"נמאס לי להתחנן בפני כל אחד כדי שישאירו אותי פה. השפילו אותי בשנתיים וחצי האחרונות, אני כבר לא יכול להמשיך לקבץ נדבות רק בכדי להביא אוכל הביתה כמו שמצאתי את עצמי בשבעת החודשים האחרונים", כך, במונולוג כואב, סיפר פדרו גלבאן על החלטתו לעזוב ביוזמתו את ישראל לאחר שהתייאש מההליך המשפטי המתארך של הסדרת שהותו ומעמדו והבקשה לעיכוב הגירוש.

הארגנטינאי בן ה־33 שחי בישראל עם משפחתו דמע לא פעם לאורך הראיון, אבל הפעם הבכי היה עטוף בלא מעט זעם: "אין לי כסף לשלם כבר חודש וחצי שכירות בפתח־תקוה, אני כבר כמה חודשים כמו אסיר בבית שלי. אסור לי לעבוד ואסור לי כלום, רק לחכות שבכל פעם תגיע משטרה ותכניס אותי שוב לכלא. לכן נשברתי והחלטתי לעזוב את המדינה. כל כך רציתי להיות ישראלי, אבל במקום זה המדינה השפילה אותי. נתנה אזרחות לשחקנים שברחו אחרי כמה שבועות ממנה, אני מאוד מאוכזב מישראל".

במשך שנתיים וחצי ניסה גלבאן לקבל מעמד של ישראלי ולא הצליח. הקשר הארגנטינאי, שכבש את מספר השערים הגבוה ביותר של זר בליגת העל (86 שערים ב־245 הופעות), הודיע לפרקליטיו לוותר על המשך ההליך המשפטי ובכוונתו להזמין כבר היום כרטיסי טיסה לארגנטינה עבורו ועבור אשתו וארבע בנותיו.

זו החלטה סופית?

|

"כשפקיד ההגירה אמר לי שלא אוכל לחזור עשר שנים לישראל, עניתי לו, 'אל תדאג, כבר לא אחזור יותר לישראל'. אתה יכול לחזור למקום שלא רצו אותך? זו החלטה סופית מבחינתי, מיליון אחוז. אני כל כך פגוע מהמדינה. הייתי פה מלך במגרשים ופתאום מתייחסים אליי כמו אל אפס, זה מקרה טרגי שאני הקורבן שלו. אני אעזוב כמה שיותר מהר ומשוכנע שעכשיו ישראל תתמודד עם בעיה אחת פחות. אני כנראה הייתי הבעיה של המדינה. לא החמאס ולא שאר הדברים. כל זה גם עושה נזק תדמיתי למדינה. ג'ורדי קרויף היה בהלם שעדיין לא נסגר כלום, גם חברים שלי, כמו אבא של מסי. בארגנטינה זה יצבור רעש ויהיה סיפור גדול איך זרקו אותי אחרי 11 שנה. כולם יהיו בהלם ממה שישראל עשתה לי".

לא יכולת למצוא עבודה בכדורגל?

"הציעו לי להיות עוזר מאמן בבני־סכנין, אבל זה לא מספיק כסף כדי שאוכל להחזיק את המשפחה שלי. ויתרתי על החוזה שלי בהפועל ת"א, שהיה 30 אלף שקל יחד עם אוטו ודירה, והלכתי להפועל ראשל"צ עם שכר של 6,000 שקלים בלבד, ואני מודה על כך מאוד לאיל ברקוביץ', אבל אז כל מה שקרה סביבי גמר לי את הקריירה. מדינת ישראל מנעה ממני לשחק כדורגל".

איך התחושה לחיות כשכל רגע יכול לדפוק בדלת פקיד הגירה?

"יש לי ארבע בנות. כשעצרו אותי, הקטנה הייתה בת שבועיים. נכון שהמשפחה לא נעצרה, אבל תארו לעצמכם את ההרגשה. אז גם דרשו בשביל הארכת השהות עוד 50 אלף שקל. מה זה? השופט שהאריך לי את האשרה ציין שההד התקשורתי מפעיל לחץ על שלטונות ההגירה. אני מפעיל את התקשורת? הרי באתם לראיין אותי ביוזמתכם".

מה תעשה בארגנטינה?

"לפחות אוכל לישון רגוע אחרי שנה וחצי שאני הולך לישון בפאניקה ומתעורר בפאניקה, אולי מישהו מחכה לי ליד הדלת. בארגנטינה המשטרה לא תבוא אליי ולא תעקוב אחריי. לבנות שלי ולאשתי לא תהיה טראומה או פחד שמחר לא נהיה שם. אני גנב או רוצח? אחפש לעצמי קבוצה, אבל מה שבטוח, כשארד מהמטוס אפגוש את הכבוד העצמי שלי. עברתי לאחרונה מסע השפלה וזה אחרי שהקפצתי אלפי אוהדים ברגעי שמחה, שהייתי סמל של בני־יהודה ואהוד גם בקבוצות האחרות, פתאום הפכתי למוקצה".

"כבר שנתיים בכלא"

מה המשפחה אומרת על ההחלטה?

"הבנות מבינות, אבל זו לא סיטואציה רגילה. הן גדולות וחכמות, אשתי פמלה בוכה בכל פעם והילדות אומרות לה, 'אמא, יהיה בסדר. בארגנטינה כבר יהיה בסדר". הבנות שלי מכירות רק את ישראל, כולן גדלו כאן, כל החברות שלהן ישראליות. הן חוגגות את חגי ישראל, מדברות עברית שוטפת, אבל עכשיו המדינה החליטה לזרוק את כל המשפחה שלי. ישראל הייתה החיים שלנו, אבל כולם היו אטומים כלפינו ורק הבטיחו שטויות".

למה לא להשלים את ההליך המשפטי?

"אני כבר שנתיים וחצי ככה, זה לא מספיק? אני כבר שנתיים בכלא, אסיר לכל דבר כי לא מרשים לי לעשות שום דבר ואני לא יכול לעבוד. אני לא יכול לפרנס את המשפחה ונמאס לי לבקש עזרה מחברים. עכשיו הגיע שופט חדש וביקש שאוסיף עוד 50 אלף שקל כערבות להישארות שלי, אחרי שאספתי מחברים 30 אלף שקל. מאיפה יש לי סכום כזה? כל ההליך הרגיש כמו משהו אישי נגדי".

כשאתה רואה איך גוסטבו בוקולי, ניקולה וויצ'יץ' ואמארה סטודמאייר קיבלו אזרחות, מה אתה מרגיש?

"אני מלך השערים הזר של ישראל בכל הזמנים ורוצה באמת לחיות פה. לא מספיק? אני עשר שנים בארץ, הילדות נולדו פה, לומדות בבתי ספר ישראליים".

אולי תשנה את שמך לפיני גלבאנוביץ'? חשבת להתגייר?

(צוחק בקול) "לא אשקר ולא אתגייר. תבדוק את רשימת הזרים שקיבלו אזרחות כמו רוסו ועוד לפני שהתחתן עם ישראלית, ומי נתן לו אם לא שר הפנים אריה דרעי. היו גם טרטיאק, מגמאדוב, בוקולי, אובארוב, וויצ'יץ' או אמארה שאחרי כמה חודשים כבר לא בארץ".

הרבה גורמים רשמיים הבטיחו לעזור לך, ומה בסוף? נאדה.

"העיקר שלפני הבחירות כל הפוליטיקאים קראו לי להגיע לשכונת התקווה. כל יום שני וחמישי התקשרו אליי נוכלים שהתחייבו לעשות לי לובי. כשהיה את הבלגן עם מסי והנבחרת שלא רצו להגיע לפה, התראיינתי בארגנטינה וסיפרתי לכולם שבישראל יותר בטוח מאשר שם. השרה מירי רגב מיד הבטיחה לי שתעזור לי עם האזרחות, אבל כלום. אני מאוד מאוכזב מהאנשים שיושבים שם למעלה. אף אחד מהם לא עזר לי".

תתגעגע לישראל?

"מאוד, זו הייתה המדינה שלי. אני תמיד אומר שאין מקום כמו ישראל, אין מקום כזה בעולם. יהיה לנו קשה, אבל נסתדר. תודה רבה לכולם, לכל האנשים בכדורגל ומחוצה לו שעזרו לי, אבל כבר התעייפנו".

"תנו לאוסטרים לעבוד"

בוא נדבר קצת כדורגל. מה קורה לנבחרת ארגנטינה?

"צריך להתחיל מחדש. להשאיר את לאו מסי ואגוארו ולהמשיך בהצערה שהתחילה בקופה אמריקה".

מרוצה מהרמה בליגת העל?

"מכבי ת"א ועוד 13. לפני כן היה באר־שבע ועוד 13. מכבי חיפה זו תעלומה, עם תקציב של 80 מיליון שקל לעונה היו שם בשש השנים האחרונות מקסימום חמישה שחקנים שראויים ללבוש את חולצת המועדון".

מי הם?

"אלירן עטר, המגן הימני ארנסט מאבוקה ו... וואלה, תראה כמה קשה להיזכר בשחקן רציני ששיחק במכבי חיפה. זה מעיד על המצב. אה, נזכרתי, רמי גרשון".

אתה צוחק?

"זה בדיוק מסביר את הטעויות שלהם. שש שנים הוא היה שחקן הרכב בבלגיה, אין לו מקום בהרכב מכבי חיפה? אין להם בלם יותר טוב ממנו".

רואה שיפור בנבחרת ישראל?

"רואים שינוי בגישה, זה חשוב. תנו לאוסטרים לעבוד. סבלנות".

אומרים שאין מספיק ישראלים איכותיים.

"לא נכון. דור פרץ, מנור סולומון, אלי דסה, ערן זהבי, תומר חמד, נאתכו, כיאל. תוצאות לא באות מיד".

תגובת רשות האוכלוסין

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר: "פדרו גלבאן שוהה ללא אשרה חוקית מזה שבועיים, לאחר שהייה ללא אשרה תקופה ארוכה מאוד. סוגיית מעמדו נדונה בימים אלה על ידי בית הדין".