לא מפחדים מגבינות שמנות

בעקבות השיח ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת על סוגיית המזון הבריא והתזונה בריאה, אפשר לחשוב שעם ישראל הפך למנשנש של חסה ושל מזונות בריאים מהטבע. כולם מדברים על הסכנה הטמונה בהשמנת־יתר בגלל צריכת מזון מלא סוכר, שמן ומלח, ועל יוזמת משרד הבריאות לסמן באדום מוצרי מזון לא בריאים.

אז זהו, שלא. למרות שלל תוכניות הטלוויזיה שבהן מופיעות תזונאיות המפרקות לגורמים את הרכיבים של מוצרי מזון כדי להראות כמה סוכר או שומן הם מכילים ולהזהיר את הציבור, מגיעים נתוני סטורנקסט לשנת 2018 ומגלים שהקטגוריה הצומחת ביותר בשוק החלב היא לא הלבן דל השומן, האשל, יוגורט 0% שומן או גבינה 3%, אלא דווקא הגבינות הקשות. הגבינות האלה (כמו רוקפור, פרמזן, ברי וקממבר) מכילות על פי המסורת בחו"ל 30% עד 50% שומן, תלוי באיזו מדינה סופרים. ב־2018 צמחה הקטגוריה הזאת בישראל בלא פחות מ־24%. אגב, 40% משוק הגבינות הקשות בישראל מגיעים מיבוא.

בשורה התחתונה, הביקושים לגבינות שמנות עלו מאוד. ההסבר פשוט: אחרי שהצרכן הישראלי מנשנש חסה וקרקר בשעות הבוקר ואוכל עוף דל בצהריים, הוא מרשה לעצמו להתפנק בערב. מלבד זאת, תוכניות הבישול והחשיפה לחו"ל הגבירו אצל רבים את הביקוש למזונות יוקרתיים.

העלייה בביקושים לא נעלמה מעיניהם של ראשי המחלבות הגדולות. שטראוס קיבלה את הזיכיון למחלבת ארלה מדנמרק, והיא מתכננת לראשונה בתולדותיה לייבא מגוון של גבינות קשות. תנובה, כאמור, הגיבה במהלך משלה: חיבור עם מחלבת בוטיק קטנה, "משק דותן", שתייצר לה שלל גבינות מיוחדות, עם הימור על בידול: התאמה לטעם הישראלי. תנובה גם מתכננת להרחיב את מגוון הגבינות שלה באמצעות יבוא, ושתי המחלבות הגדולות מקוות לנגוס בנתח השוק של יבואניות כמו סיימון, ויליפוד שהתחברה למחלבה גדולה מפינלנד ותייבא את הגבינות הקשות שלה, ואפילו שופרסל, המשווקת תחת המותג הפרטי שלה גבינות קשות מחו"ל.

מלבד העלייה בביקושים יש לחברות אינטרס נוסף בשוק הזה: המחיר הגבוה שהן גובות על הגבינות הקשות מבטיח רווחיות גדולה יותר ליבואן או ליצרן.

את מכת הפתיחה במאבק המתפתח על מדפי המרכולים נוכל לראות בחג השבועות הקרוב, הלא הוא חג הגבינות, שאליו מכוונים כעת כל השחקנים. ההערכה היא כי החרפת התחרות תגרום גם להורדת המחירים של המוצרים שעד כה היו גבוהים. אז עכשיו אחוז השומן אמנם יעלה, אבל המחיר יירד.