למרות המאמץ הניכר של המתחרות, רק ההשקות השנתיות של סמארטפוני הדגל מבית אפל וסמסונג מצליחות עדיין לעורר אצל מיליארדים את הריגוש הילדותי של ציפייה למתנת יום הולדת. עשור אחרי השקת הגלקסי הראשון, שלושת מכשירי סדרת גלקסי S10, שהושקו השבוע בישראל, מעוררים תקוות גדולות במיוחד. הם נראים נהדר, משדרים בשלות, אבל הכי חשוב – כוללים סל חידושים מסקרן.
הראשון הוא שילוב חיישן טביעת האצבע במסך עצמו. הטכנולוגיה היא אולטרה־סונית, מבוססת על גלי קול, והליך ה"למידה" ארוך משהכרתם. גם פעולת הזיהוי עצמה דורשת תרגול: לא עוד רפרוף קל: תידרשו ללחיצה קצת יותר חזקה מבעבר. מסך סדוק עלול לשבש עכשיו את הליך הזיהוי. לכן, סמסונג לא לוקחת סיכון, ומצמידה לכל מכשיר מגן מסך כבר במפעל.
החידוש השני הוא הפתרון של סמסונג למיקום מצלמת הסלפי, בקצה העליון של הצג, בלי לבזבז שטח מסך על "מגרעת": חריר עגול, קטן ומדויק. ב־S10 פלוס שבדקנו, אגב, הוא כבר לא עגול אלא דמוי גלולה, כיוון שמאחוריו מתחבאות שתי מצלמות.
החידוש השלישי הוא המסך. צג ה־AMOLED Dynamic המדהים נפרס כמעט על כל חזית המכשיר, "נשפך" לצדדים המתעגלים כלפי מטה. זה כמו "סופר AMOLED" המוכר, אבל עם ניגודיות משופרת עוד יותר, עומק וטווח צבעים עצום, ועוצמת תאורה יוצאת דופן.
חיצונית, ה־S10 (וכמוהו הפלוס) לא שונה בעיצובו מה־S9 שקדם לו. שניהם עוצרי נשימה. הגימור מופתי – כולל המיזוג החלק בין הזכוכית הקמורה למסגרת האלומיניום. ה־S10 פלוס, 6.4 אינץ', גדול "על הנייר" אבל ביד מרגיש קומפקטי. עם זאת, לא ברור למה לחצן ההפעלה הצידי ממוקם גבוה מדי, הרחק מגובה אצבע סביר. זה מפתיע במיוחד דווקא לאור ההשקעה של סמסונג בעיצוב המחודש של מעטפת הממשק (One UI), כדי להקל על השימוש ביד אחת. אגב, הממשק החדש מינימליסטי, פשוט, וכולל אייקונים גדולים וצבעוניים יותר.
החידוש הרביעי בשלישיית ה־S10 הוא ה"הטענה השיתופית": לא רק שניתן להטעין אותם אלחוטית, הם עצמם יכולים להטעין אלחוטית מכשירים אחרים. כמו ב"מייט 20 פרו" של וואווי. תוכלו גם להטעין את S10 עם כבל, ובו־זמנית להטעין עליו מכשיר אחר באופן אלחוטי – והנה, חסכתם מטען וכבל בנסיעה לחו"ל. אגב, סוללת ה־4,100 מיליאמפר/ שעה של ה־S10 פלוס — קיבולת גבוהה במיוחד — הפגינה חיי סוללה טובים, אבל לא כמו הסוללה של וואווי.
החידוש החמישי – רק בדגם הפלוס – הוא תוספת המצלמות: מצלמה שלישית עיקרית מאחור, ומצלמת סלפי שנייה מלפנים. הסלפי בדגמי S10 חזקות וחכמות מבעבר, הן מצלמות אפילו וידיאו באיכות 4K. בדגם הפלוס התוספת היא חיישן זיהוי עומק, שסייע לנו ליצור תמונות דיוקן כמו־מקצועיות עם רקע מטושטש. ב־S10 ה"רגיל" (כמעט) אותו אפקט מתקבל עם מצלמה אחת בלבד, באמצעות תוכנה.
לכל אחת משלוש המצלמות הראשיות של ה־S10 פלוס תפקיד משלה. שתי הראשונות מתפקדות כמצלמה עיקרית וכמצלמת טלה־פוטו (זום, תקריב). השלישית נועדה ללכידת שדה תצוגה רחב, כמו נופים או תמונה קבוצתית, של 123 מעלות. אפשר לדלג ביניהן בקלות: לכל אחת אייקון משלה על המסך.
הצילומים של ה־S10 לא נופלים מאלה של ה־S9. תמונות המצלמה הראשית מצוינות: מפורטות מאוד מצד אחד, ומצד שני נקיות כמעט תמיד מ"רעשים". גם בצילום באור נמוך. הצבעים תמיד תוססים. אפילו מצלמת הזום מפיקה תוצאות מצוינות באור יום, כמעט כמו של הראשית. באור לילה – פחות.
צילום הווידיאו יוצא דופן: הוא מאפשר צילום ברזולוציית 4K אפילו ב־60 פריימים לשנייה, הקלטה איכותית בהילוך איטי מאוד, ועוד. מערך הצילום כולל מייצב אופטי פנימי, שמונע רעידה וטשטוש.
על לב המכשיר, מעבד האקסינוס 9820 החדש, אין טעם להרחיב. הוא מספק עוצמה ומהירות שטרם נראו בסלולר. זיכרון ה־RAM עולה על זה שתמצאו אפילו במחשבים אישיים רבים: 8 ג'יגה־בייט. נפח האחסון מתחיל ב־128 ג'יגה. רגישות המסך כל כך גבוהה, עד שלא קל לקלוד בו בלי שגיאות: כל רפרוף יוצר תגובה, כל נגיעה מקפיצה אפליקציה.
מערכת השמע זכתה להשבחה נוספת. מהרמקול הראשי שמתחת למסך ומהאוזנייה הדקיקה שמעליו יוצאים צלילי סטריאו היקפי בעוצמה מפתיעה. וסמסונג, נחמד מצידה, עדיין לא מוותרת על שקע האוזניות הרגיל, 3.5 מ"מ. אגב, הפתעה קטנה: את לחצן ההפעלה המיותר של העוזרת הווירטואלית "ביקסבי", שלא רלוונטית לישראל, אפשר סוף־סוף להגדיר להפעלת כל יישום אחר שתבחרו.
ה־S10 פלוס הוא סמארטפון שמתקרב להגדרה "מושלם", אבל התענוג יעלה לכם כ־3,900 שקל. אם תרצו לחסוך 300־400 שקל, ה־S10 לא נופל ממנו בהרבה. ואנחנו בכלל מעדיפים את ה־S10 E הקומפקטי. עניין של טעם.
עוד סמארטפונים במחיר דומה:
אייפון XS (נפח 64 ג'יגה) של אפל
מייט 20 פרו של וואווי
