מפעילי העגורנים הענקיים הסבירו כי החלו לתעד את הליקויים לאחר שהתריעו שוב ושוב על הסכנות, אך לשווא. "בכל פעם שאנו מתלוננים, אנו מפוטרים", סיפר המנופאי הוותיק אלכסנדר רויטבלנט, שהיה ממונה על תחום הבטיחות באיגוד מפעילי העגורנים.

הסכנות והזלזול בחיי אדם שנראים בצילומים זועקים לשמיים. כך, למשל, באתר עבודות גדול בחיפה תועד פועל מקבל "טרמפ" לקומות העליונות על גבי מכל אשפה שהונף על ידי עגורן. המנופאי שעבד במקום סיפר כי ניסה לעצור את ההתנהלות הזו, אך ננזף על ידי מנהל העבודה.

במקרה אחר הוקלטה שיחה בין מנופאית מנוסה למנהל העבודה שדורש ממנה להרים משאבת בטון. "מה הבעיה להרים את המשאבה פנימה, מה הבעיה?" הוא שואל, והמנופאית מסרבת ומסבירה שהמנוף ישן ושיש ברגים משוחררים. "טוב, תרימי את המכונה, אני מנהל עבודה, זו אחריות שלי", מסכם המנהל. "אני מנופאית ואסור לי", משיבה העובדת וסופגת בתגובה צעקות. "טוב, תשמעי גברת", נשמע מנהל העבודה זועם, "אם את לא מכניסה את זה פנימה תעזבי את השטח. אני מביא מישהו אחר".

יו"ר איגוד מפעילי העגורנים, דן ורשבסקי, מספר שזו המציאות היומיומית באתרי הבנייה. "במצב הזה לא פלא שמתוך 20 הרוגים מתחילת השנה, מחציתם נהרגו בעבודה מול מנוף או עליו, כולל ארבעת ההרוגים באסון האחרון ביבנה", הוא אומר. "הפכנו לכלי המסוכן ביותר באתר עקב זלזול בעבודת העגורנאי, כשכל מנהל עבודה חושב שיש לו את הסמכות לכפות עליו עבודה לא חוקית".

ובחזרה לתיעוד של האסונות שבדרך. באחד הצילומים נראה מנוף נייד שמוצב על גבי משאית מעביר מטענים מעל למכונית חונה באחד מיישובי השרון. לקח ממקרה דומה לא נלמד: בפברואר בשנה שעברה נהרגה הולכת רגל ממנוף כזה בכפר־סבא. כמו כן, תועדו תקלות בפיני הביטחון במנופים, כמו זה שייתכן שגרם לאסון שבו נהרגו ארבעת הפועלים ביום ראשון. באתרים נוספים תועדו מנופאים מטפסים עשרות מטר על סולם כיוון שהגישה למנוף נחסמה על ידי פסולת בניין.

המנופאים גם תיעדו סדרה של מקרים שבהם קשירת המטענים הכבדים למנופים נעשתה בניגוד לחוק, על אף הסכנה שהם יצנחו על הפועלים שעובדים תחתם. עוד סכנה נובעת משימוש בבאלות (אריזות) שלא למטרה שלה הם נועדו. לדוגמה: באתר בנייה גדול ביישוב בשפלה קשרו ביחד בעזרת רצועות ‑ באופן מאולתר ובלתי חוקי ‑ עשר באלות מלאות בפסולת בניין.