אייזנאך היא עיירה חביבה ופסטורלית במרכז גרמניה, מרחק של 150 ק"מ מפרנקפורט. כ־50 אלף תושבים יש במקום, אחד מהם הוא יואב למברוזו בן ה־18.

למברוזו, שהתגייס אתמול לצה"ל, משחק בקבוצת הכדוריד הבוגרת של אייזנאך שהעפילה לאחרונה לבונדסליגה השנייה. והנער מרחובות הוא רק אחד מתוך שורה של שחקני כדוריד ישראלים שיצאו לאחרונה לחו"ל, או מתכננים לצאת – ואולי הם והענף כולו ירוויחו מכך בעתיד.

"הקשר הראשוני עם הקבוצה נוצר אחרי ששיחקנו עם נבחרת הנוער בסלובקיה", מספר למברוזו. "עוזר המאמן של נבחרת סלובקיה הבוגרת, שאימן במקביל את אייזנאך, צפה בי. דיברנו אחרי המשחק ונשארנו בקשר. בסוף העונה שעברה הוא שלח לי הודעה בפייסבוק ורצה שאבוא להתרשמות. לצערי, כשהגעתי הוא קיבל הודעת פיטורים כי הם ירדו ליגה. החלטתי שלא מתאים לי לחתום וחזרתי לארץ".

אבל זה לא נגמר שם. מספר חודשים מאוחר יותר הוא טס עם חבורה של שחקנים בגילו לפרויקט גרמניה של איגוד הכדוריד, מיזם בו הישראלים פוגשים יריבות נוער מקומיות וחיים בתנאי פנימייה. הוא הרשים שם את המאמן החדש של אייזנאך, סיאד חסנפנדיץ', ומשם נסללה הדרך שלו למועדון.

בטח לא פשוט לגור לבד בגיל 18 בעיירה בגרמניה.

"נכון, זה לא קל, אבל יש לי שם את החבר'ה מהקבוצה ורוב הזמן אני סביב אימונים ומשחקים. אני גר לבד בדירה, עושה לעצמי כביסה ומכין גם אוכל לבד. פעם בשבועיים ההורים מגיעים לעזור".

באים בכלל אוהדים למשחקים בליגה השלישית?

"הרבה יותר משמגיעים לליגה הישראלית הראשונה. בכל משחק בית ממוצע הצופים שלנו מתקרב ל־2,000, כשתכולת האולם היא 2,200 בערך. למשחק העלייה לליגה השנייה הגיעו 3,000 צופים, זה היה מדהים".

מראשל"צ לשוודיה

רם טורקניץ (23) נחשב כבר שנים לאחד הכישרונות הגדולים בארץ, וקיבל הצעות מאירופה עוד כששירת בצבא. טורקניץ החליט להשלים את השנתיים שלו במכבי ראשל"צ ולאחרונה חתם בווארברג, העולה החדשה לליגה הראשונה בשוודיה.

מבחינת טורקניץ, הליגה השוודית היא רק תחנת מעבר בדרך להגשמת חלום ילדות: "תמיד רציתי לשחק בגרמניה. אני יודע שכל אירופה מסתכלת על הליגה השוודית, ובעיקר מהבונדסליגה, כי יש בה הרבה צעירים מקומיים מוכשרים. זה צעד ראשון טוב בשבילי, שיוכל להרים את הרמה שלי, יחד עם ההסתגלות לסגנונות אחרים ורמת פיזיות גבוהה יותר".

את דניאל מוסינדי (17) משווים לעידן מימון. הסיבה המרכזית לכך היא שהם משחקים באותו תפקיד (מקשר) ושניהם זורקים ביד שמאל, מצרך די נדיר. לפני מספר חודשים מוסינדי יצא להתרשמות בגומרסבאך הגרמנית יחד עם שחקן נוער אחר מישראל, לו אקסברד, אבל לא השיג חוזה. עם זאת, מוסינדי ייצא בקרוב לפרויקט בגרמניה, ומטרתו היא למצוא קבוצה ולא לשוב לישראל. "כל מי ששאלתי ויש לו ניסיון אמר שזה הזמן הכי טוב לצאת לאירופה, כי בגילי הנוער אנחנו עומדים טוב מול הנבחרות האחרות. ברגע שאתה יוצא ומתפתח מגיל צעיר אתה נכנס לאותה חשיבה כמו שחקן אירופי, בין אם זה אימונים, חדר כושר ואכילה נכונה. אתה בעצם הופך למקצוען בגיל צעיר מאוד. אם אצא לחו"ל אחרי הצבא יהיה לי הרבה יותר קשה", מסכם המקשר שגדל במ.כ חולון.

"הכדוריד הישראלי נפתח החוצה. היום מכירים אותנו. באליפות אירופה האחרונה לעתודה ראו שאנחנו לא מקבלים בראש. עשינו שם תוצאות יפות עם ניצחונות על נבחרות חזקות מאיתנו על הנייר", טוען המנהל המקצועי של האלופה החדשה הפועל אשדוד, שלום כהן, ואביו של אדיר (20), שיטוס בעוד מספר ימים להתרשמות במספר קבוצות בשווייץ ובגרמניה.

איך אתה מסביר את התופעה של יציאת צעירים ישראלים לאירופה?

"עובדים יותר טוב ויש שנתונים איכותיים יותר. ככה זה בספורט, זה הולך בגלים. לזה צריך להוסיף את ההשקעה של האיגוד. אני לא זוכר ששחקנים בארץ התאמנו 10־8 אימונים בשבוע. את הפירות כבר רואים עכשיו בנבחרת הבוגרת עם 7־6 שחקנים עד גיל 21 שנמנים על הסגל".

בינתיים, לארבעת הצעירים ושאר חבריהם לנבחרת הבוגרת מחכה משימה קשה בימים הקרובים – להשיג נקודה אחת משני המשחקים האחרונים בקמפיין מוקדמות יורו 2020, שתסדר לכחולים־לבנים העפלה שנייה בתולדותיהם וראשונה זה 18 שנים לאליפות אירופה. הדרך מתחילה מחר (19.45, היכל שלמה) נגד גרמניה החזקה, ותסתיים ביום ראשון במשחק חוץ בפולין.