"העולם כמרקחה" בישרה באמצע המאה הקודמת כותרת ענק בעיתון "דבר", ונראה שהכותרת הזאת יכולה להתאים בימים אלה גם לעיתונים הכלכליים.
מצד אחד הציוצים התכופים של טראמפ בענייני הסכמי סחר, הטלת מכסים או עצותיו הגלויות לנגיד האמריקאי להוריד עוד את הריבית, כולל רצונו הבלתי מוסתר שיתפטר כבר, ומצד שני תגובות נזעמות של סין ועונש לארה"ב בדמות הטלת מכסים משלה. לכך מצטרפת מתיחות במפרץ הפרסי, יחד עם רמזים ממדינות שונות על הורדות ריבית שיתרחשו בהקדם, וכל אלה מטלטלים את השווקים בעולם, החל בבורסות, דרך שוקי הסחורות ועד לשערי המטבעות בעולם.
ישראל איננה אי, ולכן מושפעת בהתאם. השקל הולך ומתחזק, הבורסה מגיבה באופן שבועי לשיאים ולנפילות השערים הנרשמים בוול סטריט, ומחירי המוצרים מגיבים לסערות.
וכך, לצד גירעון ענק שהולך וגדל, אינפלציה נמוכה מדי, שיעור אבטלה בעלייה, מחירי דירות ששבים לעלות, נוספה כדאגה גם מלחמת הסחר העולמית, שאולי מתרחשת רחוק מכאן אבל עלולה לגרום ליוקר המחיה כאן להחמיר עוד.
המשקיעים והאזרחים בארצות העולם מבולבלים, וכך גם הישראלים. הבורסה מתנדנדת, בנק ישראל - בניגוד מוחלט להצהרות נגידים בעולם - תיכנן עד לאחרונה באופן תמוה למדי העלאת ריבית עוד השנה, והשקל עלול להתחזק עוד - לא בשורה טובה במיוחד למשק הישראלי בימים אלה. שוק הנדל"ן יתקשה כנראה עוד יותר להתאושש מהמשבר החמור והגירעון בתקציב ילך עד אחרי הבחירות ויחמיר עוד. התוצאה: גם כלכלת ישראל עלולה למצוא עצמה תחת ההגדרה "כמרקחה" לקראת הקמתה של הממשלה החדשה בסתיו.
חוסר הוודאות בשווקים וההשפעה של מלחמת הסחר עדיין לא לגמרי ברורים אבל דבר אחד כן בטוח: שר האוצר הישראלי הבא לא ילקק דבש. הוא יצטרך לנווט את המשק הישראלי בים הסערות שהולכות ומתעצמות, לבצע מהלכים מאד לא פופולריים של קיצוצים כואבים בתקציבי הבריאות, הרווחה, החינוך והתשתיות, לדחות תוכניות פיתוח חיוניות וכנראה להעלות מסים מכל הסוגים - מע"מ, מסי קנייה ומכסים וגם אולי את מס החברות ואת שיעורי מס ההכנסה.
נצלו את ימי הרוגע האחרונים של החופש הגדול להינפש, התקופה הקרובה הולכת להיות סוערת.
