yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: דור שרון
    זמנים מודרנים  • 20.07.2019
    "אנחנו לא נפרדות בשום מצב בחיים"
    התאומות נוי והדר קרקו פרצו לחיינו כבר בגיל שש ככוכבות קלטות ילדים, ובהמשך גיבשו לעצמן מעמד נישא כדוגמניות, מנחות ואושיות רשת נערצות. אחרי ההדחה המוקדמת משהו מהריאליטי "המירוץ למיליון" (רשת) הן מספרות על הנתק מאביהן, על היתרונות והחסרונות של החיים בסימביוזה נצחית, ועל גיל 21, שמרגיש להן קצת זקן
    תהל בלומנפלד | צילום: דור שרון | סטיילינג: מיטל ברונר

    התאומות נוי והדר קרקו הגיעו לגיל המכובד 21, וכמקובל בתעשיית הנעורים של ימינו, הן כבר מתחילות לחוש ניצנים של זִקנה וחוסר רלוונטיות. "אני כבר מרגישה זקנה. לפחות בתעשייה", מכריזה הדר הכרזה שלחלוטין לא מתיישבת עם כך שהיא נראית בת 16 שחזרה הרגע מהים. "כל הזמן אומרים לנו 'איך גדלתן'. הדור מתחלף מהר, ולילדים שאהבו אותנו כבר יש כוכבים חדשים".

     

    "מגיעים כוכבים חדשים", ממשיכה נוי את הקו, "וכל פעם יש מישהו בולט. אבל אם אתה מספיק בטוח בעצמך ובמעמד שלך, זו לא בעיה".

     

    ב"המירוץ למיליון" (צילום: מיכה לבטון)
    ב"המירוץ למיליון" (צילום: מיכה לבטון)

     

    התאומות קרקו בהחלט יכולות לחוש בטוחות במעמדן. לאחר שעסקו בדוגמנות ובהנחיה וגיבשו לעצמן מעמד ככוכבות רשת, לאחרונה קיבלו חיבוק מהמיינסטרים ולוהקו לריאליטי "המירוץ למיליון" (רשת). "המירוץ תמיד היה החלום שלנו", קובעת נוי. "אנחנו אוהבות את האקשן הזה".

     

    הדר: "הרי כל החיים שלנו זה מרוץ אחד גדול".

     

     

    נוי: "אנחנו אוהבות להיות בתנועה. אבל במירוץ הרגשנו מאוד ילדות בניסיון חיים".

     

    הדר: "מה זה הרגשנו ילדות?"

     

    נוי: "אני מאוד חששתי. זה אני ואת נגד העולם הגדול. כל מי שהיה במירוץ בעונות הקודמות זה אנשים יותר מבוגרים".

     

    הדר: "יש יתרון בלהיות צעיר חסון".

     

    נוי: "אז אני אומרת שזה גרם לי להרגיש חסרת ביטחון".

     

    לא שרדתן במירוץ יותר מדי.

     

    כמעט סיאמיות

     

    התאומות קרקו פרצו לחיינו כשהיו בנות שש ודיגמנו לחברות בגדים, ומשם המשיכו על המסלול המהיר של השתתפות בקלטות ילדים. "אמא שלנו הייתה הולכת איתנו ברחובות ואנשים היו מתעלפים עלינו מגיל ינקות", מספרת נוי. "לא רק שהיינו תינוק יפה, היינו שתיים יפות".

     

    אבל אם מביטים 21 שנה אחורה, הרי שהן כמעט ולא פרצו לחיינו בכלל, לאחר ששורת דרמות ליוותה את הגעתן לעולם. "נולדנו בשבוע 29 במשקל כלום", מעדכנת הדר. "זה היה בניתוח חירום, כי חבל הטבור היה כרוך לאחת מאיתנו סביב הצוואר והיה צריך ליילד מהר", משלימה נוי.

     

    הדר: "זה היה היריון של כמעט תאומים סיאמיים, הרמה הכי נמוכה של סיאמיים. בין רגילים לסיאמיים".

     

    נוי: "אנחנו טעות. מוטציה. באמת הרחבנו בתיכון ביולוגיה ולמדנו שתאומים זהים זה טעות. זה התחלקות פעם אחת יותר מדי. בהיריון, אמרו לאמא שלי להפיל אותנו, שיש סכנה לשיתוק מוחין, תסמונת דאון, פיגור. היא כבר קבעה תור להפלה וברגע האחרון ביטלה. היה לה מאוד קשה. היא הייתה בת 28, בעלה לא בתמונה".

     

    וכך באו התאומות לעולם, אל מציאות מסובכת שבה האב לא נטל חלק בגידולן. "באופן פורמלי ההורים התגרשו כשהיינו בנות חמש", מדווחת נוי, "אבל אנחנו לא זוכרות את אבא בכלל".

     

    הדר: "הוא לא היה חלק מהחיים שלנו, לא לקח לטיולים, שום דבר. לא יודעת ממה זה נבע, מבחירה או אילוץ, ככה זה קרה. משהו לא עבד. לא משנה כמה היינו מנסות לפגוש אותו, זה לא הלך. אנחנו אוהבים מרחוק".

     

    חיבור אחר

     

    בימים אלה הן תורמות לצבא, כמש"קיות באגף תכנון וארגון בקריה. "היה ברור שנתגייס", מבהירה נוי, "ולא עושים לנו הנחות. התפקיד מאפשר לנו לעסוק בעולם הבידור". בפגישתנו הן לובשות בגדי כושר אחרי שפשטו את המדים, בדרך לאימון. משותף, כמובן. הן גרות מושב גינתון הסמוך לשדה התעופה עם אמא, בעלה ואחות למחצה קטנה, "ומתכננות לעבור לעיר הגדולה", לדברי נוי. "נתחיל לחפש, לקרוע את העיר".

     

    תגורו ביחד?

     

    הדר: "כן, אני לא אשכור דירה לבד".

     

    נוי: "אני השותפה הכי טובה שהיא תוכל למצוא בחיים".

     

    אז להיות תאומות זהות זה יותר טוב או יותר רע?

     

    הדר: "זה תורם לביטחון שלך. אתה לא לבד אף פעם. תמיד מישהו יבין אותך גם בלי לדבר יותר מדי. זה ביטחון שתמיד נמצא. עם היתרונות יש גם חסרונות אבל כשהכל טוב והרמוני, פחות שמים לב. אנחנו מנסות לפתור את הבעיות שלנו, שלא תהיה תחושה לא נעימה".

     

    נוי: "הפלוסים זה שיש לך חברה שעוברת איתך תהליכים. זה ממש פרטנרית, מעבר לאח רגיל. חיבור אחר".

     

    הייתן בכאסח מטורף פעם?

     

    נוי: "אנחנו רבות מהר ומשלימות מהר".

     

    נוי: "אנחנו לא נפרדות בשום מצב בחיים".

     

    הדר: "ברור שאנחנו נפרדות. יש לנו חיים ודברים. אבל רוב הזמן אנחנו באמת ביחד".

     

    נוי: "החיים שלי סובבים את החיים שלה ולהפך. ברור שיש דברים פרטיים לכל אחת, אבל באופן כללי אנחנו חלק מהחיים אחת של השנייה. ב־90 אחוז".

     

    הדר: "המטרה שלנו לעתיד זה לגור קרוב אחת לשנייה, להתחתן בהפרש של שנה גג, להביא ילדים ביחד".

     

    נוי: "לבנות את החיים שיהיו חופפים".

     

    הדר: "שהילדים שלי יהיו חברים מאוד טובים של הילדים של נוי. יש עוד הרבה זמן אבל זו השאיפה. אין מה לעשות, משפחה זה מעל הכל".

     

    קונות בגדים ביחד?

     

    נוי: "זה ברור מאליו".

     

    הדר: "לנוי יצאה תדמית שהיא מבינה בבגדים, אבל זה לא נכון. כל פעם שאני עסוקה והיא קונה לבד, היא חוזרת עם דברים לא יפים".

     

    נוי: "לא נכון. יש לי קצת חוש, פשוט הדר מחדדת לי אותו".

     

    גם מסתפרות ביחד?

     

    הדר: "כן. יש לנו ספרים אחים, הם מבינים את הצורך שלנו".

     

    נוי: "אין דבר כזה שמישהי תעשה תספורת שונה בצורה דרסטית".

     

    אז אם מישהי רוצה לעשות שינוי, היא צריכה להתייעץ עם השנייה לפני?

     

    נוי: "כן. הדר עשתה טעות גדולה וגרמה לשתינו לעשות פוני. אנחנו מקבלות החלטות כאלה ביחד, אין מה לעשות".

     

    מה עם בני זוג? פה יש מקום לכל אחת לקבל החלטה?

     

    נוי: "את המירוץ צילמנו כשלכל אחת מאיתנו היה חבר רציני".

     

    הדר: "כרגע הסטטוס השתנה. יש דברים שמתחילים, אבל זה עוד לא המקום לבוא ולספר".

     

    נוי: "העניין עם הגברים מתחלק ל־50 אחוז. חצי מהגברים לא יודעים עם מי מאיתנו הם רוצים להתחיל, והחצי השני מאוד בטוחים".

     

    איך מתחילים איתכן?

     

    נוי: "כותבים הודעה באינסטגרם".

     

    הדר: "יש אנשים ששואלים 'מי מכן פנויה?' ואז שולחים 'נוי, אם הדר פנויה אז תגידי לה שתדבר איתי'. יש יותר מדי סיפורים הזויים. מרוב שזה קורה על בסיס קבוע, אני לא מתרגשת מזה. גברים זה עם מאוד מצחיק".

     

    איך אתן יודעות מתי מישהו רציני?

     

    הדר: "לא באמת יודעים אם זה מישהו רציני. אבל בגדול יש לנו יכולת להבין. ואנחנו בחורות רציניות. לא נלך עם לא רציניים. יש מישהו שכותב שהוא מוכן להיות העבד שלנו, וזה מוגזם. לא מתקבל על הדעת. או כאלה שכותבים לנו 'יש מצב שמישהי פנויה?'"

     

    נוי: "אינסטגרם זה לא דרך טובה להכיר בן זוג. הרושם של האינסטגרם פחות רציני. אני מעדיפה גישה ישירה. גבר שמציג את עצמו ומבקש מספר טלפון".

     

    הדר: "אם אני כבר יוצאת ומחפשת קשר, אני אוהבת לצאת עם כאלה שאני איכשהו מכירה אותם. שאני יודעת מה הרקע שלהם ומאיפה באו. חשוב לי להבין מאיפה הבנאדם בא ומה הוא עושה בחיים, ולא להכיר בשביל להכיר".

     

    האחיות קרקו ממש לא רק בלונדיניות. כבר בתיכון החלו להתנדב באופן סדיר במד"א, ולאחר מכן קיבלו דחיית שירות כדי להשלים את ההכשרה כפרמדיקיות. היום הן מתנדבות ברשת המרכזים הרפואיים "בטרם", לוקחות מדדים ובדיקות דם, ומעניקות טיפול רפואי ראשוני. "ויש אנשים שמנצלים את זה שאנחנו שם כדי להתחיל איתנו", מדווחת הדר. "כל פעם שאני ניגשת למטופל הוא אומר לי: את בטוחה שאת הפרמדיקית? את בטוחה שאת יודעת מה את עושה? את לא תפספסי וריד? ויש כאלה ששואלים מה אנחנו עושות שם, ולמה אנחנו צריכות את זה".

     

    אז למה באמת אתן צריכות את זה?

     

    נוי: "אנחנו מרגישות שליחות".

     

    חולמות להיות רופאות?

     

    הדר: "ללמוד רפואה לא עומד על הפרק בשום צורה".

     

    נוי: "החיים שלנו כל כך עמוסים, שלהתנתק לשבע שנים זה לא מציאותי".

     

    נתקלתן במוות?

     

    נוי: "יותר מדי. צריך להתנתק מזה. אני לא לוקחת מקרים קשים הביתה. לפעמים את עושה משמרת של 16 שעות, רואה אנשים במצוקות, מבשרת לאנשים שיקירם מת. אסור לקחת ללב כי אתה עלול להשתגע. אני מכירה מתנדבים צעירים שהגיעו למקרים קשים כמו החייאה בתאונת דרכים ונזקקו לטיפול פסיכולוגי. היו להם סיוטים.

     

    "בדיוק השבוע קרה שהייתי מעורבת בסיפור. הגיעה ילדה בת ארבע שההורים שלה הביאו ואמרו שקיבלה מכה במרפק ובכתף. שאלנו ממה זה קרה ואמרו שכנראה נפלה בגן. הילדה לא שיתפה פעולה, ואחרי בירור מעמיק, צילום ובדיקת רופא התברר שהרביצו לה בבית. עירבנו עובדת סוציאלית. זה מקרה שנכנס ללב. מזעזע. לא להחזיר דופק לאדם שהוא חסר דופק, אבל זו הצלת חיים, לא פחות מזה".

     

    tahelb@yediot.co.il

     


    פרסום ראשון: 20.07.19 , 22:44
    yed660100