא תובענה נגד נויפלד, על סך חצי מיליון שקל. בתביעה נטען כי, "תאוות הבצע של נויפלד לא ידעה שובע, והוא דרש לקבל תמורה גבוהה יותר משזו שסוכמה". בינתיים, הליך הגישור בין השניים נכשל.
כדי לממן את הפרויקט של שפיטה עבדה שפי עבדה כברמנית וכמארחת. "היא בנתה את עצמה מאפס", אומר בן רביבו, מאפר ומעצב שיער שעובד עם שפי מאז הקליפ שלה ל'אצא לי הצ'וקה'. "היא הוציאה את הכל מהכיס שלה, מהחסכונות שלה. בלי ספונסרים, בלי מנהל, בלי משרד, בלי כלום, עשתה הכל לבד. זה מטורף". חברה מספרת: "מאחורי הפרויקט הזה, יש בחורה שבנתה את כל ההופעה, עם הנגנים שלה, ואנשים לא יודעים, הם רואים בה קומיקאית. אז סבבה, אבל היא הייתה רוצה שיידעו שיש גם מוזיקאית אמיתית מאחורי זה".
"הכרתי אותה אחרי שהיא הגיעה לתל־אביב", מספרת התופרת והמעצבת מלי אביב. "התחלתי לתקן לה בגדים, ויום אחד היא הזמינה אותי להופעה שלה, עוד לפני שהיא הייתה שפיטה, ונפעמתי מהאיכויות שלה. התחלתי לעזור לה ולתפור לה דברים, כל מיני תלבושות שישדרגו את ההופעה שלה. לקחתי אותה לגמרי תחת חסותי. ידעתי שאין לה גרוש על התחת, ועשיתי לה דברים מטורפים, ללא תמורה".
אולי השאלה הכי גדולה היא כמה אפשר לסחוב קריירה בדמות. האם היא כמו סשה ברון כהן שיכול לעבור בין דמויות כמו זיקית? והרי לכל גימיק יש מוצאי גימיק. לדברי רוני בראון מנכ"ל הליקון, מי שאחראי לפריצה של אמנים כמו ריטה ועברי לידר, חסר אצלה קצת רגש. "יהיה לקהל קשה מאוד לעכל אותה, ורואים את זה בהצבעות. גימיק לא יכול לשרוד לאורך זמן וקשה להיות בדמות, אלא אם כן זה תיאטרון. אני לא מבין בחד־פעמיות אלא בקריירה, ואני שואל את עצמי לאן זה הולך".
ויש גם את שאלת האירוויזיון, אם יש לה סיכוי לייצג אותנו, ואם כן, האם יש לה סיכוי לזכות? "אוקראינה זכתה פעם במקום השני עם דמות קומית", מסביר צפיר. "זה מאוד מקובל באירוויזיון, להגיע עם דמות. היא מתאימה לאירוויזיון לדעתי. האם מדינת ישראל תוכל לבחור במשהו אמיץ כזו? אופתע אם המדינה תבחר בה".
"שמעו, רותם היא תחרותית", אומרים מקורביה. "לא משנה באיזו תחרות תשימי אותה - היא חייבת לנצח. אני חושבת שדווקא היא עם החוסר פוליטיקלי קורקט, היא יכולה להביא זווית אחרת. שזה אמנם יותר מלחיץ למדינה, אבל זה גם יכול להיות הפתעה. תחשבו שכתב יבוא ויגיד לה 'מה שאת עושה גזעני' והיא תענה לו 'לא, כי הבגדים שלך נראים כמו התחת שלי' או 'לך תיקח מסטיק'. זה יכול לייצר דיבור. לשלוח את שפיטה לאירוויזיון זה ניסוי חברתי שיכול להיות שלא יזיק למדינה, אבל אולי כן".
לקהל לא תמיד קל לעכל אותה.
"מי רוצה להיות אמן שהוא לא זכיר? בטח באירוויזיון. הרבה אמנים יכולים לשיר, אבל את מי יזכרו?"
