בעוד כשבועיים החלום האירופי שלו ייגמר והלימוזינה של מדונה תתחלף במונית של טילטיל. אבל כרגע, יובל כהן, הבמאי והעורך הראשי של האירוויזיון, הוא האיש שמחליט מי יהיה חלק מהאירוע הכי גדול שיתקיים בישראל בעשור הקרוב. כלומר מי יהיה זה שיופיע מול 200 מיליון צופים, ומי יישב בבית ויראה את ההיסטוריה בטלוויזיה שלו. וזה לא פשוט להיות ממליך מלכים.
במהלך 24 השעות שבהן ראיינו אותו, כהן הספיק להיות במשא ומתן עם הנציגים של מדונה וכמעט טס ללונדון לסגור את העסקה; ביקש מוויל פארל להרים לקהל בחצי־גמר התחרות; קיבל סמס זועם מאחד האמנים הגדולים בארץ שכעס שלא נבחר להופיע באירוויזיון; בדק מה קורה עם הסרטון של גל גדות; וקם לידיעה על קנס של מיליונים למנחה שלו, בר רפאלי, מה שהציף שוב את שאלת ההגשה שלה בתחרות.
"בסוף הדברים האלה יכולים להסתדר באיזה דיל, היא לא מואשמת ברצח", הוא אומר על רפאלי. "אני הייתי הבן־אדם שהכי רצה את בר וחשבתי שהיא הכי נכונה לדבר הזה. היא ולוסי איוב עשו את האודישנים הכי טובים. חוץ מכותרות בתקשורת, שאני מניח שגדלו בגלל האירוויזיון, היא לא הורשעה בכלום".
הייתה איתה עוד בעיה.
"כן, מה הבעיה עכשיו?"
מה היא עושה על הבמה עם אסי עזר.
"דיברתי עם ציפי רפאלי ושאלתי אם תהיה בעיה עם אסי, היא אמרה לי, 'לא תהיה שום בעיה. מבחינתנו אין שום בעיה עם אסי. הם לא מדברים אבל בשביל האירוויזיון אם צריך נעשה את זה'. לא הייתה שום התניה מאף אחד מהצדדים. אסי נורא רצה את האירוויזיון, והוא הבין שבשביל האירוויזיון הוא גם יעשה סולחה עם בר, אם צריך".
איך היחסים בין בר ואסי עכשיו?
"מהרגע שהם נפגשו בפעם הראשונה, תוך שנייה לא הורגש שהיה אי פעם נתק. יש עקיצות משעשעות ביניהם לפעמים, אבל הם באמת עובדים מדהים ביחד ארבעתם".
היו תלונות על חלוקת זמן מסך?
"לא, זה די מחולק באופן שווה וכל אחד יודע במה הוא יותר טוב ולשם גם הלכו הטקסטים".
איך נולד הסיפור של מדונה?
"חשבנו שבעידן ה־BDS חשוב להראות שאמנים בינלאומיים מגיעים גם לישראל, ולהראות שאנחנו מחוברים לעולם. חיפשנו מישהו באמת עם קשר לישראל. מהר מאוד הרשימה הצטמצמה מהשמות שכולנו היינו רוצים לראות פה על הבמה, כמו קולדפליי, שהיא להקה די אהובה בישראל. פנו אלינו ושאלו אם אנחנו רוצים להביא לארץ את סלין דיון, שיש לה קשר לאירוויזיון, כי היא זכתה בו פעם. הייתה מחשבה שאם לא יעבוד עם מדונה, אז אולי דיון'.
מי הייתה הפנייה הראשונה?
"אבבא היו אמורים לצאת השנה במופע של אווטרים, זו הייתה הפנייה הראשונה. אמרנו, אם אבבא הולכים לצאת ביוני עם מופע ועם שני שירים חדשים, אז נורא טבעי שיעשו את ההשקה באירוויזיון. פנינו לבני אנדרסון ובסוף כל הפרויקט עצמו נדחה. גם אלינו פנו מלא. למשל, אנשים שאמרו לנו שהם רוצים להביא לארץ את סנופ דוג. אבל סנופ דוג לא קשור בשום קשר, לא לישראל ולא לאירוויזיון".
ומה הקשר של מדונה לישראל? חוץ מזה שהיא הוסיפה את השם אסתר ולומדת קבלה?
"אני חושב שהיא באה די הרבה פעמים לישראל, והיא - תקן אותי אם אני טועה - האמן הבינלאומי שבא הכי הרבה לישראל בשנים האחרונות, ושכן יש לה איזו זיקה לישראל".
קודם כל, אנריקה מסיאס.
"אוי, נו".
בון ג'ובי חוזר לכאן ביולי, בפעם השנייה שלו בשנים האחרונות. אנריקה איגלסיאס מגיע לפה מלא.
"מדונה היא אייקון, אחד האייקונים הכי גדולים במוזיקה, ישראלים נורא אוהבים אותה, היא הולכת לעשות פה את Like a Prayer שבדיוק חוגג 30 שנה".
על מה היה המשא ומתן איתה? היא רצתה לשיר רק שירים חדשים?
"לנו ברור שהיא תרצה בסוף לקדם את הסינגל החדש, והיא מבינה שאנחנו רוצים אותה גם בזכות הלהיטים הישנים שלה, ובגלל זה התמהיל הזה, גם Like a Prayer, שזה להיט ענק, וגם שיר חדש שלה. הדיונים היו סביב ענייני זכויות. בסוף הזכויות של האירוויזיון הן לא שלנו. אנחנו מפיקים בפועל של איגוד השידור האירופי".
פורסם שהבעיה שלה הייתה פוליטית.
"לא. זה ממש לא בעיה פוליטית. זה לגמרי בעיה של ענייני חוזה וזכויות יוצרים וכל מיני עניינים משפטיים. זה לא קשור לשום דבר פוליטי, זה גם לא קשור לעניינים כספיים, כי כסף ניתן מסילבן אדמס".
מדונה תעשה חזרות?
"אם היא תגיע והכל יהיה בסדר, כי נכון לדקות השיחה שלנו החוזה לא נחתם, היא לא תשתתף בחזרות".
מה וויל פארל יעשה כאן?
"וויל פארל מצלם סרט על האירוויזיון, קומדיה לנטפליקס. הם התחילו בשנה שעברה והשנה הם מצלמים פה על הבמה. הם באים עם טריילר שלם של נטפליקס הנה. פנינו אליו גם שישתתף באחד מחצאי הגמר אבל הפנייה הזו טרם נענתה. יש סיכוי שזה יקרה".
× × ×
כהן, 47, הגיע לאירוויזיון אחרי שהיה העורך בעונה הראשונה של 'דה וויס', האיש מאחורי 'בייבי בום', היוצר של 'גיבורים', ומנהל התוכניות של ערוץ 10. אבל שום דבר כזה הוא לא בסדר גודל של אירוע כמו האירוויזיון, כשלצידו המפיקה מיטל כהן ומעליו מפיקת האירוויזיון זיוית דוידוביץ. "זה עדיין אירוע המוזיקה הכי גדול בעולם", הוא מסביר. "200 מיליון צופים. ובכלל, שידור חי מהגדולים שיש. את הסופרבול רואים, לדעתי, משהו כמו 100 מיליון. את האוסקר 40 מיליון".
מה הולך להיות שונה מהאירוויזיונים שכבר היו פה?
"האירוויזיון של 79' נחרת לי כילד כמיתולוגי גם בגלל הלהיטים, תפאורה מבריקה, איקונית. ב־99', הקטע עם דנה היה אחד החזקים. הלוואי ונהיה כמוהם ברמת האמירה. לשים את דנה אינטרנשיונל על חומות ירושלים שרה 'Free' משולב בתפילה תימנית, 'דרור יקרא', זה לקחת את הזוכה האיקונית של שנה לפני זה ולעשות משהו עם מסר מאוד חזק. אם זוכרים משהו מהאירוויזיון הזה - זה זה".
היום זה היה עובר?
"ברגישות הדתית שיש היום בארץ, וברגישות העולמית שיש על ירושלים, זו הייתה משימה לא פשוטה".
איפה היו הדילמות שלך בגלויות, כלומר קטעי הקישור שבהם רואים את ישראל? יש לא מעט רגישויות פוליטיות.
"בכל פעם שהצגנו מקום במדינה היו לנו חששות שיגידו שטח כבוש־שטח לא כבוש. אבל לא היו לנו תקלות כאלה. יש גלויה ברמת הגולן, יש בירושלים. בסך הכל עשינו גוגל על 25 המקומות הכי טובים בישראל ולקחנו את מה שהופיע. זה כמו ששואלים אותי על יהודה ושומרון, תראה לי לוקיישן שם".
מערת המכפלה?
"שוב, סרקנו את כל רשימות האתרים הכי מומלצים, ולא הסתכלתי על זה אם זה פוליטי או לא, מירי רגב או לא, רק עניינית. לא מה יגידו".
יש בגלויות מקומות איסלאמיים או נוצריים?
"יש שם את ימק"א בירושלים, הגנים הבהאיים, יש איזה כנסייה. חלק מהעניין היה להראות שישראל היא מדינה מתקדמת. קליפ הפתיחה הוא מטוס שמביא לישראל את 26 המתמודדים. הוא הולך לנחות על הבמה ומשם המשלחות הולכות לצאת למצעד דגלים שלא ראיתם כמוהו. ותהיה שם גם טייסת מפתיעה.
"אגב, היו לנו שתי תוכניות שלא יצאו לפועל בסוף: גמר התחרות נפתח בדרך כלל עם נופים של המדינה המארחת, אז פניתי לג'יימס קורדן, מ'קארפול קריוקי', עם הרעיון לפתוח את האירוויזיון כשהוא אוסף את נטע ואת דנה אינטרנשיונל, והם שרים בדרך לאולם, ודרך זה רואים את נופי הארץ, ובסוף האוטו נכנס לאולם. אבל ההפקה של קורדן סירבה, והמשכנו לרעיון הבא. חוץ מזה, ניסיתי לפנות לסשה ברון כהן, שידוע בדמויות שהוא מגלם. הרעיון היה שהוא יהיה דמות פיקטיבית שמייצגת מדינה שלא קיימת, ומנסה להתקבל לאירוויזיון, הוא היה אמור לפנות למתחרים השנה ולבקש מהם להצביע לו ולסגור 'דילים'".
אתה מפחד מפרובוקציות BDS? האיסלנדים מועדים לפורענות.
"האיסלנדים - אני מתקשה כרגע להאמין שמישהו מהם יעשה פרובוקציה בי־די־אסית, הם מחכים לרגע הזה, להופיע מול 200 מיליון איש. הם רוצים באמת לעשות את המופע הכי טוב. הם רוצים לזכות".
דיברת איתם על זה?
"דיברנו עם ראש המשלחת על זה, כשהוא היה פה בביקור. הוא אמר שאין לנו מה לחשוש ושזה אפילו לא בכיוון".
והוא שולט עליהם?
"אני באמת לא חושב שהם יעשו פרובוקציה כלשהי. חוץ מזה, אתה בשידור חי, יש לך 41 אמנים, יש לך מנחים שמדברים מהעולם ונותנים ניקוד, ולכאורה גם שם כל אחד יכול להגיד איזו אמירה על ישראל. אנחנו עושים עם המנחים סימולציות על כל תרחיש אפשרי של אמירה כזאת או אחרת, ועל כל תקלה אפשרית בשידור".
איך החלטת מי האמנים שיופיעו?
"קודם כל ברור שנטע ברזילי שהביאה את האירוויזיון לישראל, שבזכותה אנחנו פה, והיא גם כוכבת גדולה ברמה האירוויזיונית. זה המאסט. אחרי זה דנה זה מאסט. היא איקון אירוויזיוני עד היום. ברמה האישית שלי - דנה מסמלת את השנה שבה יצאתי מהארון, אני זוכר את החגיגות בכיכר, הרגשתי שכל המדינה יוצאת איתי מהארון".
וחוץ מהן?
"אחרי זה הגיעו גם גלי ויזהר. עידן רייכל הוא השם הראשון שחשבתי עליו. עשינו מיפוי של כל האמנים שיש בישראל וישראלים בחו"ל. אחת השיחות הראשונות שעשיתי הייתה לאסף אבידן. כולם אמרו לי שהוא לא ירצה לשמוע והוא דווקא התעניין. אבל הבנתי שהוא לא בדיוק החומר האירוויזיוני. בסוף, מאיפה שלא הפכנו את זה, עידן רייכל ענה על הרבה דברים. זה הכל מהכל. אם יש לך זמן קצר בגמר להציג את ישראל - זה הדבר".
אתה הולך להשקיע בחצאי־הגמר?
"אני לא מבין את האמנים הישראלים שפנינו אליהם ואמרו לי, אני לא מוכן להופיע בחצי־גמר, אני מוכן להופיע רק בגמר".
היה דבר כזה?
"לא חשוב שמות. התפיסה היא מראש מוטעית, החצאי־גמר הם אירועים ענקיים, צופים בכל חצי 100 מיליון. שלושת האירועים שווים בגודלם, ובהשקעה שלנו אנחנו מתייחסים לחצאים כמו לגמר. מדונה אמורה להופיע בראיון מיוחד בחצי־הגמר השני, ראיון על האירוויזיון, על האלבום החדש. לג'סטין טימברלייק היה ראיון כזה בגמר ב־2016. זה לא הולך להיות איזה מופע פארש, על הדרך. הפעם הראשונה שיראו אותנו זה ביום שלישי בשעה עשר בערב, את הבמה שלנו, את היכולות שלנו. אנחנו פותחים עם הופעה מטורפת של נטע עם 'טוי'".
איך זה יעבוד עם ארבעה מנחים?
"אתה תראה פעם אחת את אסי ובר, אסי וארז, לוסי וארז, לוסי ובר. כל מיני צימודים. אני מנסה עד כמה שאפשר להימנע מהנחיה של ארבעה ביחד על הבמה, למעט בהתחלה ובסוף, אולי איזה פריים באמצע, ולשמור את זה בהנחיות בודדות או זוגיות".
מי הראשון מהם שליהקת?
"הבן־אדם הראשון שהיה ברור לי שיהיה זה ארז טל. בשידור כל כך מורכב צריך אנשים מנוסים, אנשים שיודעים להתמודד עם תקלות. מספר התקלות האפשריות בשידור הוא בלתי אפשרי, הניקוד הוא תהליך שלוקח שעה, כל הזמן קורים בו דברים, שידורים של מדינות שלא עולים, אולי הפתעות BDS".
אם כך, לוסי איוב, שהגיעה מהתאגיד בלי ניסיון, היא בחירה מוזרה.
"אלדד קובלנץ, מנכ"ל כאן, הציע אותה. לא הכרתי את לוסי, מעולם לא דיברתי איתה, ובאמת אמרתי, 'איך אני אתן למישהי שבחיים לא עשתה שידורים חיים להיות בשידור חי כזה גדול?' הייתי מקובע נורא ואמרתי, 'זה עניין של ניסיון, זה לא קשור אם היא יכולה או לא יכולה'. לוסי עשתה צימוד עם ארז, היא הייתה מפתיעה ברמות מטורפות. כולנו נפעמנו שם באולם. בהנחיה, אני חושב שאתה ישר יודע - או שיש את זה, או שאין את זה. כשעשינו אודישנים ל'דה וויס' הראשון ואמרנו, אנחנו רוצים לשבור את הקאדר מנחים שיש בארץ, הבאנו לשם מלא שחקנים, וראית כבר אז שהמעבר משחקן למנחה הוא מעבר לא קל, כי שחקן לפעמים משחק מנחה. בגלל זה נורא קשה למצוא מנחים. ובסוף לוסי, מה שיפה בה, שהיא קודם כל מנחה והיא לא מנסה לשחק מנחה, וזה בא לה נורא טבעי, והיא עושה את זה מדהים".
מבלי להמעיט בכישוריה בכלל, זה קצת מצחיק שביום יום אין ערבים בפריים־טיים, בקושי בטלוויזיה, ופתאום דווקא באירוויזיון אנחנו כאלה פלורליסטיים.
"בסוף זה או שאתה טוב או שלא, מה זה משנה המוצא שלך. היא פשוט מנחה מעולה".
מה ליאור סושרד יעשה?
"הוא הולך לעשות משהו עם המתמודדים שקשור ביכולות שלו כמנטליסט. הבעיה העיקרית שאנחנו נתקלים בה עם סושרד היא שנורא קשה להעביר בזמן קצר את היכולות שלו".
המנחים נורא נלחצים מזה שאיו פרומפטר והם צריכים לזכור הכל. למה בעצם? זה פוטנציאל לטעויות.
"זה לא שאסור כמו שהבמה נורא גדולה ואין בעצם שום אופציה לשים פרומפטר קרוב. אז על המנחים יש לחץ עצום, כי נוסף לזה שהם משדרים ל־200 מיליון צופים, בשידור כל כך מורכב באנגלית, הם גם צריכים לזכור את כל הטקסטים בעל פה. יש להם כרטיסיות בידיים, אבל כמובן הם צריכים לזכור הכל בעל פה, וזו משימה לא פשוטה, כי גם באיזשהו מקום אני חושב שאחרי שאתה מנחה לאורך שנים, אתה מתרגל כבר שיש לך פרומפטר מול העיניים ולא לזכור שום דבר".
מה אתה חושב על השיר של קובי מרימי?
"אני מת על השיר. מצד אחד אנחנו בצד של מפיקי התחרות, שאמורים להיות ניטרליים, אבל מצד שני כולם מתרגשים כשיש חזרות של הנאמבר הישראלי. הצוות הישראלי שעובד עם קובי העמיד נאמבר מדהים".
השיר לא מספיק מרימי לפי הביקורות וההימורים.
"לא ראו אותו על במת האירוויזיון. מה שהחברים בטדי עשו איתו זה פשוט מדהים. אני מקווה שייקח מקום גבוה".
× × ×
לפני כמה שבועות, במחי "טעות" אחת של משגר קסאמים חמאסי שכנראה נרדם על הכפתור שמשגר טילים לתל־אביב - נחת כהן לקרקע של מציאות מלאת נעצים. באותן שעות שנראה שמלחמה עם עזה באופק, האירוויזיון נראה כמו פטה־מורגנה של פרסיליה מלכת המדבר במאהל בדואי. "נלחצתי מזה שהמשלחות יילחצו", הוא מתאר את אותו ערב עגום. "איחוד השידור האירופי שלח מסר מרגיע למשלחות, אבל מספיק שאלה לא יפרשו את זה נכון. בדיוק היו לנו איזה שתי משלחות מחו"ל שצילמו גלויות פה, אז ישר גם התקשרנו אליהן, לראות שהכל בסדר, וגם כל ההפקה הזרה שהייתה פה, אבל אף אחד לא באמת נלחץ".
לא?
"לשמחתנו. בסוף כולם הבינו שכמו שזה בא, זה הלך, אולי גם תקשורתית זה עבר בסדר. אבל תודה לאל, כל המדינות איתנו, 41 מדינות מגיעות הנה".
כמה נכון הדימוי של האירוויזיון כאירוע שמושך בעיקר גייז?
"רוב הקהל מבוגר. בערך 35 אחוז מעל גיל 65, עוד 35 אחוז מעל גיל 35 ואין כמעט ילדים ונוער שצופים. לרוב זה בערוצים ציבוריים. הרבה אנשים חושבים שזה אירוע של גייז אבל זה הרבה יותר רחב. הגייז אולי יותר אוהבים אותו בשנים האחרונות, אבל הרבה אנשים גדלו עליו".
עד גיל 27, כהן הסתתר בארון. "היו לי לפני זה חברות. תמיד ידעתי שאני גיי, כאילו הדחקתי את זה ואמרתי לעצמי, זה סוד שאני לא רוצה שבחיים מישהו יידע אותו. וכאילו, למדתי להתמודד איתו".
בעצם שיקרת לכולם?
"כן. ביום שיצאתי מהארון, לא פחדתי מה החברים שלי יגידו, פחדתי איך אני אתמודד עם זה שלא סיפרתי להם כל השנים. ובגיל 27 פשוט ירדתי יום אחד לרחוב עם הכלב ופגשתי איזה בחור, התחלנו לדבר, התאהבתי, ואחרי יום מצאתי את עצמי יוצא מהארון. בשלב הראשון החלטתי לא לספר למשפחה הגרעינית. כשעברתי פרידה מצאתי את עצמי מגיע בדמעות לאמא שלי ומספר לה. ההורים שלי לא קיבלו את זה טוב בהתחלה ולא דיברנו על זה כמה שנים".
מה זאת אומרת לא דיברתם על זה?
"הייתי מגיע לארוחות שבת ולא מדברים על הנושא. ובמשך השנים הכרתי להם את הבן זוג הנוכחי שלי, את אופיר, והיום ההורים שלי מאוהבים בו לגמרי. משהו ביציאה מהארון גורם לך להבין שאתה רוצה לחיות את החיים בצורה הכי אמיתית. כל החיים התעסקתי בקולנוע, החזקתי מצלמה מגיל 15, ערכתי סרטים, עבדתי על סטים, אבל למדתי מינהל עסקים. משהו ביציאה מהארון שיחרר אותי".
בן זוגו של כהן הוא ד"ר אופיר ארצי, מנהל המרכז לאסתטיקה בבית החולים איכילוב. לזוג יש שתי בנות תאומות. "התחלנו תהליך של פונדקאות, שלא צלח, ואז חברה שלי פנתה אלינו ואמרה לי, רגע, הייתם רוצים הורות משותפת? בהתחלה חשבנו שלהכניס צלע שלישית למערכת זה לא הדבר שאנחנו הכי רוצים, אבל לאט־לאט התרגלנו לרעיון, ונולדו לנו תאומות מהממות, אורי ומאיה, היום הן כבר בנות שלוש וחצי. והיום בדיעבד, אני מודה לאלוהים שעשיתי הורות משותפת ולא פונדקאות. כי שנינו קרייריסטים ברמות מטורפות, אולי זה אגואיסטי להגיד, אבל אתה מרוויח מכל העולמות".
כהן מסרב לומר מה יעשה ביום שאחרי האירוויזיון, אבל בתעשייה כבר מדברים על כך שמובטח לו תפקיד בכיר ברשת. תקופה לא פשוטה בתעשיית הטלוויזיה.
איך אתה מסביר את הרייטינג שצנח?
"כשעשיתי את 'דה וויס', גם היא, וגם 'האח הגדול' של קשת, עשו 44 אחוזי רייטינג. במקביל היה את אייל גולן, שהיה מביא איזה עשרה אחוזים בערוץ 24 ו'האח הגדול' היו מכניסים את בר רפאלי בערוץ 20, וזה היה מביא איזה שישה־שבעה אחוזים.
"היום הצעירים כבר כמעט לא בטלוויזיה, כל הכניסה של נטפליקס ושל כולם נורא פגעה, ובמקביל היו כל המיזוגים. לערוץ 2 היה כוח מאגי, ה־22 היה איזה מספר שיש לו פקטור מסוים של צפייה. ברגע שאתה שובר לאנשים את ההרגל, אז הם גם הולכים למקומות אחרים, ולפעמים הם לא חוזרים".
כמה רייטינג יהיה לאירוויזיון?
"גמר האירוויזיון של 99' הוא שיא הצפייה הגבוה ביותר אי פעם בישראל. 50.4 משהו כזה. טלוויזיה בישראל היא מקום שאי־אפשר לחזות אותו היום. אני בטוח שתהיה צפייה יפה, אני לא חושב שבאירוויזיון אנחנו נימדד ברייטינג. כרגע האירוויזיון הכי נצפה בשנים האחרונות זה האירוויזיון שהיה בשוודיה ב־2016. מן הסתם גם בזכות ג'סטין טימברלייק שהשתתף שם. מבחינתי הקריטריון להצלחה הוא שבישראל יגידו שעשינו אירוויזיון טוב. שיהיה וייב חיובי".
