יש ביניהם כימיה

בתחילת העשור העברי התברכנו בגאווה לאומית בזכות זוכי פרס נובל לכימיה הישראלים — פרופ' עדה יונת ושנתיים אחריה פרופ' דן שכטמן. פרופ' עדה יונת זכתה בפרס בעקבות פענוח מבנה הריבוזום — מולקולה בגודל מיקרוסקופי, שמתאפיינת במבנה מסובך ורב־מרכיבים. טרם עלייתה לבמה לקבלת הפרס אמרה: "אני מתארת לעצמי שגם אלו שרוצים ללכת למדע מבינים שלא כל המדענים מקבלים פרסים, אבל אני בטוחה שלחשיפה הזו יש השפעה. כבר שמעתי על ילדים שרוצים ללמוד בעקבות כך כימיה. אני מקווה שגם ילדות".

"הנובל הוא רגע מכונן אצל כל אדם", אמר פרופ' שכטמן על הזכייה. "הפרסים המדעיים ניתנים לאנשים הנכונים, והבחירה של הוועדות בדרך כלל נכונה. זה אירוע שמשנה לאנשים את החיים. לפחות אצלי הפרס שינה את חיי, משום שזה אירוע שמשנה את מעמדך בעולם, מאפשר לך לעשות מה שאתה רוצה".

פרופ' שכטמן, מהנדס וחוקר מבנה החומר, גילה מבנה גבישי חדש. גילויו פרץ דרך ושינה את מה שהמדע ידע לגילויו על גבישים. כשכל החוקרים טענו שגבישים בנויים אך ורק לפי עקרון סידור מחזורי, פרופ' שכטמן טען אחרת. הוא נאלץ לעמוד בפרץ מול מתנגדיו, ובזכות התעוזה זכה בפרס הנחשק. בכלל, שכטמן ויונת הם דוגמה למצוינות והשראה לדור הצעיר של המדענים הישראלים שהשמיים הם הגבול.

צילום: טל שחר