באוסטרליה, רבים עדיין זוכרים היטב את הקמפיין של האגודה למלחמה בסרטן, שגרם לאנשים לחשוב מחדש על הסגידה שלהם לשיזוף ולנסות להבין, האם "שיזוף בריא" הוא יתרון, או אולי אות המבשר הזדקנות מוקדמת של העור וסרטן?
כך או כך – הקמפיין ההוא משנות ה־80 הוכיח את עצמו: אחרי עלייה שנמשכה עשרות שנים, רמות סרטן העור הקטלני ביותר – מלנומה – החלו לרדת בקרב אוסטרלים שגילם פחות מ־40. "אלה בדיוק האנשים שנחשפו למסרים של הקמפיין במשך כל חייהם כמעט", מסבירה ד"ר הת'ר ווקר מהאגודה האוסטרלית למלחמה בסרטן.
אבל האם היה לקמפיין הזה גם תג מחיר? באוסטרליה, וכך גם בעולם כולו, הולך וגדל המחסור בוויטמין די – וחלק גדול מהאשם מוטל על סוגי קרם ההגנה השונים. למה זה מדאיג? מפני שרמות נמוכות של ויטמין די מקושרות לחולשה בעצמות ובשיניים, לדלקות, למחלות לב־ריאה, לכשלים במערכת החיסון, וגם למחלות דלקתיות דוגמת טרשת נפוצה. ואף שתוספי ויטמין די כבר נמצאים ונמכרים לשימוש, נדמה שטרם סיפקו את ההשפעה המבוקשת.
יתרה מזאת, בעת האחרונה מצטברות עדויות לכך שלחשיפה לשמש יש יתרונות נוספים – מעבר לכמות ויטמין די תקינה בגוף. כל זה גרם לחלקים בציבור לכנות את קרם ההגנה "המרגרינה החדשה" – רמז עבה לעצות הבריאות משנות ה־80 וה־90 שעודדו לעבור מחמאה לשומן צמחי כדי להגן על בריאות הלב, רק כדי לגלות ששומן הטראנס שנמצא ברבים מסוגי המרגרינה מהווה סכנה גדולה עוד יותר. הייתכן שגורל קרם ההגנה יהיה דומה? ואם החשיפה לשמש בכל זאת חיונית, איך נוכל ליהנות מיתרונותיה בלי לחלות בסרטן העור?
לספוג את הקרניים
הבבלים, המצרים, היוונים והרומאים של העת העתיקה – כולם הכירו את הדרכים לרתום את השמש כדי לשפר את בריאותם. הרופא היווני היפוקרטס, למשל, האמין שאור השמש הוא תרופה יעילה לרוב המחלות. אבל העניין של הרופאים בקרינת השמש צבר תאוצה אמיתית רק בתחילת המאה ה־20, בעקבות ממצאים שהראו שאור השמש קוטל בקטריות ושמחסור בחשיפה לשמש מקושר לרככת, מחלה המשפיעה על התפתחות העצמות בילדות. נוסף על כך, בסוף שנות ה־20 של המאה הקודמת נחשבה החשיפה לשמש כתרופה כמעט לכל מחלה, ושיזוף עז הפך לא רק לסימן היכר לבריאות טובה, אלא גם לסמל סטטוס.
באותו זמן בערך הצליחו מדענים להתחקות אחר דרך פעולתו של אחד המנגנונים שבאמצעותם אור השמש באמת משפר את הבריאות; זה קורה כשקרני B אולטרה־סגולות (UV) נוגעות בעור וממריצות את הסינתזה של ויטמין די 3, המגיע למחזור הדם. במהלך חילוף החומרים, הוא הופך בגוף לוויטמין די פעיל. תאי עצם ותאי שריר משתמשים בוויטמין די כדי לווסת את רמות הסידן והזרחן, ולהישאר חזקים ובריאים. הוא חשוב גם לחלק מתאי מערכת החיסון, שבתגובה לנוכחותו פולטים חומרים קוטלי חיידקים. לאחרונה, למשל, התפרסם מחקר שמצא כי צריכה של תוספי ויטמין די לצד אנטיביוטיקה יכולה לזרז טיפול בשחפת, העמידה למספר רב של תרופות.
אבל לאור השמש יש, כידוע, גם צד אפל. עובדה זו התגלתה ב־ 1928כשהמדען הבריטי ג'ורג' פידליי חשף עכברים לקרינה רציפה של קרני UV ובחן גידולים שנוצרו על עורם. מאז, מחקרים רבים הוכיחו שאור אולטרה־סגול מעורר יצירת מוטציות בתאי העור שלנו, ומגדיל את הפוטנציאל להתפתחות סרטן העור. מאז הוכח גם שקרם הגנה, בשילוב צעדים אחרים למניעת חשיפה לשמש, מפחית מאוד את הסיכון הזה.
כיום, תעשיית קרמי ההגנה משגשגת. היקף המכירות של מוצרי ההגנה ברחבי העולם הגיע ב־2015 ל־15.8 מיליארד דולר, והתחזיות הן שעד שנת 2024 הוא יגיע ל־24.9 מיליארד. אף שאין הוכחה שמוצרים בעלי מקדם הגנה גבוה יותר מספקים הגנה טובה יותר מהשמש (ר’ מסגרת), הטרנד הנפוץ כיום הוא לעבור להשתמש במוצרים שמקדם ההגנה שלהם מגיע גם ל־100 SPF. אבל כתוצאה מכך התעורר חשש שבאזורים קרים, רבים מהתושבים אינם אוגרים מספיק ויטמין די במהלך החורפים הארוכים.
כבר היום ידוע שלעשרה אחוזים מתושבי בריטניה יש רמות נמוכות מדי של ויטמין די בגופם במהלך הקיץ, והמספר הזה עולה עד 40 אחוז בחודשי החורף. מסיבה זו, ובעקבות עדויות מוצקות לכך שתוספי ויטמין די יכולים להועיל לבריאות תאי העצם והשריר, המליצה ב־2016 הוועדה המייעצת בנושאי תזונה בבריטניה (Scientific Advisory Committee on Nutrition) שכל אדם בממלכה ייטול אותם באופן קבוע. הבעיה היא שבשנים האחרונות צצו מחקרים חדשים שהטילו ספק בתועלת הבריאותית של תוספי הוויטמין, ואף קישרו רמות גבוהות של ויטמין די עם סיכון גבוה יותר לנפילות בקרב אנשים מבוגרים.
מתוך סקירה של מחקרים שנעשו לאחרונה, מתברר כי פרט לבעיות הקשורות לעצמות, המעלות של ויטמין די מתגלות בשני תחומים בלבד: הוא יכול למנוע דלקות בדרכי הנשימה העליונות, ולעצור מחלת אסתמה מלהידרדר למצב קשה יותר. גם אם מחקרים חדשים יצביעו על יתרונות נוספים, אין זה סביר שוויטמין די יתגלה כתרופת פלא לכל הבעיות.
הגנה מפני עצמנו
אבל רמות גבוהות של ויטמין די אינן הדרך היחידה שבה אור השמש משפיע על הבריאות שלנו. מחקרים עדכניים הוכיחו כי הקרניים האולטרה־סגולות עצמן יכולות לחזק את מערכת החיסון שלנו באמצעות האיבר הגדול ביותר בגוף האדם: העור. במשך זמן רב הוא נחשב למעטה הגנה המאפשר לנו לחוש את הסביבה, אבל מתברר שהוא יכול להיות גם מרכיב חיוני במערכת החיסון שלנו.
השכבה החיצונית ביותר של העור כוללת תאים שנקראים קראטינוציטים (Keratinocytes). הם סופגים את האור האולטרה־סגול ואז שולחים אותות לתאים אחרים, המווסתים ומפקחים על התפקוד של מערכת החיסון. אבל אם הקרינה האולטרה־סגולה גבוהה מדי, הסיגנלים הללו עלולים לדכא את תגובת מערכת החיסון.
אחת התיאוריות המנסות להסביר למה יצורי יום שכמונו, החיים על פני כדור הארץ שטוף השמש, פיתחו תגובה כזאת לשמש טוענת שבאמצעות החשיפה לשמש אנחנו מגבירים את הסיבולת שלנו מפני עצמנו – מהלך חיוני מאוד במניעת מחלות אוטואימוניות (שנגרמות כשמערכת החיסון "משתגעת" ותוקפת את הגוף) – כך מסביר ד"ר סקוט ביירן, אימונולוג מאוניברסיטת סידני שבאוסטרליה. יחד עם ד"ר פרו הארט מאוניברסיטת מערב אוסטרליה, ביירן ניסה לבדוק אם קרינת UV יכולה לסייע לאנשים הסובלים מטרשת נפוצה – מחלה אוטואימונית הנפוצה יותר באזורים המרוחקים מקו המשווה. הארט הוכיחה שחשיפה של עכברים לקרינת UV בכמות המקבילה לחשיפה לשמש לזמן קצר בצהרי היום, יכולה למנוע מהם מלפתח טרשת נפוצה.
עכשיו שניהם בודקים אם קרינה אולטרה־סגולה ממנורות יכולה להאט, או אפילו למנוע, התפתחות של טרשת נפוצה בקרב בני אדם. עם זאת, להשפעת אור השמש על דיכויה של המערכת החיסונית יש גם חיסרון גדול: "אחת הסיבות להופעת סרטן העור היא, ככל הנראה, מפני שהמערכת החיסונית שלנו מדוכאת ויעילה פחות", מסבירה ד"ר הארט.
גורם סיכון מרכזי
אבל דיכוי המערכת החיסונית לא יכול להסביר את כל ההשפעות של אור השמש על בריאותנו; קחו לדוגמה את הממצא המפתיע, שלפיו לנשים עם חשיפה גדולה לשמש יש בממוצע תוחלת חיים ארוכה יותר מאשר לאלה שלא נחשפו לשמש – אף שהן נמצאות בסיכון גבוה יותר ללקות בסרטן.
אלה בכל מקרה היו ממצאיו של מחקר רב־משתתפים שנערך בשוודיה ובדק את הסיכונים המיוחסים למלנומה ולסרטן השד. ב־1990 כמעט 30 אלף נשים התראיינו בנוגע למצב בריאותן ולהרגלים שלהן – כולל חשיפה לשמש. ואז – 20 שנה מאוחר יותר, הן עברו ראיונות נוספים. כשד"ר פל לינדקוויסט ועמיתיו ממכון קרולינסקה בשוודיה עיבדו את המידע, הם גילו כי נשים שבילו זמן רב יותר בשמש חיו בממוצע שנה או שנתיים יותר מאלה שנמנעו מחשיפה לשמש – גם אחרי שנעשו התאמות של פקטורים נוספים כמו הכנסה כספית, רמת השכלה ופעילות גופנית. עובדה זו מרמזת שלא מדובר רק על ניהול אורח חיים בריא יותר באופן כללי.
החוקרים מצאו שהירידה בתוחלת החיים בקרב הנמנעים מחשיפה לשמש הייתה בעיקר בגלל סיכון גבוה יותר למות ממחלות לב־ריאה, או ממחלות אחרות שאינן קשורות לסרטן, כמו סוכרת מסוג 2, מחלות אוטואימוניות או מחלות ריאות כרוניות. אז מה קורה פה?
ד"ר ריצ'רד וואלר מאוניברסיטת אדינבורו בבריטניה סבור שהוא יודע את התשובה. כמו רוב רופאי העור, הוא החל את הקריירה שלו מתוך אמונה שקרינת השמש מזיקה מאוד לבריאות, ועדיין הוא אינו מוכן להתכחש לעובדה שהיא מהווה גורם סיכון מרכזי לסרטן העור. עם זאת, הוא מוכן להשקיע בכך מחשבה נוספת לנוכח העובדה שאנחנו מייצרים ואוגרים בעור שלנו כמויות ענקיות של תחמוצת חנקן – חומר יעיל ביותר להרחבת כלי הדם, המופעל באמצעות אור השמש.
וואלר תהה אם תחמוצת החנקן המופעלת באמצעות אור השמש היא הסיבה לכך שרמות לחץ הדם של בני אדם נמוכות יותר בקיץ מאשר בחורף, והאם ניתן להסביר באמצעותה למה מחלות לב־ריאה נפוצות יותר באזורים המרוחקים מקו המשווה. אם זה נכון, זה יכול להסביר גם את התוצאות המוזרות של המחקר השוודי. מה שוואלר גילה מצביע בהחלט שזה הכיוון: הניסויים שלו הראו שאם אדם נחשף לשמש לפרק זמן המקביל ל־20 דקות של יום שטוף שמש בקיץ (אנגלי), אותו אדם ייהנה מירידה בלחץ הדם, שתימשך גם אחרי שיחזור הביתה.
זהירות: מלנומה
בכל מקרה, הוכח שאנשים הנחשפים לשמש הם בעלי תוחלת חיים ארוכה יותר בממוצע מאשר אלה שמסתתרים ממנה. לתחמוצת החנקן המופעלת באמצעות אור השמש יש גם תפקידים אחרים. מחקרים שונים גילו שעכברים שקיבלו מזון עתיר שומן, הידוע כגורם לעלייה במשקל ופוגע בחילוף החומרים, יכולים להיות מוגנים מפני ההשפעות האלה באמצעות חשיפה מסודרת לקרינה אולטרה־סגולה, בתנאי שיצירת תחמוצת החנקן שלהם לא נבלמת. תחמוצת החנקן לוקחת חלק בתהליכי ריפוי פצעים, כמו גם בהשגת זיקפה ובשימורה אצל גברים. ונראה שזהו חומר שגם תאי מערכת החיסון שלנו מגיבים אליו היטב.
אבל יש כנראה צורך בעדויות נוספות כדי לשכנע את קהיליית רופאי העור שכדאי להיחשף לשמש. "הרווח המוכח היחיד של חשיפה לשמש הוא ייצור ויטמין די. כל שאר היתרונות מוטלים בספק", אומר פרופסור אנטוני יאנג ממכללת קינג'ס קולג' בלונדון, שחוקר את השפעת הקרינה האולטרה־סגולה על העור. עם זאת, הוא מאמין שיש משהו בממצאים של וואלר: "לקרינת ה־UV יש השפעות רבות ברמת התא וברמת המולקולה, ולא יהיה מפתיע לגלות שהאבולוציה ניסתה להפיק מהן את התועלת האפשרית".
למרות הדילמה שהתעוררה, רוב רופאי העור עדיין מאמינים שהצורך להגן על העור שלנו מפני נזקי הקרינה חזק יותר מהסכנה להיווצרות מחסור בוויטמין די. לדוגמה: חשיפה עזה לשמש פעם בשנתיים, עד כדי יצירת כוויות, מכפילה פי שלושה את הסיכון לפתח מלנומה.
האגודה האוסטרלית למלחמה בסרטן מדגישה עכשיו את החשיבות של מדד ה־UV – הממחיש את עוצמת הקרינה האולטרה־סגולה בסולם של 1 עד 11 – ככלי המכתיב מתי צריך להימנע מהחשיפה לשמש. היא ממליצה, בדעה אחת עם גופים רפואיים נוספים באוסטרליה, להישאר בבית כשמדד ה־UV עומד על שלוש ומעלה, או לחפש מקומות מוצלים, לחבוש כובע ולהרכיב משקפי שמש. ומה באשר לקרם ההגנה? הוא המוצא האחרון, קובעים מומחי האגודה. "יש להשתמש בבגדים כדי לכסות את העור, כי זאת ההגנה הטובה ביותר", אומרת ווקר מהאגודה למלחמה בסרטן, "השתמשו בקרם הגנה רק לחלקי הגוף שאינם מכוסים".
עם זאת, האגודה מעודדת את תושבי דרום אוסטרליה להיחשף יותר לשמש בסתיו ובחורף. באזורים אלה יש סיכון גדול יותר למחסור בוויטמין די, והאגודה ממליצה לחשוף את העור לשמש בשעות הצהריים כשקרני UVB, הדרושות כדי לסנתז את הוויטמין, נמצאות בשיא עוצמתן.
אי־אפשר לעשות זאת במדינות המרוחקות מקו המשווה, כי שם השמש לא מגיעה במהלך החורף לנקודה גבוהה מספיק כדי שקרני UVB יוכלו להגיע אל פני הקרקע. תושבי המדינות האלה חייבים להסתפק בוויטמין די שהצליחו לאגור בחודשי הקיץ, בתוספת ויטמין די שהגוף מקבל ממזונות כמו דגים, חלמון ביצה וכמה סוגי דגני בוקר, או שייקחו תוספים של ויטמין די.
לא צריך להיטגן בשמש במשך שעות כדי להבטיח סינתזה מספיקה של ויטמין די לשנה הקרובה. "אנחנו עדיין לא יודעים מהי החשיפה המינימלית לאור השמש הדרושה לייצור כמות מספקת של ויטמין די, אבל מה שהיא לא תהיה, היא פחותה בהרבה ממה שנחוץ כדי להישרף בשמש", מסביר ד"ר יאנג הבריטי.
השורה התחתונה היא שאפשר לייצר ויטמין די גם עם קרם הגנה – אף שהכמות שנוצרת תהיה פחותה. אלא שמחקרים קודמים של ד"ר וואלר מראים כי קרם הגנה בולם שחרור של תחמוצת החנקן ושל ויטמין די. אז מה הוא אומר לפציינטים שלו? "אני בקונפליקט", מסביר וואלר. "מפני שאור שמש הוא טוב וגם רע". ד"ר וואלר, כמו גם ד"ר יאנג, מדגיש את החשיבות של הכרת סוג העור שלכם: אנשים עם עור כהה יותר צריכים להיחשף לזמן ארוך יותר בשמש כדי לייצר ויטמין די ותחמוצת החנקן, והם גם יכולים להישאר חשופים זמן רב יותר לפני שהם נשרפים.
אבל ישנה אולי דרך להשיג את הטוב שבשני העולמות; ד"ר וואלר ועמיתיו רשמו לאחרונה פטנט על מרכיב שאותו ניתן יהיה להוסיף לקרם ההגנה, שמשחרר חומצת חנקן לעור כשהוא בא במגע עם אור השמש. יצרניות קרמי ההגנה לא גילו בינתיים עניין רב בגילוי החדש, אולי משום שהוא מסבך להם את פס הייצור. "ממש כמו קהיליית רופאי העור, גם הם השקיעו שנים על גבי שנים בהצהרות שגורסות כי חשיפה לשמש היא דבר רע, וצריך להתרחק ממנו", אומר וואלר, "ועכשיו אנחנו באים עם מסר מרוכך ומורכב יותר, שמסבך את העניינים".
4 מיתוסים על אור השמש
1. הקרם נותן הגנה מלאה מפני קרינה
"קרם הגנה הוא רק קרם. לא חסם מוחלט", אומרת ד"ר הת'ר ווקר, יו"ר האגודה האוסטרלית למלחמה בסרטן. "תמיד יהיו קרני UV שיצליחו לחדור ולהגיע לעור".
2. עדיף להיחשף לשמש הבוקר
כדי לייצר ויטמין די יש צורך בחשיפה לקרני UVB, המגיעות אלינו בשעות הצהריים. אנחנו מייצרים יחסית מעט ויטמין די מחשיפה לשמש בבוקר או אחר הצהריים. "אם אתם רוצים להגביר ייצור של ויטמין די, הדבר הטוב ביותר לעשות הוא להשקיע כמה דקות בחשיפה לשמש בצהריים", אומר אנטוני יאנג מקינג'ס קולג' שבלונדון.
אבל גם לחשיפה לשמש בבוקר ואחר הצהריים יש יתרונות: היא עוזרת לחזק את השעון הביולוגי שלנו ולהרגיש עירנות (ועייפות) בשעות הנכונות.
3. קרמי הגנה מכילים כימיקלים המזיקים לאלמוגים
בנובמבר האחרון אסרה ממשלת פאלאו שבאוקיינוס השקט שימוש בקרמי הגנה "מרעילי שוניות", בניסיון למנוע נזק לאלמוגים. רשימת החומרים האסורים כללה עשרה מרכיבים, בהם אוקסיבנזון. מחקר שפורסם ב־2015 טוען שמולקולות האוקסיבנזון עלולות לעצור את הגדילה של אלמוגים צעירים ולהפוך אותם נוחים יותר להלבנה.
האם זה נכון? "הסכנה האמיתית לאלמוגים נובעת מהתחממות כדור הארץ ומעודף דיג", מסבירה ד"ר הת'ר ווקר מהאגודה האוסטרלית למלחמה בסרטן, "ויחסית לאלה – השפעת קרמי ההגנה זניחה".
4. אפשר לייצר ויטמין די גם בישיבה ליד החלון
לא אם החלון סגור, מפני שקרני UVB מתקשות לחדור דרך זכוכית. מצד שני, אתם בהחלט עלולים להישרף, כי כמה מקרני ה־UVA יכולות לחדור דרך החלון ועלולות לגרום לנזק לעור.
תרגום: לילית וגנר
