לפני עשר שנים עוד היה אדם נוימן צעיר מבולבל שהגיע לניו־יורק בלי לדעת מה הוא הולך לעשות. נדמה היה כי כולם סביבו, החל מאמו, אונקולוגית בכירה, ועד אחותו, עדי, מיתוס דוגמנות שכבר בגיל 16 עלתה על מטוס לתפוח הגדול, היו מפוקסים לגמרי. ורק אדם, שהגיע לעיר בגיל 23, אחרי חמש שנים כקצין בחיל הים, חיפש את עצמו. גם פרנסה לא ממש הייתה לו. כשיצא לדייט עם קולנוענית חובבת יוגה וקבלה בשם רבקה פאלטרו, שחולקת שם משפחה עם בת דודה מאוד מפורסמת, הוא לא מיהר לשלם את החשבון.

נפגשים באירועים משפחתיים? בת הדודה של אשתו, גווינת' פאלטרו | צילום: רויטרס

"לא היה לי כסף", הוא נזכר עכשיו, יושב במשרדו במטה חברת WeWork במנהטן. "רבקה הייתה הרבה יותר מצליחה ממני". היום הוא שווה לפי "פורבס" 4.1 מיליארד דולר. "בארוחות הייתי מחלק איתה את החשבון. אחרי כמה פעמים היא אמרה לי 'תראה אדם, זה אולי עניין ישראלי, אבל כאן באמריקה זה בסדר שהבחור יזמין את האישה'. ואני אמרתי, 'לא, לא, זה לא עניין ישראלי, זה רק כי יש לך יותר כסף'. היא אמרה שוב, 'כאן באמריקה, גם אם לגבר יש פחות כסף, הוא מזמין'".

איכשהו הצליחו השניים לשמר את היחסים, ופחות מעשר שנים אחרי שנפגשו הם הורים לחמישה ילדים, בגילים שנה עד 7, ולחברת WeWork, המספקת חללי עבודה לאנשים שאין להם משרד או לא רוצים משרד או צריכים בדחיפות משרד. בפברואר 2010 פתח נוימן את הבניין הראשון שלו בסוהו בניו־יורק. היו לו אז עובד אחד ו־30 חברי קהילה. ב־2013 כבר היו 23 מבנים, ועכשיו החברה מחזיקה 485 מבנים ב־28 מדינות, ו־11 אלף עובדים. ב־2018 נכנס נוימן לרשימת מאה המשפיעים של מגזין "טיים", הרשימה היוקרתית ביותר בעולם, בקטגוריית הטיטאנים לצד שמות כמו ג'ף בזוס מייסד אמאזון, היזם אילון מאסק ואופרה ווינפרי. זו הצלחה שקשה מאוד לא להתרשם ממנה.

"זה באמת דבר מטורף", אומר נוימן, "אבל יותר מפתיע אותי איך הבקרים שלי מתחילים היום, עם חמישה ילדים רעשנים. לפני עשור לא ראיתי את זה גם בחלומות הכי קיצוניים. סדרי העדיפויות שלי הם קודם כל אשתי והילדים, החברים שחלק גדול מהם נמצא איתי מהצבא ומהתיכון, ורק אז העסק. אבל כן, אני לא יכול להגיד שציפיתי שנהיה כאן".

"כאן" זה המטה של WeWork בצ'לסי. שש קומות של מרחבים פתוחים ומוארים, ואזורי עבודה לכל דורש. אפשר לבחור לעבוד במשרד קטן או בחלל משותף, יש בריסטה, אוכל, בירה חופשית, ועיצוב שפשוט כופה על אנשים לדבר אחד עם השני, עד לרמת מדרגות צרות במיוחד בהן אין ברירה אלא להגיד משהו לזה שמטפס לצידך.

האחות הגדולה. עדי נוימן | צילום: רפי דלויה

במקום הנכון, בזמן הנכון

WeWork, ששוויה מוערך ב־47 מיליארד דולר, הודיעה בחודש שעבר כי הגישה מסמכים ראשונים לקראת הנפקה בבורסה, שצפויה להיות השנייה בגודלה ב־2019 אחרי "אובר". ההחלטה לצאת היא הימור לא קטן, שנועד לעזור לחברה להגביר את קצב הזרמת המזומנים כדי שתוכל להתרחב לשליטה העולמית שנוימן חולם עליה. הסקפטים טוענים כי מדובר בעוד סטארט־אפ נוצץ ששורף הרבה כסף, ומזכירים כי הכניסה של "אובר" לבורסה, לפחות בינתיים, מלווה בעיקר בהפסדים.

להצלחה של WeWork יש בסיס שנמצא עמוק בפסיכולוגיה של נוימן — האובססיה שלו לקהילה. זו התעצבה הרבה לפני שהגיע לארה"ב. עד אז החליף לא פחות מ־13 מקומות מגורים. "כילד אתה רוצה להרגיש שייך", הוא אומר, "בכל מקום שהגעתי אליו היה קשה מההתחלה. אני חושב שהכי קשה היה בקיבוץ ניר עם, שם כל הילדים באמת גדלו ביחד מגיל אפס, אבל אני זוכר את האושר העילאי כשהצלחתי להשתלב. מה שלמדתי מכל המעברים האלה זה שהילדים הראשונים שהיו נחמדים אליי, הם אלה שגם להם לא היו חברים בהתחלה. הם הבינו אותי. זה לימד אותי אמפתיה".

אז איך כל זה הביא אותך לכאן?

"ביזנס טוב צריך סיפור. אני חושב שלישראלים יותר קל להבין מה אנחנו עושים, כי אנחנו גדלים במדינה שבה הקהילה היא תמיד עניין מובן מאליו. כשהלכתי לצבא זה היה אפילו יותר חזק. ואז באתי לניו־יורק לגור עם אחותי, עדי, ואפילו בבניין שלנו אף אחד לא דיבר איתנו. היא הסבירה לי שהאמריקאים אוהבים ספייס, אבל לא קיבלתי את זה. הייתי בטוח שכולם רוצים את ההרגשה הישראלית הזו של ביחד. התחלתי לחשוב על איך אני מתרגם את זה לעסק שיהיה גם מצליח וגם ייתן משהו לעולם. לישראל יש הרבה אתגרים ובעיות, וכמי שלא גר שם עכשיו אני לא יכול לשפוט, אבל יש בה גם כל כך הרבה דברים מדהימים. הבאנו אנרגיה של קיבוץ, וזה עובד בכל מקום. אנשים הם אנשים".

את WeWork הקים נוימן ממש במקביל למשבר הכלכלי ההרסני של 2008. מחירי הנדל"ן היו נוחים, אנשים חיפשו סוג של משרד חלופי, הרשתות החברתיות החלו להמריא ואיתן הטכנולוגיה, לטוב ולרע. "הטכנולוגיה עשתה אנשים בודדים מאוד", אומר נוימן, "יש הרבה יותר התאבדויות והרבה פחות יציאות מהבית. אני יכול להזמין מזון באינטרנט, אני יכול לדבר איתך במחשב, הטלוויזיה כל כך טובה שאני לא צריך ללכת לקולנוע. יש יותר ויותר סיבות להיות לבד, אבל האדם לא בנוי להיות לבד".

אתה אומר שהיה לך מזל גדול עם הטיימינג.

"כן, היינו במקום הנכון בזמן הנכון. אז לא יכולתי לנחש עד כמה קיצוני המצב יהפוך, עד כמה אנשים יתגעגעו לחיבור אנושי פיזי. הדבר השני שעזר לנו הוא השילוב בין הגישה הישראלית לאמריקאית. הקטע הישראלי הזה של לקחת משימה וללכת איתה עד הסוף. החלק האחר הוא מה שלמדתי פה, מהאמריקאים: ניהול, חלוקת אחריות, ובעיקר לא לחפש קיצורי דרך. זה משהו שלכל ישראלי כדאי ללמוד".

נוימן מאמין, יותר מתמיד, בכלכלה שיתופית. הוא בטוח שזה העתיד. "אם לא כזה קריטי שתהיה לי מכונית, אני יכול להשתמש באובר", הוא אומר, "או שאני יכול להחליף את המלון ב־airbnb. להיות חלק מתרבות שבה אני משתמש במשהו כשצריך, ואז מאפשר למישהו אחר להשתמש בו".

זה הולך לגמרי נגד המגמה העולמית של לחזור לשבטים המקוריים שלנו ולא לחלק כלום עם אחרים.

"אני מסכים שאנשים עדיין אוהבים קבוצות קטנות יותר, אבל לגיוון יש באמת הרבה יותר משקל. אי־אפשר לבטל את המשיכה הטבעית שלנו לאנשים כמונו. כשאת נכנסת לחדר אני יכול להחליף איתך כמה מילים בעברית ויש בינינו קשר אוטומטי, אבל הדור הצעיר הרבה יותר פתוח ומוכן לשתף".

בשבוע שעבר פירסמה WeWork את נתוני הרבעון הראשון של 2019, שחשפו חברה שממשיכה לצמוח בקצב מהיר, אבל עדיין מפסידה כסף. ההכנסות גדולות, וממשיכות לגדול כל הזמן. ברבעון הראשון של 2019 הן כבר עומדות על 689 מיליון דולר, לעומת 576 ברבעון הקודם. אבל ההוצאות הכבדות מונעות מהחברה להפוך לרווחית, והיא ממשיכה לרשום הפסדים: ברבעון הראשון של 2019 הפסידה WeWork 264 מיליון דולר, לעומת 274 מיליון ברבעון הקודם. נוימן מסרב להתרגש מהקשיים במעבר לרווחיות. הוא שולף גרפים ומסביר כי החברה הגדולה שיש לו היום, קטנה מאוד לעומת השאיפות שלו. "אנחנו ב־0.09 אחוז מהפוטנציאל שלנו", הוא אומר. "זו רק ההתחלה".

הכסף חושף מי האדם

נוימן, 40, הוא גבר גבוה, אנרגטי, בנוי היטב, עם שיער שנשאר בסבנטיז ואנגלית שוטפת במבטא ישראלי משופר. לפני מספר שנים החלו הוא, אשתו וילדיהם לשמור שבת. נוימן ציין בעבר ששמירת שבת עוזרת לו לשים רסן על האגו ומהתבטאויות שלו מהשנתיים האחרונות ניתן להבין שהמיליארדר, שמגיע מבית חילוני, מתחזק.

השנים והמעמד הפכו אותו זהיר מאוד. הוא ממעט להתראיין, ובחדר יושבים שניים מאנשי יחסי הציבור שלו, שמשגיחים על כל הברה. מהבחינה הזו הוא לא שונה מבעלי חברות אמריקאיות במעמד שלו, אבל שיחה קצרה איתו מבהירה איפה השורשים שלו. ילד פרחים קפיטליסטי־רוחני.

"כל העסק הזה עומד על ערכים", הוא אומר, "בלי ערכים זה לא שווה. התחייבנו להעסיק 1,500 פליטים ברחבי העולם. לא הוצאנו הודעה לעיתונות, לא עשינו מזה עניין. יש לנו התחייבות לעזור לחיילים משוחררים כי אני מחובר לזה באופן אישי. אנחנו לא משתמשים בעור ברהיטים שלנו, ואם שותים כאן הרבה מאוד קפה, אז אכפת לנו מה מקור הקפה. אנחנו לא מושלמים, אבל אנחנו מנסים כל הזמן".

עד כמה הכסף שינה אותך?

"חבר שלי אמר לי פעם, 'כסף לא משנה אנשים, הוא חושף מי הם'".

קצת כמו נשיאות ארה"ב.

"כן, למרות שבמקרה של הנשיאות זו לא הייתה הפתעה. כסף זה נטל ואחריות, אבל כמובן שהוא איפשר לי לחיות עם המשפחה שלי בדרך שלא הייתה מתאפשרת בלעדיו".

הילדים שלך גדלים כישראלים?

"הם הולכים ל'היברו סקול', אבל אני מגדל אותם כאזרחי העולם, ודואג שיידעו מהיכן הגיעו. אני מתגעגע לישראל כל הזמן, אבל לא הייתי יכול לבנות חברה כמו WeWork בארץ".

"עזרה לי להשאיר את הרגליים על הקרקע". עם אשתו, רבקה פאלטרו | צילום: אי.פי

מעניין אותך מה אומרים עליך?

"אני לא קורא, לא עושה גוגל, יש אנשים בחברה שזו העבודה שלהם. ברור שאני שומע רעשים ויודע כשכותבים דברים שליליים, אבל רבקה עזרה לי להשאיר את הרגליים על הקרקע. היא לימדה אותי שרדפתי אחרי הדבר הלא נכון. כבר שלוש שנים שאני מתנתק לגמרי ביום שישי, עושה קידוש ל־15־20 איש, נותן לעצמי 24 שעות להיזכר שלא חשוב כמה כסף יש לי, אני לא כזה גדול. אני מכיר הרבה מאוד אנשים עשירים ועצובים, ואני מתכוון להישאר מאושר".