קניתם תרופה בבית המרקחת. איך אתם מדמיינים את מפעל התרופות שייצר אותה? חלוקים לבנים, כובעים לשיער, סביבה סטרילית ונקייה, אפילו הייטקית? אם כן, אז כדאי שתחשבו שוב.

תחקיר "7 ימים" שיפורסם מחר ב"ידיעות אחרונות" מגלה כי רבים מחומרי הגלם הפעילים שמהם מורכבות התרופות שלנו מיוצרים בכלל במפעלים בסין ובהודו בתנאים ירודים מאוד. במקרים רבים נמצאו בתוך אותם חומרים פעילים חלקיקי מתכות, זכוכיות וחומרים מזוהמים. בתת־התנאים שבהם מיוצרות התרופות עושים אותם חומרים את דרכם למוצר הסופי. רשויות הפיקוח הבינלאומיות, שעליהן נסמכת גם ישראל, לא תמיד מצליחות לעלות על הכשלים בזמן. בין היתר בגלל הונאה, זיוף מסמכים ואיומים מצד המפעלים.

"הבעיה קיימת ואין מה להתכחש לה", מודה בכירה בתעשיית התרופות הישראלית. "לרצון להוזיל את עלות הייצור יש מחיר, ואת המחיר הזה משלמים הצרכנים בגופם. מדי תקופה מתגלה בעיה משמעותית באחת התרופות שחומרי הגלם שלה יוצרו במזרח, וכל העולם מתקומם. אחר כך שוכחים וממשיכים הלאה, עד הפעם הבאה".

אפילו אם טרחתם לקרוא את עלוני התרופות, לא תדעו איפה החומרים הפעילים שלהן יוצרו. העלון מציין רק היכן הורכבה התרופה הסופית, וזה יהיה לרוב באירופה, בארה"ב או כאן אצלנו בישראל.

גם ניסיון ליצור קשר עם חברות התרופות לא מסייע לקבל את המידע החיוני הזה. ניסיון שלנו לשוחח עם נציגים בכמה חברות ישראליות לא הניב יותר מדי מידע על יצרניות חומרי הגלם - בין אם בגלל חוסר ידע או מדיניות. אבל באחת החברות שמייצרות תרופות בישראל נציגת הרכש אישרה שחומרי הגלם הפעילים מגיעים מסין והסכימה להודות: "לא תמצאי תרופות שהשושלת שלהן ישראלית".

במשרד הבריאות יש רישום של כל היצרניות שמספקות את חומרי הגלם - לפי נתוני המשרד ישנם 1,000 מפעלים ברחבי העולם המספקים חומרים לכ־5,000 תרופות בארץ - אבל לא ממהרים לנדב שם את שמותיהם. ועדיין, גם המשרד מודה שהוא מכיר את תנאי הייצור הקשים בסין ובהודו. יחד עם זאת, אין לו את המשאבים לשלוח פקחים למפעלים במזרח, אז הוא נסמך על האישור של מינהל התרופות והמזון האמריקאי (ה־FDA).

לפי תחקיר שערכה העיתונאית האמריקאית קתרין איבן, הפקחים האמריקאים נותנים למפעלים חודשיים התרעה לפני פיקוח, מה שמאפשר למפעלים לזייף תוצאות. במקרה אחד לפחות, במפעל הודי, כשפקח אמריקאי הבין שיש כשלים סניטריים, הוא ספג איומים ואף הורעל.

עיקר התחקיר עסק בתרופות גנריות - התחליף שבית המרקחת מציע לכם, ובחלק מהמקרים אף מנפק באופן כמעט אוטומטי. על פי הנחיות משרד הבריאות הישראלי, רופאים, רוקחים וקופות החולים רשאים לספק לחולים תרופות גנריות במקום תרופות מקור - למשל, האנטיביוטיקה מוקסיוויט במקום מוקסיפן, או פריזמה מול פרוזאק - והם אכן עושים את זה לא מעט: בישראל תרופות גנריות מהוות כ־80% משוק התרופות.

התחקיר המלא ותמונות מתוך מפעלי התרופות: מחר ב־7 ימים