yed300250
הכי מטוקבקות
    פרסון. "אנחנו חייבים להתאים את עצמנו לשווקים המקומיים"
    ממון • 18.04.2019
    הגזרה החדשה של H&M
    "בקרוב תיכנס לחנות שלנו, תבחר חולצה ונעצב אותה על פי ההוראות שלך. תוכל גם לקנות בגד בלי לעבור בקופה, כמו באמזון", כך אומר קרל יוהאן פרסון, נשיא HM, ענקית האופנה השוודית, שבשנים האחרונות מתמודדת עם אתגרים לא פשוטים • בראיון בלעדי הוא מספר איך מתכוונת החברה לנצח את המשבר העובר על חנויות האופנה הפיזיות, איך הפכה אמזון בתוך חמש שנים למתחרה מבהילה, וגם זורק כמה טיפים על מה שנלבש בשנה הבאה
    יניב חלילי, שטוקהולם

    עתיד נמצא עכשיו בדוכן מדבקות קטן בתוך חנות הדגל של M&H בטבורה של שטוקהולם. מול הדוכן עומדות שתי נערות ובידיהן חולצות שרכשו לפני דקותיים בחנות. תכף הן יבחרו רקמה אישית ומדבקה אופנתית מתוך המגוון שעל הדוכן — ולמעשה יעצבו מחדש את החולצות שרכשו. אחר כך הן יעלו שתי קומות למעלה בתוך החנות, לבית הקפה "it's pleat", שמציע תפריט עשיר ובריא ושולחנות הטובלים בצמחייה ירוקה ומספקים אואזיס שקט לאחר המולת הקניות.

     

    עמדת העיצוב האישי ובית הקפה אינם תוספת אקראית בחנות של ענקית האופנה השוודית, אלא סנונית ראשונה מתוך אסטרטגיה מחושבת היטב של החברה, שמנסה למנוע את בריחת הקונים מהחנויות הפיזיות אל הרשתות המקוונות. בעיצומו של משבר הקמעונאות הפוקד את העולם ומותיר חנויות ענק קורסות ברחובות הראשיים בערים הגדולות, H&M החליטה להילחם במשבר בדרכים חדשניות ויצירתיות. הרשת, שהלבישה את העולם בעשורים האחרונים בפריטי לבוש זהים וגלובליים, הולכת לכיוון הפוך — של עיצוב אישי. כך מקווים ברשת לקלוע לטעמו של דור האני־עצמי האינדיבידואלי.

     

    "עולם האופנה הולך לכיוון של פרסונליזציה, ואנחנו צריכים למצוא דרך לאפשר ללקוחות שלנו להיות יותר אינדיבידואליים, בין השאר באמצעות עיצוב אישי של חולצה או ז'קט, תוך שמירה על מחיר השווה לכל כיס", אומר קרל יוהאן פרסון, נשיא H&M, בראיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות". "בעתיד הנראה לעין אתה תיכנס לחנות שלנו ותראה חולצה בצבע לבן, למשל, אבל אם תעדיף אותה בצבע אחר או בגיזרה מעט שונה, לא תהיה בעיה: אנחנו נעצב אותה מחדש בחנות על פי ההוראות שלך, או שתפקיד אותה בחנות ונשלח לך את המוצר המוגמר הביתה. עם הטכנולוגיה החדשנית שאנחנו מתעתדים להכניס לחנויות, תוכל אפילו לעצב ג'ינס לפי המידות המדויקות שלך. אנחנו רוצים להציע פריטי לבוש לכל לקוח. לכן המלאכה שלנו היא להיות מדויקים — להאזין ללקוחות, לקבל השראה מתרבות ומתצוגות אופנה, אבל לעשות את הדברים בדרך שלנו. אנחנו משתמשים בבינה מלאכותית ובאלגוריתמים, שאוספים מידע על הלקוח והרגלי הצריכה שלו, כדי לדעת מראש מה יהיה טרנדי ומה כל לקוח רוצה. נוסף לכך, אנחנו עורכים פיילוט שיניב חוויית קנייה שונה בחנויות: עיצוב החנויות יהיה יותר אינטראקטיבי עם עמדות של קופה עצמית או עמדות לאיסוף פריטים שהזמנת באפליקציה. לא ירחק היום שבו תיכנס לחנות H&M, תבחר פריט ותצעד מחוץ לחנות בלי לעבור בקופה. ממש כמו בחנויות של אמזון".

     

    אחרי שחוללה את התהליך שבענף נוהגים לכנות "הדמוקרטיזציה של האופנה" וסיפקה פריטי אופנה איכותיים במחירים נוחים, מתיימרת H&M להיות חוד החנית של הטכנולוגיה בעולם האופנה – פריטי אופנה שיעברו התאמה אישית, חנויות אינטראקטיביות, ובגדים העשויים מחומרים מתכלים. בזמן שמתחרותיה פושטות את הרגל או מביטות לעתיד בעיניים אדומות של חוסר ודאות, נראה שהיא מתכוונת להיות נצחית כמו ענקית שוודית אחרת, להקת אבבא.

     

    חדרי העיצוב של החברה. 200 מעצבים
    חדרי העיצוב של החברה. 200 מעצבים

     

     

    כל שבוע פותחים חנות

     

    H&M (ראשי תיבות של "הנס אנד מוריץ") נוסדה לפני 70 שנה כחנות בגדים בפרבר השוודי וסטרוס על ידי ארלינג פרסון, סבו של קרל יוהאן. ב־1974 היא הונפקה בבורסה השוודית ושנתיים לאחר מכן פתחה את סניפיה הראשונים מחוץ לסקנדינביה. עם התפוררות הגוש הקומוניסטי והאצת תהליך הגלובליזציה העולמי, היא הפכה לסמל של התרבות המערבית העשירה והפלורליסטית, ממש כמו מקדונלד'ס, סטארבקס ומייקרוסופט.

     

    בשנת 2000 לבשה הרשת בגדי חג ופתחה את חנות הדגל הראשונה שלה בארה"ב, בשדרה החמישית במנהטן. תורים ארוכים השתרכו מחוץ לחנות במשך שבועות. היום פועלת H&M ב־72 מדינות, כולל ישראל, עם 4,429 חנויות פיזיות ו־47 חנויות מקוונות, ומעסיקה כ־170 אלף עובדים. הקבוצה כוללת שבעה מותגים נוספים (Arket, Other Stories &, AFound, Cos, Weekday, Monki ו־H&M Home), וב־2018 מכרה בכ־22.7 מיליארד דולר. היא קבוצת האופנה השנייה בגודלה בעולם אחרי תאגיד אינדיטקס, בעלי זארה. אחת מעובדות החברה היטיבה לתאר זאת כשאמרה: "כל שבוע אנחנו עסוקים בפתיחת חנות אחרת, לפחות אחת, בעולם". וגם היום כל פתיחת סניף מעמידה תורים ארוכים של לקוחות נרגשים.

     

    במטה החברה, בלב שטוקהולם, עובדים 3,000 אנשים. רובם נשים. בימים אלה הן נלחמות כדי שהחברה תפתח פעוטון לתינוקות שלהן. בהפוגה בין הדיונים על הפעוטון, נהנות עובדות החברה מקנטינה עשירה של מזון ומשיעורי יוגה.

     

    הקמפיין בכיכובה של נלי תגר. קולקציה מחומרים ידידותיים | צילום: רותם לבל
    הקמפיין בכיכובה של נלי תגר. קולקציה מחומרים ידידותיים | צילום: רותם לבל

     

     

    בשלוש השנים האחרונות נכנסו לחנויות החברה אורחים לא מוכרים בדמותם של ביצועים כספיים מאכזבים, שהאטו את הגידול במכירות. בשנה האחרונה היא גם נאלצה לסגור את אחד המותגים בקבוצה, Cheap Monday, אחרי אכזבה במכירות. "הציפיות של הלקוחות גדלות מדי שנה, יש מתחרים רבים יותר, ורמת הוודאות בתעשייה ירדה בהשוואה ללפני 20 שנה", מסביר פרסון. "אנשים עברו לקנות ברשת, והרווחים שלנו לא היו משביעי רצון. אנחנו חייבים להיות גמישים, להתאים את עצמנו לשווקים המקומיים ולהציע תשתית גלובלית טובה שתאפשר לנו להתחדש. היום אני מרגיש שיש לנו את הידע להמשיך הלאה. הרבעונים האחרונים כבר הראו סימני צמיחה טובים מאוד, הודות להתייעלות הפעילות המקוונת שלנו".

     

    בשנתיים האחרונות מספר החנויות הפיזיות שפתחתם היה הנמוך זה 20 שנה. נדמה שהכל עבר לאינטרנט. איך אתם מתמדדים עם המגמה?

     

    "אני מאמין שחנויות פיזיות תמיד יהיו שם, אבל צריך לשפר אותן וגם להעמיד לצידן אתר אינטרנט איכותי. אנחנו שואפים ליצור שילוב טוב של שני הדברים. אתה יכול לקנות ברשת ולאסוף את הפריט מהחנות או להחזיר אותו לשם במידת הצורך. נכון שבשנתיים האחרונות סגרנו יותר חנויות משפתחנו, בעיקר בשווקים המבוססים באירופה. אנחנו מנסים לסגור חנויות שלא מצדיקות את עצמן, כמו בקניונים לא מצליחים, לטובת פתיחת חנויות במקומות אחרים. אבל לצד אלה יש שווקים מתפתחים עם פוטנציאל ענק. הודו, למשל, על 1.3 מיליארד תושביה, שהקמעונאות מתפתחת בה וקניונים חדשים רבים נפתחים שם. כך שיש לנו לאן לגדול גם עם החנויות הפיזיות".

     

    אתה חושב שהחנויות הפיזיות יתאוששו ממשבר הקמעונאות?

     

    תמונת  הקפוצ'ון עם הכיתוב "הקוף הכי קול בג'ונגל". טענות לגזענות
    תמונת הקפוצ'ון עם הכיתוב "הקוף הכי קול בג'ונגל". טענות לגזענות

     

     

    "כן, אבל רק אם חברות יתאימו עצמן למציאות המשתנה. קח לדוגמה שווקים מבוססים באירופה: יש יותר מדי קניונים, השכירות לא מתאימה למצב, ולהערכתי בשלב מסוים יהיו חייבים להתאים את גובה השכירות בקניונים למציאות המשתנה. חברות מסוימות יפשטו את הרגל, בפרט אם לא ייטיבו להציע חוויית קנייה ייחודית. השינויים הטכנולוגיים מתרחשים במהירות עצומה ומקפלים בתוכם הזדמנויות גדולות לחברות שמסוגלות להשקיע בבינה מלאכותית. אנחנו משקיעים מאות מיליוני דולרים בטכנולוגיה. אחת הסיבות שלא הרווחנו כפי שרצינו בשנים האחרונות הייתה הפניית משאבים אדירים להשקעות בבינה מלאכותית. אנחנו רוצים להיות ראש החץ בתחום וחושבים לטווח רחוק".

     

    אולי המודל הנכון והעתידי הוא זה של אסוס, קמעונאית אופנה מקוונת בלי חנות פיזית אחת?

     

    “אסוס טובים, משתפרים כל הזמן ומזמנים לנו תחרות. גם אמזון, שלפני חמש שנים בכלל לא היו ברדאר של עולם האופנה, גדלו באופן מעורר התפעלות, וכך גם עלי באבא. אבל גם המכירות המקוונות שלנו גדלות ב־20% מדי שנה, ואנחנו מציעים משלוח באותו יום או בשעה נקובה".

     

    מכל החברות שמנית, אמזון צריכה להדאיג אתכם אולי יותר מכל. היא נוהגת להרוג כל מה שנקרה בדרכה.

     

    מתוך קולקציה שעיצבה איזבל מראן
    מתוך קולקציה שעיצבה איזבל מראן

     

     

    “כן, אין ספק שזה מדאיג. אני חושב מדי יום על H&M ואיך הצרכנים יכולים להמיר אותנו במתחרה אחרת. אמזון היא חברה ענקית, שלא מתמחה באופנה אבל נוגסת נתח בעוגה. אבל אני חושב שהכיוון שאליו הקמעונאות הולכת הוא דווקא פתיחת חנויות פיזיות על ידי קמעונאיות מקוונות. עלי באבא ואמזון פותחות חנויות פיזיות, אולי גם אסוס תלך בדרכן".

     

    "למדתי שיעור חשוב"

     

    בכוורת של משרדי העיצוב של החברה בשטוקהולם עובדים ברגעים אלה ממש 200 מעצבי אופנה על קולקציות אביב וקיץ 2020. מהקירות משתלשלים לוחות ענק ועליהם כל ה"לוקים" – הסגנונות האופנתיים של השנה הבאה. איך יודעים כבר עתה מה יהיה הלוק החם בעוד שנה? צוות חזאי טרנדים של החברה מנסה לאתר, באמצעות שינויים חברתיים, תרבותיים ואופנתיים — מה נלבש בקיץ הבא. רמז: זה לא יהיה רק לבן, הג'ינס ישוב בגדול, ואיתו חליפות מכנסיים מחויטות לנשים, גם בהשפעת תנועת MeToo והתעוררות הרוח הנשית בעקבותיה. המולטי־תרבותיות צפויה להרים ראשה, ואחד הפריטים שיככבו הם ז'קטים עם התייחסויות לתרבויות שונות בעולם. גם מידה של תיאטרליות ובוהמייניות צפויה לחדור לעיצוב הפריטים. לצלם, מן הסתם, אסור לי. הכל כאן נשמר בסודיות רבה.

     

    בשנת 2004 נקטה H&Mאת אחת ההחלטות האסטרטגיות המבריקות ביותר שלה והשיקה קולקציית קפסולה שעוצבה על ידי מעצב העל קרל לגרפלד. הפריטים נחטפו כשהרשת איפשרה גם לפאשניסטיות מתחילות לרכוש פריטים של מעצבי־על. מאז החברה שיתפה פעולה עם בתי האופנה המובילים בעולם, וידוענים נרתמו למלאכת טוויית חוטים בשירות החברה, בהם מדונה ודיוויד בקהאם. "כל אחד ממעצבי־העל שעימם עבדנו הביא משהו אחר לקולקציה המשותפת", אומר פרסון. "לגרפלד היה מיוחד כי הוא היה הראשון שעשה דמוקרטיזציה לאופנה העילית ושיתוף הפעולה איתו קיבל באזז אדיר. גם העבודה מול מדונה התבצעה ללא דופי. בקהאם הוא בחור יוצא מן הכלל ונעים מאוד לעבוד איתו. אני לא פוסל את האפשרות שבעתיד נשתף פעולה עם אשתו, ויקטוריה בקהאם. היא מעצבת מוכשרת מאוד".

     

    ג'ורג' חורש
    ג'ורג' חורש

     

     

    האשימו אתכם לא אחת בהעתקות ובזיופים.

     

    "אנחנו מייצרים מספר עצום של פריטים ועובדים עם מעצבים רבים. יש חברות אופנה שמעסיקות צבא של עורכי דין, בעוד אצלנו מדובר במקרים בודדים שבהם הואשמנו בהעתקה. בתעשיית האופנה אתה סופג השראה ממקורות רבים וחשוב שההשראה תמשיך לשרות עלינו, בלי שנעתיק אחד לאחד".

     

    איך אפשר לקלוע לטעמם של צרכני אופנה ב־72 מדינות שונות?

     

    "אופנה הפכה להיות גלובלית יותר, אז אנשים קונים דברים דומים. מובן שהרגלי הצריכה משתנים בהתאם לנתונים כמו מזג אוויר או כוח קנייה. יש גם אתגר לוגיסטי מורכב של משלוח הפריט הנכון לחנות הנכונה בזמן הנכון. הטכנולוגיה מסייעת לנו להיות מדויקים יותר. היום אלגוריתם מאפשר לנו להחליט כמה סוודרים נשלח לחנות בקניון עזריאלי או לאילו מדינות ובאילו צבעים. אלה החלטות שקניין לא מסוגל לבצע באופן מדויק יותר".

     

    בניסיון לספק מענה לכולם, הקווים העיצוביים של הרשת הם לא רק תחזית טרנדית אלא גם משחק בפוליטיקה של זהויות. הייחודיות של הקבוצות השונות בחברה — היפסטרים, פאשניסטות, גיקים, אאוטסיידרים — באה לידי ביטוי בעיצוב הקולקציות השונות. אבל לא תמיד הרשת מצליחה להבין את הרגישות של כל אחת מקבוצות הזהות. בחורף שעבר, למשל, היא השיקה בבריטניה קפוצ'ון לילדים עם איור של קוף וכיתוב "הקוף הכי קול בג'ונגל". בחברה בחרו בילד שחור לדגמן את הקפוצ'ון. הצילום של הילד הלבוש בקפוצ'ון עורר סערה גדולה והרשת הואשמה בגזענות. חרם צרכנים הוכרז בארה"ב ובדרום אפריקה, והרשת מיהרה להתנצל וטענה כי הדבר נעשה בתום לב.

     

    "נהגנו בבורות, לא הבנו את ההשפעה של האיור", מודה פרסון. "הורים רבים רכשו את הקפוצ'ון לילדיהם, כלומר לא היינו היחידים שלא ראו את הקשר בין האיור והדוגמן. ראינו ירידה קלה במכירות בשווקים בארה"ב ובדרום אפריקה. אין ספק שנקדיש מחשבה רבה לדברים כאלה בעתיד. בעקבות המקרה שכרנו אנשים מרקע תרבותי שונה, שתפקידם לוודא שאף פריט לא פוגע ברגשות של אדם כלשהו. אגב, גם לזארה היו תקריות של פריטים שפגעו באנשים — וגם להם לא הייתה כוונה רעה".

     

    איך מתמודדים עם משבר תדמיתי כזה? מה עושים?

     

    “אין ספק שהיום קשה יותר לנהל משבר תדמיתי בהשוואה לעידן שלפני הרשתות החברתיות. היום דברים יכולים לצאת בקלות מהקשרם, ספינים מתבצעים במהירות ואין לך שליטה על מדיה חברתית, שם לכל אחד יש קול משלו. אני לא מתלונן על כך, להפך: הרשתות החברתיות הן כלי דמוקרטי והן גם מאפשרות לנו לתקשר היטב עם הלקוחות שלנו. אבל הן לא תמיד מיטיבות ולעיתים נערכים בהן משפטי שדה מהירים. אחרי הסיפור של הקפוצ'ון ניסו למצוא רמזים גזעניים בפריטים אחרים שלנו, אבל לא מצאו דבר. כנשיא החברה, היה מפחיד לראות את המהירות שבה הכל הידרדר. זה היה שיעור חשוב עבורי".

    קרל לגרפלד ופריטים מהקולקציה שעיצב לחברה (בעיגול) | צילום: שאטרסטוק
    קרל לגרפלד ופריטים מהקולקציה שעיצב לחברה (בעיגול) | צילום: שאטרסטוק
     

    שומר על הסקפטיות

     

    פרסון, בן 44, מרשים, אלגנטי, פתוח, גר בשטוקהולם עם אשתו ושלושת ילדיהם. הוא מכהן זה עשור כנשיא קבוצת H&M. קודם לכן מילא שורה ארוכה של תפקידים בקבוצה, עד שקיבל את המינוי מאביו, אחרי שעבר אישור של הוועד המנהל. "לא דחפתי למשרה הזו", הוא מספר, "ואבי מעולם לא הצביע על החברה ואמר לי: 'יום אחד, בני, כל זה יהיה שלך'. כשהוא הציע לי את המשרה, זה בא בהפתעה. לא חשבתי פעמיים ולקחתי את התפקיד. האמנתי ביכולות שלי למלא אותו". אחיו ואחותו, הצעירים ממנו, לא מעורבים בחברה.

     

    איך זה עובד?

     

    "טוב מאוד. אני בר־מזל שהם לא חלק מהחברה ואין לנו ויכוחים. אם החברה הייתה הורסת את היחסים במשפחה, שום דבר לא היה שווה את זה. משפחה יותר חשובה מכסף".

     

    הוא מתעורר בשש בבוקר, מתעמל, "כי זה חשוב ליכולת המנטלית שלי", ומגיע למשרד בשמונה, אחרי שהוריד את אחד משלושת ילדיו (15, 10 ו־5) בבית הספר. הוא מסייר לא מעט ב־72 המדינות שבהן פועלת החברה, מכיר את תהליך הייצור והשיווק מקרוב, נושם את החנויות. כשהוא נמצא בשטוקהולם, הוא שב הביתה לארוחת ערב עם המשפחה. אחריה ימשיך לעבוד. "זו לא עבודה עם שעות", הוא מחייך.

     

    בניגוד לעמיתיו בעולם האופנה, שאף פריט לבוש אינו גדול מספיק עבור מידות האגו שלהם, הוא מתנהל בצניעות רבה. "זה חלק מהתרבות העסקית שלנו, להישאר צנועים. היום שבו אתה הופך שחצן וחושב שאתה מצליח ולא משנה מה, הוא יום רע. הסקפטיות תמיד נמצאת בעסק וגם בי, וודאי בשלוש השנים האחרונות, שהיו מוצלחות פחות. אני לא קם בבוקר עם תחושה שאני כל־יכול, אלא שואל את עצמי מה עליי לעשות כדי להשתפר. זה הבדל מהותי".

     

    הוא לובש בגדים של המותגים שלו. לראיון הוא מופיע בחולצת כפתורים לבנה, ז'קט כהה ומכנסיים בסגנון קז'ואל־מחויט. "לעיתים רחוקות אני לובש גם בגדים של מותגים אחרים", הוא צוחק. “אני לא קונה בגדים, אבל בימי ההולדת שלי אשתי קונה לי בגדים של מותגים אחרים. אני לא קנאי רק לבגדים של הקבוצה שלי".

     

    זארה?

     

    "לא. אני מכבד את זארה, אבל לא לובש בגדים של המותג".

     

    "אנחנו לא שורפים בגדים"

     

    H&M הייתה אחת החברות הראשונות שנקטו שורה של צעדים משמעותיים למימוש אופנה מתחדשת — כלומר אופנה המשתמשת בחומרים מתכלים וידידותיים לסביבה. יוזמות דומות של החברה כוללות איסוף בגדים ישנים ותרומתם לארגוני צדקה, קיום תחרות שנתית בין מעצבים מובילים בעולם תוך שימוש בחומרים מתחשבים, והפחתה משמעותית של זיהום הסביבה. היעד של החברה הוא להגיע עד 2030 לשימוש בלעדי בחומרים ממוחזרים או ממקורות בני־קיימה.

     

    פרסון מוביל את הקמפיין הנמרץ לשימוש בחומרים הללו והוא מלא תשוקה כשהוא נדרש לנושא: "האמביציה שלנו היא לייצר פריטים מחומרים מתכלים, כלומר שכל אחת תוכל לרכוש כותנה ממוחזרת איכותית או פוליאסטר מתכלה. אנחנו רואים גידול במכירות מוצרים מחומרים מתחשבים בסביבה, בעיקר בארה"ב ובמדינות סקנדינביה וצפון אירופה, אבל ההשקעה במקורות בני קיימה היא לא רק ממניעים של גידול במכירות, אלא חזון. המעבר לכותנה ירוקה לא מתרחש בן־לילה, זה תהליך שלוקח שנים רבות. הפתרון לאתגרי הסביבה הניצבים בפני כל העולם טמון בחדשנות — אנחנו צריכים להשקיע באנרגיה ממקורות מתחדשים ולהקטין את ההשפעה של הצריכה על הסביבה. אם כותנה ממוחזרת מתאימה לבגדים שלי מבחינת איכות, למה שנשתמש בכותנה רגילה? אני רוצה להיות ראש החץ ולהוכיח לתעשיית האופנה שאפשר לייצר עם חומרים מתכלים ולשמור על רמת מחירים נמוכה, כך שכל אדם יוכל לרכוש בגדים מחומרים ממוחזרים".

     

    אתם משקיעים מיליונים בקיימות, אבל אופי החברה שלכם מנוגד לאיכות הסביבה — אתם מעודדים אנשים לרכוש הרבה בגדים זולים ועונתיים.

     

    "אנחנו רוצים למכור בגדים ולגדול, כמובן. אבל אני רוצה להציע לצרכן פריט העשוי 100% טקסטיל ממוחזר. אני רוצה שהפריטים שלנו יחזיקו מעמד לאורך זמן ושתחזור לרכוש בחנויות כי הסחורה טובה. כולנו רוצים לגדול, אבל לעשות את זה עם איכות שלא מזיקה לסביבה. כרגע, 96% מפעילות הייצור שלנו היא באמצעות אנרגיה ממקורות מתחדשים. אנחנו נשנה את התפיסה לגבי חומרים ממוחזרים, בכך שנייצר פריטים טובים, ממוחזרים ולא יקרים".

     

    בעבר הואשמה החברה בכך שהיא שורפת פריטים שלא נמכרו בחנויות — ובכך מזהמת את הסביבה. פרסון טוען כי הפריטים שנשרפו הכילו ליקויים בייצור שהיו מסוכנים לבריאות האדם ונשרפו במתקנים מפוקחים.

     

    מה אתם עושים עם סטוקים של בגדים שנשארים בסוף העונה?

     

    "מוכרים אותם לאאוטלטים או תורמים אותם לארגוני צדקה. לא שורפים אותם", הוא פוסק.

     

    בשנים האחרונות הוזכרה H&M בדוחות רבים של ארגונים לא־ממשלתיים שטענו כי החברה נוטלת חלק בניצול עובדים במפעלים במדינות עולם שלישי, כמו בנגלדש, קמבודיה ואוזבקיסטן. "בוא נדבר על העובדות", אומר פרסון. "ראשית — חשוב לייצר במדינות עולם שלישי. המפעלים שלנו במדינות הללו יוצרים מקומות עבודה, תורמים לכלכלת המדינות ומאפשרים השקעות בתשתיות, בריאות וחינוך. גם יובל נח הררי כותב על כך — אם לא נשקיע במדינות עולם שלישי, הן ייתקעו מאחור. כולנו צריכים להעסיק באופן מכבד ואכן, התייעצנו עם ארגונים לא־ממשלתיים על תנאי ההעסקה ההוגנים לעובדים. נצמדנו להמלצות, העלינו את שכר העובדים, הצבנו מטרות. האם אנחנו עושים מספיק? לא, עדיין לא. אבל אני גאה בכך שאנחנו אחת החברות היחידות שפועלת בנושא שכר העובדים. אנחנו לא רק קונים סחורה מהמפעלים, אלא שולחים פקחים שמוודאים את תנאי העבודה והשכר של העובדים".

     

    אבל שנה אחר שנה יש סיפור על אחד המפעלים שלכם שמנצל עובדים, לא עומד בתקנים או שתנאי הבטיחות שלו מזעזעים.

     

    “יש לנו ספקים רבים ואנחנו לא מושלמים. היו מקרים אחדים של מפעלים שהעסיקו קטינים או שלא עמדו בתנאי הבטיחות, אז נכנסנו לתוכם ודרשנו לשפר. אבל אני חושב שמצביעים על מפעלים שלנו כי קל לדבר על H&M — לפעמים מדובר בארגונים שבוחרים בנו כי אנחנו מטרה קלה, כחברה גדולה ומוכרת, ומנהלים קמפיין על הגב שלנו".

     

    הפעילות בבנגלדש אולי מעלה סימני שאלה, אבל הפעילות בישראל מעלה על פניו של פרסון הבעת אושר. ויש לו סיבות רבות לחייך: H&M בישראל נחשבת לסיפור הצלחה במונחים של הקמעונאית הגדולה. השנה תציין קבוצת מאץ' ריטייל, הזרוע הקמעונאית בקבוצת יוניון מוטורס והזכיינית הבלעדית של הרשת בארץ, עשור לפעילות המותג בישראל. 21 סניפים נפתחו לאורך השנים, וגם שתי חנויות של H&M Home בתל־אביב ובראשון־לציון וכן חנות של Cos. בשנה האחרונה גם נערך קמפיין רשת מצליח עם מובילי דעה כמו עדן סבן, נטלי דדון וריי שגב, שזכה לחשיפה בינלאומית בערוצי המדיה החברתית הגלובליים של המותג, עם יותר מ־30 מיליון עוקבים ברחבי העולם. החודש השיקה השחקנית נלי תגר את קמפיין החג של המותג בישראל, שיקדם קולקציה חגיגית העשויה כולה מחומרים מתחשבים בסביבה.

     

    "השוק הישראלי נחשב מוצלח עבורנו", אומר פרסון. "אני מזהה שבישראל יש מודעות גבוהה לאופנה. יש נשים ואנשים משכילים וזה שוק מעניין עם כוח קנייה טוב. אני רוצה להביא לישראל את שאר המותגים של הקבוצה".

     

    הזכיין הישראלי: מטויוטה ל–H&M ולסופר–פארם

     

    ב־2010 הפתיע את שוק האופנה המיליארדר ג'ורג' חורש, כשקיבל את הזיכיון של חברת H&M בישראל. לחורש, המוכר יותר כבעלי יוניון מוטורוס - יבואנית טויוטה - לא היה ניסיון בענף האופנה, ומולו התמודדו שמות בולטים בתחום הקמעונאות. הסיבה לבחירה בו הייתה הצלחתו בהחדרת טויוטה לארץ והיכולות הלוגיסטיות שלו.

     

    ב־2018, בדירוג עשירי הארץ בעיתונות, הוערך הונו של חורש בכמיליארד דולר. השבוע הוא רכש כ־35% מרשת סופר־פארם תמורת 600 מיליון שקל.

     

    חורש קיבל את הזיכיון של H&M לאחר שנים ארוכות שבהן סירבה להיכנס לישראל. הוא מינה את בנו אנדרו כאחראי על הרשת וכיו"ר החברה המשפחתית מאץ' ריטייל, שמחזיקה בזיכיון. לאחרונה עזב אנדרו את תפקידו ומונה למנכ"ל יוניון מוטורס, ובמקומו מונה מנכ"ל חיצוני למאץ' ריטייל - עמיחי קילשטיין.

     

    חורש נולד באירן ב־1918 להורים שהיגרו אליה מעיראק. הוא גר בהרצליה פיתוח, ואת עיקר הונו עשה בעסקי הרכב. בנוסף יש בבעלותו נכסי נדל"ן רבים, בהם מגדלי טויוטה בתל־אביב ונכסים בלונדון. לפני שנה הרחיב את עסקי הקמעונאות שלו והוסיף את המותג דייסו, הרשת היפנית בסגנון "הכל בדולר" שפתחה שלושה סניפים בישראל. השבוע התברר כי הוא ממשיך להרחיב את השקעותיו בקמעונאות כשרכש חלק מסופר־פארם המצליחה והפך לשותפו של ליאון קופלר, המייסד והיו"ר. הוא רכש את מניות בנק לאומי ודיסקונט ברשת, בתוספת 9% ממניותיו של קופלר.

     

    בינתיים נראה שמדובר בהשקעה פיננסית בעיקר, מבחינתו. סופר־פארם רווחית ומחלקת דיבידנד מדי שנה, וחורש אינו מתכוון להתערב בניהול השוטף. על ההשקעה החדשה הוא אמר: "התרשמנו עמוקות מהאישיות והמקצועניות של בעלי ומנהלי החברה, שהובילו את הרשת להיות אחד המותגים החזקים בישראל. קבוצת יוניון מאמינה בישראל ובכלכלתה ונרגשת להיות שותפה ברשת".

     


    פרסום ראשון: 18.04.19 , 18:21
    yed660100