אומץ לב ורוח לחימה למופת

זה קרה ב־1 באוגוסט 2014, מבצע "צוק איתן", במהלך הקרב על רפיח. "קיבלתי הודעה בקשר שחוליה בראשות מפקד סיירת גבעתי, בניה שראל, הותקלה על ידי מחבלים", אומר סרן (במיל') איתן פונד. "כשהגעתי למקום הבנתי שבניה והקשר שלו, ליאל גדעוני, נהרגו, ושאני צריך לקחת את הפיקוד. בזמן שאני מתפעל את האירוע, אני מבין גם שיש לי חייל חסר. הדר גולדין".

פונד, אז סגן מפקד סיירת גבעתי, עמד מחוץ למנהרה שלתוכה הוכנס גולדין בידי מחבלים והבין שאסור לו לאבד זמן. "אני מבין שהמנהרה ממולכדת, אבל אני מחליט להיכנס לתוכה עם עוד שלושה לוחמים. אנחנו נמצאים הרבה זמן במנהרה, יש הרבה הסתעפויות, וכל פינה אנחנו מטהרים באש לפני שאנחנו מתקדמים. זה דבר שלוקח זמן, משאב נדיר באותו אירוע".

אחרי כחצי שעה קיבל פונד הוראה מהמג"ד לצאת חזרה החוצה. בזכות ממצאים שהביא מתוך המנהרה, מגיעים כוחות צה"ל למסקנה שגולדין אינו בין החיים, הבנה שמונעת מחמאס להציג את גולדין כחייל חטוף שעודנו בחיים. "אבל בעיקר, אני מכיר בחשיבות של מה שעשינו בשביל המשפחה", אומר פונד. "נתנו להם איזושהי בהירות".

על תפקודו באירוע קיבל פונד את עיטור המופת, שבו נכתב כי הוא "הראה במעשיו אומץ לב, דבקות במשימה לאור המטרה, יוזמה ורוח לחימה למופת". למרות זאת, פונד לא חושב שמגיע לו צל"ש. "אנחנו חיילים", הוא מסביר. "אלה דברים שאנחנו מתאמנים לעשות ושנמצאים בתחום האחריות שלנו. אני מפקד של אותו אירוע והדבר הבסיסי זה להחזיר את החיילים שלי, או לפחות לנסות".

התאכזבת שלא הצלחת להציל את הדר?

"ודאי. בסוף, לא עמדנו במשימה שלנו במאה אחוז".

פונד גם מאוכזב מהפעולות שעושה ממשלת ישראל להשבת גופתו של גולדין, ותומך במאבק שמנהלת משפחתו. "הם לא קוראים לשחרור מחבלים, אלא לצדק בסיסי. אנחנו רואים הסכמים שנרקמים מול מנהיגי החמאס בעזה, ומצפים להיות חלק מזה", הוא קובע. "הדר חייב להיכלל בכל עסקה שקשורה לשיקום עזה".

איך אתה מסכם את העשור שלך?

"זה ללא ספק אירוע משמעותי שעיצב את האישיות שלי בשנים האחרונות. יש את החיים לפני, ואת החיים אחרי".