וכה אמר ח"כ סמוטריץ': "קורא את זעקות השבר של השמאל כאן... ושואל את עצמי האם עד לפני שלושים שנה לא הייתה כאן דמוקרטיה? האם חיים כהן, ולנדוי, ואגרנט ושמגר לא היו דמוקרטים? לא ידעתי שאהרן ברק המציא את הדמוקרטיה... הוא גנב אותה, ואנחנו בסך הכל נחזיר אותה לעם. זה הכל". ברור לגמרי: ח"כ סמוטריץ' שוחר טוב. בסך הכל הוא רק רוצה להציל את הדמוקרטיה.
סוף־סוף נחשף ונתפס הגנב: נשיא בית המשפט העליון. אכן, הסגנון הוא האדם. אך הסגנון של חבר כנסת הוא יותר מזה. חבר הכנסת רואה בעצמו מנהיג. הוא אמור לשמש דוגמה ולתת הכשר לכל אדם ברחוב. תגיד לי מי חבר הכנסת שלך ואגיד לך מי אתה. פני הדור כפני חברי הכנסת. מה שמותר לו, מותר גם לך.
כאשר חבר כנסת אומר על נשיא בית המשפט העליון - שתרומתו לאיכות החיים בישראל עצומה, שתהילתו מקיפה עולם ושמו מכבד את מדינת ישראל - שהוא גנב, ולא חשוב באיזה הקשר, הוא אינו מעיד על נשיא בית המשפט העליון, אלא על עצמו. ואיך, לשיטתו, נחזיר את הדמוקרטיה לישראל? בין השאר נקבל את חוק ההתגברות שיקבע כי לממשלה ולכנסת מותר לעשות הכל, ללא רסן וללא גבול, בשם הרוב, כמו בחשוכות שבמדינות. לכך הוא קורא דמוקרטיה. לתפארת מדינת ישראל.
גם כאשר הוא אומר כי השופטים חיים כהן, לנדוי, אגרנט ושמגר היו דמוקרטים, ורק השופט ברק גנב את הדמוקרטיה, הוא מעיד על עצמו. אינני יודע אם דברים אלה, שאין מופרכים מהם, הם סתם טעות בתום לב (שאז הם מעידים על בורות), או שהם שקר ביודעין (שאז הם מעידים על זדון). מכל מקום, מכיוון ששאל, ארשה לעצמי להשיב לו.
אפתח בשם שהוא לא הזכיר, מנחם בגין, בתקווה שזאת עדיין אינה מילה גסה בעיניו. הנה דברים שבגין אמר: "עליונות המשפט - כיצד? אם העם קבע לעצמו על ידי נבחריו חוק יסוד המגדיר את מעמדו ואת יחסיהן ההדדיים של הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת; ולא רק את זכויותיהם וסמכויותיהם אלא גם את חובותיהם של נציגי השלטון; המגדיר לא רק את חובותיו אלא גם את זכויותיו של האזרח ואת חירויותיו המדיניות, הנפשיות והכלכליות; לאחר שהעם קבע לעצמו חוקת יסוד כזאת, הרי כל שאר החוקים, ולא רק פקודות השלטון המבצע, חייבים להיות מתאימים ומותאמים לחוק היסוד, ואין הם יכולים לסתור אותו".
בגין הוסיף ואמר: "עליונות המשפט תתבטא בכך, שלחבר שופטים בלתי תלויים תוענק לא רק הסמכות לקבוע, במקרה של תלונה, את חוקיותה או צדקתה של פקודה או תקנה אדמיניסטרטיבית מטעם מוסדות השלטון המבצע, אלא גם הסמכות לחרוץ משפט, במקרה של קובלנה, אם החוקים המתקבלים על ידי בית הנבחרים (המתקבלים, כפי שראינו, בהשפעה ניכרת או מכרעת של הממשלה) מתאימים לחוק היסוד או סותרים את זכויות האזרח שנקבעו בו. את זכות הגשת הקובלנה המשפטית ביחס ל'חוקים' יש להעניק לכל אזרח, אם הוא רואה עצמו נפגע על ידם במישרין או בעקיפין, ודבר המשפט יקום". ולבסוף, בגין גם אמר על בית המשפט העליון, שבו כיהן אהרן ברק, ואותו הוא העריך מאוד־מאוד: "יש שופטים בירושלים".
ח"כ סמוטריץ נתלה כמופת בנשיא בית המשפט העליון משה לנדוי. לידיעתו, הנשיא לנדוי, שלאחר פרישתו מבית המשפט הציג את עצמו בפני הציבור כבעל דעות ימניות מובהקות, היה השופט הראשון בישראל שביטל חוק משום שעמד בניגוד לחוק יסוד. הוא גם כתב את פסק הדין שביטל את החלטת הממשלה להקים את היישוב אלון מורה, משום שהוקם על אדמות פרטיות של פלסטינים, וכך אמר: "אשר להשקפת המצהיר (מטעם היישוב אלון מורה) על הקניין באדמת ארץ ישראל, אני מניח שאין בדעתו לומר שלפי ההלכה מותר לשלול קניין פרטי מיניה וביה ממי שאינו מבני ברית. הרי מקרא מפורש הוא: 'כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר איתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים". והנה עוד דבר, חשוב להבנת הדמוקרטיה, שהשופט לנדוי כתב באחד מפסקי הדין שלו, שבו ביטל החלטה שאסרה להציג יומן קולנוע בגלל קטע ש"עלול להטעות את דעת הציבור", וכך כתב: "שלטון הנוטל לעצמו את הרשות לקבוע מה טוב לאזרח לדעת, סופו שהוא קובע גם מה טוב לאזרח לחשוב, ואין סתירה גדולה מזו לדמוקרטיה אמיתית, שאינה 'מודרכת' מלמעלה".
איום חמור על זכויות האדם
הבא בתור אצל ח"כ סמוטריץ' הוא השופט חיים כהן. השופט כהן כתב כך: "אין פירושו (של שלטון המשפט) רק כאילו השלטונות השולטים במדינה נוהגים על פי חוק ודין; גם ממשלות טוטליטריות נוהגות על פי חוקי מדינותיהן, הלוא הם החוקים שהן בעצמן חוקקו למטרותיהן". כהן ממשיך לומר: "על שלושה דברים עומד שלטון המשפט: על כפיפות המדינה למשפט, על אי־תלות השופטים וכוח כפייתם, ועל קדושת חיי הפרט וחירותו". ודרך אגב, הנשיא שמגר, שגם לו היה הכבוד להיכלל ברשימת השופטים הטובים של ח"כ סמוטריץ', ישב בראש הרכב השופטים שקבע כי בית המשפט מוסמך לפסול חוק הסותר חוק יסוד.
יכולתי להביא ציטוטים רבים מפסקי הדין, לא רק פסקי הדין של השופטים כהן, לנדוי, אגרנט ושמגר, אלא כל השופטים מאז הקמת המדינה, שכולם ראו בתפקיד של בית המשפט לבקר ולרסן את השלטון כדי למנוע עוול ולשמור על טוהר המידות, את אחד היסודות החיוניים של כל דמוקרטיה. אני משוכנע שכל אחד משופטים אלה היה מתנגד באופן נחרץ לכל אחת מן ההצעות שח"כ סמוטריץ' הציג בפני הציבור לאחרונה. הניסיון של ח"כ סמוטריץ' לגייס לצידו שופטים גדולים מן העבר הוא פשוט הזוי.
אכן, ח"כ סמוטריץ' צודק כאשר הוא טוען שאהרן ברק לא המציא את הדמוקרטיה. אך גם ח"כ סמוטריץ' לא המציא אותה. ההמצאה שלו, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהצעותיו, אינה דומה לדמוקרטיה, אלא למשטרים שיש להם שמות אחרים.
גם מדינת ישראל לא המציאה את הדמוקרטיה. הדמוקרטיה, כפי שהיא מוכרת בעולם, היא משטר שמטרתו לשרת את האזרח, כל אזרח, גם אם הוא משתייך למיעוט. למטרה זאת הדמוקרטיה מפקידה את הזכות לקבוע חוקים בידי הרוב. אך מטרה זאת, היא עצמה, גם מטילה מגבלות על הממשלה והכנסת, אף שהן מייצגות את הרוב. בדמוקרטיה גם הן כפופות לערכי היסוד שנועדו לשרת את האזרח. בישראל, ערכים אלה נקבעו, בראש ובראשונה, במגילת העצמאות ובחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בית המשפט מגן על החירות ועל כבוד האדם משום שחוק היסוד מצווה עליו לעשות זאת. ההגנה של בית המשפט היא הערובה היעילה היחידה הקיימת כיום נגד עריצות הרוב. שום מדינה בעולם לא המציאה דרך יעילה יותר להגנה על זכויות האדם. ההתנכלות לבית המשפט, שעכשיו דנים בה ברצינות, היא איום חמור על הזכויות של כל אדם. חוק ההתגברות, שח"כ סמוטריץ' מציע, לא נועד להתגבר רק על בית המשפט, אלא על ערכי היסוד של הדמוקרטיה.
