היא שחקנית עם טמפרמנט כל כך גבוה שאפשר לכוון איתו מנדולינה. הוא טיפוס מופנם שמדבר בקצב של בלדה. היא הולכת עם מעיל של בית האופנה 'ברברי'. הוא מגיע לבית הקפה עם טרנינג של בית האופנה "זה מה שנפל מהארון". כבר יצא לנו לפגוש זוגות לא שגרתיים, סירים ומכסים, מחבתות וסקוצ'ברייט, אבל מגי אזרזר וקותי סבג הם באמת משהו אחר.

הדינמיקה ביניהם מתנהלת בעוצמות גבוהות גם כשהיא באוקטבות נמוכות, ומכל הקמפיינים בעולם הם הלכו על פרסומת לפרויקט דירות - למרות שמערכת היחסים שמוצגת שם, של האישה שחופרת לבן הזוג ששותק על הספה, דווקא לא נאמנה למציאות.

לאחרונה הם הודיעו על חתונה אחרי כמעט ארבע שנים יחד - כולל כמה הפסקות באמצע - אבל לכל אורכן, למרות הפרופיל הגבוה של שניהם והקילומטרז' המשותף המכובד, הם התנהלו בשקט־בשקט, הרחק מעין הציבור. הפרסומת הזאת בטלוויזיה נתפסה גם כיציאה שלהם מארון הזוגיות, במהלך שעורר ביקורת על הזוג שהסתיר את מערכת היחסים שלו ופתאום מייחצן אותה בשביל כסף.

"קודם כל, אנחנו לא 'חשפנו' את הזוגיות, הכתבה שביקרה את זה היתה צריכה להיות מ־ד־ו־י־ק־ת", מכריז סבג. "זה לא שישבנו בראיון וסיפרנו מתי היא מבייצת ובאיזה צד של המיטה..."

מגי: "למה אתה מתעצבן אבל, חיים שלי!"

קותי: "כל הכתבים האלה, מי הם בכלל!"

מגי: "טוב, אני לא אוהבת את הדיבור הזה שלך. אני הולכת. אני קמה והולכת!"

קותי: "אתם יודעים מה ההבדל ביני ובין מגי? מגי, שתהיה בריאה, לא שופטים אותה בתור בנאדם, רק בתור הדמויות שהיא עושה. אני שבע שנים נשפט אך ורק בגלל מי שאני. במקום שכתבים יכתבו את זה בתור הישג: תראו, אלה יוצאים ארבע שנים ובפעם הראשונה שצילמו אותם יחד הם קיבלו קמפיין".

הפחיד אותי מרוב שזה היה גדול. הצעת הנישואין

מגי: "אבל מאמי!"

קותי: "תני לי לדבר!"

מגי: "טוב קותי, יאללה נקסט".

קותי: "אבל אנחנו מדברים, מאמי, תני לדבר".

מגי: "בסדר, מצטערת מכל הלב".

"בואו רגע נשנה נושא", קותי חותך פתאום. "אני כל הזמן אומר למגי, אל תתייחסי לטוקבקים. אתה שואל את עצמך, מי כותב טוקבקים? מה בנאדם שחזר עכשיו מהעבודה והולך לשחק עם הילדים שלו, יש לו חיים עכשיו לכתוב משהו?"

מגי: "במציאות שלי עם עולם הטוקבקים, הדברים שנגעו בי היו בהם קצת אמת. אז מי שכתב לא כזה דביל ומשועמם כמו שאומרים, כי הוא נגע בפצע שלי. אנחנו צריכים להפסיק להסתכל על זה ולהגיד שהם אנשים כאלה משועממים".

קותי: "אנחנו לא גדלנו במציאות שבה אמרו לנו כל היום, אתם תהיו טייסים, אתם תהיו רופאים, בטוח תהיו משהו בעולם הזה. לא גדלנו ככה. העבירו עלינו ביקורת כל הילדות ובחיים הבוגרים. אבל תאמינו לי שאם היא הייתה ב'האח הגדול'... אומרים לך שם את הטוקבקים האלה בפנים. את יושבת עם דייר והוא אומר לך בפנים מה הוא חושב עלייך, זה יותר גרוע מאכבר טוקבק. וכשאת רואה אחר כך תוכניות, למה העמידו אותך להדחה - את משווה לי טוקבק למשהו שבנאדם שחי איתך אמר את זה ורואים את זה כולם?"

צילום: דניאל קמינסקי

איך אתה תגדל את הילדים שלך? אתה תגיד להם שהם יהיו טייסים?

"אני? אם יהיו לילדים שלי פאקים, אני אגיד להם מה הפאקים שלהם, אתם מבינים? אם הילד שלי לא יידע להחזיק עיפרון אני אגיד לו, אחי, אתה לא יודע להחזיק עיפרון".

מגי: "מה פתאום, אני לא אתן לזה לקרות! אני אגיד לו, בוא ננסה ככה, בוא ננסה אחרת. וואי וואי, אני כבר רואה מה מחכה לי איתו".

× × ×

היא נולדה בבת־ים לפני 32 שנה וגדלה בנתניה, הוא בבית־שמש לפני 36. שניהם שיחקו על הדימוי העממי, כל אחד בעולם שלו. היא כשחקנית מוערכת, מהטובות בדורה. הוא כזוכה העונה הרביעית של 'האח הגדול', עם משפטי מחץ. כמו שהוא יורה בשליפה בראיון, למשל, "אני כמו פבלו אסקובר מסתובב פנקס קטן בכל מקום, שכל דבר אני יכול לרשום בו לעצמי, כמו אחשוורוש".

על פניו, הזיווג ביניהם הוא גם מפתיע מאוד וגם לא מפתיע בכלל, והזוגיות שלהם נראית מהצד מדהימה כשם שהיא נראית בלתי אפשרית. מצד אחד הם מתווכחים וקוטעים אחד את השני. מצד שני, קשה לטעות: האהבה שם. למרות המזג הסוער, הם מאוד נינוחים יחד, מתלטפים, מפרגנים, תומכים.

עכשיו, הם גם מאוזנים יותר בקריירה. היא משחקת בבית ליסין בהצגה 'אנשים, מקומות ודברים', עולה עם העונה החדשה של 'בתולות' ב־HOT ומשמשת פרזנטורית של 'גרנייה', והוא עושה דוקו־ריאליטי חדש בשם 'יס־מן' שיעלה בהמשך השנה ב־yes, מגיש תוכנית ברדיו לב המדינה ובעלים של בר ברחוב קינג ג'ורג' תל־אביב. "מגי התעקשה שבמקום החדש של הבירה תהיה תמונה של הרבי מלובביץ'", הוא מחייך. "כל מה שאני עושה, אני עובד בשבילה".

אבל היו שנים שהיא לא הפסיקה לעבוד והוא ישב על הכורסה בבית. הפער הזה, לצד ראיון קצרצר על הזוגיות אצל גיא פינס שבו סבג סיפר איך "תקף אותה" לראשונה - כלומר, התחיל איתה - לא נעלם גם מעיני הכותבים ב'ארץ נהדרת'. "עכשיו בטח תשאלו אם זה טוב להיות ב'ארץ נהדרת'?" אומר סבג. "אני אשאל אתכם שאלה - אתם באמת מאמינים שיש היום מישהו שיש לו שם חיקוי והוא מבסוט מזה? לפעמים הם הופכים אותך ללעג".

ככה הרגשת?

קותי: "יש בעיה עם הדיבור, אבל אתם יודעים, גם טוני מונטנה היה לו דיבור כזה כבד ב'פני צלקת'".

אהבנו את ההשוואה.

קותי: "לאט־לאט זה יכול להפוך לאישיו. שזה כאילו קול מאיים, במקום פשוט לקבל שזה הדיבור של הבנאדם. לפני שצילמנו את תעודת הזהות ל'האח הגדול' הייתה לי התמוטטות חבל על הזמן, ובמשך כמה שעות, ואז כשישבנו מול המצלמה אמרתי בצחוק, 'קוראים לי קותי סבג ואני נרקומן' וכולם צחקו, אבל אחר כך אנשים לוקחים את זה ברצינות".

מגי: "חבר'ה אתם מבינים שזה לא רק קול, זה הסגנון. אני זוכרת שכשראיתי בפעם הראשונה את קותי מדבר בלייב, באופן טבעי, הדבר הראשון שקרה לי זה להימשך אליו, פיזית. אני חולה על זה. תראו, אני באתי מנתניה, אני מכירה את זה. מה עשה לי את זה? כל החבילה. אהבתי את זה שזה שונה. קודם כל זה שבור, זה אחר, זה שונה, זה מעניין, זה חיתוך אחר".

קותי: "זה שונה רק בטלוויזיה. מחוץ לטלוויזיה כולם נראים ככה".

מגי: "בהתחלה כשרק הכרנו, בשביל לבדוק אם זה אמיתי, פעם הערתי אותו במהירות באמצע הלילה כדי לראות אם הוא יענה לי רגיל. ואז הוא עשה לי (מחקה אותו): 'מה קרה? מה קרה?'"

למרות הדיבור על איך שקותי "תקף" את מגי, כשיורדים לפרטים מתברר שאזרזר הייתה הכוח המניע מאחורי הסיפור. הם נפגשו כששניהם התארחו בתוכנית של שי שטרן, ולפי אזרזר, הנשמה שלה נקשרה בשלו באופן כמעט מיידי. "ראיתי אותו מאחורי הקלעים והוא אמר איזה משפט ואמרתי לעצמי שאין מצב שהוא לא יהיה חלק מהחיים שלי", היא נזכרת. "זה דברים שאי־אפשר להסביר, מגנוט כזה. והוא המשיך לדבר וחשבתי לעצמי, 'או מיי גאד, זה מפחיד'. הוא היה באותו זמן בזוגיות וחשבתי לעצמי שאיזה מזל שהוא לא רווק".

למה מזל?

מגי: "זה הפחיד אותי מרוב שזה היה גדול, הרגשתי שזה היה עוצמתי. חשבתי שהנשמה שלי לא מוכנה להיפגע. כבר ראיתי איך אני אוהבת אותו ממש. וכשישבתי לידו בשידור והתחילו לראיין אותו, הגנתי עליו, ישר היה לי רגש אימהי, של 'מה אתם רוצים ממנו' ובדרך כלל אני לא כזאת. כבר אז הייתי לביאה. יצאתי משם והייתה לי פעימה בלב".

"עברה שנה מאז, הייתי בכותל וביקשתי מהקדוש ברוך הוא שייתן לי את מה שמגיע לי. ובחזור מהכותל אני יושבת עם חבר ברכב שאומר, 'בוא'נה, זה קותי סבג באוטו ליד, היה עכשיו משחק של בית"ר'. ואני חשבתי, 'יואו, איך שכחתי מקותי!' מי יכול להפשיר לי את הלב? שלחתי לו הודעה ב־23:30 בלילה, התחלתי להשיג ממלא אנשים את המספר. כתבתי, 'היי קותי, זו מגי אזרזר, אתה יכול לחזור אליי?' והוא התקשר. ואז דיברנו ועשינו צחוקים, וגילינו שאנחנו הולכים להיות יחד בחתונה של סיוון קליין".

קותי, גרסתך לדברים.

קותי (באדישות): "מה שהיא אמרה".

די נו, תן משהו.

קותי: "היא הייתה שם, אני בסך הכל ישבתי בבית, וכל זה נפל עליי".

× × ×

ביולי הקרוב הם יציינו ארבע שנים יחד, אבל לא הכל הלך בהן חלק. בערך באמצע הדרך, לפני כשנתיים, התראיינה פה אזרזר ונשמעה הרבה פחות בטוחה בקשר לעתידה הרומנטי. "בחיים שלי לא דמיינתי את יום חתונתי, אבל את יום גירושיי כן", היא אמרה אז. "זה נראה לי הזוי", היא ציינה כשנאמר לה שאולי יום אחד היא תכיר מישהו והכל יסתדר.

"זאת הייתה זוגיות כזאת של הרבה פעמים של און אנד אוף, יפה, קסומה כזאת", היא אומרת בציניות. "אבל עם געגועים פיזיים קשים מאוד. בצורה הכי כנה, לא חשבתי שיכולה להיות לי אהבה כל כך גדולה וטובה, בדיוק כמו באותו רגע שבו ראיתי אותו בפעם הראשונה ופחדתי כי קלטתי כמה זה עוצמתי. כשזה באמת הגיע לרגע הזה, לא האמנתי שכל כך הרבה דברים טובים יכולים לקרות לאדם אחד. היה נראה לי מוזר גם להיות אדם שעושה את מה שהוא אוהב ועושה אותו הרבה, גם מתפרנס, גם בריא וגם עם אהבה טובה".

למה, כי לא מגיע לך?

"זה היה מקום של הרס עצמי, בלי מודעות והבנה שאני אשכרה הורסת לעצמי. לי לקח הרבה זמן להאמין שמערכת יחסים זה דבר שיכול לעבוד. לא האמנתי שבאהבה יכול להיות טוב. עד שהבנתי שזה כן יכול לקרות. קותי לימד אותי את זה, הוא הבהיר לי את זה מיום ליום.

"ואחרי כל האון אנד אופים, והמריבות השטותיות האלה, היה ריב יותר ארוך מבדרך כלל. ולא דיברנו תקופה יותר ארוכה, וכשהוא התקשר אליי אחרי הזמן הזה פשוט אמרתי לו, 'אני ממש ממש שמחה שהתקשרת. התגעגעתי אליך', לא הייתי באגו בכלל. ידעתי שהוא מחפש דירה, הוא אמר שמצא איזו דירה בגבעתיים, ואז אמרתי לו 'תעבור אליי', והוא אמר לי 'טוב'. וזהו, וכל האון אנד אוף וכל הבולשיט הזה כבר מלפני שנתיים כבר לא קיים".

קותי, מה אתה הבנת על מגי בזמן הזה?

קותי: "אני החלטתי בחיים שכל מה שראיתי בילדות, בזוגיות, איך מגדלים ילדים ודברים כאלה - אני מיישם בדיוק את ההפך. כי אנחנו גדלנו בבית שאבא שלי רק היה מפרנס, שש נפשות בבית של שני חדרים. אמא שלי הייתה מגדלת את הילדים. ההורים לא היו יוצאים לבלות, לא בתי מלון. אבא בא הביתה גמור מעייפות, בקושי רואה את הילדים, לא כדור, לא אופניים, לא כלום. אני לא רוצה את זה. זה לא זוגיות, זה שני אנשים שמחזיקים עסק. אבל אני לא מאשים אותם, מקום כמו בית־שמש זה מקום של אנשים שקמים בבוקר לעבוד, חוזרים הביתה, עולים לישון וקמים שוב כדי להביא 200־300 שקל הביתה כדי להתגלגל. דבר אחד תמיד היה בבית - מלא אוכל. אמא שלי מגיל צעיר מבשלת כמו זקנה".

מגי: "וואו־וואו".

קותי: "לא דמיינתי שאני אהיה מה שאני היום. להפך, חשבתי שאני אתחתן, יהיו לנו ילדים, תהיה לנו משכורת מינימום, יהיו לנו קשיים כמו לכל האנשים שאני מכיר. ואז ביום אחד בום - זה השתנה לגמרי.

"אז רשמו אותי ל'האח'. הייתי עובד באותה תקופה כל החודש כטבח, 320 שעות, קורע את עצמי, מרוויח 4,000 שקל, 3,800 שקל. ב'האח הגדול' הם שילמו לי על כל שבוע 1,050 שקל. זאת אומרת שכבר אני מרוויח כמעט 400 שקל יותר בלי לעשות שום דבר".

על לשבת ולעשן.

קותי: "זה לא לשבת ולעשן, כי יש לזה מחיר הרבה יותר יקר גם מהמיליון שקל. אני לא חזרתי לבית־שמש מאז שיצאתי מ'האח הגדול'. חזרתי בלילה הראשון, לא נתנו לי לרדת מהאוטו, זה היה טירוף, אז נסעתי לירושלים ליומיים, אחר כך הייתי חודש וחצי בתל־אביב במלון הרודס ומאז לא חזרתי לבית־שמש. לא היה לי מישהו שיישב איתי כדי להתמודד עם השאלה, 'רגע, מה אני עושה עכשיו?' כשיצאתי מ'האח הגדול', הייתי, על פניו, צריך להיפגש כל יום עם פסיכולוג. הרי אני לא יכול ללכת בחוץ".

ברור.

"ואז קיבלתי תוכנית בערוץ 24 אחרי שבועיים. בלילה לפני התוכנית הראשונה הרגשתי שאני רוצה לקפוץ מהחלון, שאני לא מסוגל לעשות את זה. זה לא 'האח הגדול' שיש עוד 20 אנשים. הכל עליך. אני שלושה חודשים לפני הייתי טבח, איך עכשיו שמים אותי לבד בתוכנית יומית?

"ולא רק זה, הסוכנת שהייתה לי אז, היה ויכוח על תוכנית. הם רצו לשלם 25 אלף שקל לחודש והיא רצתה 30 אלף שקל לחודש. אמרתי לה, 'שמעי, אבא שלי עובד בצבא 30 שנה, הוא לא מרוויח 20 אלף שקל בחודש, תסגרי את זה ב־25' והיא אמרה לא, ובסוף זה באמת נסגר ביותר".

גם הדמות מצאה את המקום לאהבה. אזרזר ב'בתולות' צילום: אוהד רומנו

מדהים.

"כששכרתי דירה ראשונה, בריינס בתל־אביב, הייתי משלם 6,800 שקל שכירות. לא הייתי מסוגל לחיות עם ההרגשה ששלושה חודשים לפני הייתי קורע את התחת כל החודש בשביל 4,000 שקל, ועכשיו אני מוציא יותר על שכר דירה. זה עשה לי ייסורים, זה גמר אותי. בינתיים אתה מסתגר בבית ולא יוצא. המונית הייתה באה ולוקחת אותי לקשת לחניון שכל הזמן יש שם אנשים. ואז מגיע הבום - שאין תוכניות יותר. והקונפליקט הזה, שאנשים משגעים אותך: 'למה לא רואים אותך בטלוויזיה''.

מגי: "'איפה נעלמת?' זו שאלה נוראית, שאלה שחייבים להבין שאסור לשאול. יום אחד ירדתי עם סדרה, אני, שאני ברוך השם, באמת, ומישהו שאל אותי לאן נעלמתי. אתם יודעים מה עברתי?"

קותי: "הבנתי שאני נמצא עכשיו במקום שאני לא עובד, והבת זוג שלי ברוך השם עושה דברים. אז גם אם אני לא חושב ככה, זה יכול אולי להתפרש לה כאילו שאני מתבאס על זה. והייתי צריך לעבוד על זה נורא חזק בשביל שהיא תרגיש שמה שאני עובר לא קשור אליה, וגם אם עכשיו היא תרוויח מיליון שקל בחודש, להפך, אני ארים אותה על הכתפיים".

מגי: "קותי בחיים לא לקח ממני שקל".

קותי: "היא דאגה מזה שלא מימשתי את עצמי ולא מזה שאני לא מכניס כסף ומזה שאני יושב בבית".

מגי: "שבועיים אחרי שהכרנו ירדו התוכניות שלו. אני הכרתי אותו עובד. היה לי קשה שהוא לא עושה את מה שהוא אוהב. זה לא היה קשור לכסף. אף פעם זה לא עניין אותי".

קותי: "הרגשתי שהיא לא מבינה אותי".

מגי: "זה היה נראה לי הזוי לא לקום בבוקר".

קותי: "אתה נמצא במצב שאתה לא יכול עכשיו ללכת ולעבוד בסתם משהו. מה, תלך להיות מלצר? איפה שאתה הולך אנשים רוצים להצטלם איתך. אומרים לך, 'יאללה, לך תעבוד אין ברירה'. כן אין ברירה. אבל זה להשלים עם התבוסה. והרחמים האלה. בא לך לתת אגרוף לפנים. אבל באמת האמנתי שזה לא יכול להיגמר ככה, לא בשבילי ובטח שלא בשבילה.

מחיר הרבה יותר יקר ממיליון שקל. סבג ב'האח הגדול'

"היו רגעים שהפחד מתחיל להיות זה שמניע אותך. אתה אומר, אני לא יכול לעשות את זה, לא יכול לעשות את הדבר ההוא. אתה יושב בבית, מסתגר. לא מאמין בעצמך. אני לא אקבל את זה, לא אקבל כלום. אני אחזור להורים שלי, טאק־טאק־טאק, אבל איך אני אחיה עם הבושה. אנשים יגידו תראה, הוא היה ככה".

כמה זמן חיית ככה?

"עד היום אני חי ככה. שבע שנים. אבל בתקופה האחרונה אני מבין שאני לא שולט בעניינים, זה הכל מלמעלה".

אפרופו מלמעלה, דיברת על זה שפעם הצבעת לש"ס.

"הייתי מצביע לש"ס פעם משתי סיבות. אחת, הרב עובדיה יוסף אמר ש'מי שיצביע ש"ס אני אעיד עליו בשמיים'. הוא והרב כדורי אמרו את זה. עכשיו תבינו, בשבילי זה מספיק כדי לקפוץ מהגג. אם הרב כדורי היה אומר, מי שקופץ עכשיו מהגג הוא לא מת או שהוא יהיה איתי בעולם הבא', אני הייתי קופץ בלי לחשוב פעמיים".

הם גרים בדירה שכורה במרכז תל־אביב שלפני כן התגוררה בה אזרזר כרווקה, אבל אולי לא עוד הרבה זמן. ברגע אותנטי שאם לא היה מגיע מהפה של סבג היה נחשד כתוכן שיווקי, הוא מכריז שהוא הולך לקנות לה דירה בפרויקט שהם פירסמו בחריש. "מתנה, אני קונה לה דירה, שלה", הוא מכריז. "אני? צריך טי־שירט שחורה וג'ינס ואת האולסטאר שלי וזה מספיק. לא צריך מעבר לזה".

מגי: "זה מספיק לו אבל זה לא מספיק לי. אני רוצה שתהיה לו מלתחה יותר רחבה. הוא מתעצבן מזה, אבל אני אוהבת שמתפתחים".

קותי: "זה עניין של התפתחות?"

מגי: "בטח, סטיילינג זה התפתחות".

מתי החתונה?

"בקרוב, אבל לא בקיץ, כי אחותי מתחתנת באוגוסט. זה יקרה רק אחר כך. בכלל, אף פעם לא חלמתי על חתונה, אפרופו מה שאמרתי שאני רואה את גירושיי ולא את יום הכלולות שלי".

קותי: "אם היא הייתה זורמת איתי בדבר הזה אני לא הייתי מתחתן בכלל. אני מבחינתי יכול להביא עכשיו עם מגי ילדים ולהתחיל לחיות כמו משפחה".

אם זו לא הפנטזיה של שניכם, אז למה אתם מתחתנים?

קותי: "עד גיל 29 חשבתי שאני אעשה אירוע פגז ובאחת בלילה יעלה עופר לוי ונעשה מועבת. ונעשה שולחנות. אבל אחרי 'האח הגדול', עכשיו, להיות המוקד של הערב? למי יש כוח לזה?"

מגי: "זה מצחיק אותי שהוא הלך לתוכנית שרואים אותך כל היום ובתכלס הוא לא אוהב להיות במרכז העניינים. בהתחלה לא האמנתי לו. רק אחרי ארבע שנים הבנתי שהוא באמת לא אוהב את זה. אני ההפך הגמור. זה הזוי".

קותי: "יש המון תפיסות לגבי אנשים שהולכים ל'האח הגדול'. כמו זה שהם חייבים להתראיין ולספר על כל החיים שלהם. או לבוא לאירועים. אתה לא רוצה לבוא להשקה ולקבל 4,000 שקל? אתה לא רוצה שיצלמו אותך?"

זה נשמע הגיוני בסך הכל.

"גם בנאדם שאין לילד שלו מה לאכול והוא הולך לעשות שוד זה נראה לו הגיוני. יש לו אישה, ילדים ואין להם מה לאכול, אז הוא הלך ושדד. אני עשיתי את זה לא בשביל להתפרסם ולא כדי להצליח".

מגי: "ובוא ממי, אתה כוכב, יש לך סטאר קווליטי מפגר".

× × ×

'בתולות', הסדרה המצוינת שיצרו שחר מגן ואדם סנדרסון, תעלה לעונה שלישית ב־31 במרץ ב־3HOT וב־NEXT TV. היא כבר זכתה ליותר מחמישה מיליון הזמנות ב־VOD, ומשודרת בצרפת ובברזיל. גרסה מקומית כבר הופקה גם ברוסיה. היא מתרחשת באילת ומתהלכת על הקו שבין דרמה בלשית לפנטזיה על־טבעית: אזרזר מגלמת שוטרת, שלי רג'ואן, שמוקפת בבנות משפחה שהן ספק בנות־ים, והסיפור הדהד לאזרזר את תנועת #Metoo.

"'בתולות' מתחילה בעצם במקום שהדמות לא יודעת מה עשו לה", מסבירה אזרזר. "וכאילו נראה שעשו לה משהו בניגוד לרצונה. זה מדהים שהסדרה מתקשרת עם הנושא הזה של אישה שיום אחד מתעוררת אחרי שסיממו אותה והיא לא מבינה בדיוק מה קרה, והייתי צריכה להזדהות עם הדבר הזה ולגעת בו. אני לא מכירה את הנושא מקרוב תודה לאל, יכול להיות שיש בי משהו שמשדר משהו שיכול להגיב. חקרתי המון פעמים איך זה לא קרה לי. אבל אני עדיין יכולה להזדהות.

"ואגב, דווקא בעונה הזאת יחד עם האהבה שלי האישית לקותי, גם הדמות שלי שהייתה בדרך כלל כל כך הודפת ולא מקרבת חוזרת בשביל האהבה שלה. כי היא בדיוק כמוני, ושחר מגן איתי תמיד באותו ראש. עם ההתקרבות שלי לעצמי, גם הדמות שלי מצאה את המקום שלה לאהבה. את לא יודעת בהתחלה אם היא חוזרת כי היא באה לנקום, כי סיממו אותה וכי היא לא בדיוק מבינה מה היה שם, או שהיא חזרה כי הגוף שלה כל כך סבל מגעגועים, שעם זה אני מאוד יכולה להזדהות".

ואז בתקופות שנפרדתם הסבל הזה זו הסיבה שהיית כל־כך קשה?

מגי: "הייתי קשה כי היה לי קשה בחיים. הייתה לי אהבה ולא האמנתי שהיא קורית. הייתי מאוהבת בו ולא הצלחתי לחיות עם החוויה הזאת. רק היום הבנתי כמה אני הייתי הבעיה של עצמי. פחדתי".

קותי: "טוב, לחיות עם בנאדם כמוני זה לא קל".

מגי: "זה לא נכון מאמי שלי".

קותי: "אני אומר לכם. גם בי יש הרבה פאקים, יש בי פאקים שטותיים. כמו זה שאני רואה אותה הולכת בלי נעליים, זה יכול לגרום לי לבטל את החתונה".

מגי: "נראה לך? סליחה?"

קותי: "למות, אני יכול להשתגע מזה. למה? גם יש לנו כלב בבית שנכנס אחרי שהוא הולך בחוץ בלי נעליים".

מגי: "זה כי אמא שלו תמיד אמרה לו ללכת בבית בלי נעליים".

קותי: "אמא שלי הייתה מביאה אותנו מהגן, ואסור היה ללכת עם נעליים. עכשיו זה לא הייתה וילה כן? זה היה בית בלי ארונות מטבח. הייתי בן חמש־שש, היינו מחכים למטה. אמא שלי היתה מורידה לנו את הנעליים והגרביים, מנערת אותם, בוכה, ממש. 'למה הגננת נותנת לכם לשחק בחול?' אז איפה נשחק? בפלייסטיישן? ואז היא הייתה מעלה אותנו ככה כמו הילדים הסורים הפצועים לתוך האמבטיה, שוטפת לנו את הרגליים, ואז מקלחת אותנו. כל יום. ואם היית חוזר עם כינים – כאילו עשית שוד. אבל אמא שלי עשתה אותנו מי שאנחנו היום. תמיד היא דאגה לנו.

"אז בגלל שעברתי את השינוי הזה מאחד שאין לו כלום לזה שברוך השם לא חסר לי כלום, היום אני מסתכל על החיים שלי: אני חי בתל־אביב, אשתי היא השחקנית הכי טובה בארץ, לא חסר לנו כסף, לא חסר לנו כלום, אז עברנו את שני העולמות, וכשאני חושב על ההבדלים, זה כאילו חייתי בחושך 29 שנה".

מגי: "אבל חיים שלי, אתה חייב להבין שלא חיית בחושך, היית חייב לעבור את הדבר הזה. כדי להפוך למה שאתה. תחשוב על זה, זה כמו שאתה תמיד אומר לי, 'אם את היית גם מקובלת זה היה הסוף שלך?'"

קותי: "נכון".

מגי: "אז אם לא היית עובר את כל הדבר הזה, לא היית מוקיר את מה שיש לך היום".

קותי: "אבל עוד פעם מגי, דברים בסיסיים, הנאות בסיסיות בחיים - לא היה אותן".

מגי: "בסדר, אז גילית אותן יותר מאוחר. די, אני לא יכולה להתעכב על מה היה בעבר. אני לפעמים אומרת לו, אוקיי, הבנתי, מספיק".

טוב, במה קשה לחיות איתך, מגי?

מגי: "נו קותי, תורך".

קותי: "אין, את מושלמת".