yed300250
הכי מטוקבקות
    המלכה ראניה. את פתיחת השגרירות האמריקאית בירושלים כינתה "יום שחור" והדגישה ש"הפלסטינים מתנגדים לכך בתקיפות"
    7 ימים • 10.07.2019
    המלכה שמעבר לנהר
    גם אחרי עשרים שנה בארמון המלוכה בעמאן, ראניה מלכת ירדן (48) לא שוכחת שהוריה נולדו בטול–כרם. סמדר פרי משרטטת את דמותה של המלכה הנחשבת לאחת היפות והאופנתיות בעולם הערבי, וגם מגלה מה באמת הטריד את ראניה כששתיהן ישבו יחד לשיחה גלויה על פוליטיקה, שלום ובעלה, המלך עבדאללה. וגם: איך הסתבכה המלכה בפרשה שמסעירה את המפרץ הפרסי
    סמדר פרי

    נתחיל מהסוף:

    המלכה ראניה (48) החוגגת בימים אלה יחד עם בעלה עבדאללה עשרים שנה למלוכתם על ירדן – כבר לא אוהבת את ישראל, אפילו לא מחבבת. למעשה, אין לה אפילו מילה טובה אחת לומר בזכות השלום. נכון שלא תשמעו אותה יוצאת נגד ישראל, אבל היא מנמיכה פרופיל, והסכמי השלום כאילו לא קיימים בעולם המושגים הנרחב שלה. ראניה גם נזהרת לא להתקרב לישראלים. היא לא תזמין ישראלים אליה למשרד. ואם תפגוש ישראלים בחו"ל, תקפיד שהפגישה תהיה קורקטית וצוננת. בטוויטר העמוס לעייפה שלה לא תמצאו התבטאויות ישירות נגד ישראל, אבל קל למצוא שם הרבה התבטאויות בזכות הפלסטינים. את פתיחת השגרירות האמריקאית בירושלים היא כינתה למשל "יום שחור" והדגישה ש"הפלסטינים מתנגדים לכך בתקיפות". במשך השנים היא הביעה דאגה למקומות הקדושים בירושלים, הנמצאים פורמלית באחריות בעלה.

     

    גישתה של ראניה נובעת כנראה מכך ששורשיה נמצאים בפלסטין, ליתר דיוק בטול־כרם. היא עצמה נולדה בכווית, אחרי שהוריה ברחו ב־48' למפרץ הפרסי. אביה, ד"ר פייסל צידקי אל־יאסין, ניהל קליניקה משגשגת לרפואת ילדים. אמה אילהאם הייתה עקרת בית. ראניה למדה בבית ספר יסודי ובתיכון בריטי, והמשיכה לאוניברסיטה האמריקאית של קהיר. יש לה אחות בכורה, דינה, הנשואה לשריף זועבי, שר האוצר הירדני לשעבר ואח צעיר ממנה בשנה – מגדי, איש עסקים עשיר שנישא לפני שלוש שנים לרים אל־חוראני הירדנית. באחת התמונות מחתונתם, היא הצטלמה מאחורי בני הזוג כשהיא מנופפת בשובבות, כאילו נקלטה במקרה בעדשת המצלמה. "מגדי", צייצה המלכה לאחיה בטוויטר, "עשית את הבחירה הכי נכונה של חייך".

     

    ראניה  בטקס חגיגות שנת העצמאות ה־73 של ירדן במאי השנה בעמאן, עם שלושה מילדיה. משמאל: הנסיך יורש העצר חוסיין, הבן הצעיר האשם והבת סלמה
    ראניה בטקס חגיגות שנת העצמאות ה־73 של ירדן במאי השנה בעמאן, עם שלושה מילדיה. משמאל: הנסיך יורש העצר חוסיין, הבן הצעיר האשם והבת סלמה

     

    כשהמשפחה עברה לירדן, ראניה התקבלה לעבוד בסיטי־בנק ואחר כך עבדה בחברת אפל. ואז קיבלה בהפתעה מוחלטת הזמנה גורלית לארוחת ערב שערכה הנסיכה עאישה, אחותו של הנסיך עבדאללה. אחרי אותה ארוחה הנסיך המאוהב דיווח לאביו: "פגשתי בחורה יפהפייה, חכמה ונעימה מאוד, ואני רוצה לבדוק את האפשרות להתחתן איתה".

     

    המלך חוסיין סיפר לי אז, עם חיוך ענק על פניו, איך לקח את בנו עבדאללה לפגישה בבית משפחת יאסין ומה קרה במפגש. "באנו, התיישבנו בסלון, ואני סיפרתי לאבא ואמא של ראניה איך הבן הפרחח שלי פתאום נופל מהרגליים מרוב אהבה", אמר המלך. "ההורים של ראניה הקשיבו לי בחיוך, לא הכבידו עליי בשאלות, ואני התמוגגתי מכל רגע של המעמד המיוחד".

     

     

    "והם הסכימו מיד לנישואים?" הקשיתי על המלך. "מה את חושבת, הייתה להם ברירה? אל תשכחי שאני המלך", השיב בחיוך, "הסברתי להם שהנסיך שלי נכבש, שהנערה מוצאת חן מאוד גם בעיניי, ואני רואה כאן עניין משותף שיביא הרבה מאוד אושר לכל הצדדים. ואז עבדאללה שלף קופסת שוקולד שרכש לכבוד האירוע", נזכר המלך חוסיין, "והעסקה נחתמה בו במקום".

     

    עם בעלה, המלך עבדאללה. "ראניה היא בדיוק מה שהילד הפרוע שלי היה צריך", אמר לי המלך חוסיין
    עם בעלה, המלך עבדאללה. "ראניה היא בדיוק מה שהילד הפרוע שלי היה צריך", אמר לי המלך חוסיין

     

    עבדאללה וראניה יצאו עוד כמה פעמים ואז, ביוני 93', התחתנו בטקס מפואר בארמון אל־אוּרדוּן. "אני גאה מאוד בהצלחתנו", הודיע לי אז המלך חוסיין, "ראניה היא בדיוק מה שהילד הפרוע שלי היה צריך". חוסיין כנראה צדק. מאז ילדה ראניה את חוסיין, יורש העצר הרשמי, היום בן 25. אחריו באה הנסיכה אימאן, בת 23, שזה עתה סיימה את לימודיה במכללה הצבאית סנדהרסט בבריטניה, שבה למדו גם הסבא, האבא ואחיה הבכור. אחריהם נולדו הנסיכה סלמה בת ה־18 ובן הזקונים, הנסיך האשם בן ה־14.

     

    חוסיין. התמוגג
    חוסיין. התמוגג

     

    דרושה: אישה חדשה

     

    בברכות לאירועים שונים נוהגים המלך והמלכה לשגר לידידיהם בחו"ל תצלום משותף של המשפחה המלכותית. כולם יפים, חייכנים ולבושים היטב. אלא שדווקא בגדיה של המלכה ראניה עוררו מהומת אלוהים בירדן. אמרו עליה שהיא מוציאה הון תועפות על השמלות וחליפות המכנסיים שנתפרו במיוחד למידותיה; שהיא מבזבזת את כספי המדינה על ביגוד אישי; שהמלך רכש עבורה מטוס פרטי, והיא משגרת את אוסף בגדיה לניקוי יבש מחוץ לממלכה.

     

     

    ואז החליטה ראניה להשיב מלחמה: "זה נכון שיש לי מלתחה עשירה", ניסתה להסביר – כשברקע עיתוני האופנה המובילים באירופה מפרסמים כתבות על "המלכה הלבושה הכי טוב והכי נכון בעולם" – "אבל דעו שחלק מהבגדים אני מקבלת מבתי האופנה בחינם, חלק אני לוקחת בהשאלה ועבור חלק אחר, אני משלמת מחירים מיוחדים מאוד".

     

    אבל ההתקפות לא פסקו. להפך. 36 ראשי השבטים הגדולים בירדן התייצבו ב־2016 בארמון המלך והציעו לו לשאת אישה חדשה "שלא תנקר עיניים" ו"שלא תהיה פלסטינית". הם אף האשימו את המלכה ראניה בשחיתות והצהירו שהם דורשים ממלך ירדן "להחזיר לאוצר המדינה את האדמות והחוות אשר ניתנו למשפחת יאסין". בית המשפט המלכותי דחה את טענותיהם, בעודו אומר שהחותמים על ההצהרה "אינם המנהיגים של השבטים", וכן דחה את הטענות בנוגע לנתינת אדמה כמתנה וטען שבדיקה פשוטה ברישומי האדמות תראה אחרת. המלך, בכל מקרה, הגיב בזעם. אז פנו הנכבדים לראנדה חביב, הכתבת הבכירה של סוכנות הידיעות הצרפתית, והדליפו לה את הסיפור. חביב פירסמה אותו, ואז משרדה בעמאן נפרץ בשעות הקטנות של הלילה בידי אלמונים; רהיטים נשברו, דלתות נעקרו והיא עזבה את ירדן בחטף.

     

    "אסור בתכלית האיסור", הבהיר אז מקור בכיר מאוד בארמון המלך, ואחריו חזר גם שר ההסברה הירדני, "לפרסם השמצות וסיפורים מופרכים על אנשי בית המלוכה. מותר לפרסם על משפחת המלוכה רק מה שמופיע בסוכנות הידיעות הרשמית של ירדן. ומי שינסה לשבור את הכללים או לשחק משחקים, ייענש בחומרה".

     

    ייתכן שהזעם על ראניה החל עוד בספטמבר 2007 כשסי־אן־אן שידרו ראיון שבו אמרה שהיא איננה מתנגדת לבחירתן האישית של נשים ללבוש את הרעלה המוסלמית, החיג׳אב, כל עוד זה לא נובע מחובה. היא ציינה כי לדעתה חובה שתהיה לנשים מוסלמיות מודרנית הזכות ללבוש כל רעלה, אבל מבחירתן האישית וללא "לחץ" שמקורו בפרשנות שמרנית של החוק האיסלאמי. ראניה עצמה נצפתה לובשת רעלה או כובע מסוגנן בחתונות מתוקשרות ובזמן פגישות עם האפיפיור ברומא.

     

     

    לפני שלוש שנים השתתפה המלכה ראניה בתהלוכה שיצאה מטבורה השוקק של עמאן, לעבר ארמון המלוכה. עוד נסיכים ונסיכות הצטרפו אליה, ואיתם מאות נשים ירדניות. משתתפי התהלוכה באו למחות נגד העונש הקל לגברים שרוצחים את נשותיהם או אחיותיהם בחשד שניהלו מערכת יחסים אסורה, ללא נישואים. הם דרשו להכביד את העונש על הרוצחים שהוכנסו לבית הסוהר, הוחזקו בו כגיבורים והשתחררו כעבור ימים ספורים. עכשיו, הודיעה רנא חוסייני, מנהלת הקמפיין, שיחמירו את העונש, בזכות השתתפותם של בני משפחת המלוכה. ואכן, העונש לרוצח הוחמר לשנתיים או שלוש, אבל עדיין לא בטוח שכל מקרי הרצח נחשפים והרוצחים עדיין יוצאים מבית הסוהר אחרי תקופה של "מנוחה". ואז החליט חבר הפרלמנט הירדני, גאזי אל־הוואמלה, לצאת במתקפה. "לא שמעתי ולא קראתי על ממלכה שמתנהלת בשני ראשים, בו־זמנית. תחליטו מי קובע כאן – המלך או המלכה?" הוא צעק לתוך המיקרופונים. "בממלכת הטבע הזכר שולט, ופה הנקבה מנסה להתערב כל הזמן". חברי הפרלמנט דרשו למחוק מהפרוטוקול את השתלחותו של אל־הוואמלה וחלקם אף עזבו במחאה את הבניין והוא עצמו נשלח לוועדת האתיקה. מה יצא מזה? סערה של רגע ואף תגובה פומבית מהארמון.

     

    גם באפריל 2011 התפרסמו בירדן מחאות נגד השתתפותה הפעילה של ראניה בישיבות עם פוליטיקאים בכירים מהעולם והטייתה את התקציב הממלכתי לטובת הפליטים הפלסטינים בירדן, בני עמה.

     

    דיאלוג מול המלך

     

    בפעם הראשונה פגשתי את ראניה לפני 25 שנה. אז היא הייתה נסיכה לא מוכרת, ובהיריון מתקדם עם בנה הבכור, הנסיך חוסיין. היא הייתה יפהפייה והמלך חוסיין הזמין אותי להצטרף לשולחן שלהם בגינת ביתו המרווח של הנסיך טלאל, בעמאן. אני הבאתי איתי למפגש המלכותי את שחקן הקולנוע רוברט דה־נירו, שהיה אז אורח שלי בארץ. מובן שהכוכב ההוליוודי הגדול כבש מיד את התעניינותם של כל הנסיכים והנסיכות. אגב, דה־נירו עצמו לא הפסיק לשפשף את העיניים מרוב תדהמה על המעמד.

     

     

    דה־נירו. נדהם מהמעמד
    דה־נירו. נדהם מהמעמד

     

    "בעלה של ראניה", הסביר לי אז המלך חוסיין, כשהציג בפניי לראשונה את הנסיכה, "מפקד עכשיו על תרגיל צבאי של הכוחות המיוחדים, יחידת העילית של צבא ירדן, ולכן ייעדר הערב. אבל תרגישי נוח, ונסי להתרכז. החלטתי להטיל על שתיכן משימה: אני רוצה לעקוב אחרי שיחה על השלום עם ישראל, שתתנהל בינך לבין הנסיכה". בהמשך, קטע המלך את הדו־שיח לרגע, עם המלצה מיוחדת. "אני מציע", הסביר לי, "שתתיידדי עם ראניה. היא לא רק יפה, אלא גם אינטליגנטית מאוד, והיא מתעניינת בפוליטיקה של האזור ויש לה הרבה מה לומר".

     

    וכך הניח המלך לשתינו, הנסיכה הירדנית והעיתונאית הישראלית, לשקוע בשיחה ארוכה על יתרונות השלום בין מדינותינו. הנסיכה הפגינה סקרנות עצומה, ירדה עד לפרטים הקטנים של הסכמי השלום, ורצתה לשמוע ממני מה תשיג ירדן ומה יקבלו הפלסטינים. המלך חוסיין האזין בלי להתערב. נראה היה שיש לו עניין גדול לעקוב אחרי הצד הישראלי של השיחה וגם על הצד הירדני־פלסטיני שאותו הציגה כלתו. אני התרשמתי אז מחדותה של הנסיכה ראניה, מהתעניינותה הבוערת, ובעיקר מספקנותה לגבי פירות השלום. סימני השאלה האלה שבו ועלו בדברי הנסיכה ראניה לגבי עתיד היחסים. דווקא המלך חוסיין התנדב לעזור לי לשכך את דאגותיה של הנסיכה ששאלה שאלות מדויקות ונוקבות מהזווית שלה.

     

    אבל למרות ההרכב יוצא הדופן, לא הצלחנו, המלך ואני, להרגיע את חששותיה של ראניה. יש לי עדיין תהיות פתוחות לגבי עתיד היחסים של ישראל עם הפלסטינים, חזרה והודיעה, ואני תוהה אם האופוריה הישראלית לגבי הסכם השלום עם ירדן תעמוד במבחני הזמן.

     

    המלך חוסיין התעקש להזכיר שהיחסים האלה, שהתחילו לפני שנים ארוכות מתחת לשולחן, צפויים להימשך. "אני סומך על ראש הממשלה בישראל, ואני יודע שאני יכול לסמוך על המפקדים הבכירים של צה"ל, ראשי המוסד והשב"כ, שמכירים את כל מה שהצבא הירדני עשה למען שמירה על קשרים הדוקים מאוד עם ישראל, מאחורי הקלעים", אמר.

     

    בפעם אחרת שנפגשנו זה קרה לפני חמש שנים, אחרי שיחה נוקבת שניהלתי עם ממלא תפקיד בכיר בארמון המלך. ראניה כבר הייתה מלכת ירדן, ושוב עלתה מצידה הדאגה לגבי עתיד היחסים. היא סיפרה אז, אוף דה רקורד, על פגישות שקיימה בחו"ל עם נשים ישראליות, שהביעו באוזניה כמיהה עזה לשלום.

     

    "נראה לי", אמרה לי בישירות, "שאני פוגשת רק צד אחד של המחנות הפוליטיים בישראל. בשיחות הללו אני לא שומעת אפילו מילה אחת של הסתייגות, אבל בתרגומי העיתונים שלכם אני קוראת מילים קשות על הסכם השלום עם ירדן, ומילים עוד יותר קשות על עתיד היחסים של ישראל עם הפלסטינים". ביקשתי ממנה להסביר מה בדיוק מטריד אותה. "אתם מתייחסים לירדן כאל שותפה מובנת מאליה, בלי לקחת התחייבויות מהצד שלכם. ואתם לא באמת רוצים להגיע להסדר עם הפלסטינים, שיחייב אתכם לוותר על שטחים או להציע להם סיוע כלכלי".

     

    נזהרתי אז לא להזכיר את ההתבטאויות הפוליטיות אצלנו, שקראו לחבר את הגדה המערבית אל הגדה המזרחית של הירדן, בהנהגתו של המלך עבדאללה. אבל המלכה ראניה ידעה לצטט באוזניי פוליטיקאים מהימין, בשמותיהם, שאמרו ש"ירדן היא פלסטין" וש"עבדאללה יהיה המלך האחרון של ירדן". "הסבירי לי", אמרה לי אז בלי כחל ושרק, "מה זה צריך להיות? אתם הולכים איתנו יד ביד, או שיש לכם תוכניות אחרות?"

     

    "אני אמא ורעיה"

     

    מאז אותו מפגש כתבה ראניה ארבעה ספרי ילדים, שהמפורסם בהם הוא "חילופי הסנדוויץ'", שמספר על מהא, ילדה מוסלמית, ולילי, ילדה נוצרייה, שנפגשות בחצר בית הספר ומחליפות ביניהן את כריכי האוכל. לפי השמועה, הסיפור שאוב ממקרה אמיתי שקרה למלכה בילדותה. לילדה המוסלמית פיתה עם חומוס, ולנוצרייה לחמנייה מרוחה בחמאת בוטנים. וכל אחת מהן מתמוגגת, אחרי החילופים, מהסנדוויץ' של רעותה. הספר, מלווה בציורי ענק, זכה לתשבחות אחרי שתורגם ליותר מ־30 שפות ברחבי העולם, ואף הוכרז במאי 2010 כרב־מכר ברשימה של "הניו יורק טיימס". אבל המו"לים בישראל נדהמו לגלות שבית המלוכה הירדני אוסר להפיצו בתרגום לעברית. למה? התשובה שקיבלו לדבריהם היא ש"המלכה לא מעוניינת".

     

    לוח הזמנים של המלכה ראניה עמוס לעייפה. היא עצמה בוחרת להגדיר את סדר העדיפויות במילים קליטות, בלי להזכיר את הייחוס בארמון: "אני אמא ורעיה ויש לי עבודה יומיומית תובענית, אבל אני נהנית מכל רגע". עכשיו היא עסוקה בפרויקט החינוך בירדן, המכונה "מדרסתי" – בתי ספר לבנים ולבנות, הקמת מוזיאון לילדים, ופרויקט שיקומי לנכים. יש לה משרד עצמאי וצוות עובדים גדול והיא יוצאת לשטח בירדן ומנסה להגיע למקומות הכי נידחים כדי לשכנע הורים לשלוח את ילדיהם לבתי הספר. ראניה גייסה מתנדבים, מפקחת בעצמה על תוכניות הוראה, חולשת על בתי ספר למחוננים, על מוסדות חינוך לאוטיסטים ומבטיחה קרנות מיוחדות ולימודי חינם.

     

    לעיתים קרובות, בהפתעה מוחלטת, היא מצליחה להביא את המלך עבדאללה להתייצב בחנוכת בית ספר או להכרזה על פרויקטים בתחום החינוך, "כי זה הכי חשוב, ומשמעותי לחייהם של המתבגרים בממלכה שלנו", היא מסבירה. בבית הספר הפרטי למחוננים של ראניה לומדים גם ילדים ערבים מישראל ובאוניברסיטאות של ירדן אפשר לזהות את הסטודנטים הערבים־ישראלים שלומדים בדרך כלל חינם או בתנאי תשלום נמוכים במיוחד. הם מקבלים יחס טוב, אבל בדרך כלל אינם מזכירים את הקשר שלהם לישראל.

     

    ראניה והנסיכה הסוררת

    שלא בטובתה מצאה את עצמה המלכה ראניה מעורבת לאחרונה, יחד עם בעלה המלך עבדאללה, באחת מפרשות הגירושים המסעירות את העולם הערבי. הסיפור החל כשהנסיכה הייא (45), אשתו של שליט דובאי מוחמד בן ראשד, נמלטה בחשאי מהממלכה בחודש שעבר ולקחה איתה את שני ילדיהם, אל־ג'לילה בת ה־11 וזייד בן ה־7.

     

    הבעיה היא שהנסיכה הנמלטת היא אחותו למחצה של עבדאללה מלך ירדן; עבדאללה הוא בנה של הנסיכה מונה, שהייתה רעייתו השנייה של אביו, המלך חוסיין המנוח. והייא היא בתה של הנסיכה עלייה, הרעייה השלישית שנהרגה בתאונת מסוק. לפני 15 שנה הייא נישאה לשליט דובאי והפכה לרעיה הבולטת מבין שש נשותיו. למרות הקשר הזה, מאז שברחה היא שומרת מרחק מירדן, אולי מפני שבעלה כבר לחץ על המלך עבדאללה כדי שיעזור לו להשיב אליו את שני ילדיו.

    המלכה ראניה ביקרה בדובאי רק לפני חצי שנה, וזכתה לתואר האישיות הבולטת ביותר בעולם הערבי. היא עלתה על הבימה והשליט בן ראשד מחא לה כפיים בהתלהבות. אבל הנסיכה הייא לא נראתה לצידו. גם כשהמלך עבדאלה קפץ לנסיכות דובאי במאי האחרון כדי לעקוב מקרוב אחרי תרגיל צבאי משותף, והוזמן למעון השליט, אחותו למחצה נעדרה.

     

    בימים יפים יותר. שליט דובאי בן ראשד ורעייתו הנסיכה הייא
    בימים יפים יותר. שליט דובאי בן ראשד ורעייתו הנסיכה הייא

     

    מאז הבריחה כל הסימנים מעידים שהזוג המלכותי מירדן הוזמן לדובאי כדי לשמוע שם את גרסת השליט למה שקרה והתבקש להפעיל לחץ על הנסיכה כדי שתחזור לדובאי, עם הילדים. בינתיים התברר שבריחתה התאפשרה אחרי שדיפלומט או דיפלומטית גרמנים רכשו עבורה ועבור שני ילדיה כרטיסי טיסה לברלין. בהמשך הם הגיעו ללונדון, שבה הנסיכה מחזיקה דירת יוקרה.

     

    ב־30 ביולי יתכנס בית הדין הגבוה לענייני משפחה בלונדון, כדי לדון בתיק המשמורת המוזר הזה. הנסיכה הייא תיוצג על ידי הברונית ועורכת הדין פיונה שקלטון, שייצגה את הנסיך צ'רלס בגירושיו מהנסיכה המנוחה דיאנה, ואת פול מקרטני בפרידתו מאשתו הראשונה. את שליט דובאי תייצג עורכת הדין הלן ווארט, שטיפלה בין השאר בפרשת הגירושים המתוקשרים של גיא ריצ'י ממדונה. השאלה שתידון היא לאן ילכו הילדים. אמם דורשת שיישארו ברשותה בלונדון ואילו אביהם תובע להחזירם אליו, לדובאי. הנסיכה יודעת היטב שאם בעלה יזכה במאבק, היא לא תראה את ילדיה בשנים הקרובות.

     

    מאז התפוצצה הפרשה, התקשורת בירדן לא פירסמה מילה בעניין. הציבור הירדני זוכר את הייא כ"נסיכת הלבבות" ונוטה לטובתה. אבל ראניה ועבדאללה הולכים על קרח דק; מצד אחד הנסיכה היא בת משפחה, וכאמור אהודה מאוד ברחוב הירדני. מצד שני, שליט דובאי מזרים בכל שנה עשרות מיליוני דולרים לקופת האוצר הירדני, ומעסיק 200 אלף אזרחים ירדנים אצלו בנסיכות. ראניה ועבדאללה יודעים היטב שכל הטוב הזה יכול להסתיים בבת אחת, אם רק יעשו טעות.

     


    פרסום ראשון: 10.07.19 , 22:54
    yed660100