הפלסטיק חוזר לסופרמרקט הקרוב לביתכם בדלת מסתובבת. בזכות "חוק השקיות", הצרכן הישראלי צורך כיום הרבה פחות שקיות פלסטיק, אבל משרד החקלאות רוצה שרשתות השיווק יארזו איתו שלל פירות וירקות – ומוכן אפילו לשלם על זה.

הכוונה אמנם טובה: למנוע השלכת טונות של תוצרת, שנרקבת בגלל תקלות טכניות, ניהול מלאי לא נכון ומישושי צרכנים. אבל במקום לדרוש מהרשתות לייעל את האספקה – ואולי גם להפסיק לזרוק תוצרת "מכוערת" אך טובה למאכל, אלא למכור אותה בנפרד בזול – הוא מציע להן לייקר פירות וירקות.

כי רוב הסיכויים הם שירקות ופירות ארוזים יעלו לנו יותר: עצם אריזתם עולה כסף, וגם תיתן להם מראה יוקרתי יותר. בנוסף, האריזות כופות על צרכנים לקנות כמויות שלא רצו. לפי המשרד גם הצרכנים ירוויחו: אמנם נשלם יותר, כי המחיר לק"ג עלול לעלות, אבל לא נזרוק ירקות ופירות, כי מה שנקנה, יישמר טוב יותר.

משרד החקלאות יכול ללמוד מהתגובות למהלך של שופרסל שנחשף ב"ממון" בשבוע שעבר. הרשת החלה לאחרונה למכור פירות וירקות ארוזים (רביעיות תפוחים, ומארזי מלפפונים ופלפלים במשלוחים). הצעד עורר תרעומת של לקוחות, כי הוא כופה קנייה בכמות מסוימת (מה שעלול לייקר אותה), וכל זה בעידן שבו גם בעולם מפחיתים שימוש בפלסטיק.

לפי המשרד, בארה"ב ובאירופה אחוז ניכר מהפירות והירקות משווק באריזות ששומרות על איכותם. נו, ואיפה הצריכה של פירות וירקות גדולה יותר? בארץ צורכים פירות מדי יום, וסלט גדול מוגש כמעט בכל ארוחה. מנגד, באירופה מתמחרים בננה בודדת במקום קילו, ובארה"ב יש בעיית השמנה חמורה. נראה שמכירת פירות וירקות בתפזורת תורמת לצריכתם – ולבריאותנו (בכפוף לפיקוח על הריסוס).

הקונה הישראלי לא יאהב שייקחו לו את זכות המישוש, אם כי חלק מהתוצרת ארוז כבר כיום (עגבניות שרי, פטריות), והקונים – קונים.