שתיים בלילה, שטחי הפזורה הבדואית, סמוך לדימונה. בחסות החשכה, צעיר נפגש עם שני צעירים אחרים כדי לבצע עסקת סמים. לכאורה, שלושתם עבריינים. במציאות, הצעיר הוא סוכן סמוי צה"לי, שנשלח לאסוף ראיות נגד שני הסוחרים החשודים בכך שמכרו סמים גם ביחידות צה"ליות. מרחוק נראה שהצעיר פועל לבדו, אבל האמת שונה; כי ברגע האמת של העסקה, שיכולה לעיתים להתבשל במשך חודשים ארוכים, הוא מגובה ביחידה מבצעית, שאמורה לתת מענה בזמן זיהוי סכנה ברורה ומיידית.
"זו הייתה עסקת סמים גדולה", משחזר סא"ל אריק בורטינקר, מפקד היחידה, "ברגע מסוים קיבלנו בחפ"ק אינדיקציה לכך שאחד החשודים צעק 'איפה הסכין, איפה הסכין?' יש הרבה דרכים לפרש את הסיטואציה. יכול להיות שהסכין הוא שום דבר. יכול גם להיות שהסוכן נחשף מול שני עבריינים, ואז הלך עליו. ואולי החבר'ה שמגבים אותו לא יספיקו להגיע. מה עושים? אני לא יכול לדבר עם הסמוי או לשאול אותו אם הכל בסדר".
למה, אין לו אוזנייה?
"ראשית, אין לו. ושנית, לא אמרתי שאני שומע. אמרתי שאני מקבל אינדיקציה. יש אמצעים. אבל זה לא על הגוף של הסמוי. בינתיים אנחנו מבררים עם הכוחות המבצעיים שמגבים, אם הם יכולים להגיע. ואז יש לנו דילמה, מפני שהעיתוי קריטי; אם הם פורצים עכשיו לסיטואציה, חשפנו פעילות שעבדנו עליה הרבה זמן. מצד שני, יש פה סכין והעניינים מתחממים. ההחלטה צריכה להתקבל בשנייה וחצי, אולי שתיים. בסוף החלטנו שכל עוד הסוכן שולט באירוע, ניתן לזה עוד כמה שניות להתגלגל. בסוף התברר שזו הייתה ההחלטה הנכונה; החשוד חיפש סכין רק כדי לפתוח את השקית עם הסמים. ולמה האווירה התחממה? בגלל ויכוח על כסף; כמה כסף להביא לפני קבלת הסם, וכמה אחריה".
ביחידה שעליה מפקד סא"ל בורטינקר, אירוע כזה הוא כמעט שגרתי. יש בה עשרות חיילים, קצינים ואנשי מילואים בקבע; יש בהם עורכי דין, חוקרים פרטיים, אנשי משטרה, אנשי מכירות ושיווק. בקיצור, כל מי שיש לו יכולות חקירתיות או יודע להשיג מידע. אי־אפשר לבקש להתגייס אליה. החיילים המשרתים בה מאותרים בעצמם על ידי המפקדים. התכונות הנדרשות הן עצבים חזקים, חוש משחק, אלתור, תושייה והרבה אומץ. וכן, גם "דם קר" יעזור להתקבל אליה.
"הרבה פעמים הסמויים נמצאים בתהליך של מיון, בלי שהם יודעים זאת", מספר סא"ל בורטינקר, "רק מי שעובר את המבחנים שלנו ונמצא מתאים, מגיע ליחידה. אני מחפש את כל הקשת. כי אדם אחד לא יכול להתאים להכל; עבודה מול בן מיעוטים לא יכולה להיות כמו עבודה מול מישהו שמשרת בתזמורת צה"ל בתל־אביב. הסמוי חייב להיות אדם עם פלפל, אחד שחושב מהר, לא נרתע, יודע להיכנס לסיטואציות ולצאת מהן. הוא חייב להיות אדם ערכי, שלא ישקר לעולם ולא יעשה דברים שנאמר לו מראש לא לעשות".
ליזום פעילות
בחודשים האחרונים התפרסמו כמה פרשיות פליליות גדולות ש"גיבוריהן" היו חיילים וקצינים המשרתים בצה"ל. ביולי האחרון התגלה כי חייל, ג'ובניק מבסיס בדרום, סחר בסמים וגרף למעלה ממאה אלף שקלים. בפרשת סמים אחרת התגלה בדצמבר האחרון שחייל מבסיס דרומי אחר סיפק סמים לכ־80 חיילים ואנשי קבע, שחלקם משרתים כלוחמים בעזה. במקרה נוסף, שקרה רק החודש, נדרשו ארבעה שהורשעו בגניבת כמעט 200 אלף ליטר סולר מכלי רכב צה"ליים, לשלם למדינה פיצוי בסך 700 אלף שקלים. עכשיו מותר לגלות שהפרשות פוצחו גם באמצעות מעורבות סוכנים סמויים של מצ"ח.
בראש היחידה המופקדת על הסוכנים הסמויים עומד סא"ל בורטינקר, שנכנס לפני שנה וחצי לתפקיד. הוא בן 40, נשוי ואב לשניים, שגדל במצ"ח, ומשרת 21 שנים בתחום החקירות והמודיעין. הוא מסרב לחשוף אם היה בעצמו סמוי או לא, ורק מוכן להעיד ש"עשיתי הרבה תפקידים מורכבים ורגישים". לראיון הוא מגיע עם שניים מעוזריו הבכירים, שניהם אנשי שטח; רס"ן א', ראש מפלג סוכנים, אשר בתפקידו אמון על איתור והפעלת הסוכנים הסמויים, ורס"ן ב', ראש מפלג המבצעים ביחידה. לפעמים הם אוספים חומר מרחוק, ולפעמים מגבים את הסמויים בשטח. "נכון לימים אלה", מסביר סא"ל בורטינקר, "אנו מתמקדים בזליגת אמל"ח מצה"ל; גניבה, סחר וכל מה שקשור לנשק. יש פריצה לבונקרים בהיקפים גדולים. בסוף אנשים עלולים להיהרג, ועלינו למנוע זאת".
ואיך אתם עושים את זה?
"אנחנו משתדלים ליזום פעילות מודיעינית, לא לפעול על סמך תלונה של 'גנבו לי', או 'עשו לי'. הצבא הוא מחסן הנשק הגדול במדינה ואנחנו אמורים ללכוד מראש אדם שמתכוון לגנוב נשק או לפרוץ לנשקייה. בנוסף, הקמנו את יחידת פסג"ה – לפענוח ולסיכול של גניבות אמל"ח. זו יחידה קטנה, משותפת. יושבים יחד חייל שלי, איש מצ"ח ושוטר, ואמורים למנוע גניבת אמל"ח".
לאחרונה נודע שעומדים לתת בצה"ל קוד אישי לכל נשק. זו יוזמה שלכם?
"לא יכול להגיד. אבל עדיין, החייל יכול למכור הלאה את הנשק, אבל הברקוד שלו יעזור באיתורו".
משימות נוספות של יחידת הסמויים הן סחר בסמים בכמויות גדולות והברחות לגבולות המדינה, הונאה, שוחד, גניבות דלק ומזון. "אין לנו בעיה לחקור כל אדם, בכל דרגה", הוא אומר. "גם תתי־אלופים ואל"מים. רמי דותן למשל, שהורשע בעבירות שוחד, נחקר ביחידה שלנו וגם סא"ל עומר אל־הייב, שהורשע בריגול לחיזבאללה. היה גם מקרה של נגד שהעביר סודות מדינה לגורמים בלבנון תמורת סמים וכסף. חשוב לציין שאנו תמיד עובדים בשיתוף פעולה עם השב"כ או המשטרה".
"כל יום אנחנו מופתעים מחדש", אומר סא"ל בורטינקר. "לדוגמה, קיבלנו ידיעות מודיעיניות על סרן, מועמד לקידום, שהוא סוחר בסמים, שעל פניו זה לא נשמע הגיוני. הבנו שהוא היה אמור להיות בקר בתרגיל, אז הצמדנו לו מישהו משלנו, שיהיה הנהג שלו. חמישה ימים שניהם חיו יחד. הסוכן התחבר אליו והצליח לקנות ממנו סמים. העסקה האחרונה הייתה על 122 אלף שקל. אותו אדם קיבל שש שנים בפועל וחמישים אלף שקל קנס".
מה אומרים החשודים כשהם נחשפים?
"מכחישים, מודים, מנסים לסגור עסקה".
הם יודעים שהיה מעורב סוכן סמוי, זה שהיה צמוד אליהם?
"תוך 24 שעות הם יודעים".
הם מתפלאים?
"תמיד. הם לא מאמינים. כי בסך הכל הוא איתו כל הזמן. מכיר אותו, נשם, אכל ולפעמים גם ישן יחד איתו. נוצר קשר אינטימי וחברי. והוא לא מאמין שאחד כזה יצא שוטר צבאי".
הסמויים שלך מעידים במשפט?
"לעיתים, זה כמעט לא קורה, ואם כן, אז בדלתיים סגורות ובתחפושת, או מאחורי פרגוד".
האדם שהסמוי מעיד נגדו, יודע שהוא זה שהפיל אותו?
"הוא כבר מבין", אומר רס"ן א'. "אין ספק שזו עבודה מסוכנת. מפגש של סוכן שאסף ראיות נגד עבריין אמל"ח, אחרי שאותו עבריין ישב בכלא חמש או שש שנים, יכול להסתיים רע מאוד".
עצבים וחוש משחק
אחרי המיון הבסיסי ליחידה יש שלב הכשרה לא קצר, שבסיומו הופכים החיילים לסוכנים סמויים. ההכשרה כוללת סוגיות משפטיות; דיון בסוגיות של מותר ואסור, סדנאות משחק, והגנה עצמית. כולן מועברות על ידי אנשי מקצוע; חבלן שמלמד על אמצעי לחימה וקצין משטרה שמסביר על עולם הסמים. "הם הרי לא מכירים את זה מהבית", מסביר רס"ן א'. "בסדנה לבניית הביטחון העצמי שולחים אותם למקומות הומים, כדי לתרגל. הרי במציאות הסמוי יצטרך להתחבר למישהו, ואני לא רוצה שיתגלה שהוא בכלל ביישן. בסוף־בסוף", מגלה רס"ן א', "הוא פוגש את כל מי שתירגל אותו. אנשים שהוא חשב שהם מהרחוב ופתאום הוא מגלה שלא".
בשונה מהמשטרה, מדגישים המפקדים, שם סוכן סמוי יעבוד פעם אחת או פעמיים, יעשה מבצע, ייחשף וימשיך הלאה, ביחידה שלהם סוכנים סמויים פועלים בשטח מעל עשר שנים. וזה לא ההבדל היחיד. במשטרה למשל, מגייסים לפעמים עבריינים שיפלילו את חבריהם. בימל"מ (היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות) – ולמרות דיווחים בעבר, כולם קודם כל שוטרים, וחייבים להיות בעלי עבר נקי לחלוטין. היחידה מפעילה סוכנים משני המינים, וכולם משרתים שלוש שנים לפחות.
סמל א' הוא סוכן סמוי ביחידה. "בתור סוכן", הוא אומר, "אורח החיים החשאי מלווה אותי תמיד, אני חווה אותו בפעילות המבצעית וגם בבית, והוא מאתגר. לפני גיוסי לצה״ל רציתי להיות לוחם, להגן על מדינת ישראל. עם הזמן הבנתי שצה״ל זקוק גם ללוחמים שישמרו על המוסריות של הצבא".
מה נדרש ממך כדי להיות סוכן?
"נדרשתי לעבור תהליך איתור והכשרה ארוכה ומעניינת, שכוללת חומר עיוני ומעשי. כיום עיקר העיסוק שלי הוא איסוף ראיות מחשודים בעבירות פליליות חמורות, ובהן סחר בסמים ובאמל״ח. באחד המקרים האלה, התחברתי לחייל ששירת במפקדה של גדוד לוחם, קניתי ממנו אקדח ומספר רימוני הלם שגנב מבסיסי צה״ל. אם אמצעי הלחימה היו מגיעים לידיים הלא נכונות, אי־אפשר לדעת לאיזה תוצאות האירוע יכול היה להוביל וכמה אנשים יכלו להיפגע".
יש מקרה שאתה זוכר במיוחד?
"פעם ניהלתי עסקאות סמים עם קצין בדרגת רב־סרן שסחר בסמים שגידל במרפסת הבית שלו. כחלק מהפעילות שלי באירוע הזה, חברתי אל החשוד ואחרי שהתחברנו, הוא מכר לי שישה ק״ג של קנאביס. העסקאות התבצעו תמיד במקומות מבודדים, ובמהלכן ישבנו ברכבו הצבאי, על מנת שלא לעורר חשד, ושם הוא העביר לי את הסם ואני העברתי לו את התשלום. אחרי שהוא הורשע, הרגשתי גאווה שבזכות הפעילות שביצעתי הצלחתי למנוע מאיש קבע למכור סמים ללוחמים שמוצבים בגבולות ובנקודות חיכוך וצריכים להגן על תושבי מדינת ישראל".
יש גם סוכנות סמויות, וכשאני שואלת עד כמה רחוק הן יכולות ללכת, מודיעים לי שאין התאהבויות, אין סקס לצורך השגת מידע ואין חברויות עם נשוא החקירה. ההפעלה, אומרים שלושת המפקדים, מגוונת ויכולה להימשך מכמה ימים עד שנה פלוס. סיפור הכיסוי אינו מתבסס בשום דרך על דמותם האמיתית של הסמויים.
"בהכשרה יש אימוני אלתור", מפרט סא"ל בורטינקר. "לעמוד מול אנשים, לרתק בן אדם בשיחה, להסתכל לאנשים בעיניים. תארי לעצמך שאני אומר לך: 'את שרית וגרה בפרדס כץ'. זה אומר שאת צריכה להתנהג אחרת ולדבר אחרת, ושלא תבוא בחורה מפרדס כץ ותגיד שאת לא משם. אותו סוכן או סוכנת שמשחק אותה מעולם הפלילים מדבר באותו סלנג ומתנהג כמו מישהו מאותו אזור, ומה קורה כשהוא מגיע הביתה? יושב עם ההורים בארוחת שישי, הוא צריך לעשות קאט. אולי תברח לו מילה פה ומילה שם, אבל אנחנו מלמדים לעשות ניתוק. אם אנחנו רואים שיש זליגות, גם בזה אנחנו יודעים לטפל. אני לא רוצה להפוך את החייל שלי לעבריין".
יש לסמויים תקופת צינון בין משימות?
"לפעמים כן ולפעמים לא", עונה סא"ל בורטינקר. "היה לנו סוכן שעבד בצפון הארץ בתחום המים. במקביל התרחש בדרום הארץ אירוע אחר בתחום האמל"ח, והסוכן היחיד שהתאים למשימה היה אותו אחד שנמצא בצפון. אז היו לו ימים שהוא היה 'דוד' וימים שהוא היה 'משה'. הכנה לפעילות כזו כוללת בניית סיפור כיסוי, לימוד השטח והכרת החשוד, לא דברים מהיום למחר. זה קשה מאוד אבל אנחנו מתרגלים אותם לזה. כי בפאב, עם החברים מהבית, יש לו בכלל שם אחר, הוא יסתובב רק כשקוראים לו בשם הרלוונטי. זה מורכב ומאתגר, אבל הם יודעים איך לעשות את זה".
לסמוי אסור לספר בסביבתו הקרובה מה הוא עושה בצבא או לאן הוא שייך. לעולם לא יתפסו אותו במדי שוטר צבאי או עם תג מזהה, כי אז הוא יהיה מסומן. על התפקיד הצבאי מותר לו לספר רק לאבא ואמא. רובם, אגב, בוחרים שלא. אחים, אחיות ובני זוג – מחוץ לתחום.
"הבדידות של הסמוי שעובד לבד זה לא דבר קל", אומר רס"ן א', "ואנחנו עושים הכל כדי לתמוך בו. יש נוהל שלם לגבי זה. אתה כמפקד יושב איתו, הולך לאכול איתו, שואל מה קורה בבית. הוא חייב לדווח לך עד רמת השפעת. היה לי סוכן שאמא שלו הייתה חולה, והוא היה צריך להתקשר הביתה לראות מה קורה. והוא לא יכול, כי הוא עם טלפון אחר. אז אנחנו עשינו את השיחות עבורו. אני זוכר שבאמצע מסיבת שחרור, קיבלנו שיחה שסבא של חייל אחר נפטר. אז אתה עוזב הכל, לוקח אותו להלוויה ויושב איתו, אלה דברים שבצבא לא עושים".
מתקשרים אליכם הורים של סמויים?
"התקשרו. לפני שנה וחצי היה סוכן שעשה פעילות ואפילו סיים אותה בהצלחה, ובכל זאת, היה לו קשה. הלך וסיפר לאבא שלו, והאב מתקשר אליי, והמשפט הראשון שלו היה: 'איך קלטת, איך מתאים לו התפקיד הזה'. פה ידעתי שנעבור את זה בשלום. כי התגובה הזו מראה על הבנה, גיבוי מהבית, תמיכה. הרי רוב ההורים לא שלחו את הילד לצבא לקנות סמים ואמל"ח. מה שמעניין אותם בעיקר, זו המעטפת ששומרת על הילד. אנחנו למשל מעסיקים פסיכולוג כדי לתמוך בסוכנים הסמויים. יש להם פגישה אחת, ואם מישהו מבקש עוד – מאפשרים. זה תפקיד שאין לך הרבה עם מי לשתף. הבן שלי בצנחנים, הם באים לשבת, מספרים חוויות, ההוא בעזה, ההוא באיו"ש. פה אין לך את זה. רק עם מי שאיתך וזה לא מספיק. צריך עוד מישהו שלא מכיר".
לשלושתם יש תואר במשפטים. "הבסיס לפעולת סוכן הוא משפטי", מדגיש סא"ל בורטינקר. "יש שיח צמוד עם הפרקליטות ואנחנו בשיתוף פעולה מעולה איתם. בחלק מהתיקים יש פרקליט מלווה, תובע, שמצטרף לכל הפעולות, וגם מבחינת החומרים, בוודאי. אנחנו יודעים מה נדרש כדי לאסוף ראיות".
כשגם הסמוי נעצר
במקרים קיצוניים, הפעלת הסוכן הסמוי כרוכה באישור הפצ"ר. "לא כל יום טיפלתי בדבר כזה כפ"צר", אומר האלוף (מיל') דן עפרוני, ששימש בתפקיד בין השנים 2015־2011. "כשזה מגיע לשולחנו של הפצ"ר צריך שזה יהיה מקרה סופר עקרוני ורגיש. הגיעו אליי דברים ולפעמים לא אישרתי הפעלת סמוי. לפעמים למרות חשיבות היעד, ולמרות שמישהו שמאוד רוצה לפעול, לא נכון לעשות את זה. הסמוי לא נשאר לנצח סמוי והוא יכול להיחשף. נכון שבמשפט יש פרגוד, אבל זו לא סיטואציה פשוטה".
כלומר, כפצ"ר, יחידה כזו היא כאב ראש?
"ממש לא כאב ראש. המשטרה צריכה את כל ארסנל הכלים כדי לקיים את המשימות שלה. זה גם מה שמצ"ח צריכה, כי באירועים בצה"ל אנחנו לא פונים למשטרת ישראל, אלא למצ"ח. הסוכן הסמוי זה חלק מהכלים. יש פה נבחרת של אנשים מיוחדים למשימות מיוחדות, סמויים. בדרך כלל האישורים הם ברמה של מפקד מצ"ח והתובע הראשי, אבל בעניין עקרוני או סוגיה רגישה הם מערבים את הפצ"ר כדי לקבל אור ירוק. לא מעט תיקים לאורך שנים הגיעו לכתב אישום בזכות הסמוי. לפעמים הוא מביא את קצה החוט למידע".
בזמנו שירתת ביחידה 504 (יחידה מובחרת באגף המודיעין, המפעילה סוכנים סמויים מחוץ לגבולות המדינה). אפשר להשוות אותם עם 504, או שזו עבודה ייחודית?
"הסמויים של הימל"מ ייחודיים, כי הם פועלים בגבולות המדינה. ובכל רגע נתון אתה יכול ללוות את הסמוי שלך בלי שיידעו, ויכול לאבטח אותו. במצ"ח אתה חייב להיות סלקטיבי, נקודתי. כאן הסלקציה יותר בררנית, כי הסוכן אצלך, בניגוד למקורות ב־504, שיכולים להיות גם במדינת אויב".
ביחידות הנחקרות איש אינו יודע על פעילות הסוכנים הסמויים, גם לא הקצינים הבכירים ביותר. לפעמים, הם מספרים, הכיסוי כל כך טוב, עד שגם כוחות הביטחון, המשטרה הצבאית או הכחולה, עוצרת את הסמוי, בלי לדעת שהוא שוטר, כמוהם. "היה סוכן בדרום הארץ שהלך לעשות עסקה, רק מה, לא ידענו שהמשטרה הרגילה עושה תצפיות באותו מקום על גנבי רכב. אותו סוכן עבר שם, חיכה ל'חבר' שלו, ונראה להם קצת מרושל, מסתובב בצורה חשודה, אז הם עצרו אותו בחשד לגניבת רכבים".
איך הוא יצא מזה, לחש להם שהוא סמוי?
"ההוראות הן להתנהג כרגיל. 'אני רוצה שיחה לעורך דין שלי'. לכל עצור יש שיחה אחת. אז הוא מתקשר אליי".
רס"ן א', 49, נשוי ואב לשלושה מתבגרים, גר בקיבוץ בצפון המאוד רחוק. הוא בא מהמשטרה הצבאית, ואפשר להבין למה חיילים מרגישים איתו נוח. למרות דמותו המחוספסת הוא מקרין חמימות ובעיקר אבהות. רס"ן ב' שיסיים את תפקידו בקיץ הקרוב, הוא בן 34, עירוני, אב לשלושה ילדים, גילאי שנה וחצי עד שבע. גדל במשטרה הצבאית, כחוקר, קצין חקירות, מפקד במצ"ח צפון ומרכז.
העבודה והתפקיד, מסכימים שלושתם, משפיעה להם על האישיות, ועל סדר היום הפרטי. "לא להגיע למסיבה של הילד בגן", אומר רס"ן ב', "זה כבר המובן מאליו. היו פעמים שהגעתי הביתה אחרי שנסעתי שעתיים וחצי ממקום הפעילות. ואיך שהייתי עם היד על ידית הדלת, רואה את הילדים, פתאום מקבל טלפון, עושה פניית פרסה ונוסע עוד שעתיים־שלוש למקום אחר".
היה פעם סוכן שנחשף?
"בעבר הרחוק", אומר סא"ל בורטינקר. "היו מקרים שחשדו בסוכן. אמרו לו: 'אתה סמוי, באת להפיל אותנו', ואז הוא יודע להגיב נכון".
מפגש מביך באזרחי
אבל למרות כל כללי הזהירות, היו מקרים שבהם קרו מפגשים בין הסמוי לעבריין – בנסיבות אזרחיות, ללא הגנות. באחת הפעמים זה קרה בטיול יחידתי לאילת, שאליו הם יוצאים בלי המשפחות. "שם", מספר סא"ל בורטינקר, "אחד הסוכנים פגש מישהו שהורשע, נכנס לכמה שנים לכלא, השתחרר ובא לבלות. וכשהוא רואה את הסוכן הוא אומר לו: 'אתה הפלת אותי. אתה הכנסת אותי לארבע שנים בית סוהר. זה אתה'. הסוכן אמר לו, 'נכון, זה אני. כי קודם כל אני שוטר וזה תפקידי. עשיתי את העבודה שלי'. במקרה הספציפי הזה, מה אמר לו העבריין? 'אחי, שיחקת אותה. לא האמנתי שאתה יכול לעשות לי דבר כזה. היינו ככה חברים, עשית את העבודה שלך על הצד הטוב ביותר'. לחץ לו יד והלך".
השפה הסמויה
מילון העבריינים הצבאיים
1. ירוק, פטרוזיליה, דשא – מריחואנה
2. חום, אפגני – חשיש
3. בגבוה, קריסטל, קרח – קוקאין
4. כדורים, עיגולים, גלגלים – אקסטזי
5. בולים, גיליון – טריפים
6. ג'י – Ghb (סם אונס)
7. טיפות – אל־אס־די נוזלי
8. משכנע, ברזל, ארוך – נשק ארוך
9. קצר – אקדח
10. פרה – קילוגרם סם
כמה זה עולה?
מחירון האמל"ח הגנוב
1. תת־מקלע מאולתר "קרלו": 6,000־12,000 ש"ח.
2. קלצ'ניקוב: 30־40 אלף ש"ח.
3. רובה סער M16 מקורי: 50־70 אלף ש"ח.
4. רובה סער תבור: 60־80 אלף ש"ח.
5. אקדח "פשוט": 15־30 אלף ש"ח.
6. אקדח גלוק ואקדחים איכותיים אחרים: מעל 30 אלף ש"ח.
7. כדור 9 מ"מ: 3 עד 6 ש”ח.
8. כדור 5.56: 3 עד 7 ש"ח.
9. רימון הלם: 200־1,000 ש"ח .
10. רימון רסס: 1,000־3,000 ש"ח.
