"קרת רוח", "בעלת קילר־אינסטינקט", "אישה חזקה" – אלה רק חלק מהתיאורים שאנשים שעבדו לצידה מעניקים לחברת הכנסת אורלי לוי־אבקסיס, שנכנסה לכנסת לראשונה בדיוק לפני עשור, ועשויה להיות אחד הסיפורים המרכזיים בבחירות הקרובות. המתנגדים שצברה לאורך הדרך מתארים אותה במילים שונות: "מתקשה לקבל מרות", "בלון ריק", "מלאת אגו".
אך ייתכן שהתיאור המדויק ביותר של לוי הוא "זאב בודד", וזה נכון גם לגבי ההכרעה העומדת לפתחה בשבוע הקרוב, זו שכנראה תגזור את גורל הקריירה הפוליטית שלה. בתחילת הקמפיין שלה הסתמנה לוי כג'וקר של מערכת הבחירות הנוכחית: הסקרים שפורסמו לפני כחודשיים חזו לה שמונה מנדטים, מיצבו אותה כהפתעה אלקטורלית ואולי אפילו כלשון המאזניים בקרב על ראשות הממשלה. לוי, מן הסתם, כבר החלה לתפור את חליפת שרת הרווחה, שרת השיכון. מי יודע? אפילו שרת האוצר.
אלא שאז החל הדשדוש. הסקרים האחרונים מראים שהיא ומפלגתה "גשר" משקיפים על אחוז החסימה מלמטה. ולכן בשבוע הקרוב אמורה ליפול ההכרעה: ברצותה, תמשיך לוי בת ה־45 לרוץ לבדה ותקווה להשתחל בכל זאת לבית המחוקקים. לחלופין, תיאות להצטרף ל"חוסן לישראל" של בני גנץ ותעניק לו את משב הרוח שהוא כה זקוק לו. אין לה עוד זמן רב – ביום חמישי הבא תינעל הגשת הרשימות לכנסת ה־21.
האנשים הקרובים לה ביותר מבהירים שבסופו של דבר ההחלטה הגורלית תתקבל בידיה, ובידיה בלבד. אפילו אביה, השר לשעבר דוד לוי, האיש שאותו היא מעריצה יותר מכל, לא מסוגל להשפיע עליה. "היא מתייעצת איתו", אומרת אחותה הקטנה טלי. "אבל בסוף מחליטה לבד. גם אם אבא חושב אחרת".
בסביבתה של לוי ממשיכים להתעקש השבוע שחבירה לגנץ לא נמצאת על הפרק. לאחרונה, אולי כחלק מטקטיקת המשא ומתן, החריפה לוי את הטון: בכנס שנערך ביום חמישי שעבר אמרה כי "הילד שלי בכיתה ו' היה מתנסח יפה יותר" מגנץ, ולא טרחה להתנצל לאחר שהדברים נחשפו בתקשורת. השבוע אמרה בראיון טלוויזיוני כי "תהום פעורה" בינה לבין גנץ. "אני הולכת בראש רשימה עצמאית", הצהירה.
אפשר לתהות על פשר הביטחון והעקשנות. ככל שהזמן חולף, המנדטים שהובטחו לה בסקרים זולגים מידיה. בכל מקרה, ב"חוסן לישראל" מסרבים להתייאש, או להיעלב. "אין גשרים שרופים בפוליטיקה", אומרים שם, וטוענים שלמרות הכל, מתקיימים כעת מול לוי "מגעים ברמה הממשית". ואילו לפי גורמים ב"גשר", בסקרים שם מזהים תמיכה עקבית במפלגתם בהיקף של חמישה מנדטים לפחות. "גם אם גנץ ולפיד יתאחדו מחר ויביאו את גבי אשכנזי, אורלי לוי יציבה על החמש", מנסחים זאת שם.
מי שיכולים להעיד על סגנון ניהול המשא ומתן שלה הם אנשי מפלגת "אחי ישראלי" של עדינה בר־שלום. "היא אישה מרשימה בנוכחות שלה, חברת כנסת מוצלחת שהלכה למגרש החברתי, ולכן מידת ההתאמה איתה הייתה גדולה", אומר האלוף (במיל') גדעון שפר, איש המפלגה. "ישבתי איתה פעמיים בארבע עיניים. גם מיכאל ביטון (ראש המועצה המקומית ירוחם לשעבר, כיום במפלגתו של גנץ - א"א) ישב איתה, עדינה ישבה איתה. קבענו שנמשיך להידבר וזה לא קרה".
למה לא בעצם?
"צריך לשאול אותה", עונה שפר. "בכל מקרה, הקונספט שלה הוא שיש איש או אישה שסביבם בונים מפלגה. אצלנו הקונספט אחר".
גם אם לוי תרוץ בראש רשימה עצמאית, איש לא יודע עדיין מי ירוץ איתה. למעשה, לא ברור אם לוי בעצמה יודעת מי יהיה לצידה ברשימה שתוגש עוד שבוע. על פי תקנון המפלגה, את רשימת המועמדים תבחר הנהלת המפלגה, שתמונה על ידי היו"ר לוי. מדובר בגוף של חמישה אנשים שכולל שופט עליון בדימוס ופרופ' בעל שם. ולמרות הזמן הדוחק, הגוף הזה טרם התגבש. בסביבתה של לוי טוענים ש"אורלי יודעת מי הנבחרת. יש לה שמות חזקים ברשימה, מחלקם תופתעו". כל זה - נזכיר - צריך לקרות בתוך פחות משבוע.
התקנון המפורט - המגדיר את מנגנון ההתפקדות, את מעמד בית הדין המפלגתי וכו' - חוזה ל"גשר" עתיד מזהיר כמוסד פוליטי. הוא נוסח בעיקרו על ידי לוי עצמה בסיוע היועץ המשפטי של המפלגה, רונן אביאני. על פי גורמים ב"גשר", כבר כעת פועלים בשטח 18 ראשי מרחבים של המפלגה ו־150 ראשי מטות. הם עובדים בהתנדבות.
בינתיים, השם היחיד שכן אפשר להצביע עליו כמועמד לכנסת מטעם "גשר" הוא חגי רזניק. רזניק, בן 41, היה נער בסיכון שהוצא מביתו ועבר להתגורר כילד חוץ בקיבוץ רביבים. לימים הפך למזכיר הקיבוץ, למנכ"ל המועצה האזורית רמת נגב ולמנכ"ל משרד השיכון, תפקיד ממנו פרש כדי להצטרף ללוי. הוא שיתף איתה פעולה במסגרת תוכנית הדגל שלו "לגור בכבוד", להגדלת מלאי הדיור הציבורי בישראל. "לא היו הרבה שחקנים שתמכו בתוכנית", הוא אומר. "אורלי דאגה שהיא תושמע מעל בימת הכנסת".
פרט לרזניק מקיפה את לוי כוורת מצומצמת הכוללת את עו"ד גלעד סממה, איש משרד המשפטים לשעבר שהצטרף אליה כיועץ בתחום החקיקה; עו"ד רונן אביאני, בעבר היועץ המשפטי של "יש עתיד"; והדוברת רעות סוקולסקי המלווה אותה בשנים האחרונות.
נדמה שסיפור חייו של רזניק - הנער מהפריפריה שבנה עצמו במו ידיו וכשהגיע לצמרת פעל כדי לסייע לשכבות החלשות - מאגד בתוכו את האג'נדה החברתית של לוי על כל סעיפיה. למרות זאת, ככל הנראה הוא לא יוצב במקום השני ברשימתה. בכל מקרה, איש מחברי הרשימה לא יהיה גנרל בדימוס. "אנחנו חושבים שלא להביא דמות מדינית־ביטחונית זו אמירה", מסבירים במפלגה. גם מצע המפלגה עוסק כמעט אך ורק בנושאים חברתיים, אם כי אחת ממטרות המפלגה היא "חתירה לשלום תוך שמירה על ביטחונה ואופייה של ישראל כמדינתו של העם היהודי וערכיה הדמוקרטיים". לוי, אגב, גם אמרה ש"צריך לתקן" את חוק הלאום. בהצבעה על החוק היא נמנעה.
ב"גשר" לא הודיעו עדיין על מי ימליצו לראשות הממשלה, אך טוענים שבבוא העת ימליצו רק על מי שיסכים לעגן את המצע החברתי של המפלגה בקווי היסוד של הקואליציה. עד כה לוי גם לא הצהירה אם תשב בממשלת נתניהו לאחר שיוגש נגדו כתב אישום, מה שלא מנע מראש הממשלה לכנות אותה, כך על פי פרסומים, "חלק מהשמאל".
האישה שבפרונט
מאז יומה הראשון בכנסת ועד למצע המפלגה החדשה שלה, הציגה עצמה לוי תמיד כלוחמת למען השכבות החלשות. לטענת כמה חברים בכנסת הנוכחית, מדובר בעיקר בהצגה. "כשהגעתי לכנסת הייתה אורלי לוי בשבילי דמות לחיקוי, כי ככה הציגו אותה בטלוויזיה", אומרת ח"כ מירב בן־ארי. "התאכזבתי מהר". לדברי ח"כ יפעת שאשא ביטון, "עבודה פרלמנטרית לא מסתכמת בהצהרות לאומה והצגות לתקשורת".
את הטענות של חברות הכנסת, שתיהן מ"כולנו", כדאי לקחת בעירבון מוגבל. לוי מתמודדת על אותו טיקט כלכלי־חברתי כמו "כולנו", ומקפידה לתקוף את מדיניותו של שר האוצר כחלון. אבל גם ח"כים אחרים, שלאו דווקא מתחרים עם לוי על אותה משבצת, מספרים סיפור דומה. "כשהיא מדברת על נושאים כמו דיור ציבורי או אפליה של ילדים במערכת החינוך בפריפריה, זה באמת בא מהבטן", אומר אחד מהם. "אבל היא לא מצליחה להפוך את המילים למעשים".
אולם בעשור שלה בכנסת הצליחה לוי להעביר שורה של חוקים: תיקון לחוק בתי המשפט שאוסר פרסום שמות קטינים בהליכים אזרחיים, תיקון בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, תיקון להצעת חוק עבודת נשים שעניינו הארכת חופשת הלידה בגין אשפוז ילדים וכן חוק להפיכת מוקד סיוע לנפגעות תקיפה מינית כמוקד חירום טלפוני חינמי. בכנסת האחרונה נכנס לתוקף חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי שיזמה עם דב חנין. היא גם יזמה שורה של חוקים נוספים שקיבלו את תמיכת הממשלה ועברו קריאה טרומית בכנסת (כגון חוק דמי אבטלה לעצמאי וחוק דמי לידה לעצמאיות) וחלקם אף עברו בקריאה שנייה ושלישית והפכו לחוקים רשמיים בישראל, כגון חוק חשיפה מרצון של נפגעות תקיפה מינית, איסור שינוי שמו של עבריין מין והחלת חוק המגבלות על עברייני מין.
ארגון "המשמר החברתי", העוקב אחרי תהליכי החקיקה ובוחן בין היתר כיצד הצביעו חברי כנסת בנוגע לחוקים חברתיים, דירג את לוי במקום ה־40 בלבד במדד הח"כים החברתיים שלו לכנסת ה־20. לדברי לוי, המדד שמפרסם "המשמר החברתי" אינו משקף נאמנה את פעילותה החברתית בכנסת ומונע מטעמים זרים. לזכותה של לוי ייאמר שכמה חברי כנסת עמדו על כך שהיא כן מבצעת פעילות חברתית ענפה כמחוקקת. "אין ספק שהיא ח"כית מצוינת, בקיאה בחומר ואכפת לה באמת", אומרת ראשת האופוזיציה שלי יחימוביץ'. "הנושאים החברתיים מאוד קרובים לליבה", אומר יו"ר ועדת הרווחה אלי אלאלוף. "ראויה פלוס־פלוס. אני אוהב את העבודה שלה ואת המסירות שלה", אומר שר הרווחה, חיים כץ.
עניין שחוזר ועולה בשיחות עם חברי כנסת פחות אוהדים ללוי, הוא הרצון שלה לשים את עצמה בפרונט. "היא פרטנרית שאתה רוצה לידך כי היא מצליחה להעלות את הנושאים החברתיים לסדר היום", אומר חבר כנסת, "אבל בסוף ברמה המעשית, העבודה נופלת עליך. הרבה פעמים המאבק שלה הוא על פני השטח, והיא לא יודעת איך להתנהל במסדרונות ומול הפקידים, שם נקבעים החוקים באמת".
נושא אחר עליו מתלוננים חלק מהח"כים שעימם שוחחנו, הוא נטייתה של לוי לקחת דברים אישית. "היא יכולה לאבד פתאום סבלנות", אומרת ח"כית שישבה איתה בכמה ועדות. "אבל היא מכוונת מטרה, והיא תמיד בצד הנכון מבחינה חברתית". מי שעבדו לצד לוי מספרים על יכולתה לרדת לפרטים ולהפוך אג'נדה פוליטית למעשה חקיקתי. ואולם גורמים אחרים מספקים זווית שונה. "היא מתעלמת מהודעות, משחקת אותה קשה להשגה", אומר אחד מהם. "יש חברי כנסת שמכירים כל תת־סעיף ותקנה בחוק, התחושה שלי היא שהיא שם רק על פני השטח", טוען אחר.
אם יש משהו שכמעט כולם מסכימים עליו, הוא שלוי לא חברמנית. "היא מאוד דיסקרטית וקנאית לפרטיותה", אומר מי שעובד לצידה יומיום. גם אנשים נוספים בסביבתה מתקשים להיזכר מתי שוחחו איתה על נושאים שאינם מקצועיים. בכנסת היא נחשבת לאאוטסיידרית. "לא יושבת, לא מדברת, לא חברה של אף אחד", אומרת אחת הח"כיות במשכן. "יושבת בפינת העישון ומעשנת, ומתעסקת בעיקר בעצמה".
מעל דוכן הנאומים, בוועדות הכנסת ובאולפני הטלוויזיה, מצטיירת לוי כאשת ברזל. אך אנשים המכירים אותה מקרוב מספרים שכאשר היא נתקלת בעוולות חברתיות, היא לוקחת את הדברים באופן אישי. "הדברים נוגעים בה", אומרת הפעילה החברתית כרמן אמלקייס־עמוס. "אם תתקשרי אליה בשתיים בלילה עם סיפור על איזו אמא במצוקה, היא ישר תתגייס".
"במהלך המאבק שלנו היא הייתה הראשונה שהרגשתי שבאמת מקשיבה לנו", אומרת דורית ברהום, שבתה מעיין נהרגה באסון בנחל צפית, ופועלת מאז להחמרת הפיקוח על המכינות הקדם־צבאיות. "הרגשתי שהיא באמת מאוד רוצה לעזור".
כדי לרוץ בבחירות נדרשה לוי לגייס מאה תומכים, שיחתמו על מסמך היסוד של המפלגה. ברשימה הזו ניתן למצוא דמויות שמציגות את הנרטיב החברתי שלוי מעוניינת להעביר לציבור: הפעילה החברתית ד"ר מירב אלוש־לברון, המוזיקאי והסופר קובי אוז, המחזאית והשחקנית חנה אזולאי־הספרי ושגריר ישראל באו"ם לשעבר יהודה לנקרי. למרות שמדובר ב"שמות גדולים" יחסית, נכון לרגע סגירת הגיליון איש מהם אינו חלק מרשימת "גשר" לכנסת.
מי שכן חתומה על מסמך המייסדים וגם נמצאת לטענתה ברשימת המפלגה לכנסת, "אם כי לא במקום ריאלי", היא לילך שם־טוב, ששלושת ילדיה נרצחו על ידי הגרוש שלה, איתי בן דרור. שם־טוב הכירה את לוי כאשר היא ישבה בראש הוועדה לשלום הילד. "הרגשתי שאורלי מדברת מגרוני", אומרת שם־טוב. "מצד אחד היא הייתה רגישה מאוד, ומצד שני אסרטיבית. היא מצאה אמא שבורה, מרוסקת, וכשהייתי צריכה אותה – היא הייתה שם". לוי פעלה למען יישום דוח וינטר, להגברת היכולת של המדינה לאתר ילדים בסיכון לאלימות מצד בני משפחותיהם.
שם מסקרן נוסף ברשימת המייסדים הוא דודו אוואט, לשעבר שוער נבחרת ישראל, שהוא גם קרוב משפחה של לוי. "היא אישה סופר־פשוטה, סופר־רהוטה", אומר אוואט. "וכאחת שבאה מהפריפריה, היא יודעת מה פשוטי העם צריכים".
הביישנות מקופלת
אורלי לוי, בתם התשיעית (מתוך 12) של דוד ורחל לוי, נולדה לתוך בית פוליטי. "גם בקרב האחים, היא התבלטה כמנהיגה", אומרת אחותה הקטנה, טלי אוחנה. "יש בה המון צניעות ועדינות, אבל כשהיא מאמינה במשהו רואים אצלה גם תקיפות אלגנטית כזו. היא יודעת לעמוד על שלה, ואם היא מאמינה במשהו היא תהפוך את כל העולם. לרוב זה גם מצליח לה".
אביה דוד היה פעיל חברתי ופוליטיקאי פורץ דרך, שבשעתו זכה לקיתונות של לעג, חלקו גם גזעני. "היה בזה משהו מסרס", אמרה פעם לוי על הקושי לגדול בצילו. "כשרציתי להנחות את טקס הסיום בתיכון, היה מי שאמר, 'את חושבת שמגיע לך בגלל שאת הבת של דוד לוי'. אז ויתרתי".
"מטבע הדברים זה לא פשוט", אומרת השבוע האחות טלי. "בבית הספר שמענו לא פעם בדיחות על אבא. אני חושבת שזה השפיע על הרגישות של אורלי כלפי ילדים".
את הפריצה שלה לתחום הדוגמנות חייבת לוי במידה רבה למאפר ירין שחף. כשהייתה בת 19, חיילת בחיל האוויר, ראה אותה שחף בכתבה שפורסמה ב"ידיעות אחרונות", מצולמת לצד אביה. שחף התלהב מ"צוואר הברבור שלה" והזמין אותה ליום צילומים בעיר הגדולה. היא עלתה על האוטובוס לעפולה, ומשם לתל־אביב, אותה כבשה בסערה.
בבית בבית־שאן, אומרת אחותה טלי, לא חששו מהקריירה החדשה. "גדלנו בבית ליברלי שאיפשר בחירה חופשית, אך עם זאת גם שומרים על סולם הערכים שלנו. היה ברור לנו שאורלי יודעת מה היא עושה ושיש קווים אדומים, שאותם היא לא תחצה".
הזינוק שלה הגיע לאחר שהצטלמה לפרסומת המיתולוגית ל"מקופלת". "מה שאני זוכר בעיקר זה חביבות", אומר רוני כהן, הבעלים דאז של משרד הפרסום טמיר־כהן, שאחראי לפרסומת האיקונית. "לא מנופחת, לא מתיימרת. היו בה צניעות ואפילו סוג של ביישנות".
לוי תאבד את הביישנות במהרה. בסוף שנות התשעים הגיעה לראיון בתוכנית "בלה בלה" של יואב גינאי והדוגמנית מיכאלה ברקו, ששודרה בערוץ 33 המנוח. "היא הייתה רהוטה, מדויקת, דיברה על הרבה דברים שמעבר לסיפור שבשבילו באה", מספר גינאי. לאחר שברקו עזבה את התוכנית, הימר גינאי על לוי ומינה אותה כמחליפתה. "זו הייתה הצלחה בלתי רגילה", הוא אומר. "היא הייתה רחבת אופקים, סקרנית, נכנסה לתפקיד בצורה יוצאת מהכלל".
בינואר 1998, כאשר דוד לוי התפטר בזעם מתפקיד שר החוץ בממשלת נתניהו הראשונה, נסע גינאי עם לוי במונית לאולפנים. "אני זוכר אותה מתקשרת מהאוטו לאבא שלה ואומרת לו, 'אתה יודע להתמודד עם זה'", משחזר גינאי. "לאמא שלה היא אמרה, 'תחזקי אותו כמה שאת יכולה'. היא הייתה מאוד מעורבת בעניין הזה".
במקביל לעבודתה כמגישה ודוגמנית השלימה לוי תואר ראשון במשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. באותן שנים התגוררה עם בן זוגה ובעלה לעתיד, ליאור אבקסיס, בתל־אביב. שניהם ילידי בית־שאן, חברים עוד מימי התיכון ובקשרי משפחה עוד לפני נישואיהם. אחותו של אבקסיס, שנפצע בעת שירותו הצבאי בלבנון, נשואה לאחיה של לוי.
ליאור ואורלי התחתנו ב־1999. בחתונה, אחת הנוצצות של סוף הניינטיז, התערבבו פוליטיקאים באנשי הבידור והזוהר. אחד מהם היה ראש הממשלה הטרי אהוד ברק, בן בריתו החדש של דוד לוי שעמד אז בראש מפלגה חדשה, ששמה "גשר". נתניהו, שזה עתה הפסיד בבחירות, לא הוזמן.
תחושה של קומבינה
היום מתגוררים בני הזוג לוי־אבקסיס וארבעת ילדיהם ביישוב שלפים שליד בית־שאן, המורכב מחילונים ודתיים. ב־2012 זכו לוי ושלושה מאחיה – אחד מהם הוא ג'קי, אז ראש העיר - במכרז לרכישת קרקע למגורים בבית־שאן. ההצלחה התמוהה של משפחת ראש העיר הציתה טענות לתפירת המכרז, שמעולם לא הוכחו. למרות שלוי זכתה במגרש שיועד לנכי צה"ל, וזאת בעקבות פציעתו של בעלה בלבנון, החליטה לוותר עליו. "לא בא לי שהילדים יגדלו בתחושה של קומבינה", הסבירה.
למרות שהיא זכאית ללינה בירושלים, בכל ערב נוסעת לוי דרך כביש הבקעה חזרה הביתה. "היא מכינה בבוקר כריכים לילדים, לוקחת את הילד הקטן לגן", אומרת האחות טלי. "היא מאוד משתדלת להיות בבית, זה אחד העקרונות שלה". המשפחה שומרת שבת, ובסופי שבוע ניתן לראות אותה רוכבת לבית־שאן על אופניים, כדי להשתתף בארוחות המשפחתיות.
גם כאשר קריירת הטלוויזיה של לוי הוסיפה להתפתח, תחושת הילדה מבית־שאן שצריכה להוכיח את עצמה כנראה לא עזבה אותה. ב־2008 היא נבחרה להגיש את תוכנית הבוקר של ערוץ 10. "היא לומדת את החומר, מגיעה תמיד בזמן", נזכר אחד ממפיקי התוכנית. "היא הייתה התלמיד הכי שקדן בכיתה".
"לא הכרתי אותה קודם, וגיליתי בחורה נעימה, חכמה, ובעיקר כזו שהלב שלה היה שם בכל אייטם ואייטם", מספרת אפרת רייטן, שהגישה את התוכנית לצידה. "היה בה רצון להביע את העמדות שלה. הרגשתי שהייתה בה רדיפת צדק, כמו בעירה". הבעירה הזו גם הובילה לא פעם לוויכוחים. "היא נותנת פייט, מתעקשת על דעותיה, מתעקשת להסביר", אומרת רייטן. "במהלך ויכוח היא יכולה להתלהם, אבל זה לא גרם לי לא להעריך אותה".
המלחמה הקרה
היכולות הללו לא חמקו מעיני הפוליטיקאים. כבר ב־2005 היא נפגשה עם בנימין (פואד) בן אליעזר ויוסי שריד, במסגרת פלרטוט עם מפלגות העבודה ומרצ, דווקא מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, אך המגעים לא הבשילו. ב־2009 קיבלה הצעה קונקרטית יותר, הפעם מכיוונו של אביגדור ליברמן. השושבין של החיבור הזה הוא שרון שלום, יועצו הקרוב ביותר של ליברמן שהוא גם גיסה של לוי. בחושיו הפוליטיים המחודדים זיהה שרון את הפוטנציאל של בת משפחתו. ליברמן, שנערך אז לבחירות לכנסת ה־18, השתכנע. הוא צירף אותה לרשימתו לצד דמויות נוספות כמו עוזי לנדאו ודני אילון, שנועדו לאפשר לו לפנות גם לקהל המצביעים שמחוץ למגזר הרוסי. לוי שובצה במקום השישי והמכובד ברשימה, ו"ישראל ביתנו" זכתה להישג הגדול ביותר שלה – 15 מנדטים.
בדומה לאביה, גם לוי נאלצה להתמודד בתחילת דרכה הפוליטית עם תגובות לא נעימות. יחד עם ח"כ אנסטסיה מיכאלי היא כונתה "הדוגמנית של איווט". אבל גם הסטריאוטיפים השטחיים לא הפריעו ללוי להפוך לחברת כנסת בולטת. "אני מאוד התרשמתי ממנה", אומר דני אילון, שלאורך ארבע שנים ישב לידה בכנסת. "דיברנו הרבה על דוד לוי והיא מאוד גאה בו, בכך שהיא ממשיכה בדרכו. כבר בתור חברת כנסת צעירה היא הייתה מאוד ממוקדת, ראיתי שכל נושא הרווחה והחברה בוער בה".
"אם במקרה שכחנו את הנושא החברתי, היא דאגה להזכיר לנו", אומר יאיר שמיר, שכיהן בכנסת ה־19 כשר החקלאות. "הייתה הרגשה מאוד טובה, מבחינתנו כסיעה, שהנושא החברתי נמצא על סדר היום והמפלגה מקבלת מענה מבחינת הציבור שהנושאים האלה חשובים לו", אומר חבר הכנסת לשעבר אלכס מילר.
אחד מחברי הכנסת שעבד אז לצד לוי, מספר שרק פעם אחת ראה את לוי בוכה. "מרכזת סיעת הליכוד עליזה בראשי התעצבנה שאורלי איחרה לאחת ההצבעות, וקראה לה 'פרחה'", הוא מספר. "זה שבר אותה". בראשי בשעתו התנצלה על התקרית, והיום היא אומרת כי "אינה מעוניינת להגיב".
המשיכה של לוי אל העולם החברתי, כמו גם עצמאותה והדעתנות שהפגינה בישיבות הסיעה, לא תמיד התקבלו היטב אצל היו"ר ליברמן. "היא די זילזלה בו ובדרך שבה ניהל את המפלגה", אומר אדם שעבד לצידה באותה תקופה. "בשיחות אישיות היא הייתה קוראת לו 'הסובייטי' ומכנה את חברי המפלגה 'פיונים'". לכך התווספה העובדה שללוי הייתה נטייה לאחר לישיבות הסיעה. "איווט תמיד היה נוזף בה, אבל היא לא שמה עליו", אומר אותו גורם. "זה חלק ממבנה האישיות שלה".
למרות זאת, בכנסת ה־20 שובצה לוי למקום השני ברשימתו של ליברמן. ואולם במאי 2016, כאשר ליברמן הצטרף לממשלת נתניהו, הוא דרש את משרד הביטחון לעצמו ואת משרד הקליטה העניק לח"כ סופה לנדבר. בשלב זה, מערכת היחסים התועלתנית בינו לבין לוי התפרקה: לוי פרשה מסיעת "ישראל ביתנו" והקימה סיעת יחיד.
בגלל האופן שבו פרשה לוי ממפלגתה (בניגוד למשל לבנט ושקד, שהתפצלו מ"הבית היהודי" עם שליש מהסיעה), היא אינה זכאית למימון מפלגות וגם לא יכולה לרוץ בבחירות עם מפלגה שיש לה סיעה בכנסת הנוכחית - למשל "יש עתיד". יש לכך השלכות פוליטיות קריטיות, מאחר והמשמעות היא שגנץ לא יוכל להתאחד במקביל גם עם לוי וגם עם לפיד, ואיחוד עם אחד פוסל מיזוג עם השנייה.
"כשהיא פרשה, "כולם אמרו לה שזה סוג של התאבדות", מספר גורם בסביבתה. "אחוז החסימה הוא דרקוני, היא לא תקבל מימון מפלגות. אבל בניגוד לעצות של כולם, היא הלכה על זה וגם צדקה". האם לוי באמת צדקה בהימור ההוא, בהחלטה להתמודד במגרש של הגדולים כראש מפלגה? התשובה תתקבל ב־9 באפריל.
