yed300250
הכי מטוקבקות
    לוחמי חטיבה 7 בכפר הלבנוני המדומה בבסיס אליקים. "מעניין לראות איך צה"ל נראה מהצד השני, די מפחיד בגדול"
    המוסף לשבת • 20.06.2019
    חיזבאלוני ניסוי
    עשרות מפקדים מחטיבה 7 של השריון התחפשו ללוחמי חיזבאללה במסגרת תרגיל הכנה למלחמה בצפון כדי להיכנס לתפקיד הם לבשו מדים מנומרים, ראו קרבות מסוריה ביוטיוב, תפסו עמדות בכפר מדומה וניסו להשמיד טנקים צה"ליים של חבריהם | בזמן שבשטח ניסו להבין מה עושים במקרה של חטיפת חייל, התגבשו גם תובנות על האויב: "הם בכושר כי הם נלחמו עכשיו חמש שנים ואנחנו לא, אבל בכל זאת מולנו הם אנדרדוג"
    עופר מתן | צילום: אלעד גרשגורן

    סמל ישי לייסנר, שנה בצבא בסך הכל, מפקד טנק צעיר משכונת בקעה בירושלים, יושב ליד חלון באחד המבנים של הכפר הלבנוני המדומה שנמצא בבסיס אליקים ומחכה לירות אר־פי־ג'י על טנק צה"לי שנע עם כוח שריון במטרה לכבוש את הכפר. עד שהטנק ייכנס לטווח הירי שלו, אם בכלל, הוא מעביר את הזמן בבליסת עוגיות ובשיפורים אחרונים של תחפושת לוחם חיזבאללה שעטה על עצמו.

     

    לייסנר הוא חלק מקבוצה של כמאה מפקדי טנקים וקציני שריון בדרגות סג"מ עד סרן שדימו לאחרונה לוחמי חיזבאללה במסגרת תרגיל של חטיבה 7 שנועד להכין את אנשיה למלחמת לבנון השלישית, אם תפרוץ. מדובר בתרגיל שהקדים בכמה שבועות את תרגיל המלחמה הרב־שנתי שערך השבוע חיל האוויר – גם הוא עם קריצה די ברורה לאתגרים בזירה הצפונית.

     

    חצי ממשתתפי התרגיל של חיל השריון דימו לוחמי חיזבאללה, עם מדים מנומרים ואביזרים נלווים, והחצי השני דימה את עצמו – חיילי צה"ל שנכנסים קרקעית לדרום לבנון. מפקד כוח חיזבאללה התבקש להיכנס לראש של האויב ולחשוב כיצד כדאי לו להתכונן להגעה של צה"ל לכפר. הוא קיבל ארגז כלים של טילים נגד טנקים, מטענים נגד טנקים וחיילים, תתי־מקלע ומרגמות, מאחר שאלה היו אמצעי הלחימה שצה"ל נתקל בהם כשנכנס לכפרים העוינים במלחמת לבנון השנייה. רוב ההרוגים והפצועים של צה"ל בקרבות מסוג זה ב־2006 היו מטילים, פצצות מרגמה ומטענים, ופחות מכדורים של תתי־מקלע.

     

    תוכנית הקרב של המפקד המתחזה ושל אנשיו נבנתה על פי תרחיש הקרב שבמסגרתו נחטף גלעד שליט בגבול עזה: ניסיון לחטוף חייל אחרי שיורים טיל על הטנק שלו. "הנחנו מטען על הציר שממנו כוחות צה"ל כנראה יגיעו", הסביר לייסנר, "וסיכמנו שנפעיל אותו ברגע שהטנק הראשון מתקרב. במקביל אני אמור לירות אר־פי־ג'י על הטנק ואז כוח רגלי שלנו ירוץ לשם וינסה לחטוף את אחד החיילים".

     

    אתה מפחד מאפשרות של חטיפה?

     

    "כן, האמת שכן".

     

    ולימדו אותך מה לעשות אם הטנק שלך יעלה על מטען או יחטוף טיל וינסו לחטוף לך חייל?

     

    "לא ממש, לא בדיוק. זה כבר דבר שהוא באזור חוסר הוודאות של המלחמה, ובמקרה כזה אתה כמפקד צריך לקבל החלטה בזמן אמת. צריך לזכור שאם צה"ל ייכנס לכפר כזה, אז הטנקים לא יהיו לבד שם. אם חלילה יש ניסיון חטיפה אז לצד הטנקים יהיו גם כוחות הנדסה וחיל רגלים, ככה שיהיה קשה לחטוף לנו חייל".

     

    כמו אינדיאנים

     

    החיילים בצה"ל אוהבים להתחפש לאויב. הוויכוח אם האקט הזה מכונה "דימוי אויב", "בימוי אויב" או "ביום אויב" עדיין מתנהל וספק אם אי פעם יוכרע, אבל בכל מקרה מדובר מבחינתם בפעולה מהנה ושוברת שגרה. למרות שהמערכת הצה"לית מנסה לשוות להתחפשות מעטה של חשיבות ורצינות, אי־אפשר להתעלם מרוח השטות שכרוכה בכך. יתרון נוסף, במידה שאתה חייל, הוא שלרוב התחפושת תזמן לך לא מעט זמן לבטלה. מי שמדמה אויב מוצא את עצמו לרוב במצב רביצה והמתנה לכוחות צה"ל שנעים לעברו, מה שמתורגם להשלמת שעות שינה. ומעבר לכל זה, להתחפש לערבי זה באופנה בימים אלה, הודות למסתערבים מהסדרה "פאודה".

     

    רב סרן ע', קצין המודיעין של חטיבה 7, מודע לאטרקטיביות של התחפושות ומסכים ש"אין מה לעשות, ברגע שאתה משיל מדים, אתה משיל גם מוסכמות. זה טריק מנטלי שעוזר לשכוח כל מה שלמדת. זה שובר שגרה ומאפשר לחיילים שלנו להיות יצירתיים. החופש היצירתי שהם מקבלים כשהם מדמים מפקד חיזבאללה גדול מהחופש שיש להם כמפקד בצה"ל".

     

    מיהם בעצם לוחמי חיזבאללה שאתם מנסים לדמות? בני כמה הם ועד כמה הם מאומנים?

     

    "לחיזבאללה יש סדיר ומילואים, כך שיש שם לוחמים בני 18 וגם בני 30. הם כנראה בכושר כי הם נלחמו עכשיו כחמש שנים בסוריה נגד ערב־רב של כוחות, מיליציות מסודרות ולא מסודרות. זה היתרון העיקרי שלהם עלינו, כי אנחנו לא נלחמנו בשנים האחרונות. מצד שני, בסוריה הם בעיקר תקפו, בזמן שמול צה"ל יהיה מדובר מבחינתם בקרב הגנתי.

     

    "בקרבות בסוריה הם היו הפייבוריטים, מולנו הם אנדרדוג. זה הבדל משמעותי, כי כאנדרדוג אתה מנהל לחימה של הזדמנויות וכפייבוריט זו מלחמה של יתרונות. זו מנטליות שונה לגמרי. יש הרבה סרטוני יוטיוב שמראים איך חיזבאללה נלחם בסוריה, וישבתי על כולם בשנים האחרונות. להושיב חייל שלי לראות סרטון קרב של חיזבאללה שצולם ממצלמה שחוברה לקסדה של אחד הלוחמים שלהם, זה מלמד בטירוף.

     

    "הסרטונים לימדו אותי איך חיזבאללה מגיב כשיורים עליו, למשל. אתה יכול לראות שיש אצלם ערך גבוה לחיי אדם של כוחותיהם, ועובדה שהם עשו הרבה עסקאות חילופי שבויים מול המליציות כדי לשחרר את השבויים שלהם. זה מידע חשוב למפקד שלנו בשטח, כי מה שהקצינים בחטיבה שלנו מכירים זה את החוויה של מחסום בגדה, אבל במלחמה זה שונה. החיזבאללה הרבה יותר קטלני ממה שהם מכירים מהגדה אבל גם לוחם חיזבאללה רוצה לחזור הביתה בשלום, כך שהתרחיש של משוגע שצועק, 'אללה אכבר', ורץ לדקור אותך לא ממש יקרה בלבנון".

     

    מה הפקודה של צה"ל לחייליו במידה שחיזבאללה חוטף אחד מהם?

     

    "אנחנו לא מעריכים בהכרח שהם ינסו לחטוף חייל, וזה לא משהו שאמור להדאיג את הדרג הזה של הפיקוד שמשתתף בתרגיל הנוכחי".

     

    סג"מ שמואל מרמור, מפקד מחלקה בגדוד 82 שבחטיבה 7, התחיל לפני כחצי שנה את שנת הקבע שלו. גם הוא היה על תקן חיזבאללונר בתרגיל. מרמור מודה שאינו יכול לשים את עצמו בנעלי לוחם חיזבאללה ברמה המנטלית, אבל כן יכול להניח מה עובר על מי שלחם בסוריה בשנים האחרונות ("קראתי גם קצת בוויינט על הקרבות שלהם שם").

     

    "התחלנו בתכנון מקדים על המפה", הוא מתאר כיצד נכנס יחד עם חבריו לתפקיד שהוטל עליהם, "חילקנו אחריות לכל הכוחות ואז התמקמנו וחיכינו עד שצה"ל יגיע, והוא הגיע די מהר. זה מעניין לראות איך צה"ל נראה מהצד השני, נראה די מפחיד בגדול. אנחנו מאוד מסודרים מסתבר, אם כי זה לא ברמה של להתקדם בשורה יפה כמו האינדיאנים במערבונים, כי לוחמי צה"ל לא נעים בשורה".

     

    רב־סרן ע' מסביר שבתרחיש של מלחמה קרקעית בדרום לבנון, חלק מכוחות צה"ל ייכנסו לכפרים שבהם חיזבאללה יסתתר בשיירה שתכלול טנקים ורכבים משוריינים, וכוחות אחרים ינועו באופן מוסתר, כשהרעיון הוא שהשיירה תמשוך אש. למרות שזו חטיבת שריון, המפקדים שהשתתפו בתרגיל נעו רגלית ולא בטנקים בגלל רצונו של רס"ן ע' לאתגר את אלה שמדמים לוחמי חיזבאללה וגם כי במלחמה ב־2006 החטיבה נכנסה ללבנון רגלית. "אם תהיה מלחמת לבנון שלישית אז הכוחות ייכנסו לכפרים בשילוב של טנקים, חיל רגלים ורחפנים עם מצלמות שמספקים מודיעין בזמן אמת", מסביר ע'.

     

    אלמנט ההפתעה לא יישמר בתרחיש כזה, כי שיירת טנקים זה לא דבר שאפשר להסתיר, וכך גם את הרחפנים. זמזום הפרופלורים שלהם נשמע למרחקים במהלך התרגיל והכוחות שדימו את חיזבאללה ידעו שברגע שהם שומעים צליל שנשמע כמו דבורה רובוטית, זה אומר שהרחפנים הגיעו וצה"ל על סף כניסה לכפר.

     

    רב־סרן ע' מספר שבמלחמת לבנון השנייה לרוב ארבו אנשי חיזבאללה לחיילי צה"ל בבתי הכפרים ולא יזמו מגע, אלא העדיפו להישאר סטטיים ולבחור מתי לתקוף. "רוב השטח בדרום לבנון הוא כפרים", אומר ע', "כך שתמיד יהיה איזשהו כפר באזור הלחימה שלנו מול חיזבאללה. ברוב הקרבות האלה ב־2006 חיזבאללה לא קרא לתגבורת אלא נסוג מהכפר בסופו של דבר. התרגיל שלנו נמשך רק כמה שעות, למרות שב־2006 הקרבות בכפרי הדרום ארכו הרבה יותר זמן ונפרשו על פני יום ולילה. זה נכון שבשביל לתרגל באמת כדאי שהחיילים יחושו את אותה עייפות כמו שיחושו במלחמה, אבל במקרה הזה האתגר הוא בעיקר מנטלי. אני מעדיף שקציני החטיבה יישבו ויתכננו לעומק את הקרב מאשר שיהיו עייפים פיזית".

     

    אתה יודע איזה מודיעין יש לחיזבאללה עלינו? גם הם מתחפשים לחיילי צה"ל כדי לחשוב כמוהם?

     

    "לא ממש יודע איזה מודיעין יש להם עלינו. אנחנו צריכים לצאת מנקודת הנחה שהם יודעים הכל עלינו, להניח את הגרוע ביותר".

     

    שבוע הפוגה מעזה

     

    רב־סרן ע' הוא אמנם זה שהגה את התרגיל, אבל מי שפיקד עליו בשטח והתגלגל באבק יחד עם שאר המשתתפים הוא סרן לירן שוחט, מפקד הפלוגה המסייעת בגדוד 77 בחטיבה. המפקדים והקצינים שעליהם פיקד הגיעו לתרגיל אחרי חצי שנה ביו"ש ובגבול עזה, לשם נשלחו כדי להתמודד עם ההפגנות השבועיות על הגדר של תושבי הרצועה ואנשי חמאס. למעשה, התרגיל היווה עבורם הפוגה של שבוע מעזה, כשאחריו חזרו לחצי שנה נוספת שם. במציאות של העשורים האחרונים שבה ברירת המחדל של הפעילות המבצעית של חיילי צה"ל היא שיטור על אוכלוסייה פלסטינית אזרחית, ההזדמנות להתנסות, אפילו בכאילו, במלחמה אמיתית מול יריב ראוי היא כמו אוויר לנשימה עבור החיילים השחוקים והששים אלי קרב.

     

    "פעם חיזבאללה נלחמו בשיטה שנהוג לקרוא לה לחימה א־סימטרית וגרילה, שאלה שמות קוד לטרור ובלגן", מספר סרן שוחט על מאפייני האויב מצפון, "היום אנחנו רואים קווים די ברורים ושיטתיות מסוימת בלחימה שלהם. חיזבאללה מנרמל את עצמו והופך מסודר יותר, וזה שהם נלחמו בסוריה עכשיו שנים רק עוזר להם בזה".

     

    מה ההוראה שנתת למשתתפי התרגיל לגבי תרחיש של ניסיון חטיפת חייל? ניכר שיש בלבול לגבי זה.

     

    "אנחנו נערכים לתרחיש כזה כי זה קרה כבר, וסביר שינסו לעשות את זה שוב בעתיד. ההיערכות היא גם ברמה הטכנית, המקצועית והמנטלית, מה המפקדים צריכים לחשוב אם חוטפים להם חייל. חשוב לא לאבד עשתונות ולשמור על קור רוח במצב של חטיפה, חשוב להעריך את המצב נכונה ואז לפעול בנחישות ובעוצמה כדי להשיב את המצב לקדמותו".

     

    מה זה אומר, לנסות להשיב את החטוף מידי החטופים? לירות בו אם אין ברירה?

     

    "לא יודע לומר תשובה חד־משמעית, זה תלוי סיטואציה. ייתכן שלא".

     

    בהתאם לנוהלי צה"ל שאמורים להיות מוטמעים בכל היחידות — אבל לפי התשובות מהמפקדים והקצינים שהשתתפו בתרגיל לא בטוח שהוטמעו מספיק — בתרחיש שבו במהלך לחימה כוח צה"לי מזהה בעיניים ניסיון חטיפה של אחד הלוחמים, ההוראה היא לעשות כל מה שנדרש כדי לעצור את החטיפה ולחלץ את החייל שנחטף, בין שעל ידי מרדף פיזי או בין שעל ידי ירי. במקרה של שימוש בירי על מנת לעצור את החטיפה, הכוח בשטח צריך לעשות ככל שניתן כדי לא לפגוע בחטוף, אם כי ייתכן שזה יקרה. אין בצה"ל הוראה לירות בחטוף כדי להרוג אותו, והכל תלוי בסופו של דבר בשיקול הדעת של המפקד בשטח, שלא צריך לקבל אישור מאף אחד מעליו כדי להחליט כיצד לפעול.

     


    פרסום ראשון: 20.06.19 , 15:20
    yed660100