איך חוגגים יום הולדת למי שיש לה הכל? נניח, ג'ניפר לופז. קריירה מוזיקלית משגשגת, גם התפקידים בקולנוע רצים בזה אחר זה, העסקים מעולים, הזוגיות עם כוכב הבייסבול לשעבר, אלכס רודריגז, מתקדמת לעבר חתונה והיקום חוגג לה 50 בהתפעלות. אולי פשוט צריך לפתוח עם מחמאות שוברות קרח, כאלה שיחדרו את סוללות היחצנים ואנשי הצוות הפוסעים במסדרונות שבדרך לג'ני מהבלוק, במלון 'פור סיזנס' ביוסטון.
הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
ראיתי המון הופעות במהלך השנים ושלך מאוד מלוטשת, מתוקתקת. מקצוענית עד הסוף.
"באמת??"
המופע שלך היה אחד הטובים שראיתי, כן.
"הממ, אז זו ההופעה הכי טובה שראית! ואתה אומר שהיית בהמון. ובכן, תודה רבה לך".
אחת מהטובות.
"מה זאת אומרת, אחת מהטובות? טופ 10 לפחות?"
טופ 3. גם פול מקרטני שם.
"אוקיי. אני יכולה לחיות עם זה".
× × ×
לופז, מרואיינת עם ניסיון במשקל כבד, נעה בקלילות בזירה, נהנית מחילופי הפאנצ'ים. יש משהו אפילו בשיחה הקצרה הזאת שיכול להעיד על המבער שבתוכה, אמביציה מטורפת גם אחרי 30 שנות קריירה, רצון עז למקסם כל ניואנס, להיות הטובה ביותר, לא רק אחת מהטופ 10. "לא לעצור, פשוט לא לעצור", היא מהרהרת בקול, "זה כל העניין במקצוע הזה".
אז איך זה להיות ג'ניפר לופז?
"אני לא חושבת על זה כל כך הרבה בצורה שבה אתה מציג את השאלה. אני יודעת שזה אולי נשמע משוגע, הרי איך אפשר להפריד, כביכול, בין הכותרת 'ג'ניפר לופז' לבין האדם שאני. אבל אני לא חושבת על עצמי כעל מותג או כעל אישיות מפורסמת, אלא על אותה אמנית שפשוט אוהבת לעשות סרטים, מוזיקה, הופעות. פשוט ככה".
אבל זה כל הזמן מרחף שם. זה כן ביג־דיל.
"אני כמובן יודעת שזה קיים, אני מודעת לזה, אבל לא נכנסת ללופים של מחשבות סביב מה שאתה מתכוון אליו, אלא מנסה לעשות את הטוב ביותר שאני יכולה. ולא רק כשחקנית או מוזיקאית, אלא כאדם. התובנה הזאת מציבה אותי עם רגליים על הקרקע. וכן, יש סביבי אנשים שעוזרים לי להיות להישאר שם. בסופו של דבר, וזו לא קלישאה, אתה חייב להבין שהחיים שלי נעים סביב המשפחה, הילדים ואלכס".
קשה לנהל משפחה בנסיבות כאלה?
"לפעמים, אני לא יכולה להגיד שלא. אבל אני עושה את זה כל כך הרבה זמן, אני מנוסה ומנסה לאפשר להם חיים נורמליים ולמצוא את האיזון בין הזמן שמוקדש לקהל שלי לזמן שמוקדש למשפחה שלי, שמגיעה ראשונה".
המשפחה גם כבר מצאה עצמה באור הזרקורים. בהופעות האחרונות עולה בתה בת ה־11 של ג'יי לו, אמי, לבמה, לדואט קצר, שתיהן בשמלות תואמות, דקה וחצי שגורמת ללופז לדמוע בכל פעם מחדש.
אם אמי תרצה להיות זמרת, מה תגידי לה?
"סליחה, היא כבר זמרת".
מחילה, צודקת.
"השאלה היא אם היא תבחר לעשות את זה בצורה מקצועית או לא. לפני כל מופע אני שואלת את אמי אם היא רוצה לעלות איתי לשיר ומדגישה שהיא ממש לא חייבת ושזה אמור להיות כיף. 'זו לא העבודה שלך', אני אומרת לה, 'זו העבודה שלי'. בכל פעם היא עונה שכן, היא מגיעה לבמה ועושה את זה מעולה. אם אמי תרצה להיות זמרת, אני כמובן אעזור לנווט ואתן לה את הכלים שקיבלתי עם השנים, אבל זו אמורה להיות החלטה שלה בלבד. מוקדם מדי לדעת, היא בת 11 אבל לגמרי יש לה כישרון. היא מדהימה. את הבן שלי, מקס (התאום של אמי, ר"ש), פחות מכירים עדיין, אבל הוא גם ילד יוצא מהכלל".
איך הם מתייחסים לרעש סביב אמא? זה לא שאפשר לצאת לרחוב באופן רגיל.
"הם מבינים מה זה, כבר מכירים את העולם הזה. והם בהחלט בגישה של הערב אמא בהופעה, כי זו העבודה שלה, וזה מה שיש. אין דרמות".
ב־1 באוגוסט היא תעלה בפעם הראשונה להופעה בישראל, על הבמה של פארק הירקון. לפי ההופעה ביוסטון, לופז בכושר שיא. למרות מרווחי הזמן הקצרים לנשימה על הבמה, הייתה התערבות פלייבק מינורית, כך שהמיתרים מדויקים ובשימוש מלא, בניגוד לרוב כוכבי הפופ בעולם. חוץ מזה, אין ללופז שום כוונה לחנך את הקהל. הסט ליסט מלא בלהיטים הגדולים. אם היו לחצים מגורמים כלשהם, לרבות פעילי BDS, הם לא הגיעו אליה, והיא ממילא לא שמעה על הנושא שום דבר מיוחד.
מה את יודעת על ישראל?
"לא הרבה. העובדה שזו תהיה הפעם הראשונה שלי הופכת את העניין למאוד מרגש. הילדים שלי יבואו, אני מקווה שגם אלכס, ואני רוצה שזה יהיה סוג של אירוע משפחתי. אני מקווה לראות כמה שיותר מישראל, סיפרו לי שבתל־אביב יש הרבה מה לעשות, ושהאוכל מצוין. ובעיקר סיפרו לי שהקהל בהופעות בישראל די מדהים, מחבק ומחזיר אהבה. אני מאוד מחכה לראות את זה מקרוב".
מה נשמע ממך פה?
"זו תהיה הופעת מסיבה. אני כן משנה את רשימת השירים לפי הארצות שאליהן אני מגיעה, אז אתם הולכים להיות מופתעים".
היית בשיחות עם מפיקים מכאן כבר שנתיים עד שזה קרה.
"באמת? אוקיי. היה לי לוח זמנים מאוד עמוס בשנים האחרונות. זו הסיבה שזה לא יצא. אין שום דבר מעבר לזה".
× × ×
ג'ניפר לין לופז נולדה ב־1969 ברובע ברונקס הקשוח שבניו־יורק למשפחה קתולית אדוקה ממוצא פורטוריקני. אמה גוואדלופה עבדה במכירות עבור חברת הקופסאות טאפרוור ולאחר מכן הפכה למורה. אביה, דיוויד, היה טכנאי מחשבים. היא החלה ללמוד לרקוד בגיל צעיר במועדון בעיר, שנהנה כיום מהסיוע שלה. "שם חלמתי כל יום מחדש, במועדון הזה קיבלתי את הבסיס שלי. לפני ארבע שנים לקחתי לשם את אמי ומקס וזה היה טירוף. מאוד סוריאליסטי".
עדיין ג'ני מהבלוק, כמו שכתבת בשיר?
"כן, אבל לא אני כתבתי".
הסתכלתי לפני כן ברשימת היוצרים. נשבע שיש לך קרדיט.
צוחקת. "זה כי אני תמיד חייבת לשנות כל שיר שמגיע אליי, לתת משהו אישי ממני, ובאמת בשיר הזה אולי הייתה לי נגיעה יותר גדולה. לחלוטין, 'ג'ני מהבלוק' הוא סיפור חיי, השיר שהכי מייצג אותי, מגדיר אותי. הברונקס הוא גם מה שעשה אותי שונה בהוליווד עצמה. כשהגעתי, הייתי כל כך אחרת לעומת רוב הטיפוסים שהסתובבו שם, ואני חושבת שזה מה שהיה - ובעצם עדיין - הכוח הגדול שלי. אני תמיד אהיה ג'ני מהבלוק וחשוב לי להיות כזאת, אמיתית. זה הדם מהברונקס אצלי בעורקים, שמשאיר אותי רעבה, שמזכיר לי שפעם לא היה לי כלום ונותן לי לרצות יותר גם היום. לפעמים הנערה מהברונקס מגיחה מתוכי גם במקרים שבהם לא מתייחסים אליי כמו שצריך".
אחד מהם, כפי שהתוודתה במהלך השיא של קמפיין MeToo, נרשם בהוליווד. "זה לא היה סיפור קשה שדומה לכאלה ששותפו בשנתיים האחרונות אבל הייתה פעם, באחד מהסרטים הראשונים שלי, שהבמאי אמר לי להוריד את החולצה ולהראות את הציצים שלי, בלי סיבה. לא עשיתי את מה שהוא אמר. כשעניתי לו, הרגשתי מבוהלת. אני זוכרת שהלב שלי פעם בחוזקה כשהתחלתי לדבר וחשבתי לעצמי, מה אני עושה? הרי האיש הזה בעצם מעסיק אותי. למרות שזו הייתה תחילת הדרך שלי, ידעתי שזו לא התנהגות ראויה. הברונקס שבי אמר בעצם, לא־לא, אנחנו לא הולכים לעשות את מה שאתה רוצה".
היא למדה בתיכון לנערות בלבד, ולאחר מכן, בגיל 18, כבר עברה לבדה והחלה ללמוד בקולג', אבל עזבה אחרי סמסטר אחד כדי להתמקד בקריירה. במשך שנים, רקדה את נשמתה בטורים של מחזות זמר בעולם, ובמופעים של 'ניו קידס און דה בלוק'. תפקיד ראשון בקולנוע הגיע ב-1986, ובטלוויזיה ב-1990, אבל פריצת הדרך המשמעותית ביותר הגיעה רק ב-1997, בתפקיד ראשי בסרט 'סלינה', על הזמרת סלינה קווינטלינה שנרצחה בגיל 24. לופז אף זכתה להיכלל ברשימת 50 האנשים היפים של המגזין 'פיפל' באותה שנה, והעתיד נראה בהיר מאוד.
בחיי הזוגיות, שהתנהלו תמיד תחת עינה הבוחנת של התקשורת כמובן, המסלול היה פחות חלק. היא התחתנה לראשונה גם כן ב־1997, עם דוגמן ומלצר קובני בשם אוחני נואה. הנישואים האלה החזיקו פחות משנה והסתיימו בקרבות משפטיים לא נעימים: נואה כתב עליה ספר חושפני שנגנז בהוראת בית המשפט, ובהמשך אף דרש כסף כדי שלא יפרסם קלטת אינטימית מאוד מירח הדבש שלהם - עוד עימות משפטי שבו לופז ניצחה: הקלטת לא פורסמה.
אחריו הגיעו מערכות יחסים ארוכות יותר ומתוקשרות במיוחד עם הראפר פאף דדי, שסיבך אותה לרגע קט בחשד למעורבות בתקרית ירי במועדון; עם השחקן בן אפלק, שהובילה לאירוסים אך הסתיימה לפני מימושם; ועם הזמר הלטיני מארק אנתוני, שהוא גם אבי ילדיה התאומים. אנתוני היה בעלה השלישי - בין לבין, הספיקה להינשא גם לרקדן כריס ג'אד ולהתגרש ממנו תוך תשעה חודשים.
"מסע הזוגיות הוא עבורי מלא עליות וירידות, אבל בסופו של דבר אני מסתכלת בסוגיה הזאת רק על עצמי, ולא על אף אחד אחר", היא אומרת היום. "זה עניין של להבין את עצמי, לאהוב את עצמי. עד שאתה לא אוהב את עצמך, אתה לא יכול באמת להיכנס ליחסים שיהיו מבוססים על אהבה וכבוד. הכל מתחיל בסוף בי.
"פעם הייתי חושבת, הוא ככה וההוא ככה וההוא בוודאי טועה. עם השנים הבנתי שזו אני, והייתי צריכה להבין מדוע אני עושה את הבחירות שעשיתי. אז אני חוזרת על עצמי ואנחנו שומעים את זה הרבה - אבל אתה חייב לאהוב את עצמך לפני הכל".
בינתיים נראה שהלקחים נלמדו. כבר כמה שנים שהיא מתחזקת זוגיות יציבה פחות או יותר עם אלכס רודריגז, משחקני הבייסבול המפורסמים בארה"ב, מערכת יחסים נוספת שמרתקת את התקשורת (שממהרת לדווח פעם ביומיים גם על קשיים בין השניים). לא מזמן למשל התפרסם סרטון של רודריגז הצעיר משנת 1998 ובו הוא מספר שדייט החלומות שלו היא ג'ניפר לופז, המבוגרת ממנו בשבע שנים. היא עצמה נזכרה במפגש אקראי שלהם ב־2005, כשהיו שניהם נשואים לאחרים. "לחצנו ידיים למשך שלוש־חמש שניות והיה חשמל באוויר. הסתכלנו אחד לשני בעיניים וזה פשוט נתקע".
× × ×
חוץ מיום הולדתה ה־50 שיחול ביום רביעי הקרוב, לאחרונה ציינה לופז גם 20 שנה ליציאת הסינגל הראשון שלה, If You Had My Love, שהפך ללהיט ענק וסימן את הפריצה שלה גם לעולם המוזיקה.
"אני זוכרת את היום שהשיר יצא", היא מספרת. "נסעתי במונית בניו־יורק, ופתאום שמעתי את עצמי ברדיו. לא האמנתי שזה קורה. אחר כך לא האמנתי שהשיר עלה למקום ראשון במצעד, ישבתי ואמרתי לעצמי, באמת?? האם אני אוכל לעשות את זה שוב?"
והיא עשתה את זה שוב. ושוב־ושוב. לאלבום הבכורה, שיצא ביוני 1999, קראה On the 6, על שם קו הסאבוויי בין הברונקס למנהטן. ההצלחה הייתה מסחררת, ולופז הפכה לאחד מסמלי המוזיקה הלטינית, לצד אנריקה איגלסיאס וריקי מרטין. מאז ועד היום הוציאה עוד שבעה אלבומי אולפן, האחרון שבהם בשנת 2014, ובסך הכל מכרה כ־80 מיליון עותקים מאלבומיה, מה שהופך אותה לאחת הזמרות המצליחות בהיסטוריה.
העשור הקודם מצא את לופז סובלת מירידות ועליות בקריירת המוזיקה, כמו לא מעט כוכבי ניינטיז, בהם חבריה לטריו הפופ הלטיני, איגליסאס ומרטין. אבל ג'יי־לו יודעת להיעמד חזרה על הרגליים. ב־2011 הוציאה את להיט הענק On the Floor עם הראפר פיטבול, ומאז היא שוב על הגל. היא לוהקה כשופטת לריאליטי 'אמריקן איידול', ב־2012 דורגה על ידי 'פורבס' כסלבריטאית החזקה בעולם, השתתפה בביצוע שיר הנושא למונדיאל 2014 וזכתה בחוזה הופעות יקר בלאס־וגאס.
גם קריירת המשחק עדיין קורית: השנה תשחק בתפקיד ראשי בסרט הדרמה Hustlers, לצד קארדי בי וליזו. "היה לי נהדר איתן על הסט", היא מספרת, "זה סרט שיהיה אולי מעורר מחלוקת, כי הוא כולל מבט אל עולם החשפנות, המועדונים וכל מה שמסביב, ומבוסס על סיפור אמיתי. אני בטוחה שאנשים ירימו גבות".
רצית פעם להפסיק, לעזוב את כל זה?
"כן, זה עבר לי בראש, לא פעם אחת, ברגעים קשים בקריירה. נפלתי על הפנים כמה וכמה פעמים. הרי אתה בסוף מקבל בדרך הרבה יותר 'לא' מאשר 'כן'. על עשרות הסרטים שעשיתי, קיבלתי אולי יותר ממאה סירובים על תפקידים שרציתי. אתה חייב לדעת לחיות גם את הרגעים האלה. אז כן, לשאלתך, היו לי, ברגעים הפחות טובים, כשדברים לא הלכו, מחשבות של לא לעשות יותר מוזיקה ולא קולנוע. לעזוב. כשאתה יותר מבוגר, אתה יודע להבחין די טוב מה לעשות, איך להתעדכן, איך למצוא את הצליל הבא, את הדבר הנכון. אבל כשאתה צעיר בתחילת הדרך, אוהו, מצבים כאלה יכולים להיות מפחידים והמחשבות בהתאם".
מה עבר בראש של ג'יי־לו הצעירה?
"בתחילת הדרך, בסביבה, בתעשייה, נותנים לך הרגשה שאת קודם כל צריכה להיות בשקט. אם את בכל זאת מביעה את דעתך בקול רם, המבטים מסביב אומרים משהו כמו, 'באמת? את מדברת?' אלה המחשבות שעוברות לך בראש. אבל היום המומנטום כבר אחר, אנחנו הנשים הבנו שהקול שלנו צריך להישמע, שצריכים להתייחס אלינו בשוויון. זה זמן מעצים לנשים".
ומעבר לענייני נשים־גברים, מקצועית?
"יש תמיד את אלה שייתנו לך להרגיש כאילו את סוג של תרמית. ואתה יודע מה, לפעמים אתה גם מפחד שאולי הם צודקים, שאתה באמת כזה. וברגעים כאלה הייתי נכנסת למחשבות ואומרת לעצמי, היי, את לא משקרת. את עושה את זה כל כך הרבה זמן. עבדת קשה כדי להגיע לאן שהגעת ואת יודעת מה - ברכות, מגיע לך. זה לא בא מיהירות, אלא יותר ממחשבה של 'את טובה במה שאת עושה'. שחררי קצת, תפרגני לעצמך".
כלומר?
"עדיין קשה לי כשאנשים שואלים, 'למה היא בעצם מצליחה?' אני חושבת שאת מקבלת תהיות כאלה כשאת אישה מצליחה, הרבה פחות מכשמדובר בגבר מצליח. העניין הוא שאחרי כל זה, כשלפעמים הרבה אנשים יגידו לך שאת מדהימה, מספיק אחד שיגיד שאת לא כדי שדווקא הקול הזה יצוף וייתקע לך בראש".
את מרגישה שיש עלייך עדיין לחץ לייצר להיטים? זה בוודאי הופך קשה עם הכישרונות הצעירים בשטח, נניח אריאנה גרנדה.
"תמיד יש כישרונות חדשים בשטח. אני לא חושבת להתחרות עם הסוג הזה של האמנים. אני מי שאני, אני עושה את המוזיקה שאני עושה, וזהו בעצם. כן, ברור שאני רוצה תמיד עוד להיט, אבל לפני הכל אני עושה מוזיקה שאני יודעת שהמעריצים שלי יאהבו. אם זה הופך ללהיט מספר אחת בעולם או לא - זו כבר שאלה אחרת".
את לרוב יודעת מה יהיה להיט בכלל?
"אני חושבת שכן, זו הסיבה שיכולתי לעשות את זה הרבה פעמים, לא?"
הגיוני. שאלה טיפשית קצת, אבל בואי נדבר על המראה שלך. מה הסוד?
צוחקת. "זו לא שאלה טיפשית. כשאני רואה אנשים שנראים טוב, גם אני רוצה לדעת מה הם עושים. בשבילי זה בעיקר חיים בריאים, אימונים, תזונה, אני לא אחדש פה הרבה. יש לי כמה סודות קטנים, אבל תאמין או לא, אין מעיין נעורים מסוים שאני שותה ממנו".
בגוגל סיפרו שאת אחראית לגוגל אימג'ז, כי כולם חיפשו דרכם את השמלה הירוקה של ורסאצ'ה שלבשת בגראמי בשנת 2000.
"זה די משוגע, העניין הזה. אני חושבת שהם חייבים לי כסף. שמע, בכל זאת גוגל צייצו בטוויטר שבזכות השמלה הם נותנים לי תפקיד של 'מנהלת השראה', אבל אני אני לא יודעת אם יש לזה משכורת".
לא רוצה להלחיץ, אבל את תכף בת 50.
"אל דאגה אתה לא מלחיץ. אני כן חושבת על הגיל אבל במונחים של לחגוג, כלומר תראו מי אני ומה עשיתי ומה השגתי ומה אני עוד הולכת להשיג בעתיד. אני מרגישה עדיין בת 25, כך שהגיל הנוכחי לא מפחיד אותי. אולי זה יגיע בעתיד. בסוף היום אתה חייב לחיות כל יום ולחגוג כל דקה. זה המוטו שלי".
בריטני ספירס ודמי לובאטו סבלו מהתמוטטות בשנה האחרונה. את חיה לאורך השנים בלחץ דומה. איך מתמודדים עם סטרס כזה?
"הן צעירות וכשאתה צעיר, דברים מלחיצים יותר. אני מקווה עבורן שימצאו את הדרך כי בעיניי שתיהן מאוד מיוחדות. זה לא פשוט לחיות תחת זרקור כזה, תחת הלחץ והשאיפה להצלחה ולהיות גדול. כן, יש לחץ של העולם עליך, יש לחץ של עצמך פנימה, אתה תחת מיקרוסקופ וזה יכול להיות מאוד קשה. אתה צריך למצוא את הקרקע שלך".
לופז היא אחת המוזיקאיות העשירות ביותר בעולם עם הון שמוערך כיום ב־400 מיליון דולר, שאותם הרוויחה בזכות סיבובי הופעות, מכירות אלבומים, תפקידי הקולנוע והשתתפות בתוכניות טלוויזיה. בשבוע שעבר דורגה במקום 76 ברשימת 100 הסלבס המרוויחים ביותר בשנה האחרונה, עם הכנסות של 43 מיליון דולר.
ועדיין, בשנים האחרונות הצטרפה לופז למגמה הולכת וגוברת, וביצעה בהדרגה שינוי בהתנהלות העסקית שלה. כך, במקום שהיא תעניק את שמה למוצרים תמורת אחוז מהרווחים - לייסנסינג - היא דורשת בעלות מלאה ושליטה מוחלטת על המוצר עצמו. "המחשבה היא שאנחנו האמנים מביאים הרבה אל השולחן ובסוף מקבלים נתח קטן מהעוגה", היא מפרשנת, "בסופו של דבר, מה יכול לקרות בלעדינו? הרי אנחנו הערך המוסף בכל זה. אנחנו המוצר. עכשיו, ידעתי בתוך תוכי שמשהו לא ממש בסדר בכל ההתנהלות הזאת אבל לא ידעתי לשים את האצבע במדויק. אלכס ידע, מתוך הניסיון שלו בעסקים".
בדרך הזאת צפויה לופז למקסם את רווחיה אפילו יותר בשנים הקרובות. "ידעתי שאני יכולה לעשות נניח שני מיליארד דולר לחברה מסוימת ולצאת עם חלק זעיר מהרווחים. כלומר היו עושים את העסקים בשבילי ובשביל הקבוצה שלי, מפרישים את הכסף ואנחנו היינו בעמדה של 'אוקיי, תודה רבה לכם'. אני חושבת שזה מגיע מהעובדה שאנחנו, האמנים, מלאי תודה על כך שאנחנו עושים את מה שאנחנו אוהבים ולפעמים לא מודעים לערך האמיתי שלנו. אני חושבת שלחלק מהנשים יש בעיה כזאת בדיוק ועכשיו זה הזמן שלהן לעמוד על הזכויות שלהן. זה גם הזמן שלנו, האמנים, שצריכים להבין את הערך שלהם, להביא אותו אל השולחן, ולהיות הבעלים של הדברים שמיוצרים סביבם".
את גם מהאמנים הוותיקים, יחסית, שהתעדכנו והתחברו יפה לרשתות החברתיות. מתנהלת בזירה הזאת לבדך?
"אני מעלה את הדברים בעצמי לרשתות, אבל עכשיו יש לי קבוצה מיוחדת לדיגיטל כי זה באמת הפך גדול יותר מכל מה שדמיינו. כבר בהתחלה מצאתי את הטוויטר מאוד מעניין, וקראתי כל מה שכל אחד כתב. היה כיף לקבל פידבקים מאנשים מכל העולם. בקיצור, לפעמים יכול להיות מרגש לחלוק את עצמך עם העולם".
זה עזר לך?
"בהחלט. לפני כן היה רק את המדיה המסורתית שסיפרה לאנשים מי אתה, בדרך שלה, שלא תמיד הייתה נכונה. אז כתבו ואמרו, 'היא מתנהגת כמו דיווה', 'היא לא אישיות נעימה'. ואני חשבתי לעצמי, מה? על מי הם מדברים בכלל. היום, בזכות הרשתות החברתיות, אנשים שומעים בדיוק מי אתה, ישירות, ממך".
