נועה קירל, רווקה, בזוגיות עם הזמר יהונתן מרגי, נולדה בשנת 2001 וגדלה ברעננה. בגיל שש התחילה לשיר. "הקלטתי שיר לבר־מצווה של אח שלי והופעתי איתו". בגיל 11 החלה בשיעורי פיתוח קול ובגיל 13 החלה לעבוד על השיר הראשון שלה, "מדברים", שיצא ב־2015. מאז הוציאה יותר מ־20 שירים. שיחקה בסרט 'כמעט מפורסמת' ב־2017, בסדרה 'שלטון הצללים' של HOT, וסביבה נוצרה הסדרה 'כפולה' בערוץ KidZ. ב־29 באוגוסט תעמוד במרכז מופע בלייב פארק ראשון־לציון שפותחת קרביץ ללקוחותיה, KRAVITZ LIVE PARTY: נועה קירל מארחת חברים.

הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

מה הזיכרון הכי מוקדם שלך?

"כשהייתי קטנה, סביבות גיל שנתיים, הייתה לי מחלה בכליה כתוצאה מחיידק וקיבלתי אנטיביוטיקה בטעם תפוז. אני ממש זוכרת את הטעם. זה התגלה כשהייתי בת כמה חודשים ועד גיל שש לקחתי אנטיביוטיקה. עכשיו אותה כליה מתפקדת ברמה של עשרה אחוזים. אני תחת מעקב ובכל חצי שנה עושה אולטרסאונד, בודקת שהכל בסדר. זה לא ממש משפיע עליי היום".

מה החופשה הכי גרועה שהייתה לך?

"הייתי לא מזמן בקפריסין, עם אבא ואמא, זה היה נורא קצר, וכל הזמן לא הפסיקו לצלם אותי והרגשתי לא בנוח. זה לא היה ממש גרוע, אבל גם לא יודעת עד כמה זו באמת הייתה חופשה. הרגשתי שאני לא יכולה ללכת לשום מקום. זה משהו שאי־אפשר לשלוט בו כי היו שם הרבה אנשים ואי־אפשר לעבור אדם־אדם ולהגיד לו לא לצלם. זה די מבאס, אבל אני משתדלת ליהנות כמה שיותר ולא לייחס לדבר הזה חשיבות. תמיד כיף לקבל אהבה ולשמוע דברים טובים מסביב, אבל כשבא לך להיות בחופשה בלי שאף אחד יצלם אותך, זו קצת בעיה. לומדים להשלים עם זה. ההורים שלי ניסו לבקש לא לצלם, אבל לפעמים אתה בכלל לא שם לב שצילמו אותך עד שאתה רואה את מה שצולם באינטרנט. מאוד מהיר וקל.

"לפעמים לוקחים אותי ממש פיזית ביד ומצטלמים איתי. זה קורה לי המון וזה לפעמים גם מפחיד, אבל אני לומדת להגיד שזה לא נעים ואני מבינה שזה בא ממקום של אהבה. לפעמים זה כבר חוצה גבולות. הייתה פעם אחת בהופעה, לרגע אחד המנהל שלי לא היה לידי ומישהו ממש משך אותי ביד ואמר, 'עכשיו את תצטלמי איתי'. זה היה מאוד מבהיל".

בן זוגך, יהונתן מרגי, סיפר על אנשים ששולחים ידיים.

"זה גם קורה בהופעות, בעיקר כשיש התקהלות לפעמים של אלפי אנשים, ואל תשכח שאני קטנטונת. לפני כמה חודשים החלטנו להוסיף מאבטח ששומר ספציפית עליי בהופעות, אחרי שקרו כמה וכמה מקרים כאלה. זה מוסיף לי לביטחון האישי שלי, כי אתה לא יודע בכל הופעה מה יכול לקרות".

 מה הרגע הכי מביך שהיה לך?

"האודישן ללהקה הצבאית. אני נורא מתורגלת לעמוד מול קהל של אלפים ופתאום להיות בחדר קטן מול ארבעה בוחנים, רק אני והמיקרופון, היה אחרת. כולי הזעתי והייתי נורא נבוכה. היה בזה משהו אחר, מלחיץ. יצאתי במסקנה שיותר קל לי לעמוד מול אלפים מאשר מול ארבעה בוחנים, כשזה יותר אינטימי. שרתי את 'יש בי אהבה' שלי ואת 'מכל האהבות' של עידן רייכל. זה היה קצת קשה אבל עברתי, אז אני מניחה שהיה טוב".

את מהראשונים שמתגייסים במסלול טאלנט.

"נכון, אני חושבת שזה מעולה ושזה כיף שהצבא מבין ומכיר ומשתמש במה שאנחנו יכולים לתת, שזו מוזיקה וכיף, שאני יכולה באמת לתרום במשהו שאני טובה בו. מבחינתי, מה שאני יכולה לתת למדינה, זה מעולה".

חוששת מהטירונות?

"קצת, כן. כי זו סיטואציה שאני לא מכירה. אבל מאמינה שאני צריכה לעבור את זה, ושזה יהיה משהו נורא מאזן ושייך לחיים רגילים כביכול, ולכן גם חשוב בשבילי".

אם מנסים לצלם אותך בקפריסין, מה יקרה בטירונות? כבר קרה שצילמו מפורסמות במקלחת.

"זה הדבר שהכי מפחיד אותי ואני מאמינה שזה גם יקרה במהלך הטירונות, הגיוני לצפות, ואין באמת איך לברוח מזה. אני מבינה שהיום גם נותנים במצב כזה להתקלח לבד, ושיש מודעות יותר גבוהה לכל העניין של מפורסמים בצה"ל, וחשוב שזה יהיה כדי להימנע ממצבים כאלה".

 בעקבות ההצלחה יש חברות וחברים שהתרחקו ממך?

"בטח. בחטיבה, כשהתחלתי, היינו חבורה של בנות. היום יוצא לי לדבר איתן פעם ב... והן גאות, אבל פעם זה יצר ריחוק כי פשוט לא היה לי זמן והתעסקתי בדברים אחרים. כשהן היו יוצאות עם אחרים, הייתי בבית, שומעת מוזיקה ורוקדת. יש גם את אלה שלא מפרגנים ומתרחקים. לפעמים קשה להיות ליד מישהי מצליחה, ובהתחלה הייתי די ילדה, זה לא בת 20 ומצליחה. ילדים היום יכולים להוציא שירים וזה ייראה די טבעי ויפרגנו מסביב, אבל כשאני הוצאתי, זה לא היה ממש נפוץ. אמרו, 'ילדה שמוציאה שירים וקליפים, מה היא חושבת לעצמה'".

אני מניח שעם מרגי את יותר שומרת על קשר.

"יחסית כן, עכשיו למשל עבר שבוע שבו בקושי התראינו וזה קשה. נכון שיש לנו ביחד חזרות לפסטיגל וצילומים, אבל זה לא באמת לבד ובפרטיות. מצד שני יש לי מזל שהוא בסופו של יום עושה את אותה עבודה שאני עושה, והוא מאוד מקבל את לוח הזמנים שלי, כי זה לא פשוט. אני בטוחה שבן זוג שלא מהתעשייה היה מתבאס עליי שאין לי זמן ושאני לא יכולה לצאת יותר מדי. פה יש הבנה".

זה מתסכל?

"הרבה פעמים, כן, וזה בטח מבאס. אבל אנחנו מדברים על זה הרבה ומפשטים את המצב".

קשה להיות זוג תחת זרקורים?

"כן, לא אשקר. אנחנו לא יכולים ללכת לשום מקום בלי שיצלמו ויסתכלו ואף פעם אין פרטיות אמיתית. בני זוג לפעמים רוצים מרחב פרטי כלשהו גם כשהם יוצאים מהבית, ובמצב שלנו זה לא יכול לקרות. חוץ מזה, תמיד יכתבו דברים ויגידו דברים, גם לא נכונים, וגם זה מבאס - אבל אנחנו כמעט שנה ביחד ומחזקים אחד את השנייה ורגילים. יש פה הרבה חסרונות, בעיקר חוסר הפרטיות, אבל כשאתה מבין מה המחיר, זה הופך להיות חלק מהחיים. אנחנו לא יוצאים הרבה, וכשיש זמן אנחנו אוהבים להיות ביחד בבית, פחות מבלים".

האם עברת חוויה על־טבעית?

"ליאור סושרד גרם לי לחשוב על משהו מסוים וידע בדיוק על מה אני חושבת. הייתי בהופעה שלו, לא ידעו שאני בקהל. הוא אמר לבן־אדם לחשוב על מישהו מפורסם והאיש אמר, 'נועה קירל', למרות שהוא לא היה ממש ילד. אני מאמינה שסושרד באמת יכול לגרום לאנשים מה שהוא רוצה. אני לא מחפשת הסבר אחר".

אם היית יכולה לשנות בך משהו חיצוני, מה זה היה?

"הייתי מוסיפה שישה סנטימטרים. אני נמוכה, טוב לי, 1.58, אבל קצת פלטפורמות והכל בסדר".

מה הג'וב הכי גרוע שלך?

"לא היה כזה. הכל קרה בגיל נורא צעיר ולא הספקתי לחוות יותר מדי עבודות. גם בייביסיטר לא יצא לי לעשות, אבל דווקא מתאים לי כי אני אוהבת ילדים. אם היום אהיה בייביסיטר לאיזה לילה, נראה לי שילך לי טוב".

מה הדבר האחרון שחיפשת בגוגל?

"אתר שאני מזמינה ממנו בגדים, דולס קיל, מלוס־אנג'לס. לאחרונה התחלתי לקנות שם".

 מה האלבום הראשון שקנית?

"אתה מתכוון, 'הורדת באפל מיוזיק'. זה היה קובץ של להיטים עדכניים, אריאנה גרנדה, ג'סטין ביבר, סלינה גומז. אני שומעת בעיקר פופ אמריקאי, אוהבת מאוד את אריאנה, ריהאנה וביונסה. הן כן השפעות, סוג של השראה, אבל אני יודעת שבסוף אני צריכה להישאר כמה שיותר אני".

ביונסה או ריהאנה?

"זה לפי תקופות אצלי. כרגע ריהאנה. קשה לבחור".

מה הפחד הכי גדול שלך?

"שכל זה ייגמר. יש משהו בלהפסיק להיות רלוונטית שנורא מפחיד אותי. שהשירים לא יעבדו, שלא יהיו הופעות. בגלל זה אני משתדלת ליהנות מהרגע ולהעריך את מה שיש. זה עידן שבו בכל פעם יכולה לבוא מישהי חדשה. ומצד שני, כי תמיד יש צד שני, אני מאמינה שאני פה כדי להישאר, כי אני משקיעה ואני חושבת - ועושה - לטווח ארוך. הוכחתי שזה לא משהו קצר ושאני לא גימיק. אבל כן, יש מחשבות שעוברות על מה יהיה איתי בעתיד וזה מפחיד, כי זה מקצוע שאתה צריך לחדש בו ולהיות מאוד מעודכן כל הזמן ועם היד על הדופק".

מה הדבר שהכי משגע אותך כרגע?

"שבהופעות שלי הקהל כל הזמן מצלם. הייתי שמחה אם לא יצלמו ופשוט יקשיבו לשירים. אולי זה קונספט חדש שאני אעבוד עליו, לקחת לכולם את הטלפונים לפני הופעה. אבל נראה לי שבמקרה כזה בכלל לא יבואו. תשמע, זה אישיו. אם אני פוגשת מישהו אני מרגישה שהוא חייב לצלם, כי אם לא זה לא קרה מבחינתו. יום אחד הגיע אבא עם הבת שלו להצטלם, ובדיוק היא הייתה לפני בת־מצווה. והוא אומר לי, 'את יכולה בבקשה לצלם לה סרטון ברכה?' ואני עונה, 'אבל היא ממש פה לידי, אני יכולה לברך אותה אישית, שיהיה לה מזל טוב'. אבל ברור שיש את העניין של להראות לאחרים ואין מה לעשות. זה מה שקורה היום".

 מה מדאיג אותך לפני השינה?

"נזכרת בהמון דברים שלא הספקתי לעשות בעבודה, נגיד לתת תיקונים לשיר כלשהו. או שעולים לי רעיונות בלילה ואני כותבת אותם. זה יכול להיות לצילומים ואז אני שולחת הקלטות לסטייליסט שלי בשתיים בלילה".

את ישנה טוב?

"לא הרבה שעות. יוצא לי שש בממוצע, שזה סבבה. מוכנה לצבא. אבל כשאני ישנה, אני ישנה עמוק".

מה התספורת הכי גרועה שהייתה לך?

"פעם גזרתי לעצמי את הפוני, כיתה ה'. זה לא עבד. אמא שלי צעקה עליי. אין תמונות שתיעדו. בתקופה של היום אני מניחה שהיה גם סרטון, והפרצוף שלי באותם רגעים, ואולי זה היה ויראלי".

מי צריך לבקש ממך סליחה ולמה?

"אנשים שזילזלו בי בתחילת הדרך, שלא האמינו, שאמרו שזה לא יצליח, שזה עניין של שיר אחד ו־15 דקות תהילה ושזה ייגמר. הייתי שומעת מנהלים של כל מיני חברות מוזיקה או של אמנים אחרים שלא חשבו שאשאר פה, ופתאום אני עובדת איתם. תראה, למשל לא התקבלתי ל'בית ספר למוזיקה' כשניגשתי לאודישנים בכיתה ה', ואולי בצדק, כי לא הייתי מספיק בשלה, ופתאום אני מורה בתוכנית וזו סגירת מעגל מדהימה שאני לא מאמינה שקורית לי. המון ילדים מגיעים לאודישנים ורוצים להיות אולי כמוני, אבל אני זו שלא התקבלה. לא נתפס. אבל ברור שזה גורל וזה שלא התקבלתי רק הוביל לדרך האמיתית שלי. היום כבר נראה לי שאותם אנשים מפעם, שאמרו שאני גימיק, כבר מעריכים אותי. יש בזה משהו כיפי".

ממי את צריכה לבקש סליחה ולמה?

"מהאנשים שלא הספקתי להצטלם איתם. לפעמים אני לא יכולה לתת את האהבה לכולם וזה לא בכוונה אף פעם. אם זה היה תלוי בי והיו מאפשרים לי, הייתי עושה את זה. אם אני רואה 5,000 ילדים בהופעה, זה לא אפשרי".

כמה סרטוני ברכות את מצלמת ביום?

"עשרות ביום ויש מאות בקשות ביום. אין שם שלא עשיתי איתו ברכה. אני חושבת שעברתי על השמות של כל ילדי ישראל".

מתי בכית לאחרונה?

"לפני יומיים. לא היה משהו ספציפי, אני חושבת שהייתי מאוד עייפה אז זה יצא בדמעות. אני בוכה הרבה, לאו דווקא מעצב, הרבה דברים שמרגשים אותי. אם ילד או ילדה יהיו בדמעות כשהם פוגשים אותי, זה יגרום לי לבכות לפעמים".