yed300250
הכי מטוקבקות
    7 לילות • 24.06.2019
    "ניסיתי גלידות, המבורגרים, צ'יפס, כל הדברים הכי משמינים. לא עזר. היום אני מבינה שזו מתנה, אבל פעם לקחתי את זה קשה"
    רז שכניק | צילום: אסף לב

    רוסלנה רודינה, בזוגיות ואם ליאן, בנו של בן זוגה לשעבר אייל גולן, נולדה בשנת 1988 באוקראינה. ב־1997 עלתה עם המשפחה לישראל, לעיר חדרה. בילדותה למדה מחול והופיעה בלהקת הרקדנים של שרית חדד. למדה בתיכון נעמ"ת, במגמת חשבונאות. בגיל 16 זכתה במקום השני בתחרות יופי בחדרה והסביבה והחלה לדגמן. שוחררה מצה"ל אחרי שירות של חצי שנה, כולל טירונות, בגלל תת־משקל ("לצערי, נורא רציתי להיות בחיל הים"). בגיל 19 החלה להשתתף בפרסומות בארץ, במילנו ובפריז. למדה משחק אצל ניב רז, שיחקה בסדרות כמו 'פולמון', 'פמת"א', 'תהיה גבר', השתתפה ב'אנחנו במפה' של מה קשור ושיחקה בסרט הישראלי 'ג'סטה'. בימים אלה היא פרזנטורית של 'סופט טאץ'' ושותפה בקווי מוצרים של החברה, פרזנטורית של נעלי 'גלי', של מעצבת האופנה שלומית אזרד ומובילת בגדי ים של אלמרי.

      

    מה הזיכרון הכי מוקדם שלך?

    "גיל ארבע, בוגוסלב, אוקראינה, אבא שלי יעקב ייבא מכוניות מגרמניה באותה תקופה. הוא לא היה הרבה בבית, ובכל פעם כשחזר, היה מביא לנו מגזין תכשיטים מגרמניה ומבקש ממני לבחור. כשהיה חוזר לאחר מכן, היה מגיע עם ארגז מלא מתנות שאמא שלי ואחי ואני בחרנו, כולל שוקולדים והמון פינוקים אחרים. תמיד היה לי בראש שזה סנטה קלאוס שפתאום נוחת עם ארגז מלא במתנות".

     

     

    איזו עצה היית נותנת לרוסלנה בת ה־16?

    "להפסיק להיות באובססיה מהרזון וליהנות מהגיל כמו שהוא מציע. הייתה לי אז תקופה שבה הייתי לחוצה מאוד מהרזון וכשהייתי הולכת לים שמתי מכנסונים ולא בגדי ים, כי חשבתי שאני רזה מדי ושזה לא יפה. יש לי נטייה גנטית שלא להשמין אז נלחמתי בזה. בגיל 16 הייתי מתביישת בעצמי, על שאני רזה מדי. היום זה כמובן נראה לי מטומטם והזוי".

     

    איך ניסית להילחם ברזון?

    "הייתי שותה תוספי מזון, 570 קלוריות לפחית, הלכתי לדיאטנית שתבנה לי תפריט שמיועד להשמנה וזה לא עבד אף פעם, כי אי־אפשר להילחם בגנטיקה. ניסיתי גלידות, המבורגרים, צ'יפס, כל הדברים הכי משמינים. לא עזר. היום אני מבינה שזו מתנה, אבל פעם לא הבנתי את זה ולקחתי את זה קשה. מאז שהתחלתי להתאמן, התנפחתי במקומות שרציתי. בכלל, מגיל צעיר אני ספורטאית, ההורים דחפו אותי לשחק כדורעף, ללכת לבלט. סלטות, הכל הייתי עושה. הגמישות נשארה".

     

    מתי היית הכי מאושרת?

    "בלידה, כשיאן הגיח לעולם וכשהבנתי שהלידה הסתיימה. זה היה רגע מאוד מאושר כי הייתה בלידה הסתבכות, עלה לי החום, קיבלתי אנטיביוטיקה, כל הדברים הכי גרועים שלא היו במהלך ההיריון קרו בלידה ולקראתה, כשהתגלתה אצלי רעלת היריון. זה היה נורא מסוכן ומאוד פחדתי. החום עלה ועלה והם פחדו על העובר, אז הייתה אווירה לא הכי נעימה במהלך הלידה. וברגע שיאן יצא, זו הייתה הקלה ורגע טהור של אושר, כי כל כך הלחיצו אותי עד שלא ידעתי איך אני יוצאת משם. אני לא נוטה לבכות, אבל ברגע הזה כשהוא יצא ולא הוציא הגה, שאלתי למה הוא לא בוכה ואז אני בכיתי. האחות אמרה לי לספור עד שלוש, ואז הוא יבכה. היא צדקה".

     

    מה היה הג'וב הכי גרוע שלך?

    "בגיל 16 עבדתי במפעל למגבונים לחים בקיסריה ונורא סבלתי. אני מתחברת לכל עבודה שאני עושה ושם אמרתי לעצמי, מה אני עושה פה? זה היה לעמוד כמו רובוט, לקפל, הכי לא אני. באותו יום התפטרתי. החזקתי לפחות עד סוף המשמרת, לא דפקתי להם ברז".

     

    מה הדבר הכי מוזר שהכנסת לפה?

    "אכלתי תולעים ב'הישרדות' ואחרי שחזרתי הלכתי לעשות בדיקות. היו לי תופעות לא כיפיות בבטן והייתי צריכה לקחת כדורים. רק אחרי שאכלתי הבנתי מה אכלתי, כי הייתי כל כך מפוקסת בלצלוח את המשימה, כך שניתקתי את המוח והכנסתי את זה לפה. אני ממליצה לקוראים לא לאכול תולעים, לא משנה באיזו סיטואציה".

     

    מה הכי מפחיד אותך?

    "שלא אקום בבוקר. יש לי את הפחד הזה בלילות, לפני שאני הולכת לישון. הפחד מגיע ממחשבה של מה יהיה חלילה אם יקרה לי משהו. יש לי ילד קטן, והחברים שלי לא יידעו כי אני גם ככה תמיד שמה את הטלפון על שקט בלילה והם לא יוכלו לתפוס אותי. היו לי מחשבות לשים כפתור מצוקה. אולי אלה מחשבות שמגיעות אחרי שאתה הופך להורה ועם המעבר לגיל 30".

     

    מתי היית הכי קרובה למוות?

    "בגיל 16, כשההורים שלי התגרשו ואחי נפל לסמים. הגעתי לנקודת שבירה. רציתי לוותר, וזה משהו שלא קרה לי בחיים, כי אני תמיד אופטימית וחזקה. היה לי משבר שלא ידעתי איך להתמודד איתו, דברים הגיעו מכל כיוון, מכה אחרי מכה. עברו בי מחשבות של ילדה בת 16, שנמאס לה מהכל ולא יודעת איך להכיל את זה. לא החזקתי סכין או משהו ביד אבל סגרתי עם עצמי שלא בא לי להיות יותר, שאני רוצה לעזוב את הכל. חשבתי, אולי אני לא צריכה להיות כאן, בעולם. עד אז תמיד ידעתי לא להתכנס בעצמי בעצב ולא לחיות בתוך הדברים הרעים, אלא לקחת את הכל למקום טוב.

     

    "אחי בן ה־19 באותה תקופה, שנטה לא להיות בהכרה מהסמים, הגיע לחדר, דיבר איתי והבטיח לי שהכל הולך להשתנות ושהוא יעזור. הוא היה סוג של מלאך באותו רגע. כשהוא ראה אותי שבורה, זה כאילו עשה לו משהו. איך הוא ידע? פשוט פרצתי בבכי ואמרתי שנמאס לי ודיברתי על הכל, והוא הבין שאני בנקודה לא טובה ושיש לו חלק גדול בדבר הזה. הוא יצא מהסמים אחרי מלא גמילות, מלא מקומות שהייתי מגיעה איתו לפגישות, הרבה תמיכה, בעיקר שלנו, של המשפחה. היום הוא כבר נקי יותר מעשור, עובד, עצמאי, בזוגיות - ואני גאה בו. אנחנו בקשר טוב".

     

     

    ועם ההורים?

    "בקשר מעולה עם אמא. עם אבא אני לא בקשר משהו כמו שלוש שנים, למרות שהוא בארץ. למה? לפעמים אתה מגיע לנקודה בחיים שאי־אפשר לעבור עליה לסדר היום. היו דברים שהצטברו עם השנים שניסינו להדחיק במחשבה תמימה שיהיה טוב, אבל בסופו של דבר נוצר ריחוק בין אבא לביני שאי־אפשר היה להעלים אותו. נכנסתי למערבולת בתקופה שלא הייתי זמינה וכמעט שלא הייתי בבית, היו המון דברים בעבודה שלא נתנו לי לנשום. אבא שלי בנאדם עם אגו גדול והציפייה שלו היא שאתה תסמס ראשון. זה משהו שחווינו כל החיים. מהצד שלי זה לא קרה כי הייתי בתקופה עמוסה בחיי ובמקום שאבא יבין את זה, הוא פשוט ניתק קשר. ברור שיש לי מחשבות של איפה הוא ומה קורה איתו, אבל אני לא יכולה להסתכל עליו היום כדמות שיכולה לחבק אותי, אני מתבאסת שיאן מפסיד סבא, אבל מעבר לזה השלמתי עם המציאות".

     

    מה הרגע הכי מביך שהיה לך?

    "בגמר של 'הישרדות', לא הרבה יודעים, אבל הייתה לי תקלה עם השמלה ונפרם איזשהו קשר שם. כשטילטיל הרים אותי הייתי בטוחה שהיא הולכת להיפרם לגמרי. זה למעשה החל לקרות ומזל שהיה לי מכנסון מתחת. הייתי מובכת ובסטרס, לא רגועה. אחרי השידור בתקשורת עשו בדיחה מזה שטילטיל הרים אותי ושאלו מה חושבת אשתו, כך שהיה קצת מביך גם בלי קשר לשמלה. טילטיל זה אח שזכיתי בו, משפחה".

     

    מי צריך לבקש סליחה ממך ולמה?

    "התקשורת, על דברים לא נכונים שכותבים עליי. למשל, תמיד פירגנתי לאילנית לוי. באחד הראיונות שעשיתי גזרו כותרת שאפשר היה להבין ממנה שאני לא מפרגנת לאילנית, למרות שההפך הוא הנכון. אנחנו בקשר עד היום, ואני שרופה עליה. אבל באותה תקופה ניסו לעשות תחרות ביני לבינה ותמיד כתבו שאנחנו בסכסוך, למרות שאף פעם לא היה כזה. אז מי שכתב, שיבקש סליחה".

     

    דניאל גרינברג, בת הזוג של אייל גולן, אמרה לא מזמן שבחרת לא לכבד אותה.

    "לא מדברת איתה או עליה, היא לא חלק מהחיים שלי. הסאגה שלי ושל אייל הסתיימה ויש לי את החיים שלי היום. אני מתמקדת בזה".

     

    איך אייל כאבא ליאן?

    "מצוין. מול העיניים של שנינו עומד הילד שלנו ותמיד נבחר את הטוב ביותר בשבילו. ההתנהלות ביני לבין אייל היא אך ורק על יאן. מעבר לזה, כל אחד בחייו וזהו. אנשים לפעמים קוראים על שמועות, וההוא אמר ככה או ככה, ואז מנסים לבקש תגובות, אבל שכחו שדי, נפרדנו, כל אחד בחייו, הוא יהיה האבא של הבן שלי לכל החיים וזה לא ישתנה. בינתיים כל אחד הלך לכיוונו וטוב לנו. ויש לי זוגיות מדהימה כבר שנתיים".

     

    אולי עוד כותבים על העניין של שניכם כי היה סכסוך משפטי.

    "מה שהיה צריך לפתור, נפתר. ומה שלא, עוד נפתור".

     

    מה הדבר הכי גרוע שכתבו עלייך או אמרו לך?

    "טוקבקיסטים מביאים לי את הסעיף. כתבו דברים כמו 'נערת ליווי'. פעם הייתי נפגעת, היום אני צוחקת. כשמדברים או כותבים על הבן שלי זה כן נורא מעליב. אני חושבת שהמערכות צריכות לגלות יותר רגישות ולהוריד טוקבקים פוגעניים. ברחוב מאוד מפרגנים לי ואני אסירת תודה על כל מי שבא עם חיזוק. הרבה שנים שאני בתעשייה, עשיתי כל כך הרבה דברים שראויים להערכה, אבל אני לא חיה חיים של תהילה. לכן, כל אחד שבא עם פרגון, זה לגמרי לא מובן מאליו עבורי".

     

     

    מה גברים לא מבינים על נשים?

    "יש כל כך הרבה דברים. אבל הגברים לא מבינים שבסופו של דבר, ולא משנה איך תהפוך את זה, הם די אותו דבר כמו נשים. הם פשוט בוחרים לעדן את זה ואותנו להקצין יותר. הרי מה תמיד גברים אומרים על נשים? 'היא יכולה להתקשר ולדבר שעה וחצי על שטויות'. שמעתי במקרה שיחת טלפון לא מזמן של שני גברים שדיברו שעתיים על שטויות, עד רמה של אני אוכל עכשיו סלט כזה וכזה. כשגברים יבינו שהם לא ממש שונים מנשים, הם יחיו יותר טוב עם עצמם. אומרים שנשים למשל יותר רגישות. זה לא נכון להכליל".

     

    כלומר?

    "יש נשים שפחות, כמוני. אני מתרגשת מדברים באמת מהותיים ולא כל דבר אני לוקחת ללב. אגב, אותי מרתיעים גברים אובר־רגישים שרוצים אובר־תשומת לב".

     

    מה היית משנה בעצמך חיצונית?

    "אגיד לך משהו שלא יישמע אמין, אבל היום אני כבר שלמה עם עצמי. כל החיים היה לי תסביך אף, בעיניי הוא גדול מדי, ותמיד הייתי צוחקת על עצמי שאולי אני נכדה של זאב רווח בגלל האף. ואני מתה על זאב רווח כן?"

     

    חשבת על ניתוח?

    "לא עשיתי. גם לא שום ניתוחים אחרים למרות שלל שמועות. הניתוח היחידי היה להורדת נקודת חן. כאמור, כן הייתי רוצה להיות מלאה. נשארו לי רק שני קילו כדי לעשות את זה".

     

    הרבה אנשים עכשיו ירצו לתת לך סטירה.

    "אני יודעת. אבל יש הרבה אנשים כמוני שלא מדברים עליהם, שסובלים מרזון. אתה יודע כמה הודעות אני מקבלת מבחורות שמנסות להשמין ולא מצליחות ורוצות את התפריט והאימונים שלי? מדברים תמיד על הנשים שרוצות לרדת במשקל, לא על אלה שמנסות להשמין".

     

    מה האלבום הראשון שקנית?

    "ביקשתי מאבא שיקנה לי דיסק של להקת אבבא, זה היה האלבום Arrival".

     

    מה התספורת הכי גרועה שהייתה לך אי פעם?

    "לפני חמש־שש שנים היה לי שיער בצבע דבש ועשיתי על זה פסים שהפכו עם הזמן לחלודה. היה פיגמנט ג'ינג'י שמאוד לא החמיא לי והייתי רוצה למחוק את כל התמונות מאז. או שאולי לא, הן בעצם יזכירו לי לא לעשות דבר כזה יותר".

     

    מאיזה הרגל היית רוצה להיפטר?

    "אני לא בנאדם ששם בושם כמו אדם רגיל, אני חייבת להגיע למספר מסוים. אם אני לא משפריצה 12 פעם, זה לא זה".

     

    אה?

    "באמת. אני יכולה לשים בושם אחרי המקלחת ואם אין 12 שפריצים, אני אשלים את זה לפני שאצא מהבית. זה משהו שהיה כל החיים. תמיד אני מרגישה שלא מריחים עליי אם אין 12 שפריצים, לא יודעת להסביר את זה. מרגישה שלא עשיתי את הסדר הנכון. כך או כך, תמיד יש לי ריח של בושם".

     

    מה הדבר שהכי משגע אותך כרגע?

    "בכל פעם שאני יוצאת אני בודקת שאין מטען של סלולר או מחשב בשקע כי היו הרבה תאונות שקרו מזה. בודקת גם שהגז סגור. אני יכולה לצאת ולחזור רק כדי לבדוק שהגז סגור או שאין מטען בחשמל. כל מה שקשור לטעינה".

     

    מה תהיה השורה האחרונה בביוגרפיה שלך?

    "עשתה את מה שרצתה בכוחות עצמה".

     


    פרסום ראשון: 24.06.19 , 22:50
    yed660100