yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: יונתן בלום
    7 לילות • 02.07.2019
    הוא אמר לנו, "האדם האחרון שהתעסק איתי ככה קיבל את הילד שלו חתוך לגזרים"
    אחרי שהסעירה את המדינה עם הסיפור של תאיר ראדה, 'צל של אמת' חוזרת בעונה שנייה בהוט8 ומעלה סברה שרוצח סדרתי פעל בשנות ה־70 וה־80 בכביש החוף. בין קורבנותיו: רחל הלר, רצח שהסעיר את המדינה ושלבסוף זוכה ממנו עמוס ברנס. החשוד שלהם: שלמה חליווה, "האנס הבכיין", שאמור להשתחרר מהכלא ב־2024. בינתיים יוצרי הסדרה הגישו נגדו תלונה במשטרה על איומים וזו כבר חוקרת גם את הממצאים שלהם נגדו
    נבו זיו | צילום: יונתן בלום

    אחרי שפגעו בעורק הזהב של הישראליות עם סיפור תאיר ראדה, היה רק מתבקש שהעונה השנייה של 'צל של אמת' תתמקד ברומן זדורוב של הסבנטיז - עמוס ברנס. "לא היו הרבה מקרים בתולדות המדינה שעוררו כזאת סערה ציבורית וגרמו לרוב הציבור במדינת ישראל לצאת נגד החלטת בית המשפט", מסביר אחד מיוצרי הסדרה שתעלה מחר ב־HOT8, ארי פינס. "למעשה היו שני מקרים כאלה - רומן זדורוב ועמוס ברנס. יש הרבה דמיון בין המקרים. שניהם הודו הודאה שהיא לטענתם הודאת שווא. היו הרבה ספקות שהתעוררו לגבי האשמה שלהם. שניהם דמויות משולי החברה, שהם בדרך כלל האנשים שיש להם נטייה להודאות שווא". ויותם גנדלמן, השותף שלו, מוסיף: "שניהם סמל של אוכלוסיות מאוד מוחלשות בישראל. זדורוב זה עשור אחרי העלייה הרוסית הגדולה, אנשים שלא כולם הרגישו שהתערו בחברה הישראלית. ברנס מגיע מעכו, הוא פנתר שחור, ובאותן שנים בא מאוכלוסייה שנלחמה מול האליטות".

     

    הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה  

     

    המקרה של ברנס שאיתו מתחילה העונה השנייה היכה בתדהמה את מדינת ישראל, סוקר בהרחבה ונותר לא מפוענח - אונס ורצח החיילת רחל הלר ז"ל. ברנס הואשם, ישב בכלא שנים, ואז זוכה ומת לאחר כמה שנים. הלר הייתה חיילת בת 19 מבת־ים שנראתה לאחרונה בטרמפיאדה ברחוב ארלוזורוב בתל־אביב בדרך לבסיס בחיפה. גופתה נמצאה ב־24 באוקטובר 1974 בחולות ליד קיבוץ שדות ים. ברנס ז"ל, שהכיר את הלר וביקש לעזור למשטרה באיתור הרוצח, מצא את עצמו נחקר ולבסוף מודה באשמה ומורשע רק על סמך הודאתו. "אבל ברנס ידע לדבר", אומר פינס. "הוא היה כוכב, סופרסטאר. לא כמו זדורוב שלא יודע לדבר מול מצלמה ולהעמיד על הרגליים מדינה שלמה, ואפילו לא יודע עברית. לברנס הייתה כריזמה נדירה".

     

    הכריזמה והאמונה מעוררים רעש תקשורתי גדול שמביא להקמת צוות חקירה שחוקר את צוות החקירה של ברנס. "ומגלים דברים מטורפים: שלא נתנו לברנס לישון ושפיברקו את השחזור והיכו אותו מכות נמרצות", אומר פינס. "ברנס משוחרר מהכלא בעקבות החקירה אבל לא כזכאי. הוא יוצא במצב שהוא חופשי אבל אשם".

     

    מי שהוביל את מסע הצלב לשחרור ברנס הוא עזרא גולדברג, שוטר בכיר שפרש מהמשטרה בשנה שרחל הלר נרצחה. הסיפור הזה לא נתן לו מנוח, ואחרי שהביא לשחרור ברנס הוא שם לב שנרצחו עוד נשים באותו אזור לאורך השנים.

     

    JONATHAN BLOOM
    JONATHAN BLOOM

     

    הבמאים גנדלמן ופינס והמפיקה מיקה תימור ניסו להוכיח תיאוריה שלפיה פעל בישראל רוצח סדרתי שאחראי על סדרת מעשי אונס ורצח לא מפוענחים שהתרחשו בשנות ה־70 וה־80 באזור כביש החוף. "בעונה הקודמת עשינו תחקיר מעמיק כדי להבין את העולם של המשפט הפלילי ובאחד המאמרים שקראנו הוזכרה תיאוריה של עזרא גולדברג, שהגיע למסקנה שבשנות ה־70 וה־80 פעל בישראל רוצח סדרתי באזור כביש החוף שלעולם לא נתפס", מספר פינס. "המשטרה התייחסה אליו בסוג של לעג, נודניק שבא מתוך המערכת ואומר דברים שלא נשמעים למערכת, שלא יכולה להתמודד איתם. הוא נפטר בלי שהגיע לתשובה. אנחנו ניסינו להמשיך איפה שהוא הפסיק. לא ידענו לאן אנחנו נכנסים".

     

    יותם: "נסענו ופגשנו המון חוקרי משטרה בפנסיה, וכל אחד שפגשנו, התיק הזה היה זה שנשאר לו בראש. אתה חוזר לאנשים ורואה שזה שד שרודף אחריהם. התמקדנו בחמישה מקרים שהאחרון שבהם הוא הרצח של אורלי דובי משנת 83'. זה גם הרצח היחיד שהוא מפוענח, הרוצח נמצא בכלא והוא שלמה חליווה".

     

    מיקה: "התמקדנו במקרים של ז'קלין סמית, רחל הלר, עירית יעקבי, ליאונור בן־לולו ואורלי דובי".

     

    מה היה דומה במקרים שחקרתם?

     

    יותם: "קרבה גיאוגרפית, קרבה של תקופה, רצח שבוצע בצורה זהה שכולל קודם כל חניקה, לרוב בעזרת פריט לבוש של האישה - חזייה, צעיף, שרוול, מה שהיה על האישה. כולן קיבלו מכת חבטה בראש שהיממה אותן, כולן נאנסו, נמצאו עירומות והבגדים של כולן, חוץ מאחת, נמצאו שלמים בקרבת מקום מהגופה. ויש את איך הן הגיעו ולאן הן הלכו. כולן נמצאו בדרך למקום מסוים שהן ידעו שהן הולכות אליו, אבל לא הגיעו אליו. כולן תפסו טרמפים או נסעו באוטובוס. כולן נמצאו בדרכי קיצור או בדרכים צדדיות. אלו גופות שלא הוסתרו".

     

     

    × × ×

     

    חבורת 'צל של אמת' צללה אל החומרים והחלה לדבר עם שוטרים, מומחים ורוחות רפאים מהעבר. בין היתר הם הגיעו אל שלמה חליווה, שידוע גם בכינוי "האנס הבכיין", ונמצא במאסר מאז שנת 83' על אונס ורצח החיילת אורלי דובי ז"ל ועל שורה ארוכה של מעשי אונס ברוטליים. הם ביקרו אותו בכלא שמונה פעמים וניהלו איתו שיחות טלפון ארוכות כדי לשמוע את הסיפור שלו, לאחר שטען כל השנים לחפותו. מי יודע? אולי גם הוא סוג של רומן זדורוב. "שנה וחצי מתחילת התחקיר הלכנו אחרי התיאוריה של עזרא גולדברג, והוא היה משוכנע שחליווה חף מפשע. כך גם מבחינתנו", אומר גנדלמן. "הלכנו לבקר אותו בכלא, שיספר לנו את הסיפור ויסביר לנו למה הוא חף מפשע. הוא הורשע במהלך חייו ב־12 מקרי אונס ובמעשים מגונים, ומשויכים לו מקרי אונס רבים נוספים של בחורות שזיהו אותו במסדרי זיהוי ולא רצו להעיד בבית משפט מולו. אתה מגיע לבית כלא לפגוש רוצח שאתה יודע שהוא אנס סדרתי אכזרי ואלים בצורה בלתי רגילה. באונס הוא שאל את הבחורות באובססיביות על היריון. הוא אובססיבי שהן לא ייכנסו להיריון".

     

    ארי: "הוא שואל אותן, 'מה יקרה אם תיכנסי להיריון? מי יטפל בך? את יודעת שאת יכולה להיכנס להיריון'. הרבה פעמים הוא גם גמר בחוץ, ואתה רואה שגם במקרי הרצח, כמו בחלק מממקרי האונס, הזרע נמצא על הבגדים. הוא היה אונס את הנשים כמה פעמים. אומר להן להתפשט, אונס אותן, פוקד 'להתלבש', הולך איתן כמה עשרות מטרים ואונס אותן שוב".

     

    אז אלו שלא התנגדו הן גם אלו שניצלו מרצח?

     

    ארי: "חד־משמעית, זו המסקנה שהגענו אליה".

     

    אתם יושבים עם בן־אדם שאתם יודעים שרצח לפחות פעם אחת ואנס לפחות 12 נשים.

     

    "בהתחלה לא ידענו כמה הוא אנס. ידענו שהוא אנס, 'האנס הבכיין' שאנס נשים ואז התחרט על זה, הרגיש נורא רע. ככה פורסם בתקשורת".

     

    מה הוא חושב על השם?

     

    "הוא מעדיף את השם 'האנס הג'נטלמן'".

     

    יותם: "ברור שהוא לא בכיין והוא לא התחרט בכלל, זו מניפולציה".

     

    הוא יוצא לחופשות?

     

    "לא, מה פתאום, הוא הורשע ברצח של מישהי בזמן שהוא היה בחופשה מהכלא".

     

    בגלל זה אני שואל.

     

    יותם: "הוא יצא מהכלא מספר פעמים, בבוקר יצא ובצהריים כבר אנס בחורה. אבל אנחנו לא קושרים אותו בשלב הזה לכלום, מדברים איתו רק על המקרה של אורלי דובי. יש לו גיליון הרשעות שאין דברים כאלה, התיק הראשון שלו על פשע מיני הוא מגיל 18. והוא לא הפסיק לרגע. מי שהסגיר אותו באותו זמן זה אבא שלו, מה שגורם לך לחשוב שאולי הוא ידע עוד כמה דברים על הבן שלו. כמו ברנס גם הוא יליד עכו. ואגב, הוא התגייס לצנחנים והיה באוהל עם ביבי בטירונות. רזי ברקאי היה מפקד הכיתה שלהם ואישר לנו את זה".

     

    איך התקיים הקשר איתו?

     

    מיקה: "בהתחלה היו פגישות בכלא ואחרי זה הוא היה מתקשר ומנהלים שיחות טלפוניות".

     

    יותם: "כשנפגשים בכלא רמלה יש אולם מבקרים, מפרידה ביניכם זכוכית, אתה לוקח טלפון ובקושי שומע מה הוא אומר. ואז הגענו לתיקי אונס בעבר שלו ואתה רואה איך הוא אונס את הבחורות. זה היה במעמקי הארכיונים. ואתה קולט שבאותה תקופה באותו אזור אדם אונס בחורות שנשארו בחיים לספר מה קרה. הוא לוקח אותן לאותם קיצורי דרך, אומר להן להתפשט, לא קורע להן את הבגדים, חונק את חלקן בעזרת פריט לבוש או חגורה".

     

    איזה אדם הוא?

     

    "נרקסיסט מוחלט, לא מוכן לדבר על אף אחד חוץ ממנו. הוא ממשיך להתקשר אליך למרות שהוא יודע שזה במידה מסוימת בניגוד לאינטרס שלו. הוא כנראה צריך את הקשר הזה. בכל זאת, כנרקסיסט הוא אוהב לדבר על עצמו. אתה מדבר איתו על תיק ברנס - 'אל תדבר על ברנס, רק אני מעניין'. אמרנו לו שאנחנו עשינו את הסדרה על רומן זדורוב, הוא אמר, "אל תדבר איתי על רומן זדורוב, רק אני מעניין' הוא יודע שאנחנו רוצים לעשות סדרה על רציחות סדרתיות שמישהו ביצע, והוא מבחינתו יש לו אינטרס פה, הוא אולי רוצה להוכיח את חפותו, ואנחנו רוצים שהוא יספר את הסיפור שלו. והוא מתחיל לספר".

     

    מיקה: "יש את החשד שזה הוא, ואז צריך ללכת להוכיח את זה. לחבר את הנקודות. פיתחנו את התיאוריה שלנו, הלכנו לקרימינולוגים בכירים ושאלנו אם זה הגיוני".

     

    ארי: "הבנו שיש פה חשיבות אדירה לממצאים, שאולי יש פה רוצח סדרתי שלא נתפס, ועשינו צעד מאוד חריג. יש פה משפחות עם כאב אדיר שמחכות לתשובה במשך שנים. נפגשנו עם נציגים מאגף חקירות ומודיעין מהמשטרה, ישבנו איתם, הראינו להם את כל הדברים שאספנו, סיפרנו להם הכל, הם התרשמו, בדקו והגיעו למסקנה כמונו שפעל רוצח סדרתי באותן שנים ושווה לבדוק אם זה שלמה חליווה. ואז הם הקימו צוות חקירה מיוחד שפועל בחודשים האחרונים בניסיון לבדוק אם שלמה חליווה הוא באמת האדם שאחראי לרציחות בכביש החוף. זה צוות שעדיין פועל, צוות בימ"ר חוף, והוא עבורם החשוד המרכזי".

     

    הוא יודע שהם חוקרים?

     

    ארי: "לא. הוא יידע היום".

     

    בן כמה הוא היום?

     

    גנדלמן: "הוא בן 69, חזק, מרשים פיזית, מניפולטיבי בצורה בלתי רגילה. הוא מספיק אינטליגנטי כדי לספר לך כל מה שאתה רוצה לשמוע ברגע נתון, ומספיק מניפולטיבי כדי שאנשים יאמינו לו. גם אנחנו האמנו לו. הייתה סצנה שאנחנו יושבים עם כל חומרי הארכיון העצומים שאספנו, ופתאום בתוך כל גזרי העיתונות אנחנו שמים לב שבכל הרציחות שהתעסקנו בהן, השם שלו עלה. הוא היה חשוד ברצח של ליאונור בן־לולו ולפי מה שכתוב בעיתונים הודה, אבל זה לא היה קביל. הוא היה חשוד ברצח עירית יעקבי, אפילו השתחרר מהכלא ביום שהיא נרצחה. ואז אמרנו, רגע, זו מקריות או שיכול להיות שהוא קשור לכל המקרים הללו? אולי הוא לא חף מפשע, אולי הוא האיש שחיפשנו".

     

    איזה ראיות יש לכם נגדו בעצם?

     

    גנדלמן: "יש לא מעט ראיות נסיבתיות שהצטברו נגדו וגם עדות אחת מאוד חזקה שקושרת אותו למספר מקרי רצח, ושאותה נחשוף לראשונה בסדרה. הולכים להיות הרבה גילויים מטלטלים שלא היו ידועים עד כה לציבור".

     

    איך הוא הגיב כשאמרתם לו שאתם חושדים שהוא הרוצח הסדרתי שאתם מחפשים?

     

    ארי: "הוא איים לרצוח אותנו ואת בני המשפחה שלנו".

     

    למזל כולנו הם הקליטו את השיחה, עכשיו הם משמיעים לי אותה. האמת? לא בא לכם לקבל שיחה כזאת, בטח לא מחשוד כרוצח סדרתי. "כל אדם הוא מסוכן, השאלה היא רק מה מביא אותו לסף הגירוי שלו", הוא מסביר לארי פינס. "הוא אומר שם, 'תתחיל לחפור בורות, אני אמחק אותך מעל פני האדמה. תחשוב על המשפחה שלך. שלא תעשה טעות איתי, אל תשקול גם. אני אמחק אותך, אני אמחק את היקרים לך. אני אראה לך את החוויה של ללכת לבית קברות. אם יש לך ביצים תפרסם עליי, אתה תעשה את שלך ואני אעשה את שלי".

     

    יותם: "הוא אומר שם, 'האדם האחרון שהתעסק איתי ככה קיבל את הילד שלו חתוך לגזרים, שחוט, מצאו כל איבר במקום אחר. נשלח אליכם אנשים, יש לי חברים, יודעים עליכם הכל'. אגב, הוא ביקש ממני תעודת זהות".

     

    רוצח ואנס סדרתי מבקש ממך תעודת זהות.

     

    מיקה: "הוא אומר, שלא תעזו לפרסם עליי מילה בתקשורת. שוב ושוב־ושוב הוא חוזר על זה, זה בעצם נהיה העניין העיקרי. הוא מבין שאין לנו כוונה להקשיב ואז זה נהיה איומים, כי הוא מבין שהשליטה לא בידיים שלו. הוא חוזר ואומר שביוני 2020 יש לו ועדת שחרורים, 'שלא תעזו לדפוק לי את וועדת השחרורים'.

     

    ואתם הולכים לדפוק לו אותה.

     

    "עד שהכתבה תתפרסם כבר נגיש תלונה למשטרה, כי אלו איומים מפחידים".

     

    מפחדים?

     

    יותם: "אם הוא היה בחוץ אני משוכנע שהוא היה מנסה לפגוע בנו, אבל הוא בכלא כרגע, ואני לא חושב שמישהו יעשה עבורו דבר כזה".

     

    מיקה: "או שאנחנו משכנעים את עצמנו כדי לא להיות בהתקף חרדה".

     

    מה המספר האמיתי של הקורבנות שלו?

     

    ארי: "יש סדר גודל של 16 נשים שנאנסו ונרצחו באותן שנים באזור הזה של כביש החוף. אנחנו לקחנו חמישה מקרים שבסבירות מאוד גבוהה בוצעו על ידי אותו אדם. האם אלו המקרים היחידים שביצע? כנראה שלא".

     

    יותם: "אפשר לומר שזה המינימום שהוא ביצע. אנחנו מדברים על אזור של פחות מ־20 ק"מ".

     

    ארי: "בתקופה הזאת אף אחד לא יודע בכלל מה זה רוצח סדרתי. זה מושג שהומצא על ידי שני אנשי אף־בי־איי בסוף שנות ה־70, אף אחד עד אז לא הבין שיש דפוס, פסיכופתולוגיה".

     

    הוא יושב בכלא 43 שנים.

     

    "שלמה חליווה הוא האסיר הכי ותיק בישראל. 43 שנים ובמצטבר המספר כבר מגיע לקרוב ל־50 שנים. הוא כמעט ולא חי חיים חופשיים. כמעט מהרגע שהוא אדם בוגר הוא בכלא. וכשיצא לחופשה ב83' הוא רצח את אורלי דובי. למה בכלל נתנו חופשה לאסיר בכזאת רמת מסוכנות? למה קצבו את מאסר העולם שהוא נדון עליו?"

     

     

    × × ×

     

    את גיבור העונה הראשונה של 'צל של אמת' יוצריה רצו לשחרר מהכלא, את "גיבור" העונה הנוכחית הם כנראה רוצים להשאיר שם עד סוף ימיו. האמת שאולי תצא לאור עם עליית הסדרה - שתשודר בהמשך גם ברשת 13 - והתפתחות החקירה המשטרתית לא תתקרב לפצצת המימן שזרקו בעונה הראשונה שלה. תקציר האירועים: אחרי כמה גלגולים, הרשעתו של רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה ז"ל מאושרת ברוב דעות.

     

    מאז היו כמה ניסיונות לפתוח את התיק. ארי, יותם ומיקה נכנסו באמצע עם הסדרה על מצע של קבוצות קונספירציה ברשת והמון פעילות ברשתות חברתיות שהפכו את רומן זדורוב לסמל האזרח הקטן שנדרס תחת הכוח של הפרקליטות. בימים אלו, כשראש הממשלה מנהל מאבק מול רשויות החוק, זה גם ככה הופך לדבר לגיטימי ופופולרי. בסדרה הם הציגו בצורה מרתקת את הספק בהרשעה ואפילו הציעו אופציה אחרת. בהמשך הגיעה גם השערה שאותרה על גופתה של ראדה, שבבדיקת דנ"א מיטוכונדרי נמצא שאינה שייכת לזדורוב.

     

    מה קרה משפטית מאז אותו גילוי?

     

    מיקה: "כלום".

     

    אמור לקרות?

     

    ארי: "כן. יש עוד המון ראיות שלא נבדקו ואנחנו קיווינו שבגלל שהשערה הזאת הניבה את מה שהניבה יבדקו עוד ראיות דנ"א שמעולם לא נבדקו בתיק הזה. לצערי זה לא קרה. מה שכן קרה זה שעו"ד ירום הלוי עובד המון זמן על משפט חוזר. הוא עו"ד מאוד יסודי והוא רוצה שכשהוא יגיש את הבקשה הזאת בערך בחגים, משהו יזוז בעקבות זה".

     

    יותם: "הכל קורה מאוד לאט".

     

    מיקה: "הזמן יגיד".

     

    יותם: "אני מאמין שכן. המערכת לא עשתה שום מאמץ לבדוק את עצמה לפני כן וגם עכשיו לא. וזה בלתי נתפס. יש אדם שיושב בכלא ואולי הוא חף מפשע, יש בדיקות שאפשר לעשות ופשוט לא עושים אותן, לוקחים את הזמן והוא בינתיים נרקב בכלא. לבדוק את השערות שקיימות זה דבר זול, אפשר לבדוק אותן".

     

    ארי: "הייתי רוצה לחשוב ששינינו משהו, קודם כל בשיח. עובדה שבסיפור הזה עכשיו של אונס הילדה בת ה־7 ומחמוד קטוסה הדבר הזה התגלה כל כך מהר, לא קנו את זה. הספק שיש ברשויות הוא דבר חשוב. דבר שני, העו"ד של זדורוב עובד על הבקשה שהרבה ממנה מתבסס על סיפור א"ק שנחשף בסדרה, וחלק גדול אחר ממנה זה יצחק אילן שהיה סגן ראש השב"כ שהתגייס להיות עד הגנה לזדורוב, הוא דובר רוסית. הוא סיפר שמה שגרם לו להיכנס לזה זה שהוא ישב בבית וראה 'צל של אמת'".

     

    קיבלתם הרבה ביקורת על סיפור א"ק והאצבע המאשימה ששמתם עליה. אתם לא עושים אותו דבר בעצם לשלמה חליווה?

     

    "קודם כל, זה לא שא"ק חולת נפש במובן המקובל, אנשים שיכולים אולי להודות בדברים שאינם אמת. במקרה שלה מדובר במחלת נפש מאוד ספציפית שגורמת לה לרצות לחתוך אנשים, להוציא להם את האיברים, כל זה לפי הצהרות שלה. זו מחלה ספציפית מאוד שמחזקת את המעורבות שלה ברצח. האישה הזאת נעצרה ונחקרה על הרצח של תאיר, כשיש בן־אדם אחר שיושב בכלא על זה - כבר חריג.

     

    "העובדה שאחרי שהייתה במעצר בית ויצאה ממנו, היא מנסה לשסף את גרונו של אדם - זה דבר מאוד חריג. וזה שאחר כך אף אחד לא חקר אותה ברצינות, מוכיח את הטענה שלנו שזו הייתה חקירת טיוח. למה? כי נתנו לפרקליטות מחוז צפון ולימ"ר צפון, שני הגופים שאחראים על ההרשעה, לחקור את המעורבות שלה ברצח. אין להם אינטרס. רובם שם בנו קריירות שלמות על ההרשעה שלו. לגבי חליווה, אין עוררין על זה שהוא רוצח. על זה שהוא אנס סדרתי. השאלה היחידה היא האם הוא רוצח סדרתי. הבאנו ראיות שקושרות אותו למקרי הרצח שאנחנו מדברים עליהם".

     

    מעניין לראות איך השתנה המרחב הציבורי לנשים בארץ לעומת המצב שהיה כפי שמשתקף בעונה הנוכחית של הסדרה.

     

    מיקה: "אלון קסטיאל ועסקת הטיעון המביכה שלו? 17 נשים התלוננו עליו במשטרה, לעסקת הטיעון נכנסו ארבע מתוך 17 והוא קיבל ארבע שנים ותשעה חודשים. האם זה השתנה? כן, אבל זה עדיין רחוק מלהיות הגיוני".

     

    יותם: "חליווה הורשע בשנת 70' על שלושה מקרי אונס ברוטליים והשתחרר מהכלא אחרי ארבע שנים ותשעה חודשים. כמו קסטיאל".

     

    מיקה: "ועולה השאלה, האם קסטיאל הוא אנס סדרתי? 17 תלונות במשטרה, אנחנו יודעים על לפחות חמש שלא הלכו למשטרה. האם זה הגיוני שהרכב השופטים שלו מנה שלושה גברים? הסדרתיות מעידה על מסוכנות, שזה אדם שימשיך לפגוע".

     

    איך ייגמר הסיפור הנוכחי? חליווה אמור להשתחרר מהכלא בשנים הקרובות.

     

    יותם: "חליווה משתחרר מתישהו, עונשו נקצב לאחרונה, לדעתנו בהיסח דעת. הוא יושב במאסר עולם אבל נשיא המדינה קוצב עונשים. על אף רמת המסוכנות הגדולה שלו נקצב עונשו, לא אנחנו ולא המשטרה שמחים מזה. לפסיכופתים אין תהליך שיקום, אין אצלו אפילו מראית עין של תהליך שיקום. רמת ההכחשה שלו שהוא עשה משהו לא בסדר היא מלאה. כרגע הוא אמור להשתחרר ב־2024, אבל משנה הבאה הוא רשאי להיות זכאי לשחרור מוקדם".

     

    השבוע הגשתם במשטרה נגדו תלונה על איומים ברצח. זה ידפוק לו את האפשרות להשתחרר בחייו?

     

    מיקה: "זה חד־משמעית איום ברצח".

     

    יותם: "אני לא רואה סיבה שישחררו אותו אחרי דבר כזה".

     

    ארי: "אם הדבר הזה יביא לכך שהוא לא יראה אור יום, זה היה שווה את האיומים ואת ההפחדות".

     

    לפני כמה שבועות הגיע מישהו לתחנת משטרה וטען שהוא זה שרצח את רחל הלר. במה מדובר?

     

    "מדובר באדם מעורער בנפשו שטען שרצח את רחל ועוד אדם שבכלל התאבד. הבנו שהוא בן־אדם ערירי ומסכן שאין לו איפה לגור ורצה שיכניסו אותו לכלא בשנותיו האחרונות".

     

    איך הגיבו המשפחות של הקורבנות לפצע הזה שעכשיו פתחתם?

     

    מיקה: "הראיונות איתם היו שוברי לב. עברו 40 שנה ואתה פותח את הדבר הזה וכולם בוכים נורא, סיפורים סופר־טרגיים. אצל רחל הלר, אבא שלה התאבד כי הוא לא היה יכול להכיל את הצער, ושלומי דובי, אבא של אורלי דובי, מת כמה שנים אחרי מותה, ואחותה אומרת שהוא מת מצער. אבות שלא היו מסוגלים להתמודד עם המוות של הבנות שלהם, אמהות שבצורה כזאת או אחרת התערערו. המשפחות לא נשלחו לטיפול. גם הנאנסות. לא דיברו איתן".

     

    אתם דיברתם איתן.

     

    "יצרנו קשר עם כמה קורבנות אונס וחשבנו לראיין אותן. אתה מגיע לנשים שאף פעם לא החלימו מהטראומה ואף פעם לא הלכו לטיפול או הצליחו לעכל את הגיהינום שהן עברו. וזה קורע לב, בעיקר התחושה שהאירועים הללו התרחשו לפני כל כך הרבה זמן ושמכל זה לא תצא בסוף איזו אמת. הביורוקרטיה בלהוציא תיקים משנות ה־70 יכולה לקחת חודשים. אתה מתקשר ומחכה שעה על הולד, ואז מישהו עונה לך בגנזך, ואתה מגיש בקשה בפקס. שולחים פקסים!"

     

    ארי: "היה יכול להיות מאוד קל לפתור את הסיפור הזה. נמצא זרע, נמצאו שערות, רק צריך היה לבדוק היום את הדנ"א וזהו. אבל לצערי במדינת ישראל לא יודעים לשמור על ראיות. הסיכוי למצוא ראיות פורנזיות לפני שנות ה־90 הוא אפסי. פשוט לא יודעים לשמור על ראיות. זה בדרך כלל המשטרה. הם לוקחים את התיק, ושמים במחסן ראיות".

     

    מיקה: "ואתה מחפש אותן ומגיע לתחנת משטרה שהמרתף שלה הוצף מגשמים, והמחסן ראיות הוא במרתף, אז כל הראיות הושמדו. הכי פרטץ'".

     

    nevo21@gmail.com

     

     

     


    פרסום ראשון: 02.07.19 , 18:42
    yed660100