אם יש משהו שכולנו זקוקים לו מיום היוולדנו, זה חיבוק — חם, עוטף, כזה שמייצר שייכות וחיבור. תשאלו את את גורו החיבוקים ההודית, מאטה אמריטה אננדמאי דווי, שמחזיקה במאות אלפי מעריצים וחסידים ברחבי העולם שעולים אליה לרגל לחיבוק. הגורו, שכולם קוראים לה "אמה" — אמא בהודית — מאמינה שחיבוקים זה מה שצריך כדי שהעולם יהיה מקום טוב יותר. מושלם אפילו. ובגלל זה היא לא מפסיקה לחבק. באשראם שלה בקרלה שבדרום הודו, כמו גם במסעותיה סביב העולם, היא נפגשת עם אלפי חסידיה ומחבקת כל אחד ואחת מהם. לפעמים זה מלווה בצביטה בלחי, לפעמים בטפיחה על הראש, בחיוך, במשפט. עד היום היא כבר הספיקה לחבק למעלה מ־30 מיליון בני אדם, ובהם גם מפורסמים רבים שמאמינים בכוח החיבוק המרפא שלה, ובכלל, כמו למשל ג'יזל בונדשן, סטיבן סיגל, איזבל אדג'ני, סוזן סרנדון, ג'ולייט בינוש, שרון סטון ועוד.
"החיבוקים שלה מצליחים לזרוע זרעים של אהבה בתוכם", אומר אחד האנשים הקרובים לה ביותר, ברהמצ'ארי שובאמריטה, שקיבל את החיבוק הראשון שלו מ"אמה", כשהיה בן 17. "לא הייתי אדם מאמין, וגם כשדחקו בי לקבל מאמה חיבוק — הייתי ספקן ונרתעתי", הוא מודה כשהוא נזכר בימים ההם לפני 31 שנה. "אבל בחיבוק שלה הרגשתי כל כך הרבה אהבה ושלווה, שמאז כל סדרי העדיפויות שלי השתנו. היא שינתה את חיי".
כיום, שובאמריטה, שגדל במומביי ולמד כימיה וביולוגיה, נחשב ליד ימינה של אמה. הוא זנח את כל עיסוקיו, עבר לגור באשראם ומפיץ את תורתה. אלינו הוא יגיע בעוד כמה ימים למפגש עם המאמינים הישראלים, שמקווים מאוד לשכנע את אמה לבוא ולחבק אותם בארץ הקודש. "אין לי ספק שהרגע הזה שבו אמה תגיע לארץ הקודש הולך ומתקרב", אומר שובאמריטה בראיון ל"ידיעות אחרונות" לקראת הביקור, ומוסיף: "אתם זקוקים לו".
זקוקים למה, בעצם? למה כל כך הרבה אנשים בעולם עולים אליה לרגל כדי לקבל חיבוק?
"קשה להסביר במילים את עוצמת החיבוק של אמה, אבל זה משהו ששינה לטובה את חייהם של המונים ברחבי העולם. בעזרת החיבוק היא מעוררת רגשי אימהות בכל אחד מהמחובקים, גברים ונשים כאחד — תחושות של אהבה, סבלנות, הכלה והקרבה. התחושות האלה נמצאות בכל אחד מאיתנו, אלא שמשום מה, אנחנו לא מעלים אותן מעל לפני השטח. החיבוק שלה עוזר לנו לעשות זאת", הוא מסביר. "בכל אחד שניגש אליה לקבל חיבוק, אמה זורעת זרעים של אהבה ושלום. ואנשים שפתוחים לרעיון חשים זאת מיד ומתחילים להפיץ את הבשורה כשהם חוזרים הביתה. אחרים, שהאישיות שלהם עדיין לא בשלה ופורייה לקלוט את הזרעים הללו — לוקח להם יותר זמן להפנים את החוויה של אהבה טהורה ללא שום מחויבות, ללא ציפייה להחזר. צריך להבין שהיא פשוט מעניקה עוד ועוד אהבה, ודרך החוויה הזאת אנשים רבים מדווחים על שינוי שחל בחייהם".
מעבר לתחושות הפנימיות, אמה ידועה בפעילות ההומניטרית שלה ושל חסידיה במקומות רבים בעולם. פרט לאשראם המרכזי שלה בקרלה שבדרום הודו, פרושים בהודו עצמה ובמדינות רבות בעולם עשרות אשראמים נוספים, שמרכזים בשמה מתנדבים לסיוע בשכונות מצוקה ואזורים מוכי אסון, כולל, כמובן, טיפול בחיבוקים. אמה זכתה להכרה והוקרה בינלאומית באו"ם, גרפה תארי דוקטור של כבוד ממוסדות אקדמיים מכובדים ברחבי הודו, היא מתקבלת בזרועות פתוחות ובחיבוק רחב במרכזים הומניטריים בינלאומיים ובלשכתו של הכס הקדוש בוותיקן. היא חתמה אצל האפיפיור ב־2014 ביחד עם מנהיגים רוחניים מכל הדתות — נצרות, יהדות, איסלאם, הינדואיזם ובודהיזם — על אמנה נגד עבדות בעידן המודרני.
יש אנשים שמייחסים לאמה תכונות אלוהיות.
"זה נכון שיש אנשים שרואים בה ישות אלוהית, אף שאמה עצמה מעולם לא התיימרה להתהדר בתיאורים גבוהים כאלה", אומר שובאמריטה. "יש אחרים שרואים אותה כבת אנוש שהצליחה להגיע לדרגת התפתחות גבוהה במיוחד, וגם כאלה שרואים אותה כעובדת סוציאלית. אמה מסתדרת עם כל התיאורים. היא לא דורשת שיתייחסו אליה באופן מסוים ונפתחת לעבר הבאים בפניה, על פי הדרך שבה הם רוצים להתייחס אליה".
ואיך זה לעבוד בשירותה של מי שנחשבת לדמות נערצת על ידי כל כך הרבה אנשים?
"זאת חוויית למידה מופלאה. אני זוכה לראות מישהי שלא רק מדברת, אלא מגשימה וחיה את חייה על פי הערכים שבהם היא מאמינה, שמונחית בכל רגע נתון על פי ערכי החמלה והאמפתיה. שכל יום בחייה וכל דקה ביום מוקדשים לטובת האנושות".
איך מגיעים לשלמות הזאת?
"כשאנשים מבקשים מאמה לתת להם כלים כדי להתקרב לשלמות ולאהבה שהיא מדברת עליהן, היא ממליצה על דברים על פי הטיפוס שעומד לפניה. אם הוא רציונלי ואינטלקטואלי — היא תדריך אותו בהתאם. אם הוא מונע מרגש — הוא יקבל הדרכה לכיוון האהבה. אנשים פעלתניים היא תדריך לעבר פעילות התנדבותית", מסביר שובאמריטה. "ויש טכניקות שכולנו משתמשים בהן — כמו טכניקת מדיטציה מאוד פשוטה שכולנו עושים ויוגה, שמאוד טובה לתרגול משמעת מנטלית ופיזית, כמו גם פעילות שאנחנו קוראים לה 'שירה רוחנית', כל אחד עושה רק מה שמתאים לו".
אבל אז חוזרים לעולם המציאות שמחוץ לאשראם, והכל מתפוגג?
"החיים בעולם, על כל המכשולים החיצוניים האפשריים, ממש לא אמורים למנוע מאיתנו להגיע לאושר הפנימי", קובע שובאמריטה, ומצטט מהמקורות: "אמה אומרת שאנחנו בעולם כמו ספינה ששטה באוקיינוס. הספינה לא טובעת בגלל שהיא נמצאת באוקיינוס. היא טובעת כשהיא מאפשרת למי האוקיינוס לחדור לתוכה. כשאנחנו מאפשרים למכשולים חיצוניים להיכנס לתוכנו, אנחנו מאבדים שליטה עצמית, וצריך למצוא דרך לשפר את השליטה שלנו בתגובות שלנו. הרי הכל מתחיל בפנימיות של האדם הבודד. כשאדם מוצא שלווה פנימית, יש יותר שלווה במשפחה. כשהמשפחה שלווה יותר — גם השכנים שלווים יותר, וככה זה מתפשט לסביבה ולחברה כולה".
ומה על השכונה המאתגרת שאנחנו חיים בה, המזרח התיכון?
"פה בישראל באמת עומדים בפניכם אתגרים עצומים מול השכנים, אבל אני חושב שבאופן כללי, אם אנשים יוכלו לאמץ את אורח החיים הזה, את הגישה לשיתוף והכלה של האחר — תתגבר גם היכולת להפוך לבני אדם יותר ויותר טהורים. יש קשר הדוק בין העולם הפנימי לזה שבחוץ, ובעוד אנחנו עובדים על העולם הפנימי שלנו, אנחנו צריכים לא להזניח את הצד הפרקטי. שפת האהבה והחמלה חייבת להיות מתורגמת למעשים, ויש דברים שכל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי להגביר ולפזר את האור — מילה טובה שמלטפת, חיוך למישהו, גם אם הוא זר, לחלוק משהו שיש לנו די ממנו ואנחנו יכולים לתת לאחרים, או אפילו רק להקשיב מתוך כוונה. כל הפעולות האלה יכולות להביא לשינוי, ולבנות גשרים, שיכולים לשנות את חיינו וחיי האנשים שסביבנו בדרכים שאנחנו לא יכולים אפילו להעלות על הדעת.
מפגשי חיבוקים לפי תורת החיבוק של אמה יתקיימו בארץ בסוף החודש, ביום ראשון, 28.4, בעין שמר, בשעה 19:00. וביום שלישי, 30.4, בתל־אביב, בית ויצ"ו, שדרות דוד המלך 38, בשעה 19:00. הכניסה חופשית.
